הרהורי כפירה על הערות שוליים

וידוי: אני אוהבת הערות שוליים*. עוד בספרים שקראתי כילדה הערות השוליים היו בעיניי אינפורמטיביות ומעשירות. בהקשר הזה אני חושבת קודם כל על ספרי "בית קטן בערבה" שיצאו בסדרת מרגנית המופלאה, שהערות השוליים בהם הסבירו על מידות ומשקלות (כמה זה בושל או אקר) ועל חפצים שימושיים באותה התקופה (מקפה, למשל). כילדה לא הייתי חושבת לחפש את המידות האלה במילון או באנציקלופדיה "אביב", וההסברים נתנו לי מושג מדויק יותר והעשירו עבורי את התמונה.

כשהגעתי ללימודי התרגום גיליתי, אפילו קצת בצער, שהערות השוליים כבר לא באופנה. נטען שהן מסיחות את דעתו של הקורא ופוגעות בשטף הקריאה, וכי בעת הצורך עדיף להשתמש בהנהרות, אותם ביאורים קצרצרים המשתלבים באלגנטיות ובטבעיות בטקסט**. ההנחה היא שהקורא מסוגל לחפש בעצמו מילים ומונחים שהוא לא מכיר. בתחום המסחרי שאני מתרגמת הסוגיה הזו פחות רלוונטית, אבל בפורומים של מתרגמים זו הגישה השלטת, והמתרגמים והעורכים מנסים להימנע מהערות שוליים בכל מחיר. אבל מה אם הגישה הזו והנחת היסוד שלה כבר לא לגמרי רלוונטיים?

כידוע, העולם שלנו כיום מלא הסחות דעת. אם פעם הייתי עוצרת לבדוק מילה במילון, מעלעלת בו קלות וחוזרת לספר, היום הטלפון שלי מונח לידי כשאני קוראת. הרבה יותר קל לבדוק משמעות של מילה או לחפש רקע תרבותי או היסטורי, ולכן אני מחפשת מונחים בתדירות גבוהה יותר. וכשהטלפון כבר ביד, קל מאוד לצלול לתוך ויקיפדיה או לבדוק מה חדש ברשתות החברתיות. כלומר, אני קוראים אכן מחפשים מידע באינטרנט, אבל דווקא החיפוש הזה עלול להוציא אותנו מהספר, לפעמים לפרקי זמן ארוכים מאוד. למעשה, גם אם הערות שוליים פוגעות בשטף הקריאה באופן נקודתי, שימוש מדוד ומושכל בהן עשוי לשמר אותו, כי הקורא לא יתפתה להניח את הספר ולקחת את הטלפון שלו. מה דעתכם? אתם אוהבים הערות שוליים או מתעבים אותן? עד כמה אתם בודקים מונחים והקשרים מהספר תוך כדי קריאה? אתם נוטים לזנוח את הספר לטובת הטלפון אחרי החיפוש?

אגב, אני קוראת רק ספרים מודפסים, אז אשמח לשמוע מהמכורים שבקהל אם קוראי ספרים אלקטרוניים עוזרים יותר להתמקד בקריאה. החיפוש נשאר נקודתי, או שדווקא קשה יותר להתמקד בספר?

 

סרטונים בנושא

——

* הדיון מתייחס להערות שוליים שמופיעות בתחתית הדף (footnotes). הערות שוליים שמופיעות בסוף הספר (endnotes) מסיחות יותר את דעת הקורא בעיניי, בגלל הדפדוף הלוך ושוב. אני כמעט תמיד קוראת ספרים עד הסוף, וזנחתי פעם ספר יחסית בהתחלה בגלל הערות השוליים הרבות שרוכזו בסוף הספר והיו נחוצות וארוכות, כי בגללן כבר לא זכרתי את הסיפור עצמו.

** זו הייתה מעין מטא-הנהרה, אם כי ארוכה מעט. הנהרות אמורות להיות באורך ארבע מילים לכל היותר.

 

 

מודעות פרסומת

מה אפשר ללמוד מהשיר הנורבגי לאירוויזיון

אם צפיתם באירוויזיון האחרון, לא יכולתם להתעלם מהשיר של להקת KEiiNO מנורבגיה. אחד הזמרים בלהקה, פרד בוליו, שר בסגנון שונה בבירור משני הזמרים האחרים.

קצת רקע: הכללים לגבי שפת השירה באירוויזיון השתנו לאורך שנות קיומו. בשנים 1966-1972 ו-1977-1998 הותר לזמרים לשיר רק בשפות הרשמיות של המדינות שהם מייצגים. לפי הנתונים בוויקיפדיה, הרוב המוחלט של השירים הזוכים באירוויזיון היו באנגלית (32), ואחריה צרפתית (14). כדי לקרב את השופטים והקהל אל השירים, לפחות בישראל בחרו בשירים עם מילים לועזיות (דיווה, עולה/אולה, ספורט), מילים עבריות שמוכרות גם בשפות אחרות (הללויה, אמן) או בשירים עם מצלול קליט (אבניבי, ההורה ההיא עם הה"א/היי). גם מדינות אחרות נקטו לפעמים באסטרטגיה דומה, ובשנים האלה זכו שירים כמו La, La, La (ספרד, 1968), Diggi-Loo Diggi-Ley (שוודיה, 1984) ו-Nocturne (נורבגיה, 1995). 

בשנת 1999 בוטלה המגבלה, ומאז רוב הזמרים שרים באנגלית. אני זוכרת שבאותה תקופה היה חשש שהאירוויזיון יהפוך לתחרות שירים באנגלית ויאבד חלק מהקסם שלו, מה שאכן קרה חלקית. למרות זאת, חלק מהשירים, כמו רבים מהשירים הישראליים, שומרים על הרוח המקומית ומשלבים בין אנגלית לשפה המקומית. 

חזרה לשיר הנורבגי ב-2019: בוליו הוא ממוצא סאמי (ילידי לפלנד), והוא שר באחת משפות הסאמי ובסגנון השירה הסאמי העממייוֹיִיק

הסאמי אינה שפה אחת, אלא קבוצה של שפות המדוברות בקרב ילידי לפלנד. אחרי שנים של דיכוי, חלקן זכו למעמד של שפות מיעוט, וחלק בסכנת הכחדה. כיום נעשים מאמצים להחייאת השפות, ובשנת 2012 אף הגיעה לישראל משלחת סאמים מנורבגיה כדי ללמוד על שימור השפה.

השילוב של שפת מיעוט ושפה נכחדת בשיר אירוויזיון הוא מעניין. מצד אחד, הוא חושף לעולם את השפה ואת התרבות שמאחוריה ומגביר את המודעות אליהן. מצד שני, כלפי פנים, הוא מראה לדוברי השפה ולדוברים הפוטנציאליים שימוש עכשווי בשפה ואת התגובה החיובית אליה. סביר להניח שהשיר גם יוצר "גאוות יחידה" בקרב הדוברים, ובתקווה הוא גם הגביר את הביקוש ללימוד שלה. אולי נגלה בשנה הבאה שהם התחילו טרנד? כל המציל שפה הרי שהציל עולם ומלואו.

שפות רבות באירופה בשלבי הכחדה שונים, וכך גם באוסטרליה (משתתפת באירוויזיון משנת 2015). מבלי להכיר את הפוליטיקה הקשורה לשפות הללו, למיעוטים הדוברים אותן ולמדינות שלהן, יהיה מעניין לראות באירוויזיון שירים הכוללים מילים בשפות כמו רומאני, קורסיקאית, סורבית או סיציליאנית.

בשנת 2009 ייצגו את ישראל מירה עוואד ואחינועם ניני עם השיר There Must Be Another Way, הכולל מילים באנגלית, עברית וערבית. יש היום מוזיקאים ששרים בישראל בשפות נכחדות ושפות מיעוט: A-WA ובינת אל פאנק שרות בתימנית, ויסמין לוי שרה בלדינו. מכירים עוד אמנים ישראלים ששרים בשפות כאלה? מוזמנים לפרסם קישורים לשירים בתגובות.

זהירות, הונאה!

קיבלתי עכשיו הצעת עבודה במייל שכדאי שתראו גם אתם:

scam

איך היא נשמעת לכם? אולי אתם לא יודעים, כי בארץ נתקלים בזה פחות או שמדברים על זה פחות, אבל יש בעולם תעשייה שלמה של הונאות המופנות למתרגמים. חלק מההונאות האלה קשורות לגניבת קורות חיים ושימוש בהם במרמה, וחלק הן ניסיונות להוצאת כספים במרמה ממתרגמים.

איך זה עובד? שולחים למתרגמים הצעת עבודה, וכשהמתרגם שולח ללקוח הפיקטיבי את התרגום (שעלול להיות ארוך ולדרוש שעות עבודה רבות), יש שתי אפשרויות:

  1. המתרגם יקבל צ'ק עם סכום גבוה מדי, ויתבקש לשלוח ללקוח החזר על ההפרש. המתרגם יתבקש להעביר ללקוח את ההפרש, ולאחר מכן יתגלה שאין לצ'ק כיסוי.
  2. המתרגם יתבקש להעביר כספים עבור עמלה פיקטיבית כלשהי, למשל כדי שהלקוח יוכל להעביר אליו את התשלום.

כיוון שאני מודעת לאפשרות להונאה ושמעתי על הונאה מאוד דומה, החשד שלי התעורר מיד. תוך כדי קריאה שמתי לב להרבה מאוד סימנים מעוררי חשד:

  • הכותבת מציינת שהיא גרה באפריקה, אבל הייתי מצפה שהיא תכתוב באיזו מדינה, או אפילו באיזו עיר.
  • כתובת המייל אמנם כוללת את השם של הכותבת, אך היא משירות מייל חינמי וכוללת מספר מאוד ארוך (ונחזור אליה מיד).

חיפשתי בגוגל את השם של הכותבת, והיא עורכת דין אקטיביסטית שכתבה מספר ספרים. לכן היו עוד כמה דברים שנראו לי משונים:

  • הכתיבה לא רהוטה כפי שהייתי מצפה מאישה משכילה שכותבת ספרים. אמנם נראה ששפת האם שלה אינה אנגלית, אבל עדיין אפשר לצפות לפיסוק תקני יותר ולחלוקה אחרת של המשפטים.
  • אין במייל משפט סיום כגון "מחכה לקבל את תשובתך" או ברכת סיום, שגם להם הייתי מצפה ממנה.
  • המייל נחתם רק בשם הפרטי של הכותבת, ללא חתימה או פרטים נוספים (שם מלא, תארים מקצועיים, פרטי התקשרות).

כדי לוודא סופית שזו אכן הונאה, חיפשתי בגוגל את השם של הכותבת עם המילה scam (הונאה), והגעתי לאתר המרכז מידע על הונאות המופנות למתרגמים. לצד השם של הכותבת הופיעה כתובת מייל מאוד דומה, שרק המספר בה שונה: iboudomonique00001@gmail.com. חיפשתי בגוגל גם את הנוסח של המייל, אבל בניגוד למקרים אחרים, לא מצאתי אותו.

חשוב שתהיו מודעים לנושא ההונאות ותדעו איך לזהות אותן כדי למנוע בזבוז זמן על עבודות שלא תקבלו עליהן תשלום. לפעמים הצעת העבודה מאוד מפתה אותנו – כי אנחנו מתחילים, בתקופת יובש או שהיא נראית מעניינת – אבל תמיד חשוב לבדוק מי הלקוח ולוודא שהוא מהימן, כי מעבר לתשלום שלא יגיע, לא נוכל באותו הזמן לעבוד על פרויקטים אמיתיים.

ודבר אחרון: אם אתם מקבלים מיילים כאלה ובטוחים שמדובר בהונאה, תזהירו את הנמענים האחרים (אם יש) ותפרסמו אותם בפורומים של מתרגמים. כולנו נרוויח מזה, או לפחות לא נפסיד.

לקריאה נוספת

תהיות תרגומיות משנות התשעים

נתחיל בווידוי קצת מביך: כמו הרבה נערות שגדלו בשנות התשעים, גם אני קראתי באדיקות את סדרת הרומנים הרומנטיים לנוער "חלומות מתוקים" שיצאה בהוצאת עלמה. אחד הספרים בסדרה נקרא "נ.ב. אני אוהב אותך", ואני מספרת לכם את כל זה כי כבר בסביבות שנת 1995 עלו לי שאלות לגבי התרגום שלו.

נ.ב אני אוהב אותך

התמונה מאתר סיפור חוזר

אני לא זוכרת הרבה מהספר, אבל במקרה או שלא, מה שאני כן זוכרת קשור לענייננו:

  • הגיבורה מבלה את הקיץ בעיירה בשם נורת' ביץ.
  • מוזכר בסיפור סטיקר תיירותי עם הכיתוב "נ.ב. אני אוהב אותך" שמתייחס לעיירה, כמובן.
  • בסוף הספר הגיבורה מקבלת ממושא אהבתה מכתב, שמסתיים כמובן במשפט "נ.ב. אני אוהב אותך".

לא הבנתי איך כל הפרטים האלה השתלבו יפה בתרגום – ראשי התיבות של העיירה בסטיקר עם נ.ב. בעברית. כבר בסביבות כיתה ו', כשקראתי את הספר, ידעתי שבאנגלית משתמשים ב-P.S., ולא הצלחתי למצוא שילוב דומה באנגלית. עם השנים גיליתי שבאנגלית משתמשים גם בראשי התיבות NB, אך במשמעות שונה, אז התעלומה לא נפתרה.

לפני כמה ימים נזכרתי שוב בתהייה הזו, ופתרתי את התעלומה בבדיקה קצרה בגוגל: בספר המקורי הגיבורה מבלה את הקיץ שלה בפאלם ספרינגס, שראשי התיבות שלה הם כמובן PS. כלומר, כדי ששלושת הפרטים שציינתי יסתדרו, המתרגמת טל ניב מילר החליטה לשנות את שם העיירה – החלטה שגם בעיניי היא הכי פשוטה ואלגנטית. מה דעתכם?

 

לקריאה נוספת

איך מתמודדים עם תקופת יובש?

בשבוע שעבר התפרסם בבלוג של אגודת המתרגמים בישראל פוסט שכתבתי בנושא התמודדות עם תקופות יובש, ואתם יכולים לקרוא אותו כאן. מקור ההשראה לפוסט היה דיון בקבוצת מתרגמים בינלאומית על התמודדות עם בצורת מקצועית קשה.

פוסטים נוספים בבלוג האגודה מופיעים כאן.

 

לקריאה נוספת

כמה כלים שכל מתרגם חייב להכיר

היום העברתי הרצאה בשם "מגמות וכלים שכל מתרגם חייב להכיר" בכנס של חבר תרגומים. כדי להקל על המשתתפים בהרצאה, הכנתי רשימה עם חלק מהקישורים למקורות, תוכנות, אפליקציות וטיפים מההרצאה. אני מקווה שהם יעזרו לכם, גם אם לא הייתם בהרצאה:

יש לכם טיפים משלכם? אתם מוזמנים לכתוב אותם בתגובות.

לקריאה נוספת:

11 הכלים שאני לא יכולה לתרגם בלעדיהם (ועוד שלושה)

:לכל מתרגם יש רשימה סודית של כלים שהוא פשוט לא יכול לעבוד בלעדיהם. בניגוד לדעה הרווחת, גוגל טרנסלייט הוא ממש לא אחד מהם, אבל הנה כמה מהכלים האהובים עליי שיכולים להועיל לכל מתרגם, מתחיל וותיק כאחד:

  1. תוכנת זכרון תרגומי – אמנם גוגל טרנסלייט לא כלול ברשימה, אבל גם לא מדובר באחד המתחרים שלו. תוכנות זכרון תרגומי (המכונות באנגלית CAT tools, או Computer Assisted Translation) מחלקות את הטקסט לסגמנטים (בד"כ סמגנט הוא משפט אחד), כך שהמתרגם מתרגם בהן סגמנט אחר סגמנט. בתהליך זה נוצר מאגר נתונים של הטקסטים – מקור מול תרגום, כך שאם סגמנט חוזר על עצמו בטקסט, ניתן להשתמש בתרגום שהמתרגם כבר ביצע (בין אם כפי שהוא ובין אם יש צורך בעריכה) ולשמור על עקביות. אפשר גם לחפש במאגר הנתונים מונחים שנתקלנו בהם בעבר, ושיטת העבודה הזו גם מונעת השמטה לא מכוונת של חלקים מהטקסט.
  2. גוגל – אחד הכלים החשובים ביותר למתרגמים, ובזכותו העבודה שלנו הרבה יותר קלה ומהירה. גוגל יכול לעזור לנו לא מעט: קודם כל, בחיפוש מונחים, גם בגוגל ספרים או ב-Google Scholar. בגוגל אפשר גם להמיר מידות, משקלות ומטבעות (נסו למשל להכניס "25 רגל במטרים" או מספר ואחריו GBP to USD). כשיש תיאורים ויזואליים שלא ברורים לנו או כשיש אזכור של חפצים שאנחנו לא לגמרי בטוחים מהם, אפשר להיעזר בגוגל תמונות.
  3. וויקיפדיה – שמתם לב שבמסגרת האפורה בצד של וויקיפדיה יש רשימה של שפות? אפשר למצוא תרגומים של מונחים במעבר משפה לשפה.
  4. תרגמני – חיפוש אחד בכמה מילונים אנגליים-עבריים (תרגמני, מורפיקס ולרוב גם בבילון).
  5. OneLook – חיפוש אחד בעשרות מילונים אנגליים-אנגליים במקביל, חלקם מקצועיים.
  6. Microsoft Language Portal – מילון המונחים הרשמי של מיקרוסופט. שימושי מאוד בתרגום IT, ממשקים של מיקרוסופט ותוכנות, אפליקציות ואתרים בכלל.
  7. Forvo – אתר שבו מתנדבים מקליטים את עצמם אומרים מילים בשפת האם שלהם. שימושי כשצריך להבין איך הוגים שם או מילה. אם לא מוצאים את המילה המבוקשת, אפשר לחפש אותה ביוטיוב – במיוחד אם מדובר בשם של מקום או אדם.
  8. ספר הביטויים המקיף – רובנו משתמשים כיום במילונים מודפסים רק כשלא מוצאים את המונח המבוקש בגוגל. יוצא הדופן הוא "ספר הביטויים המקיף" של נרי סבנייה, שהוא תזאורוס אנגלי-עברי-אנגלי המקבץ ביטויים דומים בכל שפה ומציג את שתי השפות ביחד.

    שימוש הוגן: עטיפת ספר, https://he.wikipedia.org/w/index.php?curid=68830

    שימוש הוגן: עטיפת ספר, https://he.wikipedia.org/w/index.php?curid=68830

  9. Urban Dictionary – מילון סלנג אנגלי-אנגלי.
  10. הספרייה הלאומית  – כשמופיעים אזכורים של ספרים ושאר יצירות ספרותיות בטקסט או ציטוטים מהם, ניתן לבדוק בקטלוג הספרייה אם יש להם תרגום לעברית כדי להשתמש בשם היצירה הקיים או לאתר עותק שלה.
  11. פייסבוק – בפייסבוק יש קבוצות רבות של מתרגמים, בכל השפות, ואפשר לקבל מהן תמיכה מקצועית רבה בכל מה שקשור לטרמינולוגיה וניסוחים, אבל גם ייעוץ בניהול העסק והתנהלות מול לקוחות. הקבוצות הישראליות הבולטות הן "פורום תרגום ועריכה – אג'נדה" והקבוצה של חברי אגודת המתרגמים בישראל (לחברי האגודה בלבד). מומלץ לקרוא את התיאור והכללים של כל קבוצה כדי לוודא שהיא מתאימה לצרכים שלכם.

 

ועוד שלושה כלים שימושיים שאני משתמשת בהם בתדירות נמוכה יותר:

  1. אתר האקדמיה ללשון העברית – אפשר להיעזר בהחלטות האקדמיה כדי לוודא שהעברית שלנו נכונה ולחפש מונחים במאגר המונחים של האקדמיה, הכולל מילונים רבים בתחומים שונים. אפשר להיעזר גם בפניות הציבור ואפילו לפנות ישירות לאקדמיה אם לא מוצאים את התשובה.
  2. פואטרנס – כשיש בטקסט ציטוטים משירים, קשה לפעמים למצוא את התרגום שלהם לעברית. פואטרנס הוא אינדקס תרגומי שירה, המסייע לנו לבדוק אם יש לשיר מצוטט תרגום קיים ובאיזה ספר הוא נמצא. מאחורי הפרויקט עומדת המתרגמת עפרה הוד.
  3. רב-מילים – מילון עברי-עברי עם מידע דקדוקי מפורט על מילים, מילים נרדפות וחרוזים. "הרב", כפי שמתרגמים מכנים אותו לפעמים, הוא בתשלום, אבל ניתן להתחבר אליו חינם דרך חלק מהספריות העירוניות בארץ ודרך מוסדות אקדמיים.