LOLspeak: משחק בשפה והבניית זהות

גם אם לא שמעתם את המונחים LOLcats ו-LOLspeak, יש סיכוי טוב שנתקלתם בהם. LOLcats הם חתולים המופיעים בתמונות, לפעמים בתנוחה מצחיקה, יחד עם טקסט באנגלית עילגת:

LOLspeak, השפה של החתולים, אמורה להישמע חמודה ושובבה ולהגביר את האפקט הקומי. (למי שלא יודע, LOL הוא ר"ת אינטרנטיים של Laughing Out Loud – צוחק/ת בקול רם – תגובה מקובלת בצ'טים או בסמסים למשהו מצחיק). השימוש ב-LOLspeak כבר חורג מתמונות של חתולים, והוא משמש לכיתוב של תמונות אחרות, או אף כטקסט בפני עצמו.

הבלוג בוינג בוינג פרסם את הרצאתן של לורן גון וג'יל ווהן מאוניברסיטת מלבורן על הבניית זהות ומשחק באמצעות LOLspeak:

בהרצאה, ווהן וגון טוענות ש-LOLspeak הוא משחק לשוני הדורש מודעות מטא-לשונית גבוהה. השתיים מנתחות את ההיבטים הלשוניים השונים של ה-LOLspeak, ומגיעות למסקנה כי הוא מביע שתי זהויות: האחת היא של החתול, הבאה לידי ביטוי בהתלהבות, שובבות, רישול לשוני ומושגים מעולמו של החתול; הזהות השנייה היא של משתמש האינטרנט המתוחכם, שמכיר ממים אינטרנטיים ומשחק עם ז'אנרים שונים.

לקריאה נוספת

לקחים מקצועיים שהפקתי

כולנו טועים לפעמים, ובמיוחד כשאנחנו בתחילת דרכנו המקצועית – כך אנחנו מגבשים את הניסיון שלנו. מה שכן, אין ספק שעדיף ללמוד מניסיונם של אחרים ולחסוך מעצמנו טעויות לא נעימות. הנה כמה דברים שלמדתי על בשרי בשנים האחרונות, חלקם רלוונטיים לא רק למתרגמים, ואני מקווה שהם יעזרו לכם להימנע לפחות מחלק מהטעויות. אתם מוזמנים לשתף בתגובות בלקחים שאתם הפקתם בקריירה שלכם, בתרגום ובכלל.

  • כולם יגידו לכם את זה, אבל חשוב מאוד לזכור לא לקחת עבודות תרגום בלי לעבור על הטקסט. אחרת עלולות להיות לכם הפתעות לא נעימות.
  • לא מספיק להבין את הטקסט שמתרגמים. יש טקסטים שאנחנו יכולים להבין מצוין, אבל כשצריך לשבת ולתרגם אותם אנחנו מגלים שאין לנו מושג מה הנוסח המקובל שלהם בשפת היעד, או שאנחנו לא מכירים את המונחים המדויקים.
  • לא מספיק לקבוע תאריך יעד להגשת עבודה, אלא צריך גם לקבוע שעת יעד. לא נעים כשהלקוח מתקשר בבוקר לשאול על העבודה, כשתכננתם בכלל להגיש אותה בערב. אם הלקוח נמצא במדינה אחרת, תוודאו שאתם יודעים באיזה אזור זמן מדובר ותדעו מה שעת היעד המדוברת אצלכם.
  • יש עבודות שלא כדאי לתמחר לפי מספר מילים. יש טקסטים, כמו קורות חיים (ואני מתארת לעצמי שגם שירה וספרות ילדים), שמספר המילים בהם לא משקף את הזמן והעבודה שמושקעים בהם. כדאי לשקול לגבות מחיר גלובלי או מחיר לפי שעה.
  • כשהטקסט מתאר משהו מוחשי, כמו יצירת אמנות או מוצר, צריך גם לבקש תמונה. אחרת איך תדעו אם הרגל בתמונה היא foot או leg? אי אפשר תמיד לסמוך על חיפוש התמונות של גוגל, כי אולי מושא התיאור המדובר פשוט לא עלה עדיין לרשת.
  • כששולחים ללקוח קובץ, צריך לוודא גם אחרי השליחה שהקובץ שנשלח הוא הנכון. במיוחד אם אתם מתכוונים להתנתק מהמחשב אחרי השליחה.

צוללת ירוקה ועוד שירים

לפני כמה חודשים הקדשתי פוסט לגרסאות לשירים מוכרים בשפות זרות, ומאז גיליתי עוד כמה ונזכרתי באחרים.

נתחיל בגרסה צרפתית ל"צוללת צהובה" של הביטלס. הביצוע הוא של הקומפניון דה לה שנסון, ובתרגום הצוללת הפכה לירוקה:

אפשר לראות את הקומפניון דה לה שנסון שרים את השיר כאן.

רובכם בטח מכירים את השיר "סן פרנסיסקו" של סקוט מקנזי. לא מזמן נתקלתי בגרסה צרפתית, בביצוע של ג'וני האלידיי:

את הגרסה האיטלקית של Only You, במקור של הפלאטרס, שמעתי בנסיעה במונית. הביצוע הוא כנראה של ליטל טוני.

סי היימן ודני ליטני לפני כמה שנים יצרו גרסה עברית לשיר Where The Wild Roses Grow של ניק קייב וקיילי מינוג, "שושן פרא" (השיר מתחיל ב-0:20):

The Ukranians, להקה בריטית שמנגנת מוזיקה אוקראינית מסורתית, בגרסה אוקראינית ל-Bigmouth Strikes Again של הסמית'ס:

ואחרון חביב, והחביב עליי מכולם: גרסה יפנית בעיבוד מסורתי ל-Smoke on the Water של Deep Purple ("סגול עמוק"):

 מכירים עוד גרסאות זרות לשירים מוכרים, בכל השפות?

איך להבין שפות רומאניות מבלי לדבר אותן

כל מי שנסע אי פעם למדינה שהוא לא דובר את שפתה ניסה לאלתר בשפה המקומית, ברמות שונות של הצלחה. דוברי שפות רומאניות (כשהכוונה היא בעיקר לצרפתית, איטלקית, ספרדית, רומנית ופורטוגזית) כנראה נוחלים הצלחה מרובה יותר כשהם מבקרים במדינות שדוברות שפות רומאניות אחרות, ויש גם מי שיאמרו שמי שיודע צרפתית וספרדית גם יודע איטלקית.

לצערי אין לי נוסחת קסם להבנה של שפות רומאניות חדשות, אבל ביום חמישי הקרוב ידונו בנושא במכון הצרפתי בתל אביב (שד' רוטשילד 7) בערב שיעסוק בהבנה ההדדית של שפות רומאניות. פרופ' סיריל אסלנוב מהאוניברסיטה העברית יעביר הרצאה בעברית בנושא "הבנה הדדית והיברידיזציה לטובת מגע בין השפות", ולאחר מכן יתקיים פאנל בעברית, צרפתית, ספרדית ואיטלקית.

האירוע יתחיל בשעה 19:30. כניסה: 20 ש"ח. טלפון להזמנות: 03-7968000

פרטים נוספים באתר המכון הצרפתי (בצרפתית).

סוגיה תרגומית קטנה

אתמול בערב עברתי ליד בית האופרה במשכן לאמנויות הבמה, שעל הקיר שלו היה תלוי השלט הבא (ניתן ללחוץ על התמונה להגדלה):

לכאורה, התרגום מושלם. אז מה הבעיה? כמו שוודאי קרה לחלקכם, גם לי צרמה העובדה שמתחת ל"אופרה" נמצאת המילה music ומתחת ל"מוסיקה" נמצאת opera. כיוון שלא מדובר במשפט או בצירוף, אלא רק בשלושה שמות עצם שכנראה אין חשיבות לסדר שלהם (אלא אם מדובר בפוליטיקה של המשכן לאמנויות הבמה), אין מניעה לשנות את הסדר שלהם כדי שמתחת לכל מילה עברית תהיה מקבילתה האנגלית.

מה דעתכם? האם התרגום בסדר כמו שהוא, או שעדיף לשנות את סדר המילים?

שפת הסימנים במפגש החודשי של אגודת המתרגמים

בדרך כלל במפגש החודשי של אגודת המתרגמים יש שני מרצים שמעבירים הרצאות על תחום ההתמחות שלהם – שפות, תרגום ותרבות. המפגש אתמול היה יוצא דופן: אורנה לוי, מספרת סיפורים וחירשת מלידה, סיפרה לנו סיפורים על חייה בעזרת המתורגמנית קרן ליבוביץ' מארגון מלאח. אני חושבת שלרוב הקהל זה היה המפגש הראשון עם עולם החירשים ועם שפת הסימנים, ולפי התגובות והשאלות אין ספק שכולם היו מרותקים.

עם המון הומור, אורנה סיפקה לנו הצצה לעולמם של החירשים ותיארה כיצד מתמודדים עם סיטואציות שונות, שלאנשים שומעים הן טריויאליות: איך אמא חירשת יודעת שהתינוק שלה בוכה? איך תיאמו פגישות לפני שהיו מחשבים או פקסים? איך יודעים שיש אזעקה? הנה סיפור שאורנה לא סיפרה אתמול, שממחיש את ההתמודדויות האלה:

שפת הסימנים אינה תרגום של עברית לתנועות ומחוות, אלא שפה בפני עצמה, עם דקדוק משלה. כיוון ששפת הסימנים מבוססת על הקשרים תרבותיים היא אינה אוניברסלית, ולכל שפה או מדינה יש שפת סימנים משלה. למשל, יש שפת סימנים בריטית ושפת סימנים אמריקאית. עם זאת, יש מידה מסוימת של הבנה הדדית, ואורנה מעריכה שכ-20-30% מהסימנים הם אוניברסליים.

אורנה הזכירה גם את היוזמה "תעביר את זה הלאה בשפת הסימנים", שבמסגרתה מועברים קורסים קצרצרים (6 מפגשים) בשפת הסימנים. הקורסים לא נועדו ללמד את השפה, אלא כדי לספק טעימה מהשפה ולהגביר את המודעות לקהילה החירשת בארץ.

אחת המתרגמות הקהל המליצה על ספר שתרגמה לאנגלית בשם "שפה במרחב", העוסק בשפת הסימנים הישראלית. את הספר כתבו החוקרות ונדי סנדלר ועירית מאיר, וגם הסיפור של אורנה מופיע בו.

לקריאה נוספת

ראיון עם המתרגמת צביה לוין

הפעם יש לנו ראיון נוסף עם מתרגמת לא-ספרותית: צביה לוין, מתרגמת רפואית מאנגלית לעברית ובעלת הבלוג השכן "מעבר לעברית". אתם מוזמנים לשאול את צביה שאלות בתגובות.

איך הגעת לתרגום?

חיפשתי הכנסה נוספת, והעדפתי עבודה שאפשר לעשות מהבית מכיוון שבתי הייתה קטנה ותשלום לבייביסיטר הפך כמעט כל עבודה לבלתי משתלמת.

מה את אוהבת במקצוע?

בראש ובראשונה את היצירתיות והמשחק במלים. בשבילי זה כמו משחק עם פלסטלינה שמעצבים ומשנים עד שמגיעים לתוצאה הרצויה.

כיום התרגום הוא העיסוק הבלעדי שלי, ואני נהנית מאוד להיות עצמאית. אין לי בוס שלוחץ עליי ופוקד עליי מה לעשות ואני מנהלת את סדר היום שלי.

מה היית עושה אם לא היית מתרגמת?

במשך 23 שנים עבדתי כאחות, עד לפני שנתיים. התחלתי לתרגם במקביל לעבודתי כאחות וזה נמשך כך 12 שנים. רק בשנתיים האחרונות אני עוסקת בתרגום בלבד. אם לא הייתי מתרגמת כנראה הייתי ממשיכה להיות אחות. אפשרויות נוספות הן עבודה עם בעלי חיים או פיתוח תחביב הסריגה שלי לעיסוק מכניס.

מה האתגרים בתרגום רפואי?

צריך ידע רחב מאוד באנטומיה, פיסיולוגיה, פתולוגיה, כימיה ופיזיקה בסיסיות, פסיכולוגיה, אנתרופולוגיה ועוד, ובעצם כל מה שלומדים בבית ספר לאחיות/לרפואה ורוכשים במהלך שנות ניסיון בשטח. קשה מאוד להשלים ידע כזה בלי להיות בעל מקצוע רפואי/פרא-רפואי או מקצוע קרוב. חשוב להכיר תהליכים בגוף במצבי בריאות וחולי (פיסיולוגיה ופתולגיה). משפט נעשה ברור להפליא כשמבינים את ההקשר של התהליך, שהיה ברור מאוד לכותב, אבל לא הוזכר במפורש בטקסט.

באנגלית נפוץ מאוד השימוש בראשי תיבות לשמות של מחלות, טיפולים, תסמינים ועוד. ראשי תיבות מסוימים עשויים להיות בעלי משמעות שונה בתחומים שונים ברפואה ולכן חשוב מאוד לחפש את הפירוש בתחום הספציפי.

חשוב להכיר את צורת הכתיבה המקובלת בתחום הרפואי, דבר שמן הסתם נכון גם בתחומים טכניים אחרים.

אחד האתגרים הגדולים הוא הנגיעה של תחום תרגום זה לחיים ולבריאות של בני אדם. טעות בתרגום רפואי עלולה לגרום לפגיעה בבריאות, לנכות וגם חס וחלילה למוות.

תרגום רפואי הוא אחד מהתחומים שבהם המשפט "חיים ומוות ביד הלשון" הוא בעל חשיבות עליונה. איך מתמודדים עם זה, מבחינת תחושת האחריות האישית וברמה הטכנית של בקרת הטקסט?

בעת התרגום אני בוחנת את הטקסט בשבע עיניים, בודקת בכל מקור אפשרי, מתייעצת עם עמיתים בתחום הרפואי והלשוני, ולא מהססת להתייעץ עם הלקוח. אני מוודאת שלא יישארו בטקסט פינות לא סגורות או מעורפלות. גם אם התרגום חף מטעויות, עלולות להיות טעויות במקור עצמו. למשל, כתוב שם של תרופה X במקום Y, כאשר לתרופות מטרה שונה, או שמוזכר מינון בלתי סביר של תרופה, לפעמים טעות במיקום הנקודה העשרונית. מתרגם שמתמצא בתחום יזהה מיד שקיימת בעיה. לדעתי מחובתו של המתרגם להעיר את תשומת לבו של הלקוח גם לבעיות במקור, כי הרי "חיים ומוות ביד הלשון".

אחרי שאני מסיימת את התרגום הראשוני אני עושה לפחות שלוש הגהות. את ההגהה האחרונה אני עושה אחרי שהטקסט "נח" במשך הלילה. אם הלו"ז לחוץ ואין לי אפשרות כזו, אז לפחות כמה שעות.

אין לי תחושה של עול כבד, כנראה מכיוון שהתרגלתי להיות אחראית לבריאות ולחיים של בני אדם בשנים הרבות שעבדתי כאחות. רמת האחריות לא שונה, כי בשני התחומים נוגעים בבריאות ובחיים של בני אדם.

איך את מתמודדת עם השיווק העצמי, שמתרגמים כה רבים מתקשים בו?

כבר לפני שנים הקמתי אתר, כי היה ברור לי שאם אני לא שם (באינטרנט) אני לא קיימת.

אני יוצרת קשרים עם מתרגמים ועורכים, מגיעה להרצאות וכנסים מקצועיים, מדברת על עבודתי כמתרגמת עם כל אדם ובכל רגע אפשרי, גם אם "לכאורה" אין סיכוי שאקבל דרכו עבודה. בקיצור, networking. תמיד יש לי כרטיסי ביקור בתיק, וכשמבקשים את מספר הטלפון שלי אני תמיד נותנת כרטיס ביקור.

אני משתתפת בפורום "תרגום ועריכה" בתפוז ומשתתפת ו/או יוזמת מפגשי פורום. אני אוהבת את הפורום, והכרתי שם הרבה אנשים נחמדים ומעניינים.

אני פונה ללקוחות פוטנציאליים באופן פעיל, ולא מחכה שיפנו אליי. את השיווק אני עושה בעיקר בימים שאין לי עבודה.

אילו תכונות, ידע וכלים חשובים למתרגמים רפואיים ולמתרגמים בכלל?

סקרנות ורצון לדעת, קפדנות ודקדקנות, ידע בתפעול מחשב ותוכנות בסיסיות (מערכת הפעלה, תוכנות אופיס ועיבוד תמלילים, CAT Tool), ידע בסטטיסטיקה (במאמרים מדעיים ובמחקרים קליניים יש התייחסות לניתוח הסטטיסטי), כישורי חיפוש מידע מעולים, וגם יכולת הבחנה בין מקור מידע מהימן למקור שאינו כזה. היכרות מקצועית עם התחום שמתרגמים מעניקה למתרגם את היכולת הזו.

יש לך עצות למתרגמים מתחילים, בתחום הרפואי ובכלל?

לקחת עבודות רק בתחומי הידע של המתרגם, מה שמגדיל מאוד את הסיכוי לבצע עבודה טובה ולזכות בעוד עבודות מאותו לקוח וגם בהמלצות, שיעזרו להשיג לקוחות חדשים.

לא לקחת הרבה עבודות שיגרמו ללחץ ועומס רב, כדי שיהיה מספיק זמן לעשות את העבודה כמו שצריך.

בתחילת דרכי לא הייתי מודעת לכך, אבל היום אני יודעת שכאשר עובדים על מסמכים ארוכים לפעמים קשה לאתר שגיאות, מכיוון שהעין והמוח כבר לא קולטים אותן. אפשר וכדאי להיעזר באדם נוסף (חבר, קרוב או עורך מקצועי בתשלום) לעבור על מסמכים כאלה כדי שאיכות העבודה לא תיפגע.

להצטרף לארגון מקצועי (אגודת המתרגמים בארץ או בארצות אחרות, לפי צמדי השפות של אותו מתרגם). מתרגם מתחיל עדיין לא יכול להביא הוכחות לעבודות שבוצעו ו/או המלצות מלקוחות. אם הוא שייך לארגון מקצועי הדבר מעיד על רצינותו ובהחלט יכול לעזור לו לקבל עבודות.

שיווק עצמי (ראו לעיל).

על אילו מקורות את ממליצה? (לא בהכרח מקוונים)

להלן רשימה ארוכה, אבל חלקית, של מקורות מידע הקשורים לתחום הרפואה ומדעי החיים ועוד. בתחום הרפואי קיימים מילונים מעטים אנגלית-עברית, שאף אחד מהם אינו כולל מספיק ערכים והחיפוש באינטרנט הוא כלי חשוב מאוד.

מילונים ולקסיקונים

  אתרים מהימנים

 מילונים ומונחונים, אנגלית-עברית

 מילונים ומונחונים, אנגלית – אנגלית

כנס: היערכות לסוף שנת המס לעצמאים

אתר "תעשיה" עורך כנס לעצמאים ופרילנסרים על היערכות נכונה לסוף שנת המס וחיסכון בטווח הקצר והארוך.

הכנס ייערך ביום ג' ה-15 בנובמבר בשעה 19:30 בבית הספר למשחק אימפרו, רח' ז'בוטינסקי 104, רמת גן.

ההשתתפות בכנס היא חינם, אך יש להירשם במייל לכתובת taasiya.com@gmail.com.

פרטים נוספים בבלוג "תעשיה".

שלושה ראיונות עם שלושה מתרגמים

כבר הזכרתי את סדרת הראיונות החדשה של המהדורה האנגלית של "הארץ" עם מתרגמים מאנגלית לעברית. מאז עברו שלושה שבועות, שבהם התפרסמו שלושה ראיונות חדשים.

הראיון הראשון הוא עם סטיוארט שופמן (63), שהחל לתרגם לפני חמש שנים בלבד, ומאז תרגם את "דבש אריות" של דוד גרוסמן,  "ראשית – פעמים ראשונות בתנ"ך" של מאיר שלו ואת "אש ידידותית" של א.ב. יהושע.

ציטוט נבחר: "כשהוא מתרגם ספרות, שופמן מנסה לשאול את עצמו מה היה האפקט של הפסקה. 'איך אני מרגיש? מה אני רואה? מה אני שומע כשאני קורא אותה, ואיך אני יכול להעביר את אותו הדבר באנגלית? אי אפשר לתרגם מילה במילה. מה עולה בעיני הרוח כשקוראים את הטקסט בעברית, ואיך משיגים את אותו הדבר באנגלית? זה קשה מאוד. אין סוד. הסוד הוא פשוט לעשות את זה".

הראיון השני הוא עם לינדה זיסקויט, מתרגמת שירה שתרגמה את יונה וולך ואת רבקה מרים, וגם כותבת שירה בעצמה.

ציטוט נבחר: "בדיוק כפי שבכתיבת שירה שוברים את החוקים, גם פה צריך לשבור את החוקים. לעתים קרובות מתרגמים מנסים להחליק את המהמורות בתרגום. מה שלמדתי מוולך – כיוון שחלק ניכר מהשירה שלה הוא ניסיוני, והוא צורם ומטלטל ומאלץ אותנו לחשוב – החלקה של הטקסט תעלים את מה שהופך אותו לייחודי".

הראיון השלישי הוא עם אלומה הלטר, שתרגמה מספריו של אהרן אפלפלד, והיא מספרת בראיון כיצד העבודה סייעה לה להתמודד עם החוויות של אביה בשואה.

ציטוט נבחר: "התרגום לא צריך להישמע כמו תרגום, אלא הוא צריך להיות נאמן לחלוטין למקור. זה יעד בלתי אפשרי, אבל המטרה צריכה להיות קרבה מירבית למקור. מתרגם טוב צריך להתגנב, וכמו גשש להעלים את העקבות שלו".

ראיון עם המתרגם פיליפ גבריאל על התרגום של 1Q84

לרגל יציאתו לאור באנגלית של 1Q84, הספר החדש של הרוקי מורקמי, התפרסם ראיון ב"דה אטלנטיק" עם אחד המתרגמים שלו, פיליפ גבריאל. (ראיון עם המתרגם השני, ג'יי רובין, מופיע בפוסט הזה.)

גבריאל תרגם את הסיפור הראשון של מורקמי שפורסם בארה"ב, "מזכר הקנגורו" (הסיפור פורסם בספר "הפיל נעלם"). הוא תרגם שלושה מספריו של מורקמי לאנגלית, וזכה בפרס על תרגום "קפקא על החוף". הוא תרגם עוד שני ספרי עיון שלו, קובץ סיפורים קצרים וסיפורים קצרים שפורסמו במגזינים שונים. גבריאל הוא מרצה ללימודי מזרח אסיה באוניברסיטת אריזונה, ותרגם גם את הסופר חתן פרס נובל קנזאבורו אואה.

כמה עמודים תרגמת בממוצע ביום? כמה זמן נמשך תהליך העריכה?

בדרך כלל אני עובד חמישה ימים בשבוע, עם טיוטה גסה של ארבעה עמודים מדי יום. 20 עמודים בשבוע, 80 עמודים בחודש, זה היעד הקבוע שלי. בעבודה עם סופרים שהפרוזה שלהם מסובכת יותר, יכול להיות שאני אספיק רק שלושה עמודים ביום, אבל מורקמי הוא די ישיר והגיוני. נדרשו עשרה חודשים להשלמת הטיוטה הגסה של הספר השלישי של 1Q84, ואז ערכתי אותה במשך חודשיים. השלב הראשון בעריכה הוא להשוות את המקור לתרגום, שורה מול שורה. אחרי המעבר הראשוני העורך שלי ואני המשכנו כמובן לתקן, והחלטנו, לדוגמה, שרוב המונולוגים הפנימיים יהיו בכתב נטוי, והעברנו חלקים מהטקסט לזמן עבר. אני פחות אוהב את החלק הזה, העיניים שלי מתפוצצות. המעבר האחרון על הטקסט, לפני שאני שולח אותו לעורך, הוא מהנה יותר. בשלב הזה אני פשוט קורא שוב את התרגום כולו כמו ספר באנגלית ומנסה לשפר את הניסוח.

בתרגום של 1Q84 ויצירות נוספות של מורקמי, האם אתה חש מחויבות לכבד את הקול והתחושה של התרגומים של  ג'יי רובין ואלפרד בירנבאום, המתרגמים האחרים שלו? האם אתה חושב שכולכם מחברים את היצירה של מורקמי באנגלית, ושהיא צריכה להיות אחידה, או שאתה מתמקד בכל ספר בנפרד?

אני מאוד מעריך את התרגומים של ג'יי ואלפרד, אבל אני עובד לפי הפרשנות שלי לקול של מורקמי באנגלית. לכל אחד מאיתנו יש סגנון משלו. אני היחיד משלושת המתרגמים של מורקמי ששיתף פעולה עם השניים האחרים. כשאלפרד ואני עבדנו על "אנדרגראונד", וכשג'יי ואני עבדנו על "ערבה עיוורת, עלמה נמה", לא ניסינו ליצור משהו אחיד באופן מכוון, אבל ב-1Q84 העורך ניסה להחליק הבדלים משמעותיים, מה שהגיוני לאור העובדה שמדובר ביצירה אחת. כיוון שהחלק שלי בטקסט היה האחרון, העורך כבר החליט איך להתייחס לסוגיות סגנוניות מסוימות, אז יישרתי איתו קו.

ציינת בעבר שהניואנסים של האוכל היפני לפעמים מיטשטשים בתרגום. מה עוד הלך לאיבוד או היטשטש?

אני מקווה שלא איבדנו דברים חשובים בתרגום, כמובן, אם כי ב-1Q84 אפילו הכותרת מאתגרת, כיוון שביפנית הספרה 9 מבוטאת כ"קְיוּ". היו גם דברים יומיומיים ומובנים מאליהם ליפנים שהיו קשים, כמו הניואנסים של פנייה לאדם אחר, הסיומות ("סַאן" ו"קוּן" במיוחד) המוצמדות לשמות, ורמת האינטימיות שהן מעבירות, שלא לדבר על משחקי מילים.

ג'יי רובין בספרו Making Sense of Japanese מפריך את הסטריאוטיפ שיפנית פחות מדויקת ומסתורית יותר מאנגלית.

יש הכללה שיפנית איכשהו פחות מדויקת או מעורפלת יותר בהשוואה לאנגלית. אני לא קונה אותה. יפנים יכולים לתקשר כמו כולם, ומורקמי מביע את הרעיונות שלו בבירור, אפילו שהאווירה הכללית של היצירות שלו סוריאליסטית לפעמים.

יש שפה מערבית שדומה במבנה ובמקצב ליפנית? אולי גרמנית, שגם בה הפועל נמצא בסוף המשפט?

יפנית שונה מכל השפות שלמדתי, רוסית, סינית, צרפתית וגרמנית. כיוון שהפעלים ביפנית נמצאים בסוף המשפט, אני לפעמים מרגיש שבתרגום מיפנית לאנגלית מסגירים את הפאנץ' ליין.

האם מורקמי התנגד לחלקים מהתרגום שלך או שינה אותם?

בשלב מסוים ג'יי, מורקמי ואני התחבטנו לגבי הכינוי של אחד מחברי הכת. אני קראתי לו במקור "סקינהד" (Skinhead, גלוח ראש), מתוך מחשבה על דמות מפחידה מהימין, אבל ג'יי העדיף "באזקאט" (Buzzcut, תספורת מארינס). מורקמי העדיף את ההצעה של ג'יי, את הקונוטציה הצבאית שלה, והלכנו עליה.

אומרים שגבריאל גרסיה מרקס אמר לגרגורי רבסה שהתרגום שלו לאנגלית של "מאה שנים של בדידות" עולה על המקור הספרדי. האם התרגום יכול לשפר את המקור? אתה חושב ששיפרת פעם את המקור?

האם תרגום יכול להתעלות על המקור? זה יכול להיות נחמד, אבל בדרך כלל אני לא מרגיש ככה. כשסיימתי את התרגום של "צ'וּגָאֵרִי" (宙返り, "סלטה") של קנזאבורו אואה, הוא שלח לי הערות על כמה חלקים קצרים שהוא רצה להוציא מהתרגום, ושלושה עמודים בכתב יד שהוא רצה להכניס. מסתבר שהוא חשב בינתיים על הסיפור ורצה לשנות אותו. הוא אמר לי שעם השינויים האלה, התרגום שלי יהיה קרוב יותר לרוח הסיפור מהמקור. למדתי מזה איך סופרים, כולל מורקמי, ממשיכים לעבד ולעבוד על הסיפורים שלהם. יש טקסט בעל סמכות, אבל אולי היא זמנית.

ההערות של גבריאל על עמוד מהגרסה היפנית של 1Q84, התמונה לקוחה מ"דה אטלנטיק"