השבוע השתתפתי בכינוס השנתי העשירי של אגודת המתרגמים, שהתקיים זו השנה השלישית במלון קראון פלאזה בירושלים.
ההרצאה הראשונה ששמעתי הייתה של דוב גורדון, והכותרת שלה הייתה "איך תגרמו ללקוחות מובחרים להבחין בכם, להעריך אתכם, להעסיק אתכם". לדברי גורדון, לא מספיק למשוך את תשומת לבם של לקוחות פוטנציאליים, אלא צריך גם לעניין אותם, ולשם כך צריך להציע פתרון לבעיה שיש להם. לכן, כדי להשיג את הלקוחות שאנחנו רוצים, עלינו להבין מה הבעיות שלהם ולהציג להם את הפתרונות שלנו.
ההרצאה הבאה ששמעתי הייתה של צביה לוין וסטיבן ריפקינד, ועסקה בתמחור תרגומים למתחילים. צביה וסטיבן הציגו גורמים שונים המשפיעים על תמחור העבודות, כגון סוג הלקוח והדחיפות, והסבירו כיצד כלי זיכרון תרגומי משפיעים על התמחור. אתם יכולים לקרוא עוד על ההרצאה בבלוג של צביה, "מעבר לעברית".
אינגה מיכאלי הציגה מכשלות שנתקלה בהן בתרגומים שלה ואת הפתרונות שלה. אפשר תמיד ללמוד הרבה מהרצאות מסוג זה, כי הן פותחות אותנו לצורות חשיבה אחרות. תוכלו לקרוא על ההרצאה ממקור ראשון, הבלוג של אינגה, כאן.
ד"ר לאה גניווש היא פסיכולוגית קלינית וקואצ'רית, והיא דיברה על האופן שבו התפיסות שלנו משפיעות על הרגשות שלנו. גם אם המצב שלפנינו לא נעים, אם נמצא את החיובי שבו ונראה אותו כחד-פעמי, אנחנו נרגיש טוב יותר.
לאה אהרוני דנה בשאלה אם כדאי לתרגם בהתנדבות, וכיצד לעשות זאת.
סוזי רוזנפלד מלמדת יוגה כבר 45 שנה, והיא העבירה לנו שיעור יוגה בכיסא במשך 40 דקות. הרבה שנים לא תרגלתי יוגה, והאימון היה נהדר. אין לסוזי אתר, אבל כאן תוכלו למצוא תרגילים לדוגמא שהיא נתנה לנו.
ההרצאה של פרופ' מרים שלזינגר ופרופ' רחל ויסברוד הציגה את החלק שלהן בפרויקט לכבוד 150 שנה לאליס בארץ הפלאות, שבו קטע נבחר מהספר, מהחלק של הכובען המטורף, מתורגם מכל השפות בחזרה לאנגלית עם הערות על התרגום. ויסברוד ושלזינגר תרגמו בחזרה לאנגלית את הקטע מהתרגום הראשון לעברית, "עליסה בארץ הפלאות" של ל. סמן, ומהתרגום האחרון, המהדורה המוערת בתרגום רנה ליטוין. סמן "גייר" את אליס והפך אותה לעליסה, נערה יהודייה שמכירה ומצטטת את המקורות, אך מסתבר שהוא לא היה היחיד: באחת מהגרסאות ברוסית אליס נקראת סוניה, ובאפריקה יש אליס שחורה ומתולתלת. התרגומים צפויים להתפרסם ב-2015, בחגיגות ה-150 לספר, כך שבינתיים תיאלצו להסתפק בקטע מהסרט של דיסני:
ד"ר גליה הירש הרצתה על "כינויי גוף ופניות כאתגר למתרגם". השפות השונות מביעות היררכיה ונימוס בדרכים שונות, מה שמקשה לעתים על המתרגם: איך מביעים בעברית או באנגלית את הרעיון של tu ו-vous? בנוסף, דרכי הפנייה השונות הן תלויות תרבות; יש שפות שמקובל להשתמש בשמו של הנמען, ויש שפות שלא. יש תרבויות שבהן רצוי לפנות לזרים כ"אדון" ו"גברת", אבל אצלנו, אם מישהו יפנה אליי כ"גברת", אני אניח שזו ההנחיה שהוא קיבל בקורס שירות לקוחות, או שהוא כועס עליי, או שהוא חושב שאני מבוגרת. גם לכך חשוב לשים לב בתרגום.
יעל סלע-שפירו הסבירה "איך למצוא עבודה בתרגום ספרותי". טוב מראה עיניים ממשמע אזניים, ותוכלו לצפות במצגת בבלוג שלה.
צפינו גם בסרטה של נורית אביב, "שפה אחת ודברים אחדים". הסרט הוא חלק מטרילוגיה על השפה העברית, המוצגת כעת בסינמטקים (מועדי ההקרנה מופיעים גם בלוח האירועים), ויש בו מונולוגים של מתרגמים לעברית משפות שונות. כל מתרגם עוסק בטקסטים מתקופה אחרת – מדרשים, שירת ימי הביניים, עגנון, לאה גולדברג, חנוך לוין ועוד – והוא מתאר את הטקסט ומספר על הקשר שלו עם הטקסט, עם המחבר ועם תרגום בכלל.
פרט להרצאות השונות, שמחתי לצאת מהשגרה ולפגוש באופן אישי חברים ומכרים וירטואליים. להתראות בשנה הבאה!
** עדכון: תמונות מהכנס מופיעות באלבום פייסבוק הזה.
התרגומיה 