ביקורת ספר: סליחה, יש לך דג באוזן?

ידעתם שביפן מתרגמים ספרותיים נהנים ממעמד של ידוענים? שמו של המתרגם המפורסם ביותר, מוֹטוֹיוּקִי שִיבֶּאטֶה, שמתרגם מאנגלית, מופיע על כריכות הספרים, וההוצאה לאור שלו פרסמה לקט תרגומים שלו. יש גם ספר רכילות על מתרגמים בשם "הוֹנְיַקוּקַה רֶצוּדֶן 101" (翻訳家列伝101), שפירושו "מבוא לחיי המתרגמים".

זוהי רק אחת מאינספור אנקדוטות ופרטי טריוויה השזורים בספר החדש Is That a Fish in Your Ear? (יש לך דג באוזן?), מאת דייויד בלוז, מתרגם ספרותי עטור פרסים וראש התוכנית לתרגום ותקשורת בין תרבותית באוניברסיטת פרינסטון (שם הספר מתייחס לדג בבל מ"מדריך הטרמפיסט לגלקסיה").

Is That a Fish in Your Ear? | התמונה מאתר http://library.linedandunlined.com

הפרקים הראשונים של הספר דנים בשאלות בסיסיות בתרגום ושפה: מהו תרגום? מהי משמעות המילה "תרגום" בשפות שונות, וכיצד היא משליכה על תפיסת התרגום שלנו? מהי משמעות? פרקים אלה, המפרקים את הטקסט לרמות הבסיסיות ביותר שלו, מעוררים מחשבה רבה, וכמתרגמת הרגשתי שהם מסייעים לי להתרחק קצת מהטקסט ולקבל פרספקטיבה חדשה. אני לא בטוחה כמה זמן הפרספקטיבה הזו תישאר איתי, אבל כתרגיל מחשבתי היא מרעננת.

בהמשך הספר סוקר סוגים שונים של תרגום, כגון מתורגמנות, תרגום באיחוד האירופי, תרגום מכונה, תרגום משפטי, תרגום מתווך (תרגום עקיף,  דרך שפה שלישית) ותרגום ספרותי, כולל ההיסטוריה המרתקת שלהם. בדיון בתרגום ספרותי בלוז פותח בטענה שתרגום ספרותי הוא פשוט יותר מתרגום רפואי, משפטי או טכני, למשל, כיוון שפרק הזמן הדרוש לתרגום הוא לרוב נוח יותר, וההשלכות של טעויות בתרגום ספרותי אינן הרות גורל כמו טעות בחוזה משפטי או בהתוויות רפואיות. טענה זו מעניינת בעייני כיוון שהתחושה שקיבלתי היא שתרגום ספרותי לרוב נחשב כמאתגר יותר מתרגום מסחרי, הנתפס לרוב כפעולה טכנית בעיקרה. נחמד לקבל הכרה ממתרגם ספרותי שגם תרגום לא-ספרותי הוא "נחשב", אם כי שתי התפיסות אינן סותרות, אלא מתייחסות להיבטים שונים של סוגי התרגום.

בחלק זה גם היה הפרק היחיד שעורר בי ספקות. בפרק 15 בלוז מנסה להדגים את אחת מטענותיו בשאלה "איך אומרים jazzercise בארמית?". אין לי תשובה לשאלה, אבל בדיון בה בלוז מעלה את אפשרות קיומו של חדר כושר "ברובע דובר ארמית בתל-אביב". משפט זה אכזב אותי, כיוון שבגללו התחלתי לפקפק במידת הנכונות והדיוק של שאר האנקדוטות בספר.

ועוד נקודה ישראלית: אם אתם רוצים לדעת מה הקשר בין פושקין ו"יבגני אונייגין" למאיה ערד, תצטרכו לקרוא את הספר.

אם תרצו להתרשם עוד, הנה הקדימון לספר (שפורסם כבר בבלוג השכן בּלוֹגלוֹבּלי):

לקריאה נוספת

מודעות פרסומת

2 מחשבות על “ביקורת ספר: סליחה, יש לך דג באוזן?

  1. תודה על הביקורת, יעל, וגם על האזכור כמובן.
    אני רק בתחילת הספר, אבל הוא בהחלט נשמע מעניין.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s