בחודשים האחרונים קראתי לא מעט ספרים (למשל הספר הזה על מופנמות), ושניים מהם בלטו בתרגומים הצורמים שלהם, עד כדי כך שהרושם שהם הותירו בי נשאר עד היום (בניגוד לספרים עצמם). אמנם לא השוויתי את התרגומים למקור, אך מה שהפריע לי היה בניסוח העברי. תוך כדי קריאה ניהלתי דיאלוג עם התרגום: ניסיתי לשחזר את המקור ולחשוב איך אני הייתי מתרגמת ומנסחת אותו. כשחשבתי על כל הדברים שהפריעו לי באותם תרגומים, גיבשתי לי את ארבע הנקודות הבאות. חשוב במיוחד שמתרגמים בתחילת דרכם יהיו מודעים אליהן.

הקשיבו לטקסט שלכם. לפעמים מתרגמים נצמדים מאוד לטקסט המקור, מסיבות שונות, ומתרגמים אותו כמעט מילה במילה. חשוב ללכת צעד אחורה ולשים לב למשמעות של המשפט או הפסקה: מה הם בעצם רוצים לומר? השלב הבא הוא לחשוב איך היינו אומרים את אותו הדבר בעברית.

הקפידו על מִשְׁלָב מתאים. באחד התרגומים שקראתי השפה הייתה מאוד גבוהה, ואילו המקור (הצצתי באמזון) כתוב בשפה פשוטה ועניינת. לא רק שהתרגום (לפחות בעיניי) חוטא למקור בכך שהוא מכביד את השפה ומשנה את הטון של הספר, הוא גם מסרבל את הקריאה. בעבר היה נהוג לתרגם בשפה מליצית, ללא קשר לטקסט המקור, אולי מתוך אידאולוגיה להקניית עברית נכונה או מתוך תפיסה שזוהי השפה הספרותית הראויה. כיום הנורמה היא להתאים את התרגום ואת המשלב שלו לטקסט המקור, כדי שהחוויה של קריאת התרגום תהיה דומה ככל האפשר לקריאת המקור.

חשוב לציין כי מציאת המשלב הנכון אינה בהכרח משימה פשוטה. לדוגמה, ספרי מדע פופולרי ועזרה עצמית כתובים לעתים באנגלית קלילה, שקשה להעביר לעברית ולשמור במקביל על הטון (שלא יהיה יותר מדי או פחות מדי רציני) ועל שפה תקינה. קשה גם להעביר לעברית התקרבות בין שני אנשים שבאה לידי ביטוי במעבר מפנייה בלשון נימוס לפנייה בשפה אינטימית יותר (למשל vous לעומת tu בצרפתית).

הקפידו שכל המילים יהיו שייכות לאותו משלב. התמונה שעולה לי לראש היא של מסמר בולט, כזה שנתקע ומפריע. לפעמים יופיעו מילה או ביטוי שאינם תואמים את המשלב של המשפט כולו. כדי שהמסמר לא יסיח את דעתו של הקורא, חשוב לנסות ולמצוא מילה חלופית שתבלוט פחות. חשוב לציין שגם זה לא תמיד קל, למשל כשהמילה הדרושה בעברית היא ארכאית.

הימנעו מאִינְגְלִיזְמִים. לפעמים אנחנו כל כך שקועים בתוך הטקסט שלנו, שאנחנו כבר לא בטוחים אם הביטוי שאנחנו משתמשים בו הוא עברי או מאונגלז. אם החשד שלכם מתעורר, השקיעו עוד כמה דקות בבדיקה – שאלו קולגה או שתבדקו במילון. אל תשוו את מספר התוצאות בגוגל של כל אחת מהאפשרויות – יש סיכוי טוב שלא רק אתם נפלתם כאן.

בסוף השבוע שעבר הרשת געשה בגלל הקעקוע החדש של כדורגלן מכבי ת"א אורי כהן. כהן השוויץ בקעקוע החדש שלו בפייסבוק, כפי שמדווחים Ynet ו-NRG:

 אם לא ראיתם, בקעקוע כתוב befor ולא before. החברים שלו העמידו אותו על טעותו, אבל אחיו מיהר להרגיע את כולם שהוא בדק במילון, ואפשר לכתוב גם befor. חבר אחר טען שהקעקוע בכלל בכתב מחובר.

מה שלא צוין בכתבות הוא שגם אם הכתיב היה נכון, הנוסח עדיין היה שגוי – הניסוח הנכון הוא one step ahead of everyone. לכן, אם אתם מחליטים לקעקע על עצמכם כיתוב בשפה שאתם לא שולטים בה, או לא יודעים בכלל, כדאי מאוד להתייעץ קודם עם מישהו מוסמך יותר מ-Google Translate כדי לוודא שאתם לא חורטים על עצמכם טעות, כמו שקרה למקועקעים כאן.

בשנים האחרונות השימוש בשם עצם יחד לשמות עצם זוגיים נעשה נפוץ: מכנס במקום מכנסיים, תחתון במקום תחתונים וכו'. יש נטייה להשתמש בשם עצם יחיד גם כשהריבוי הוא לא בהכרח של זוג, אבל ברור שהיחידה המדוברת היא זוג: סנדל ומגף במקום סנדלים ומגפיים. הדוגמאות היחידות שיש לי כרגע הן מתחום ההלבשה, אבל אולי יש לכם דוגמאות מתחומים אחרים.

בדרך כלל אני לא כותבת פוסטים על ניסוחים לא מוצלחים שראיתי בתקשורת, אבל החלטתי לחרוג ממנהגי בגלל הדיווח באחד מאתרי הלייף-סטייל על מכירת נעליים באחת מהרשתות המוכרות, שהגיע לשיא חדש:

רשת ההנעלה [השם שמור במערכת התרגומיה] יוצאת במבצע סוף עונה לחברות מועדון או מצטרפות חדשות: 1+1 – קני נעל אחת וקבלי את השנייה מתנה.

הסתכלתי באתר הרשת והטקסט לא מופיע בה, אז לא ברור איפה נוצרה הטעות: אצל הרשת, בחברת יחסי הציבור או באתר הלייף-סטייל המדובר.