המפגש החודשי של אגודת המתרגמים לחודש ינואר

יום אחרי שהודיעו על פרסום התוכנית ופתיחת ההרשמה של הכינוס השנתי הבא של אגודת המתרגמים, הודיעו היום על המפגש החודשי הבא, שיתקיים ב-17 בינואר 2012 בשעות 17:00-20:30 בבית ציוני אמריקה בתל אביב.

כמו במפגש הקודם, גם הפעם הערב יוקדש למרצה אחת בלבד, ד"ר לילך ניישטט-ברונשטיין, חוקרת שירה ואקטיביסטית. ניישטט-ברונשטיין תרגמה את "קריסטבל", יצירתו הבלתי-גמורה של סמואל טיילור קולרידג'.

בחלקו הראשון של המפגש תציג ניישטט את המסע שלה בעקבות "קריסטבל", את הדרמות שמאחורי הטקסט, את עולמם ויצירתם של בני החוג הרומנטי באנגליה, ואת המשולש הסוער של קולרידג', וויליאם ודורותי וורדסוורת', כפי שהוא משתקף בקטע מן הסרט"פנדמוניום".

החלק השני של המפגש יעסוק בגלגול של"קריסטבל"  בישראל ובעברית של שנות האלפיים. לילך תציג את המהפך האישי שעברה בעבודה על"קריסטבל", את קבוצת הקריאה הפופולרית בה השתתפה ושעבורה החלה בתרגום, את הפרשנות שטוותה הקבוצה סביב "קריסטבל" ואת התובנות שהופקו בה.

עלות ההשתתפות בערב היא 80 ש"ח לחברי אגודה ו-100 ש"ח לאלו שאינם חברים בה.

להרשמה יש לשלוח מייל לכתובת monthly@ita.org.il ולציין בשורת הנושא את שמכם בעברית ובאנגלית ואם אתם חברים באגודת המתרגמים. אם ברצונכם לרשום יותר ממשתתף אחד, ציינו בגוף המייל את שמות המשתתפים הנוספים ואם הם חברים באגודה.

לקריאה נוספת

הכינוס השנתי של אגודת המתרגמים 2012

הכינוס השנתי של אגודת המתרגמים ייערך ב-13-15 בפברואר 2012 במלון קראון פלאזה בירושלים.

תוכנית הכינוס פורסמה, והיא מופיעה כאן.

מידע נוסף מופיע באתר האגודה – כאן.

צעד אחד לפני כולם

בסוף השבוע שעבר הרשת געשה בגלל הקעקוע החדש של כדורגלן מכבי ת"א אורי כהן. כהן השוויץ בקעקוע החדש שלו בפייסבוק, כפי שמדווחים Ynet ו-NRG:

התמונה לקוחה מאתר NRG

 אם לא ראיתם, בקעקוע כתוב befor ולא before. החברים שלו העמידו אותו על טעותו, אבל אחיו מיהר להרגיע את כולם שהוא בדק במילון, ואפשר לכתוב גם befor. חבר אחר טען שהקעקוע בכלל בכתב מחובר.

מה שלא צוין בכתבות הוא שגם אם הכתיב היה נכון, הנוסח עדיין היה שגוי – הניסוח הנכון הוא one step ahead of everyone. לכן, אם אתם מחליטים לקעקע על עצמכם כיתוב בשפה שאתם לא שולטים בה, או לא יודעים בכלל, כדאי מאוד להתייעץ קודם עם מישהו מוסמך יותר מ-Google Translate כדי לוודא שאתם לא חורטים על עצמכם טעות, כמו שקרה למקועקעים כאן.

ביקורת ספר: סליחה, יש לך דג באוזן?

ידעתם שביפן מתרגמים ספרותיים נהנים ממעמד של ידוענים? שמו של המתרגם המפורסם ביותר, מוֹטוֹיוּקִי שִיבֶּאטֶה, שמתרגם מאנגלית, מופיע על כריכות הספרים, וההוצאה לאור שלו פרסמה לקט תרגומים שלו. יש גם ספר רכילות על מתרגמים בשם "הוֹנְיַקוּקַה רֶצוּדֶן 101" (翻訳家列伝101), שפירושו "מבוא לחיי המתרגמים".

זוהי רק אחת מאינספור אנקדוטות ופרטי טריוויה השזורים בספר החדש Is That a Fish in Your Ear? (יש לך דג באוזן?), מאת דייויד בלוז, מתרגם ספרותי עטור פרסים וראש התוכנית לתרגום ותקשורת בין תרבותית באוניברסיטת פרינסטון (שם הספר מתייחס לדג בבל מ"מדריך הטרמפיסט לגלקסיה").

Is That a Fish in Your Ear? | התמונה מאתר http://library.linedandunlined.com

הפרקים הראשונים של הספר דנים בשאלות בסיסיות בתרגום ושפה: מהו תרגום? מהי משמעות המילה "תרגום" בשפות שונות, וכיצד היא משליכה על תפיסת התרגום שלנו? מהי משמעות? פרקים אלה, המפרקים את הטקסט לרמות הבסיסיות ביותר שלו, מעוררים מחשבה רבה, וכמתרגמת הרגשתי שהם מסייעים לי להתרחק קצת מהטקסט ולקבל פרספקטיבה חדשה. אני לא בטוחה כמה זמן הפרספקטיבה הזו תישאר איתי, אבל כתרגיל מחשבתי היא מרעננת.

בהמשך הספר סוקר סוגים שונים של תרגום, כגון מתורגמנות, תרגום באיחוד האירופי, תרגום מכונה, תרגום משפטי, תרגום מתווך (תרגום עקיף,  דרך שפה שלישית) ותרגום ספרותי, כולל ההיסטוריה המרתקת שלהם. בדיון בתרגום ספרותי בלוז פותח בטענה שתרגום ספרותי הוא פשוט יותר מתרגום רפואי, משפטי או טכני, למשל, כיוון שפרק הזמן הדרוש לתרגום הוא לרוב נוח יותר, וההשלכות של טעויות בתרגום ספרותי אינן הרות גורל כמו טעות בחוזה משפטי או בהתוויות רפואיות. טענה זו מעניינת בעייני כיוון שהתחושה שקיבלתי היא שתרגום ספרותי לרוב נחשב כמאתגר יותר מתרגום מסחרי, הנתפס לרוב כפעולה טכנית בעיקרה. נחמד לקבל הכרה ממתרגם ספרותי שגם תרגום לא-ספרותי הוא "נחשב", אם כי שתי התפיסות אינן סותרות, אלא מתייחסות להיבטים שונים של סוגי התרגום.

בחלק זה גם היה הפרק היחיד שעורר בי ספקות. בפרק 15 בלוז מנסה להדגים את אחת מטענותיו בשאלה "איך אומרים jazzercise בארמית?". אין לי תשובה לשאלה, אבל בדיון בה בלוז מעלה את אפשרות קיומו של חדר כושר "ברובע דובר ארמית בתל-אביב". משפט זה אכזב אותי, כיוון שבגללו התחלתי לפקפק במידת הנכונות והדיוק של שאר האנקדוטות בספר.

ועוד נקודה ישראלית: אם אתם רוצים לדעת מה הקשר בין פושקין ו"יבגני אונייגין" למאיה ערד, תצטרכו לקרוא את הספר.

אם תרצו להתרשם עוד, הנה הקדימון לספר (שפורסם כבר בבלוג השכן בּלוֹגלוֹבּלי):

לקריאה נוספת

נעל במתנה

בשנים האחרונות השימוש בשם עצם יחד לשמות עצם זוגיים נעשה נפוץ: מכנס במקום מכנסיים, תחתון במקום תחתונים וכו'. יש נטייה להשתמש בשם עצם יחיד גם כשהריבוי הוא לא בהכרח של זוג, אבל ברור שהיחידה המדוברת היא זוג: סנדל ומגף במקום סנדלים ומגפיים. הדוגמאות היחידות שיש לי כרגע הן מתחום ההלבשה, אבל אולי יש לכם דוגמאות מתחומים אחרים.

בדרך כלל אני לא כותבת פוסטים על ניסוחים לא מוצלחים שראיתי בתקשורת, אבל החלטתי לחרוג ממנהגי בגלל הדיווח באחד מאתרי הלייף-סטייל על מכירת נעליים באחת מהרשתות המוכרות, שהגיע לשיא חדש:

רשת ההנעלה [השם שמור במערכת התרגומיה] יוצאת במבצע סוף עונה לחברות מועדון או מצטרפות חדשות: 1+1 – קני נעל אחת וקבלי את השנייה מתנה.

אולי הן אפילו לא חייבות להיות באותו הצבע. התמונה מאתר shoeperwoman.com

הסתכלתי באתר הרשת והטקסט לא מופיע בה, אז לא ברור איפה נוצרה הטעות: אצל הרשת, בחברת יחסי הציבור או באתר הלייף-סטייל המדובר.

LOLspeak: משחק בשפה והבניית זהות

גם אם לא שמעתם את המונחים LOLcats ו-LOLspeak, יש סיכוי טוב שנתקלתם בהם. LOLcats הם חתולים המופיעים בתמונות, לפעמים בתנוחה מצחיקה, יחד עם טקסט באנגלית עילגת:

LOLspeak, השפה של החתולים, אמורה להישמע חמודה ושובבה ולהגביר את האפקט הקומי. (למי שלא יודע, LOL הוא ר"ת אינטרנטיים של Laughing Out Loud – צוחק/ת בקול רם – תגובה מקובלת בצ'טים או בסמסים למשהו מצחיק). השימוש ב-LOLspeak כבר חורג מתמונות של חתולים, והוא משמש לכיתוב של תמונות אחרות, או אף כטקסט בפני עצמו.

הבלוג בוינג בוינג פרסם את הרצאתן של לורן גון וג'יל ווהן מאוניברסיטת מלבורן על הבניית זהות ומשחק באמצעות LOLspeak:

בהרצאה, ווהן וגון טוענות ש-LOLspeak הוא משחק לשוני הדורש מודעות מטא-לשונית גבוהה. השתיים מנתחות את ההיבטים הלשוניים השונים של ה-LOLspeak, ומגיעות למסקנה כי הוא מביע שתי זהויות: האחת היא של החתול, הבאה לידי ביטוי בהתלהבות, שובבות, רישול לשוני ומושגים מעולמו של החתול; הזהות השנייה היא של משתמש האינטרנט המתוחכם, שמכיר ממים אינטרנטיים ומשחק עם ז'אנרים שונים.

לקריאה נוספת

לקחים מקצועיים שהפקתי

כולנו טועים לפעמים, ובמיוחד כשאנחנו בתחילת דרכנו המקצועית – כך אנחנו מגבשים את הניסיון שלנו. מה שכן, אין ספק שעדיף ללמוד מניסיונם של אחרים ולחסוך מעצמנו טעויות לא נעימות. הנה כמה דברים שלמדתי על בשרי בשנים האחרונות, חלקם רלוונטיים לא רק למתרגמים, ואני מקווה שהם יעזרו לכם להימנע לפחות מחלק מהטעויות. אתם מוזמנים לשתף בתגובות בלקחים שאתם הפקתם בקריירה שלכם, בתרגום ובכלל.

  • כולם יגידו לכם את זה, אבל חשוב מאוד לזכור לא לקחת עבודות תרגום בלי לעבור על הטקסט. אחרת עלולות להיות לכם הפתעות לא נעימות.
  • לא מספיק להבין את הטקסט שמתרגמים. יש טקסטים שאנחנו יכולים להבין מצוין, אבל כשצריך לשבת ולתרגם אותם אנחנו מגלים שאין לנו מושג מה הנוסח המקובל שלהם בשפת היעד, או שאנחנו לא מכירים את המונחים המדויקים.
  • לא מספיק לקבוע תאריך יעד להגשת עבודה, אלא צריך גם לקבוע שעת יעד. לא נעים כשהלקוח מתקשר בבוקר לשאול על העבודה, כשתכננתם בכלל להגיש אותה בערב. אם הלקוח נמצא במדינה אחרת, תוודאו שאתם יודעים באיזה אזור זמן מדובר ותדעו מה שעת היעד המדוברת אצלכם.
  • יש עבודות שלא כדאי לתמחר לפי מספר מילים. יש טקסטים, כמו קורות חיים (ואני מתארת לעצמי שגם שירה וספרות ילדים), שמספר המילים בהם לא משקף את הזמן והעבודה שמושקעים בהם. כדאי לשקול לגבות מחיר גלובלי או מחיר לפי שעה.
  • כשהטקסט מתאר משהו מוחשי, כמו יצירת אמנות או מוצר, צריך גם לבקש תמונה. אחרת איך תדעו אם הרגל בתמונה היא foot או leg? אי אפשר תמיד לסמוך על חיפוש התמונות של גוגל, כי אולי מושא התיאור המדובר פשוט לא עלה עדיין לרשת.
  • כששולחים ללקוח קובץ, צריך לוודא גם אחרי השליחה שהקובץ שנשלח הוא הנכון. במיוחד אם אתם מתכוונים להתנתק מהמחשב אחרי השליחה.