ראיון עם המתרגם פיליפ גבריאל על התרגום של 1Q84

לרגל יציאתו לאור באנגלית של 1Q84, הספר החדש של הרוקי מורקמי, התפרסם ראיון ב"דה אטלנטיק" עם אחד המתרגמים שלו, פיליפ גבריאל. (ראיון עם המתרגם השני, ג'יי רובין, מופיע בפוסט הזה.)

גבריאל תרגם את הסיפור הראשון של מורקמי שפורסם בארה"ב, "מזכר הקנגורו" (הסיפור פורסם בספר "הפיל נעלם"). הוא תרגם שלושה מספריו של מורקמי לאנגלית, וזכה בפרס על תרגום "קפקא על החוף". הוא תרגם עוד שני ספרי עיון שלו, קובץ סיפורים קצרים וסיפורים קצרים שפורסמו במגזינים שונים. גבריאל הוא מרצה ללימודי מזרח אסיה באוניברסיטת אריזונה, ותרגם גם את הסופר חתן פרס נובל קנזאבורו אואה.

כמה עמודים תרגמת בממוצע ביום? כמה זמן נמשך תהליך העריכה?

בדרך כלל אני עובד חמישה ימים בשבוע, עם טיוטה גסה של ארבעה עמודים מדי יום. 20 עמודים בשבוע, 80 עמודים בחודש, זה היעד הקבוע שלי. בעבודה עם סופרים שהפרוזה שלהם מסובכת יותר, יכול להיות שאני אספיק רק שלושה עמודים ביום, אבל מורקמי הוא די ישיר והגיוני. נדרשו עשרה חודשים להשלמת הטיוטה הגסה של הספר השלישי של 1Q84, ואז ערכתי אותה במשך חודשיים. השלב הראשון בעריכה הוא להשוות את המקור לתרגום, שורה מול שורה. אחרי המעבר הראשוני העורך שלי ואני המשכנו כמובן לתקן, והחלטנו, לדוגמה, שרוב המונולוגים הפנימיים יהיו בכתב נטוי, והעברנו חלקים מהטקסט לזמן עבר. אני פחות אוהב את החלק הזה, העיניים שלי מתפוצצות. המעבר האחרון על הטקסט, לפני שאני שולח אותו לעורך, הוא מהנה יותר. בשלב הזה אני פשוט קורא שוב את התרגום כולו כמו ספר באנגלית ומנסה לשפר את הניסוח.

בתרגום של 1Q84 ויצירות נוספות של מורקמי, האם אתה חש מחויבות לכבד את הקול והתחושה של התרגומים של  ג'יי רובין ואלפרד בירנבאום, המתרגמים האחרים שלו? האם אתה חושב שכולכם מחברים את היצירה של מורקמי באנגלית, ושהיא צריכה להיות אחידה, או שאתה מתמקד בכל ספר בנפרד?

אני מאוד מעריך את התרגומים של ג'יי ואלפרד, אבל אני עובד לפי הפרשנות שלי לקול של מורקמי באנגלית. לכל אחד מאיתנו יש סגנון משלו. אני היחיד משלושת המתרגמים של מורקמי ששיתף פעולה עם השניים האחרים. כשאלפרד ואני עבדנו על "אנדרגראונד", וכשג'יי ואני עבדנו על "ערבה עיוורת, עלמה נמה", לא ניסינו ליצור משהו אחיד באופן מכוון, אבל ב-1Q84 העורך ניסה להחליק הבדלים משמעותיים, מה שהגיוני לאור העובדה שמדובר ביצירה אחת. כיוון שהחלק שלי בטקסט היה האחרון, העורך כבר החליט איך להתייחס לסוגיות סגנוניות מסוימות, אז יישרתי איתו קו.

ציינת בעבר שהניואנסים של האוכל היפני לפעמים מיטשטשים בתרגום. מה עוד הלך לאיבוד או היטשטש?

אני מקווה שלא איבדנו דברים חשובים בתרגום, כמובן, אם כי ב-1Q84 אפילו הכותרת מאתגרת, כיוון שביפנית הספרה 9 מבוטאת כ"קְיוּ". היו גם דברים יומיומיים ומובנים מאליהם ליפנים שהיו קשים, כמו הניואנסים של פנייה לאדם אחר, הסיומות ("סַאן" ו"קוּן" במיוחד) המוצמדות לשמות, ורמת האינטימיות שהן מעבירות, שלא לדבר על משחקי מילים.

ג'יי רובין בספרו Making Sense of Japanese מפריך את הסטריאוטיפ שיפנית פחות מדויקת ומסתורית יותר מאנגלית.

יש הכללה שיפנית איכשהו פחות מדויקת או מעורפלת יותר בהשוואה לאנגלית. אני לא קונה אותה. יפנים יכולים לתקשר כמו כולם, ומורקמי מביע את הרעיונות שלו בבירור, אפילו שהאווירה הכללית של היצירות שלו סוריאליסטית לפעמים.

יש שפה מערבית שדומה במבנה ובמקצב ליפנית? אולי גרמנית, שגם בה הפועל נמצא בסוף המשפט?

יפנית שונה מכל השפות שלמדתי, רוסית, סינית, צרפתית וגרמנית. כיוון שהפעלים ביפנית נמצאים בסוף המשפט, אני לפעמים מרגיש שבתרגום מיפנית לאנגלית מסגירים את הפאנץ' ליין.

האם מורקמי התנגד לחלקים מהתרגום שלך או שינה אותם?

בשלב מסוים ג'יי, מורקמי ואני התחבטנו לגבי הכינוי של אחד מחברי הכת. אני קראתי לו במקור "סקינהד" (Skinhead, גלוח ראש), מתוך מחשבה על דמות מפחידה מהימין, אבל ג'יי העדיף "באזקאט" (Buzzcut, תספורת מארינס). מורקמי העדיף את ההצעה של ג'יי, את הקונוטציה הצבאית שלה, והלכנו עליה.

אומרים שגבריאל גרסיה מרקס אמר לגרגורי רבסה שהתרגום שלו לאנגלית של "מאה שנים של בדידות" עולה על המקור הספרדי. האם התרגום יכול לשפר את המקור? אתה חושב ששיפרת פעם את המקור?

האם תרגום יכול להתעלות על המקור? זה יכול להיות נחמד, אבל בדרך כלל אני לא מרגיש ככה. כשסיימתי את התרגום של "צ'וּגָאֵרִי" (宙返り, "סלטה") של קנזאבורו אואה, הוא שלח לי הערות על כמה חלקים קצרים שהוא רצה להוציא מהתרגום, ושלושה עמודים בכתב יד שהוא רצה להכניס. מסתבר שהוא חשב בינתיים על הסיפור ורצה לשנות אותו. הוא אמר לי שעם השינויים האלה, התרגום שלי יהיה קרוב יותר לרוח הסיפור מהמקור. למדתי מזה איך סופרים, כולל מורקמי, ממשיכים לעבד ולעבוד על הסיפורים שלהם. יש טקסט בעל סמכות, אבל אולי היא זמנית.

ההערות של גבריאל על עמוד מהגרסה היפנית של 1Q84, התמונה לקוחה מ"דה אטלנטיק"

מודעות פרסומת

6 מחשבות על “ראיון עם המתרגם פיליפ גבריאל על התרגום של 1Q84

  1. מעניין מאוד, תודה.
    קראת כבר את הספר? נדמה לי שיצא גם בעברית

    • הספר באמת יצא בעברית, בתרגום של עינת קופר, אבל טרם הספיקותי… אני לא בטוחה אם הוא הגיע כבר לחנויות.
      כרגע אני גם שוקלת לחכות לתרגום הספר השלישי, שאמור לצאת בשנה הבאה כמדומני, ולקרוא את הכול ביחד.

  2. תודה רבה! אני מתחילה להמשך לעולם היפני לאחרונה והפוסטים שלך תורמים למשיכה הזו
    🙂
    עוד לא קראתי אף לא ספר אחד שלו. מאיזה ספר היית ממליצה להתחיל והאם עדיף לקרוא באנגלית או בעברית לדעתך?

    • היי קארין, כתבתי באחד הפוסטים שלי שהספר הראשון שלו שקראתי היה "יער נורבגי", והוא זה שבעצם הכניס אותי לעולם היפני. "יער נורבגי" הוא לא ספר אופייני של מורקמי, כיוון שהוא ריאליסטי לחלוטין, ורוב הספרים שלו כוללים יסודות סוריאליסטיים-פנטסטיים.
      "קפקא על החוף" ו"קורות הציפור המכנית" גם היו מאוד מוצלחים בעיני, וגם קובצי הסיפורים "הפיל נעלם" ו"ערבה עיוורת, עלמה נמה". את "ארץ פלאות קשוחה וסוף העולם" פחות אהבתי.
      לדעתי כדאי לך לקרוא את הספרים בעברית אם הם מתורגמים ישירות מיפנית, כיוון שהמתרגמים לאנגלית בדרך כלל יותר נוטים להתרחק מהמקור בהשוואה למתרגמים לעברית.

      • תודה רבה רבה על התשובה הממצה! אולי אתחיל מקובץ הסיפורים.

  3. […] ראיון עם פיליפ גבריאל, ממתרגמיו של מורקמי. […]

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s