פעם בכמה שבועות או חודשים צצה שאלה באחת מקבוצות הפייסבוק למתרגמים: "קיבלתי הצעה לתרגם טקסט בנושא שאני ממש מתנגד/ת לו. כדאי לי לקחת את העבודה בכל זאת?"
זו דילמה שכולנו נתקלנו בה או ניתקל בה מתישהו, ולי עצמי יצא להתמודד איתה כבר כמה פעמים. כדי שיהיה לי יותר קל להחליט מה נכון לעשות, גיבשתי רשימה של שיקולים שצריך להביא בחשבון לפני ההחלטה. הצגתי את התוצאה השבוע בכנס אגודת המתרגמים:
כמתרגמים ובכלל, אנחנו נעזרים לא מעט בשירותיהם של ספקים שונים: רואי חשבון, עורכי דין, מעצבים גרפיים, מעצבי שיער, שרברבים ועוד. כשאנחנו בוחרים לעצמנו ספק, אנחנו לרוב מסתמכים על המלצות, ניסיון וידע רלוונטיים והתרשמות כללית (למשל אתר או תיק עבודות).
אפשר בהחלט להניח כשלקוחות ישירים מחפשים מתרגמים, הם בוחרים אותם על סמך אותם קריטריונים. עם זאת, כשהם משיבים למודעת "דרוש מתרגם", מתרגמים רבים בוחרים לשלוח ללקוחות הפוטנציאליים קורות חיים. לא מומלץ בעיניי לפנות כך ללקוחות, מכמה סיבות:
בניגוד לסוכנויות תרגום, ללקוחות ישירים אין כלים להעריך קורות חיים של מתרגמים.
בקורות חיים יש הרבה מידע, שלא כולו רלוונטי לפרויקט הספציפי.
קורות חיים משנים את הדינמיקה מול הלקוח, מספק ולקוח לעובד ומעסיק.
אז איך כדאי לפנות ללקוחות שמחפשים מתרגמים? כתבו פסקה קצרה שתסכם בתמציתיות ובאופן קריא יותר את הפרטים הרלוונטיים ללקוח ולפרויקט שלו מתוך קורות החיים שלכם. הפסקה צריכה לכלול את הפרטים הבאים:
הציגו את עצמכם ופרטו את תחום העיסוק והניסיון שלכם – "שלום, אני [שם] ואני מתרגמ/ת מ[שפת מקור] ל[שפת יעד] המתמחה ב[תחומי התמחות] עם ניסיון של X שנים.
פרטו בקצרה פרויקטי עבר ולקוחות רלוונטיים לפרויקט הנוכחי – למשל, אם הפרויקט הוא תרגום קולינרי, אפשר לכתוב "יש לי ניסיון רב בתרגום תפריטים ומתכונים. תרגמתי את ספר המתכונים [שם הספר] ועבדתי עם [מסעדות, הוצאות לאור, חברות בתחום]". שימו לב: אתם יכולים לציין את שמות הלקוחות רק אם קיבלתם מהם אישור מפורש או שהשם שלכם מופיע על הפרויקטים שתרגמתם עבורם. אם מדובר בעבודות שקיבלתם מסוכנויות תרגום, לקוח הקצה הוא הלקוח שלהן, כך שאתם לא יכולים לציין את שמו (וכנראה שגם חתמתם על הסכם סודיות שמונע זאת).
פרטו השכלה וניסיון מקצועי רלוונטיים לפרויקט הנוכחי – אם מדובר, למשל, בתרגום בתחום ההיי-טק, בעלי ניסיון רלוונטי יוכלו לכתוב: "אני בוגר/ת תואר ראשון במדעי המחשב מ[מוסד אקדמי] ועבדתי בעבר כמתכנת/ת ב[שם החברה] במשך X שנים". אם יש לכם ניסיון בהוראה בתחום, ציינו גם אותו.
ציינו חברות באיגודים מקצועיים רלוונטיים – אם מדובר בתרגום משפטי, מתרגמים שהם גם עורכי דין יכולים לכתוב: "אני חבר/ה בלשכת עורכי הדין ובאגודת המתרגמים בישראל".
ציינו תחביבים רלוונטיים לפרויקט, אבל רק אם הרלוונטיות שלהם ברורה מאוד ורמת המיומנות שלכם גבוהה – בפרויקט תרגום הוראות סריגה, סורגים חובבים יכולים לכתוב, "אני סורג/ת חובב/ת כבר X שנים, ויש לי ניסיון רב עם הוראות סריגה".
כמובן, לא כל פסקה כזו תכלול את כל הסעיפים, אך רצוי לכלול לפחות את סעיף 1 ואת סעיף 2 או 3. כמו בקורות חיים, גם כאן אפשר לשנות את סדר הפרטים לפי מידת ההתאמה שלהם לפרויקט. פסקה כזו יכולה לשמש גם כמכתב מלווה לקורות חיים בפנייה לסוכנויות תרגום, ואפשר להתאים אותה לפרויקט ספציפי או לציין בכלליות את הפרטים הרלוונטיים להתמחות שלכם.
אם נחזור לדוגמת התרגום הקולינרי, נניח שמתרגם משיב למודעה שמחפשת תרגום תפריט. פסקת ההצגה העצמית שלו עשויה להיראות כך:
שלום רב, שמי [שם] ואני מתרגם קולינרי מעברית לאנגלית אמריקאית/בריטית עם ניסיון של 5 שנים. יש לי ניסיון רב בתרגום תפריטים, ולקוחותיי כוללים את [פירוט עד 7 מסעדות שהוא תרגם להן תפריטים, כשהמוכרות יותר בראש הרשימה]. תרגמתי גם מתכונים עבור [2-3 לקוחות], בין היתר. לפני שהתחלתי לעסוק בתרגום עבדתי כטבח במסעדת [שם המסעדה] במשך שנתיים, ואני בוגר לימודי בישול ב[שם המוסד]. אני בוגר לימודי תרגום ב[שם המוסד] וחבר באגודת המתרגמים בישראל משנת 2015.
למתרגמים מתחילים יהיה קשה יותר לציין פרטים רלוונטיים. אם אתם סטודנטים לתרגום או בוגרי לימודי תרגום, אתם יכולים לציין זאת. נסו לחשוב איך הניסיון והידע שלכם רלוונטיים לפרויקט.
יש עוד מידע שכדאי לדעתכם לציין כשאתם מציגים את עצמכם ללקוחות? ספרו בתגובות.
בשנים האחרונות אני מלמדת קורס תרגום מסחרי בתוכנית לימודי התרגום במכללת בית ברל. בשנים הקודמות הבאתי לשיעור הראשון כמה ספרים מומלצים וגם שלחתי לסטודנטים שלי קישורים לבלוגים שכדאי להם לקרוא, אבל השנה החלטתי לעשות את זה קצת אחרת: רשימה מסודרת כפוסט בבלוג שלי, כדי שגם אתם תוכלו ליהנות ממנה. גם מתרגמים מנוסים יוכלו למצוא כאן השראה.
ספרים
How to Succeed as a Freelance Translator – ספר מאת המתרגמת קורין מקיי, המכהנת היום כנשיאת אגודת המתרגמים האמריקאית. הספר עוסק בהקמה ובניהול של עסק תרגום. סקרתי את המהדורה השנייה של הספר כאן, ומאז יצאה מהדורה שלישית.
Found in Translation – ספר מאת המתורגמנית נטלי קלי והמתרגם יוסט זטשה, על החשיבות העצומה של התרגום בעולם, עם הצגה של סביבות התרגום והמתורגמנות בתחומים שונים. הידעתם שהמתורגמנים של נאס"א עוברים הכשרה מלאה כאסטרונאוטים? סקרתי את הספר כאן.
בלוגים
Business School for Translators – הבלוג של המתרגמת מרתה סטלמשק אמנם כבר לא פעיל, אבל הוא עדיין זמין ברשת, וטוב שכך. הבלוג כולל עצות מעשיות וחומר למחשבה שכל מתרגם יוכל להפיק מהם תועלת. אפשר לקרוא אותו באתר המקורי כבלוג, או להוריד את כל התוכן בקובץ אחד, כאן.
Training for Translators – הבלוג של קורין מקיי (שהספר שלה פתח את הרשימה) מכיל הרבה טיפים ורעיונות למתרגמים. אולי שמעתם עליו בשמו הקודם, Thoughts on Translation.
Translation Times – הבלוג של דגמאר וג'ודי ג'נר (שגם הספר שלהן מופיע ברשימה). כולל טיפים ומחשבות על תרגום ומתורגמנות.
עבד בתרגום– הבלוג של יעל סלע, מתרגמת ספרותית שבשנים האחרונות עוסקת בעיקר בלוקליזציה כראש צוות התרגום של גוגל. הבלוג כבר אינו פעיל, אבל בעזרת התגיות אפשר למצוא פוסטים רלוונטיים, כולל מצגות ישנות של יעל.
פודקאסטים
Marketing Tips for Translators– הפודקאסט של המתרגמת טס וויטי, שבקריירה הקודמת שלה עסקה בשיווק. מדי פרק טס מראיינת מתרגמים על היבטים שונים של ניהול עסק תרגום, בדגש על שיווק, כמובן.
וידוי: אני אוהבת הערות שוליים*. עוד בספרים שקראתי כילדה הערות השוליים היו בעיניי אינפורמטיביות ומעשירות. בהקשר הזה אני חושבת קודם כל על ספרי "בית קטן בערבה" שיצאו בסדרת מרגנית המופלאה, שהערות השוליים בהם הסבירו על מידות ומשקלות (כמה זה בושל או אקר) ועל חפצים שימושיים באותה התקופה (מקפה, למשל). כילדה לא הייתי חושבת לחפש את המידות האלה במילון או באנציקלופדיה "אביב", וההסברים נתנו לי מושג מדויק יותר והעשירו עבורי את התמונה.
כשהגעתי ללימודי התרגום גיליתי, אפילו קצת בצער, שהערות השוליים כבר לא באופנה. נטען שהן מסיחות את דעתו של הקורא ופוגעות בשטף הקריאה, וכי בעת הצורך עדיף להשתמש בהנהרות, אותם ביאורים קצרצרים המשתלבים באלגנטיות ובטבעיות בטקסט**. ההנחה היא שהקורא מסוגל לחפש בעצמו מילים ומונחים שהוא לא מכיר. בתחום המסחרי שאני מתרגמת הסוגיה הזו פחות רלוונטית, אבל בפורומים של מתרגמים זו הגישה השלטת, והמתרגמים והעורכים מנסים להימנע מהערות שוליים בכל מחיר. אבל מה אם הגישה הזו והנחת היסוד שלה כבר לא לגמרי רלוונטיים?
כידוע, העולם שלנו כיום מלא הסחות דעת. אם פעם הייתי עוצרת לבדוק מילה במילון, מעלעלת בו קלות וחוזרת לספר, היום הטלפון שלי מונח לידי כשאני קוראת. הרבה יותר קל לבדוק משמעות של מילה או לחפש רקע תרבותי או היסטורי, ולכן אני מחפשת מונחים בתדירות גבוהה יותר. וכשהטלפון כבר ביד, קל מאוד לצלול לתוך ויקיפדיה או לבדוק מה חדש ברשתות החברתיות. כלומר, אני קוראים אכן מחפשים מידע באינטרנט, אבל דווקא החיפוש הזה עלול להוציא אותנו מהספר, לפעמים לפרקי זמן ארוכים מאוד. למעשה, גם אם הערות שוליים פוגעות בשטף הקריאה באופן נקודתי, שימוש מדוד ומושכל בהן עשוי לשמר אותו, כי הקורא לא יתפתה להניח את הספר ולקחת את הטלפון שלו. מה דעתכם? אתם אוהבים הערות שוליים או מתעבים אותן? עד כמה אתם בודקים מונחים והקשרים מהספר תוך כדי קריאה? אתם נוטים לזנוח את הספר לטובת הטלפון אחרי החיפוש?
אגב, אני קוראת רק ספרים מודפסים, אז אשמח לשמוע מהמכורים שבקהל אם קוראי ספרים אלקטרוניים עוזרים יותר להתמקד בקריאה. החיפוש נשאר נקודתי, או שדווקא קשה יותר להתמקד בספר?
* הדיון מתייחס להערות שוליים שמופיעות בתחתית הדף (footnotes). הערות שוליים שמופיעות בסוף הספר (endnotes) מסיחות יותר את דעת הקורא בעיניי, בגלל הדפדוף הלוך ושוב. אני כמעט תמיד קוראת ספרים עד הסוף, וזנחתי פעם ספר יחסית בהתחלה בגלל הערות השוליים הרבות שרוכזו בסוף הספר והיו נחוצות וארוכות, כי בגללן כבר לא זכרתי את הסיפור עצמו.
** זו הייתה מעין מטא-הנהרה, אם כי ארוכה מעט. הנהרות אמורות להיות באורך ארבע מילים לכל היותר.
אם צפיתם באירוויזיון האחרון, לא יכולתם להתעלם מהשיר של להקת KEiiNO מנורבגיה. אחד הזמרים בלהקה, פרד בוליו, שר בסגנון שונה בבירור משני הזמרים האחרים.
קצת רקע: הכללים לגבי שפת השירה באירוויזיון השתנו לאורך שנות קיומו. בשנים 1966-1972 ו-1977-1998 הותר לזמרים לשיר רק בשפות הרשמיות של המדינות שהם מייצגים. לפי הנתונים בוויקיפדיה, הרוב המוחלט של השירים הזוכים באירוויזיון היו באנגלית (32), ואחריה צרפתית (14). כדי לקרב את השופטים והקהל אל השירים, לפחות בישראל בחרו בשירים עם מילים לועזיות (דיווה, עולה/אולה, ספורט), מילים עבריות שמוכרות גם בשפות אחרות (הללויה, אמן) או בשירים עם מצלול קליט (אבניבי, ההורה ההיא עם הה"א/היי). גם מדינות אחרות נקטו לפעמים באסטרטגיה דומה, ובשנים האלה זכו שירים כמו La, La, La (ספרד, 1968), Diggi-Loo Diggi-Ley (שוודיה, 1984) ו-Nocturne (נורבגיה, 1995).
בשנת 1999 בוטלה המגבלה, ומאז רוב הזמרים שרים באנגלית. אני זוכרת שבאותה תקופה היה חשש שהאירוויזיון יהפוך לתחרות שירים באנגלית ויאבד חלק מהקסם שלו, מה שאכן קרה חלקית. למרות זאת, חלק מהשירים, כמו רבים מהשירים הישראליים, שומרים על הרוח המקומית ומשלבים בין אנגלית לשפה המקומית.
הסאמי אינה שפה אחת, אלא קבוצה של שפות המדוברות בקרב ילידי לפלנד. אחרי שנים של דיכוי, חלקן זכו למעמד של שפות מיעוט, וחלק בסכנת הכחדה. כיום נעשים מאמצים להחייאת השפות, ובשנת 2012 אף הגיעה לישראל משלחת סאמים מנורבגיה כדי ללמוד על שימור השפה.
השילוב של שפת מיעוט ושפה נכחדת בשיר אירוויזיון הוא מעניין. מצד אחד, הוא חושף לעולם את השפה ואת התרבות שמאחוריה ומגביר את המודעות אליהן. מצד שני, כלפי פנים, הוא מראה לדוברי השפה ולדוברים הפוטנציאליים שימוש עכשווי בשפה ואת התגובה החיובית אליה. סביר להניח שהשיר גם יוצר "גאוות יחידה" בקרב הדוברים, ובתקווה הוא גם הגביר את הביקוש ללימוד שלה. אולי נגלה בשנה הבאה שהם התחילו טרנד? כל המציל שפה הרי שהציל עולם ומלואו.
בשנת 2009 ייצגו את ישראל מירה עוואד ואחינועם ניני עם השיר There Must Be Another Way, הכולל מילים באנגלית, עברית וערבית. יש היום מוזיקאים ששרים בישראל בשפות נכחדות ושפות מיעוט: A-WA ובינת אל פאנק שרות בתימנית, ויסמין לוי שרה בלדינו. יהיה מעניין אם הן יגיעו לאירוויזיון. מכירים עוד אמנים ישראלים ששרים בשפות כאלה? מוזמנים לפרסם קישורים לשירים בתגובות.
איך היא נשמעת לכם? אולי אתם לא יודעים, כי בארץ נתקלים בזה פחות או שמדברים על זה פחות, אבל יש בעולם תעשייה שלמה של הונאות המופנות למתרגמים. חלק מההונאות האלה קשורות לגניבת קורות חיים ושימוש בהם במרמה, וחלק הן ניסיונות להוצאת כספים במרמה ממתרגמים.
איך זה עובד? שולחים למתרגמים הצעת עבודה, וכשהמתרגם שולח ללקוח הפיקטיבי את התרגום (שעלול להיות ארוך ולדרוש שעות עבודה רבות), יש שתי אפשרויות:
המתרגם יקבל צ'ק עם סכום גבוה מדי, ויתבקש לשלוח ללקוח החזר על ההפרש. המתרגם יתבקש להעביר ללקוח את ההפרש, ולאחר מכן יתגלה שאין לצ'ק כיסוי.
המתרגם יתבקש להעביר כספים עבור עמלה פיקטיבית כלשהי, למשל כדי שהלקוח יוכל להעביר אליו את התשלום.
כיוון שאני מודעת לאפשרות להונאה ושמעתי על הונאה מאוד דומה, החשד שלי התעורר מיד. תוך כדי קריאה שמתי לב להרבה מאוד סימנים מעוררי חשד:
הכותבת מציינת שהיא גרה באפריקה, אבל הייתי מצפה שהיא תכתוב באיזו מדינה, או אפילו באיזו עיר.
כתובת המייל אמנם כוללת את השם של הכותבת, אך היא משירות מייל חינמי וכוללת מספר מאוד ארוך (ונחזור אליה מיד).
חיפשתי בגוגל את השם של הכותבת, והיא עורכת דין אקטיביסטית שכתבה מספר ספרים. לכן היו עוד כמה דברים שנראו לי משונים:
הכתיבה לא רהוטה כפי שהייתי מצפה מאישה משכילה שכותבת ספרים. אמנם נראה ששפת האם שלה אינה אנגלית, אבל עדיין אפשר לצפות לפיסוק תקני יותר ולחלוקה אחרת של המשפטים.
אין במייל משפט סיום כגון "מחכה לקבל את תשובתך" או ברכת סיום, שגם להם הייתי מצפה ממנה.
המייל נחתם רק בשם הפרטי של הכותבת, ללא חתימה או פרטים נוספים (שם מלא, תארים מקצועיים, פרטי התקשרות).
כדי לוודא סופית שזו אכן הונאה, חיפשתי בגוגל את השם של הכותבת עם המילה scam (הונאה), והגעתי לאתר המרכז מידע על הונאות המופנות למתרגמים. לצד השם של הכותבת הופיעה כתובת מייל מאוד דומה, שרק המספר בה שונה: iboudomonique00001@gmail.com. חיפשתי בגוגל גם את הנוסח של המייל, אבל בניגוד למקרים אחרים, לא מצאתי אותו.
חשוב שתהיו מודעים לנושא ההונאות ותדעו איך לזהות אותן כדי למנוע בזבוז זמן על עבודות שלא תקבלו עליהן תשלום. לפעמים הצעת העבודה מאוד מפתה אותנו – כי אנחנו מתחילים, בתקופת יובש או שהיא נראית מעניינת – אבל תמיד חשוב לבדוק מי הלקוח ולוודא שהוא מהימן, כי מעבר לתשלום שלא יגיע, לא נוכל באותו הזמן לעבוד על פרויקטים אמיתיים.
ודבר אחרון: אם אתם מקבלים מיילים כאלה ובטוחים שמדובר בהונאה, תזהירו את הנמענים האחרים (אם יש) ותפרסמו אותם בפורומים של מתרגמים. כולנו נרוויח מזה, או לפחות לא נפסיד.
נתחיל בווידוי קצת מביך: כמו הרבה נערות שגדלו בשנות התשעים, גם אני קראתי באדיקות את סדרת הרומנים הרומנטיים לנוער "חלומות מתוקים" שיצאה בהוצאת עלמה. אחד הספרים בסדרה נקרא "נ.ב. אני אוהב אותך", ואני מספרת לכם את כל זה כי כבר בסביבות שנת 1995 עלו לי שאלות לגבי התרגום שלו.
התמונה מאתר סיפור חוזר
אני לא זוכרת הרבה מהספר, אבל במקרה או שלא, מה שאני כן זוכרת קשור לענייננו:
הגיבורה מבלה את הקיץ בעיירה בשם נורת' ביץ.
מוזכר בסיפור סטיקר תיירותי עם הכיתוב "נ.ב. אני אוהב אותך" שמתייחס לעיירה, כמובן.
בסוף הספר הגיבורה מקבלת ממושא אהבתה מכתב, שמסתיים כמובן במשפט "נ.ב. אני אוהב אותך".
לא הבנתי איך כל הפרטים האלה השתלבו יפה בתרגום – ראשי התיבות של העיירה בסטיקר עם נ.ב. בעברית. כבר בסביבות כיתה ו', כשקראתי את הספר, ידעתי שבאנגלית משתמשים ב-P.S., ולא הצלחתי למצוא שילוב דומה באנגלית. עם השנים גיליתי שבאנגלית משתמשים גם בראשי התיבות NB, אך במשמעות שונה, אז התעלומה לא נפתרה.
לפני כמה ימים נזכרתי שוב בתהייה הזו, ופתרתי את התעלומה בבדיקה קצרה בגוגל: בספר המקורי הגיבורה מבלה את הקיץ שלה בפאלם ספרינגס, שראשי התיבות שלה הם כמובן PS. כלומר, כדי ששלושת הפרטים שציינתי יסתדרו, המתרגמת טל ניב מילר החליטה לשנות את שם העיירה – החלטה שגם בעיניי היא הכי פשוטה ואלגנטית. מה דעתכם?
בשבוע שעבר התפרסם בבלוג של אגודת המתרגמים בישראל פוסט שכתבתי בנושא התמודדות עם תקופות יובש, ואתם יכולים לקרוא אותו כאן. מקור ההשראה לפוסט היה דיון בקבוצת מתרגמים בינלאומית על התמודדות עם בצורת מקצועית קשה.
היום העברתי הרצאה בשם "מגמות וכלים שכל מתרגם חייב להכיר" בכנס של חבר תרגומים. כדי להקל על המשתתפים בהרצאה, הכנתי רשימה עם חלק מהקישורים למקורות, תוכנות, אפליקציות וטיפים מההרצאה. אני מקווה שהם יעזרו לכם, גם אם לא הייתם בהרצאה:
גוגל – כאן אפשר למצוא הסבר לפונקציות חיפוש מתקדמות בגוגל. בנוסף, ידעתם שאפשר להמיר מידות, משקלות ומטבעות בשורת החיפוש של גוגל? כאן תמצאו הדרכה (סעיף 3), וכאן יש רשימה של כל המידות והמשקלות שגוגל ממירה. יש גם תוסף לכרום להמרת מידות, לא מבית גוגל.
LTR/RTL Run – מאקרו בוורד שמאפשר לשנות את כיוון הכתיבה של קטע נבחר בתוך פסקה, במקום את הפסקה כולה. כאן יש הסבר על פקודות מאקרו בוורד, ועליכם פשוט לחפש את המאקרו ltrrun או rtlrun, לפי הצרכים שלכם. (טיפ של פרנק מאיר)
ספירת מילים שנוספו במעקב אחר שינויים – יש כאן הסבר על שתי שיטות לספירה. שימו לב: כשמוסיפים מאקרו לוורד עליכם לוודא בעצמכם שהמקור אמין.
:לכל מתרגם יש רשימה סודית של כלים שהוא פשוט לא יכול לעבוד בלעדיהם. בניגוד לדעה הרווחת, גוגל טרנסלייט הוא ממש לא אחד מהם, אבל הנה כמה מהכלים האהובים עליי שיכולים להועיל לכל מתרגם, מתחיל וותיק כאחד:
תוכנת זכרון תרגומי – אמנם גוגל טרנסלייט לא כלול ברשימה, אבל גם לא מדובר באחד המתחרים שלו. תוכנות זכרון תרגומי (המכונות באנגלית CAT tools, או Computer Assisted Translation) מחלקות את הטקסט לסגמנטים (בד"כ סמגנט הוא משפט אחד), כך שהמתרגם מתרגם בהן סגמנט אחר סגמנט. בתהליך זה נוצר מאגר נתונים של הטקסטים – מקור מול תרגום, כך שאם סגמנט חוזר על עצמו בטקסט, ניתן להשתמש בתרגום שהמתרגם כבר ביצע (בין אם כפי שהוא ובין אם יש צורך בעריכה) ולשמור על עקביות. אפשר גם לחפש במאגר הנתונים מונחים שנתקלנו בהם בעבר, ושיטת העבודה הזו גם מונעת השמטה לא מכוונת של חלקים מהטקסט.
גוגל – אחד הכלים החשובים ביותר למתרגמים, ובזכותו העבודה שלנו הרבה יותר קלה ומהירה. גוגל יכול לעזור לנו לא מעט: קודם כל, בחיפוש מונחים, גם בגוגל ספרים או ב-Google Scholar. בגוגל אפשר גם להמיר מידות, משקלות ומטבעות (נסו למשל להכניס "25 רגל במטרים" או מספר ואחריו GBP to USD). כשיש תיאורים ויזואליים שלא ברורים לנו או כשיש אזכור של חפצים שאנחנו לא לגמרי בטוחים מהם, אפשר להיעזר בגוגל תמונות.
וויקיפדיה – שמתם לב שבמסגרת האפורה בצד של וויקיפדיה יש רשימה של שפות? אפשר למצוא תרגומים של מונחים במעבר משפה לשפה.
תרגמני– חיפוש אחד בכמה מילונים אנגליים-עבריים (תרגמני, מורפיקס ולרוב גם בבילון).
OneLook – חיפוש אחד בעשרות מילונים אנגליים-אנגליים במקביל, חלקם מקצועיים.
Microsoft Language Portal – מילון המונחים הרשמי של מיקרוסופט. שימושי מאוד בתרגום IT, ממשקים של מיקרוסופט ותוכנות, אפליקציות ואתרים בכלל.
Forvo – אתר שבו מתנדבים מקליטים את עצמם אומרים מילים בשפת האם שלהם. שימושי כשצריך להבין איך הוגים שם או מילה. אם לא מוצאים את המילה המבוקשת, אפשר לחפש אותה ביוטיוב – במיוחד אם מדובר בשם של מקום או אדם.
ספר הביטויים המקיף – רובנו משתמשים כיום במילונים מודפסים רק כשלא מוצאים את המונח המבוקש בגוגל. יוצא הדופן הוא "ספר הביטויים המקיף" של נרי סבנייה, שהוא תזאורוס אנגלי-עברי-אנגלי המקבץ ביטויים דומים בכל שפה ומציג את שתי השפות ביחד.
הספרייה הלאומית – כשמופיעים אזכורים של ספרים ושאר יצירות ספרותיות בטקסט או ציטוטים מהם, ניתן לבדוק בקטלוג הספרייה אם יש להם תרגום לעברית כדי להשתמש בשם היצירה הקיים או לאתר עותק שלה.
פייסבוק – בפייסבוק יש קבוצות רבות של מתרגמים, בכל השפות, ואפשר לקבל מהן תמיכה מקצועית רבה בכל מה שקשור לטרמינולוגיה וניסוחים, אבל גם ייעוץ בניהול העסק והתנהלות מול לקוחות. הקבוצות הישראליות הבולטות הן "פורום תרגום ועריכה – אג'נדה" והקבוצה של חברי אגודת המתרגמים בישראל (לחברי האגודה בלבד). מומלץ לקרוא את התיאור והכללים של כל קבוצה כדי לוודא שהיא מתאימה לצרכים שלכם.
ועוד שלושה כלים שימושיים שאני משתמשת בהם בתדירות נמוכה יותר:
אתר האקדמיה ללשון העברית – אפשר להיעזר בהחלטות האקדמיה כדי לוודא שהעברית שלנו נכונה ולחפש מונחים במאגר המונחים של האקדמיה, הכולל מילונים רבים בתחומים שונים. אפשר להיעזר גם בפניות הציבור ואפילו לפנות ישירות לאקדמיה אם לא מוצאים את התשובה.
פואטרנס – כשיש בטקסט ציטוטים משירים, קשה לפעמים למצוא את התרגום שלהם לעברית. פואטרנס הוא אינדקס תרגומי שירה, המסייע לנו לבדוק אם יש לשיר מצוטט תרגום קיים ובאיזה ספר הוא נמצא. מאחורי הפרויקט עומדת המתרגמת עפרה הוד.
רב-מילים – מילון עברי-עברי עם מידע דקדוקי מפורט על מילים, מילים נרדפות וחרוזים. "הרב", כפי שמתרגמים מכנים אותו לפעמים, הוא בתשלום, אבל ניתן להתחבר אליו חינם דרך חלק מהספריות העירוניות בארץ ודרך מוסדות אקדמיים.