איך להבין שפות רומאניות מבלי לדבר אותן

כל מי שנסע אי פעם למדינה שהוא לא דובר את שפתה ניסה לאלתר בשפה המקומית, ברמות שונות של הצלחה. דוברי שפות רומאניות (כשהכוונה היא בעיקר לצרפתית, איטלקית, ספרדית, רומנית ופורטוגזית) כנראה נוחלים הצלחה מרובה יותר כשהם מבקרים במדינות שדוברות שפות רומאניות אחרות, ויש גם מי שיאמרו שמי שיודע צרפתית וספרדית גם יודע איטלקית.

לצערי אין לי נוסחת קסם להבנה של שפות רומאניות חדשות, אבל ביום חמישי הקרוב ידונו בנושא במכון הצרפתי בתל אביב (שד' רוטשילד 7) בערב שיעסוק בהבנה ההדדית של שפות רומאניות. פרופ' סיריל אסלנוב מהאוניברסיטה העברית יעביר הרצאה בעברית בנושא "הבנה הדדית והיברידיזציה לטובת מגע בין השפות", ולאחר מכן יתקיים פאנל בעברית, צרפתית, ספרדית ואיטלקית.

האירוע יתחיל בשעה 19:30. כניסה: 20 ש"ח. טלפון להזמנות: 03-7968000

פרטים נוספים באתר המכון הצרפתי (בצרפתית).

סוגיה תרגומית קטנה

אתמול בערב עברתי ליד בית האופרה במשכן לאמנויות הבמה, שעל הקיר שלו היה תלוי השלט הבא (ניתן ללחוץ על התמונה להגדלה):

לכאורה, התרגום מושלם. אז מה הבעיה? כמו שוודאי קרה לחלקכם, גם לי צרמה העובדה שמתחת ל"אופרה" נמצאת המילה music ומתחת ל"מוסיקה" נמצאת opera. כיוון שלא מדובר במשפט או בצירוף, אלא רק בשלושה שמות עצם שכנראה אין חשיבות לסדר שלהם (אלא אם מדובר בפוליטיקה של המשכן לאמנויות הבמה), אין מניעה לשנות את הסדר שלהם כדי שמתחת לכל מילה עברית תהיה מקבילתה האנגלית.

מה דעתכם? האם התרגום בסדר כמו שהוא, או שעדיף לשנות את סדר המילים?

שפת הסימנים במפגש החודשי של אגודת המתרגמים

בדרך כלל במפגש החודשי של אגודת המתרגמים יש שני מרצים שמעבירים הרצאות על תחום ההתמחות שלהם – שפות, תרגום ותרבות. המפגש אתמול היה יוצא דופן: אורנה לוי, מספרת סיפורים וחירשת מלידה, סיפרה לנו סיפורים על חייה בעזרת המתורגמנית קרן ליבוביץ' מארגון מלאח. אני חושבת שלרוב הקהל זה היה המפגש הראשון עם עולם החירשים ועם שפת הסימנים, ולפי התגובות והשאלות אין ספק שכולם היו מרותקים.

עם המון הומור, אורנה סיפקה לנו הצצה לעולמם של החירשים ותיארה כיצד מתמודדים עם סיטואציות שונות, שלאנשים שומעים הן טריויאליות: איך אמא חירשת יודעת שהתינוק שלה בוכה? איך תיאמו פגישות לפני שהיו מחשבים או פקסים? איך יודעים שיש אזעקה? הנה סיפור שאורנה לא סיפרה אתמול, שממחיש את ההתמודדויות האלה:

שפת הסימנים אינה תרגום של עברית לתנועות ומחוות, אלא שפה בפני עצמה, עם דקדוק משלה. כיוון ששפת הסימנים מבוססת על הקשרים תרבותיים היא אינה אוניברסלית, ולכל שפה או מדינה יש שפת סימנים משלה. למשל, יש שפת סימנים בריטית ושפת סימנים אמריקאית. עם זאת, יש מידה מסוימת של הבנה הדדית, ואורנה מעריכה שכ-20-30% מהסימנים הם אוניברסליים.

אורנה הזכירה גם את היוזמה "תעביר את זה הלאה בשפת הסימנים", שבמסגרתה מועברים קורסים קצרצרים (6 מפגשים) בשפת הסימנים. הקורסים לא נועדו ללמד את השפה, אלא כדי לספק טעימה מהשפה ולהגביר את המודעות לקהילה החירשת בארץ.

אחת המתרגמות הקהל המליצה על ספר שתרגמה לאנגלית בשם "שפה במרחב", העוסק בשפת הסימנים הישראלית. את הספר כתבו החוקרות ונדי סנדלר ועירית מאיר, וגם הסיפור של אורנה מופיע בו.

לקריאה נוספת

ראיון עם המתרגמת צביה לוין

הפעם יש לנו ראיון נוסף עם מתרגמת לא-ספרותית: צביה לוין, מתרגמת רפואית מאנגלית לעברית ובעלת הבלוג השכן "מעבר לעברית". אתם מוזמנים לשאול את צביה שאלות בתגובות.

איך הגעת לתרגום?

חיפשתי הכנסה נוספת, והעדפתי עבודה שאפשר לעשות מהבית מכיוון שבתי הייתה קטנה ותשלום לבייביסיטר הפך כמעט כל עבודה לבלתי משתלמת.

מה את אוהבת במקצוע?

בראש ובראשונה את היצירתיות והמשחק במלים. בשבילי זה כמו משחק עם פלסטלינה שמעצבים ומשנים עד שמגיעים לתוצאה הרצויה.

כיום התרגום הוא העיסוק הבלעדי שלי, ואני נהנית מאוד להיות עצמאית. אין לי בוס שלוחץ עליי ופוקד עליי מה לעשות ואני מנהלת את סדר היום שלי.

מה היית עושה אם לא היית מתרגמת?

במשך 23 שנים עבדתי כאחות, עד לפני שנתיים. התחלתי לתרגם במקביל לעבודתי כאחות וזה נמשך כך 12 שנים. רק בשנתיים האחרונות אני עוסקת בתרגום בלבד. אם לא הייתי מתרגמת כנראה הייתי ממשיכה להיות אחות. אפשרויות נוספות הן עבודה עם בעלי חיים או פיתוח תחביב הסריגה שלי לעיסוק מכניס.

מה האתגרים בתרגום רפואי?

צריך ידע רחב מאוד באנטומיה, פיסיולוגיה, פתולוגיה, כימיה ופיזיקה בסיסיות, פסיכולוגיה, אנתרופולוגיה ועוד, ובעצם כל מה שלומדים בבית ספר לאחיות/לרפואה ורוכשים במהלך שנות ניסיון בשטח. קשה מאוד להשלים ידע כזה בלי להיות בעל מקצוע רפואי/פרא-רפואי או מקצוע קרוב. חשוב להכיר תהליכים בגוף במצבי בריאות וחולי (פיסיולוגיה ופתולגיה). משפט נעשה ברור להפליא כשמבינים את ההקשר של התהליך, שהיה ברור מאוד לכותב, אבל לא הוזכר במפורש בטקסט.

באנגלית נפוץ מאוד השימוש בראשי תיבות לשמות של מחלות, טיפולים, תסמינים ועוד. ראשי תיבות מסוימים עשויים להיות בעלי משמעות שונה בתחומים שונים ברפואה ולכן חשוב מאוד לחפש את הפירוש בתחום הספציפי.

חשוב להכיר את צורת הכתיבה המקובלת בתחום הרפואי, דבר שמן הסתם נכון גם בתחומים טכניים אחרים.

אחד האתגרים הגדולים הוא הנגיעה של תחום תרגום זה לחיים ולבריאות של בני אדם. טעות בתרגום רפואי עלולה לגרום לפגיעה בבריאות, לנכות וגם חס וחלילה למוות.

תרגום רפואי הוא אחד מהתחומים שבהם המשפט "חיים ומוות ביד הלשון" הוא בעל חשיבות עליונה. איך מתמודדים עם זה, מבחינת תחושת האחריות האישית וברמה הטכנית של בקרת הטקסט?

בעת התרגום אני בוחנת את הטקסט בשבע עיניים, בודקת בכל מקור אפשרי, מתייעצת עם עמיתים בתחום הרפואי והלשוני, ולא מהססת להתייעץ עם הלקוח. אני מוודאת שלא יישארו בטקסט פינות לא סגורות או מעורפלות. גם אם התרגום חף מטעויות, עלולות להיות טעויות במקור עצמו. למשל, כתוב שם של תרופה X במקום Y, כאשר לתרופות מטרה שונה, או שמוזכר מינון בלתי סביר של תרופה, לפעמים טעות במיקום הנקודה העשרונית. מתרגם שמתמצא בתחום יזהה מיד שקיימת בעיה. לדעתי מחובתו של המתרגם להעיר את תשומת לבו של הלקוח גם לבעיות במקור, כי הרי "חיים ומוות ביד הלשון".

אחרי שאני מסיימת את התרגום הראשוני אני עושה לפחות שלוש הגהות. את ההגהה האחרונה אני עושה אחרי שהטקסט "נח" במשך הלילה. אם הלו"ז לחוץ ואין לי אפשרות כזו, אז לפחות כמה שעות.

אין לי תחושה של עול כבד, כנראה מכיוון שהתרגלתי להיות אחראית לבריאות ולחיים של בני אדם בשנים הרבות שעבדתי כאחות. רמת האחריות לא שונה, כי בשני התחומים נוגעים בבריאות ובחיים של בני אדם.

איך את מתמודדת עם השיווק העצמי, שמתרגמים כה רבים מתקשים בו?

כבר לפני שנים הקמתי אתר, כי היה ברור לי שאם אני לא שם (באינטרנט) אני לא קיימת.

אני יוצרת קשרים עם מתרגמים ועורכים, מגיעה להרצאות וכנסים מקצועיים, מדברת על עבודתי כמתרגמת עם כל אדם ובכל רגע אפשרי, גם אם "לכאורה" אין סיכוי שאקבל דרכו עבודה. בקיצור, networking. תמיד יש לי כרטיסי ביקור בתיק, וכשמבקשים את מספר הטלפון שלי אני תמיד נותנת כרטיס ביקור.

אני משתתפת בפורום "תרגום ועריכה" בתפוז ומשתתפת ו/או יוזמת מפגשי פורום. אני אוהבת את הפורום, והכרתי שם הרבה אנשים נחמדים ומעניינים.

אני פונה ללקוחות פוטנציאליים באופן פעיל, ולא מחכה שיפנו אליי. את השיווק אני עושה בעיקר בימים שאין לי עבודה.

אילו תכונות, ידע וכלים חשובים למתרגמים רפואיים ולמתרגמים בכלל?

סקרנות ורצון לדעת, קפדנות ודקדקנות, ידע בתפעול מחשב ותוכנות בסיסיות (מערכת הפעלה, תוכנות אופיס ועיבוד תמלילים, CAT Tool), ידע בסטטיסטיקה (במאמרים מדעיים ובמחקרים קליניים יש התייחסות לניתוח הסטטיסטי), כישורי חיפוש מידע מעולים, וגם יכולת הבחנה בין מקור מידע מהימן למקור שאינו כזה. היכרות מקצועית עם התחום שמתרגמים מעניקה למתרגם את היכולת הזו.

יש לך עצות למתרגמים מתחילים, בתחום הרפואי ובכלל?

לקחת עבודות רק בתחומי הידע של המתרגם, מה שמגדיל מאוד את הסיכוי לבצע עבודה טובה ולזכות בעוד עבודות מאותו לקוח וגם בהמלצות, שיעזרו להשיג לקוחות חדשים.

לא לקחת הרבה עבודות שיגרמו ללחץ ועומס רב, כדי שיהיה מספיק זמן לעשות את העבודה כמו שצריך.

בתחילת דרכי לא הייתי מודעת לכך, אבל היום אני יודעת שכאשר עובדים על מסמכים ארוכים לפעמים קשה לאתר שגיאות, מכיוון שהעין והמוח כבר לא קולטים אותן. אפשר וכדאי להיעזר באדם נוסף (חבר, קרוב או עורך מקצועי בתשלום) לעבור על מסמכים כאלה כדי שאיכות העבודה לא תיפגע.

להצטרף לארגון מקצועי (אגודת המתרגמים בארץ או בארצות אחרות, לפי צמדי השפות של אותו מתרגם). מתרגם מתחיל עדיין לא יכול להביא הוכחות לעבודות שבוצעו ו/או המלצות מלקוחות. אם הוא שייך לארגון מקצועי הדבר מעיד על רצינותו ובהחלט יכול לעזור לו לקבל עבודות.

שיווק עצמי (ראו לעיל).

על אילו מקורות את ממליצה? (לא בהכרח מקוונים)

להלן רשימה ארוכה, אבל חלקית, של מקורות מידע הקשורים לתחום הרפואה ומדעי החיים ועוד. בתחום הרפואי קיימים מילונים מעטים אנגלית-עברית, שאף אחד מהם אינו כולל מספיק ערכים והחיפוש באינטרנט הוא כלי חשוב מאוד.

מילונים ולקסיקונים

  אתרים מהימנים

 מילונים ומונחונים, אנגלית-עברית

 מילונים ומונחונים, אנגלית – אנגלית

הזוכה בהגרלת ספר לימוד היפנית

אתמול קיבלתי הודעה שזכיתי בהגרלה של 1Q84, הספר החדש של הרוקי מורקמי. זו הייתה הפעם הראשונה שזכיתי בהגרלה, וכמובן מאוד התרגשתי. עכשיו אני שמחה להעביר את התחושה הזו הלאה ולהודיע שהזוכה בהגרלה של ספר לימוד היפנית הוא אלאור ליכטצייגר. מזל טוב, אלאור!

תמשיכו לעקוב, יהיו הגרלות נוספות.

כנס: היערכות לסוף שנת המס לעצמאים

אתר "תעשיה" עורך כנס לעצמאים ופרילנסרים על היערכות נכונה לסוף שנת המס וחיסכון בטווח הקצר והארוך.

הכנס ייערך ביום ג' ה-15 בנובמבר בשעה 19:30 בבית הספר למשחק אימפרו, רח' ז'בוטינסקי 104, רמת גן.

ההשתתפות בכנס היא חינם, אך יש להירשם במייל לכתובת taasiya.com@gmail.com.

פרטים נוספים בבלוג "תעשיה".

שלושה ראיונות עם שלושה מתרגמים

כבר הזכרתי את סדרת הראיונות החדשה של המהדורה האנגלית של "הארץ" עם מתרגמים מאנגלית לעברית. מאז עברו שלושה שבועות, שבהם התפרסמו שלושה ראיונות חדשים.

הראיון הראשון הוא עם סטיוארט שופמן (63), שהחל לתרגם לפני חמש שנים בלבד, ומאז תרגם את "דבש אריות" של דוד גרוסמן,  "ראשית – פעמים ראשונות בתנ"ך" של מאיר שלו ואת "אש ידידותית" של א.ב. יהושע.

ציטוט נבחר: "כשהוא מתרגם ספרות, שופמן מנסה לשאול את עצמו מה היה האפקט של הפסקה. 'איך אני מרגיש? מה אני רואה? מה אני שומע כשאני קורא אותה, ואיך אני יכול להעביר את אותו הדבר באנגלית? אי אפשר לתרגם מילה במילה. מה עולה בעיני הרוח כשקוראים את הטקסט בעברית, ואיך משיגים את אותו הדבר באנגלית? זה קשה מאוד. אין סוד. הסוד הוא פשוט לעשות את זה".

הראיון השני הוא עם לינדה זיסקויט, מתרגמת שירה שתרגמה את יונה וולך ואת רבקה מרים, וגם כותבת שירה בעצמה.

ציטוט נבחר: "בדיוק כפי שבכתיבת שירה שוברים את החוקים, גם פה צריך לשבור את החוקים. לעתים קרובות מתרגמים מנסים להחליק את המהמורות בתרגום. מה שלמדתי מוולך – כיוון שחלק ניכר מהשירה שלה הוא ניסיוני, והוא צורם ומטלטל ומאלץ אותנו לחשוב – החלקה של הטקסט תעלים את מה שהופך אותו לייחודי".

הראיון השלישי הוא עם אלומה הלטר, שתרגמה מספריו של אהרן אפלפלד, והיא מספרת בראיון כיצד העבודה סייעה לה להתמודד עם החוויות של אביה בשואה.

ציטוט נבחר: "התרגום לא צריך להישמע כמו תרגום, אלא הוא צריך להיות נאמן לחלוטין למקור. זה יעד בלתי אפשרי, אבל המטרה צריכה להיות קרבה מירבית למקור. מתרגם טוב צריך להתגנב, וכמו גשש להעלים את העקבות שלו".