זהירות, הונאה!

קיבלתי עכשיו הצעת עבודה במייל שכדאי שתראו גם אתם:

scam

איך היא נשמעת לכם? אולי אתם לא יודעים, כי בארץ נתקלים בזה פחות או שמדברים על זה פחות, אבל יש בעולם תעשייה שלמה של הונאות המופנות למתרגמים. חלק מההונאות האלה קשורות לגניבת קורות חיים ושימוש בהם במרמה, וחלק הן ניסיונות להוצאת כספים במרמה ממתרגמים.

איך זה עובד? שולחים למתרגמים הצעת עבודה, וכשהמתרגם שולח ללקוח הפיקטיבי את התרגום (שעלול להיות ארוך ולדרוש שעות עבודה רבות), יש שתי אפשרויות:

  1. המתרגם יקבל צ'ק עם סכום גבוה מדי, ויתבקש לשלוח ללקוח החזר על ההפרש. המתרגם יתבקש להעביר ללקוח את ההפרש, ולאחר מכן יתגלה שאין לצ'ק כיסוי.
  2. המתרגם יתבקש להעביר כספים עבור עמלה פיקטיבית כלשהי, למשל כדי שהלקוח יוכל להעביר אליו את התשלום.

כיוון שאני מודעת לאפשרות להונאה ושמעתי על הונאה מאוד דומה, החשד שלי התעורר מיד. תוך כדי קריאה שמתי לב להרבה מאוד סימנים מעוררי חשד:

  • הכותבת מציינת שהיא גרה באפריקה, אבל הייתי מצפה שהיא תכתוב באיזו מדינה, או אפילו באיזו עיר.
  • כתובת המייל אמנם כוללת את השם של הכותבת, אך היא משירות מייל חינמי וכוללת מספר מאוד ארוך (ונחזור אליה מיד).

חיפשתי בגוגל את השם של הכותבת, והיא עורכת דין אקטיביסטית שכתבה מספר ספרים. לכן היו עוד כמה דברים שנראו לי משונים:

  • הכתיבה לא רהוטה כפי שהייתי מצפה מאישה משכילה שכותבת ספרים. אמנם נראה ששפת האם שלה אינה אנגלית, אבל עדיין אפשר לצפות לפיסוק תקני יותר ולחלוקה אחרת של המשפטים.
  • אין במייל משפט סיום כגון "מחכה לקבל את תשובתך" או ברכת סיום, שגם להם הייתי מצפה ממנה.
  • המייל נחתם רק בשם הפרטי של הכותבת, ללא חתימה או פרטים נוספים (שם מלא, תארים מקצועיים, פרטי התקשרות).

כדי לוודא סופית שזו אכן הונאה, חיפשתי בגוגל את השם של הכותבת עם המילה scam (הונאה), והגעתי לאתר המרכז מידע על הונאות המופנות למתרגמים. לצד השם של הכותבת הופיעה כתובת מייל מאוד דומה, שרק המספר בה שונה: iboudomonique00001@gmail.com. חיפשתי בגוגל גם את הנוסח של המייל, אבל בניגוד למקרים אחרים, לא מצאתי אותו.

חשוב שתהיו מודעים לנושא ההונאות ותדעו איך לזהות אותן כדי למנוע בזבוז זמן על עבודות שלא תקבלו עליהן תשלום. לפעמים הצעת העבודה מאוד מפתה אותנו – כי אנחנו מתחילים, בתקופת יובש או שהיא נראית מעניינת – אבל תמיד חשוב לבדוק מי הלקוח ולוודא שהוא מהימן, כי מעבר לתשלום שלא יגיע, לא נוכל באותו הזמן לעבוד על פרויקטים אמיתיים.

ודבר אחרון: אם אתם מקבלים מיילים כאלה ובטוחים שמדובר בהונאה, תזהירו את הנמענים האחרים (אם יש) ותפרסמו אותם בפורומים של מתרגמים. כולנו נרוויח מזה, או לפחות לא נפסיד.

לקריאה נוספת

מודעות פרסומת

תהיות תרגומיות משנות התשעים

נתחיל בווידוי קצת מביך: כמו הרבה נערות שגדלו בשנות התשעים, גם אני קראתי באדיקות את סדרת הרומנים הרומנטיים לנוער "חלומות מתוקים" שיצאה בהוצאת עלמה. אחד הספרים בסדרה נקרא "נ.ב. אני אוהב אותך", ואני מספרת לכם את כל זה כי כבר בסביבות שנת 1995 עלו לי שאלות לגבי התרגום שלו.

נ.ב אני אוהב אותך

התמונה מאתר סיפור חוזר

אני לא זוכרת הרבה מהספר, אבל במקרה או שלא, מה שאני כן זוכרת קשור לענייננו:

  • הגיבורה מבלה את הקיץ בעיירה בשם נורת' ביץ.
  • מוזכר בסיפור סטיקר תיירותי עם הכיתוב "נ.ב. אני אוהב אותך" שמתייחס לעיירה, כמובן.
  • בסוף הספר הגיבורה מקבלת ממושא אהבתה מכתב, שמסתיים כמובן במשפט "נ.ב. אני אוהב אותך".

לא הבנתי איך כל הפרטים האלה השתלבו יפה בתרגום – ראשי התיבות של העיירה בסטיקר עם נ.ב. בעברית. כבר בסביבות כיתה ו', כשקראתי את הספר, ידעתי שבאנגלית משתמשים ב-P.S., ולא הצלחתי למצוא שילוב דומה באנגלית. עם השנים גיליתי שבאנגלית משתמשים גם בראשי התיבות NB, אך במשמעות שונה, אז התעלומה לא נפתרה.

לפני כמה ימים נזכרתי שוב בתהייה הזו, ופתרתי את התעלומה בבדיקה קצרה בגוגל: בספר המקורי הגיבורה מבלה את הקיץ שלה בפאלם ספרינגס, שראשי התיבות שלה הם כמובן PS. כלומר, כדי ששלושת הפרטים שציינתי יסתדרו, המתרגמת טל ניב מילר החליטה לשנות את שם העיירה – החלטה שגם בעיניי היא הכי פשוטה ואלגנטית. מה דעתכם?

 

לקריאה נוספת

איך מתמודדים עם תקופת יובש?

בשבוע שעבר התפרסם בבלוג של אגודת המתרגמים בישראל פוסט שכתבתי בנושא התמודדות עם תקופות יובש, ואתם יכולים לקרוא אותו כאן. מקור ההשראה לפוסט היה דיון בקבוצת מתרגמים בינלאומית על התמודדות עם בצורת מקצועית קשה.

פוסטים נוספים בבלוג האגודה מופיעים כאן.

 

לקריאה נוספת

כמה כלים שכל מתרגם חייב להכיר

היום העברתי הרצאה בשם "מגמות וכלים שכל מתרגם חייב להכיר" בכנס של חבר תרגומים. כדי להקל על המשתתפים בהרצאה, הכנתי רשימה עם חלק מהקישורים למקורות, תוכנות, אפליקציות וטיפים מההרצאה. אני מקווה שהם יעזרו לכם, גם אם לא הייתם בהרצאה:

יש לכם טיפים משלכם? אתם מוזמנים לכתוב אותם בתגובות.

לקריאה נוספת:

11 הכלים שאני לא יכולה לתרגם בלעדיהם (ועוד שלושה)

:לכל מתרגם יש רשימה סודית של כלים שהוא פשוט לא יכול לעבוד בלעדיהם. בניגוד לדעה הרווחת, גוגל טרנסלייט הוא ממש לא אחד מהם, אבל הנה כמה מהכלים האהובים עליי שיכולים להועיל לכל מתרגם, מתחיל וותיק כאחד:

  1. תוכנת זכרון תרגומי – אמנם גוגל טרנסלייט לא כלול ברשימה, אבל גם לא מדובר באחד המתחרים שלו. תוכנות זכרון תרגומי (המכונות באנגלית CAT tools, או Computer Assisted Translation) מחלקות את הטקסט לסגמנטים (בד"כ סמגנט הוא משפט אחד), כך שהמתרגם מתרגם בהן סגמנט אחר סגמנט. בתהליך זה נוצר מאגר נתונים של הטקסטים – מקור מול תרגום, כך שאם סגמנט חוזר על עצמו בטקסט, ניתן להשתמש בתרגום שהמתרגם כבר ביצע (בין אם כפי שהוא ובין אם יש צורך בעריכה) ולשמור על עקביות. אפשר גם לחפש במאגר הנתונים מונחים שנתקלנו בהם בעבר, ושיטת העבודה הזו גם מונעת השמטה לא מכוונת של חלקים מהטקסט.
  2. גוגל – אחד הכלים החשובים ביותר למתרגמים, ובזכותו העבודה שלנו הרבה יותר קלה ומהירה. גוגל יכול לעזור לנו לא מעט: קודם כל, בחיפוש מונחים, גם בגוגל ספרים או ב-Google Scholar. בגוגל אפשר גם להמיר מידות, משקלות ומטבעות (נסו למשל להכניס "25 רגל במטרים" או מספר ואחריו GBP to USD). כשיש תיאורים ויזואליים שלא ברורים לנו או כשיש אזכור של חפצים שאנחנו לא לגמרי בטוחים מהם, אפשר להיעזר בגוגל תמונות.
  3. וויקיפדיה – שמתם לב שבמסגרת האפורה בצד של וויקיפדיה יש רשימה של שפות? אפשר למצוא תרגומים של מונחים במעבר משפה לשפה.
  4. תרגמני – חיפוש אחד בכמה מילונים אנגליים-עבריים (תרגמני, מורפיקס ולרוב גם בבילון).
  5. OneLook – חיפוש אחד בעשרות מילונים אנגליים-אנגליים במקביל, חלקם מקצועיים.
  6. Microsoft Language Portal – מילון המונחים הרשמי של מיקרוסופט. שימושי מאוד בתרגום IT, ממשקים של מיקרוסופט ותוכנות, אפליקציות ואתרים בכלל.
  7. Forvo – אתר שבו מתנדבים מקליטים את עצמם אומרים מילים בשפת האם שלהם. שימושי כשצריך להבין איך הוגים שם או מילה. אם לא מוצאים את המילה המבוקשת, אפשר לחפש אותה ביוטיוב – במיוחד אם מדובר בשם של מקום או אדם.
  8. ספר הביטויים המקיף – רובנו משתמשים כיום במילונים מודפסים רק כשלא מוצאים את המונח המבוקש בגוגל. יוצא הדופן הוא "ספר הביטויים המקיף" של נרי סבנייה, שהוא תזאורוס אנגלי-עברי-אנגלי המקבץ ביטויים דומים בכל שפה ומציג את שתי השפות ביחד.

    שימוש הוגן: עטיפת ספר, https://he.wikipedia.org/w/index.php?curid=68830

    שימוש הוגן: עטיפת ספר, https://he.wikipedia.org/w/index.php?curid=68830

  9. Urban Dictionary – מילון סלנג אנגלי-אנגלי.
  10. הספרייה הלאומית  – כשמופיעים אזכורים של ספרים ושאר יצירות ספרותיות בטקסט או ציטוטים מהם, ניתן לבדוק בקטלוג הספרייה אם יש להם תרגום לעברית כדי להשתמש בשם היצירה הקיים או לאתר עותק שלה.
  11. פייסבוק – בפייסבוק יש קבוצות רבות של מתרגמים, בכל השפות, ואפשר לקבל מהן תמיכה מקצועית רבה בכל מה שקשור לטרמינולוגיה וניסוחים, אבל גם ייעוץ בניהול העסק והתנהלות מול לקוחות. הקבוצות הישראליות הבולטות הן "פורום תרגום ועריכה – אג'נדה" והקבוצה של חברי אגודת המתרגמים בישראל (לחברי האגודה בלבד). מומלץ לקרוא את התיאור והכללים של כל קבוצה כדי לוודא שהיא מתאימה לצרכים שלכם.

 

ועוד שלושה כלים שימושיים שאני משתמשת בהם בתדירות נמוכה יותר:

  1. אתר האקדמיה ללשון העברית – אפשר להיעזר בהחלטות האקדמיה כדי לוודא שהעברית שלנו נכונה ולחפש מונחים במאגר המונחים של האקדמיה, הכולל מילונים רבים בתחומים שונים. אפשר להיעזר גם בפניות הציבור ואפילו לפנות ישירות לאקדמיה אם לא מוצאים את התשובה.
  2. פואטרנס – כשיש בטקסט ציטוטים משירים, קשה לפעמים למצוא את התרגום שלהם לעברית. פואטרנס הוא אינדקס תרגומי שירה, המסייע לנו לבדוק אם יש לשיר מצוטט תרגום קיים ובאיזה ספר הוא נמצא. מאחורי הפרויקט עומדת המתרגמת עפרה הוד.
  3. רב-מילים – מילון עברי-עברי עם מידע דקדוקי מפורט על מילים, מילים נרדפות וחרוזים. "הרב", כפי שמתרגמים מכנים אותו לפעמים, הוא בתשלום, אבל ניתן להתחבר אליו חינם דרך חלק מהספריות העירוניות בארץ ודרך מוסדות אקדמיים.

שלושה אירועים למתרגמים בספטמבר

אחרי פגרת קיץ ארוכה, נערכים החודש שלושה אירועים למתרגמים, במרווחים של 10 ימים זה מזה:

  • ב-8.9 ייערך מפגש מתרגמים ועורכים בגוגל, במשרדי גוגל בתל אביב בשעות 18:30-21:30. פרטים והרשמה כאן. הכניסה חינם.
  • ב-18.9 ייערך יום עיון למתרגמים מתחילים מטעם אגודת המתרגמים בישראל, בבית ציוני אמריקה בתל אביב, בשעות
  •  14:00-20:30. פרטים כאן והרשמה כאן. (לפני כשנתיים נערך יום עיון דומה.) 110 ש"ח חברי אגודה, 130 ש"ח למי שאינם חברים באגודה.
  • ב-28.9 ייערכו חגיגות יום התרגום הבינלאומי מטעם אגודת המתרגמים בישראל, בפאב מייקס פלייס הכשר בתל אביב, בשעות 15:00-20:00. פרטים כאן והרשמה כאן. 90 ש"ח לחברי אגודה, 130 ש"ח למי שאינם חברים באגודה.

כדאי לכם לנסות להגיע לפחות לאחד מהאירועים – זו הזדמנות ללמוד דברים חדשים, להכיר קולגות וליצור הזדמנויות חדשות.

אז למה את לא מתרגמת גם לאנגלית?

כשאני מספרת לאנשים שאני מתרגמת, בדרך כלל המשך השיחה הוא כזה:

– איזה שפות את מתרגמת?

– אנגלית לעברית.

– רק אנגלית לעברית? למה לא גם עברית לאנגלית?

כתבה ופוסט שנתקלתי בהם השבוע מסבירים זאת היטב ביחד. תומר בן אהרון מהבלוג "אין מילים" מסביר בפוסט מצוין למה מתרגם (לעברית, במקרה שהוא מתאר, אבל זה נכון לכל שפה) חייב לשלוט שליטה מלאה בשפה שאליה הוא מתרגם ולהיות מיומן בכתיבה בה:

מתרגמים כותבים טקסט בעברית. נכון, הרעיונות אינם שלהם, מישהו אחר כתב אותם. אבל המתרגמת או המתרגם הם אלה שצריכים לקחת את כל שאר האלמנטים שבטקסט (גוף שלישי או ראשון, משלב נמוך או גבוה, מסוגנן או פשוט) ולתרגם אותם לעברית על-ידי יצירת טקסט חדש לחלוטין בשפה חדשה לחלוטין. ולכן הם חייבים לשלוט בשפת היעד, קרי השפה שהם כותבים בה.

אתמול פורסם בכתב העת המקוון "אלכסון" טור מאת אביב פרץ על הקושי שלנו להתבטא בשפות שאינן שפת האם שלנו (במקרה המתואר, אנגלית), גם אם אנחנו שולטים בהן מצוין פסיבית בקריאה ובצפייה בטלוויזיה:

רק כשאתה עושה מאמץ להשתלט כליל על שפה זרה אתה תופס מהי עוצמתה של שפת האם שלך, ועד כמה היא חצובה בכל ממשותך. ההכרה הזו באשר לעליונותה המוחצת של העברית שלי על פני האנגלית שלי מתחדדת בכמה רמות. ראשית, ברמת המאמץ. את העברית שלי אני יונק ישר מהברז, והיא בתורה קולחת ממני, אני מרגיש נינוח לגמרי כשאני מדבר בה. לעומת זאת, האנגלית השגורה בפי אינה אינטואיטיבית, כי אם כזו שהיא פועל יוצא של יישום מודע של חוקיה הלשוניים. על כן יותר משאני מדבר באנגלית, התחושה שלי היא שאני שוקד על הרכבת משפטים באנגלית; אם הדיבור בעברית הוא שוטטות בנחת, טיול להנאתי בשעת בין ערביים, הרי שהדיבור באנגלית הוא הליכה נמרצת השכם בבוקר. שנית, ברמת השטף… פעמים אני מוצא את עצמי מתחיל לומר משהו, ואז נאלם בחפשי אחר מילה שאבדה לי או ביטוי שעדיין אינו שגור בלקסיקון שלי… לבסוף, ברמת הגימור. זו באה לידי ביטוי במצבים שבהם אני דווקא מפגין רהיטות, ומצליח לנסח מחשבה לשביעות רצוני. או אז אני סוכר את פי בסיפוק, כמו שחקן שהפליא זה עתה לבצע מונולוג במחזה, ממתין למוצא פיו של בן שיחי. רק כדי לגלות שזה, שעבורו האנגלית שפת אם היא, משיב לי בניסוח שוטף, זרוע מטבעות לשון, ולא זו אף זו, הוא עושה זאת בשוויון נפש.

1d80d226083f8a3a87feb57e64cd98b4

גלוריה מ"משפחה מודרנית", שהגיעה לארה"ב מקולומביה, מביעה את התסכול שלה בנושא

אנחנו יכולים לשלוט בשפות רבות ולהכיר אותן על בוריין, אבל כושר ההתבטאות שלנו כמעט אף פעם לא יהיה שווה לכושר ההתבטאות של דובר ילידי; הדקדוק והתחביר של שפת האם שלנו טבועים בנו ולרוב אנו נתרגם אותם לשפות אחרות; ובחירת המילים והביטויים שלנו, גם אם היא נכונה מבחינת ההגדרה המילונית, עשויה שלא להתאים מבחינת עדכניות, משלב (שפה גבוהה או נמוכה), סיטואציה וכו'.

כמתרגמת, אני שואפת לספק ללקוחות שלי תרגום קולח שמשקף את המקור באופן נאמן, על כל הניואנסים שלו, והרבה יותר קשה להגיע לתוצר ראוי כשלא מתרגמים לשפת האם, כי טקסטים שאכתוב באנגלית כמעט אף פעם לא יישמעו כמו טקסטים שכתב דובר ילידי. לכן רצוי שמתרגמים יתרגמו רק לשפת או לשפות האם שלהם, או לשפות שנחשפו אליהם למשך פרק זמן ארוך בצעירותם (כמובן, יש מקרים יוצאי דופן), ולכן אני מתרגמת רק בכיוון אחד.