11 הכלים שאני לא יכולה לתרגם בלעדיהם (ועוד שלושה)

:לכל מתרגם יש רשימה סודית של כלים שהוא פשוט לא יכול לעבוד בלעדיהם. בניגוד לדעה הרווחת, גוגל טרנסלייט הוא ממש לא אחד מהם, אבל הנה כמה מהכלים האהובים עליי שיכולים להועיל לכל מתרגם, מתחיל וותיק כאחד:

  1. תוכנת זכרון תרגומי – אמנם גוגל טרנסלייט לא כלול ברשימה, אבל גם לא מדובר באחד המתחרים שלו. תוכנות זכרון תרגומי (המכונות באנגלית CAT tools, או Computer Assisted Translation) מחלקות את הטקסט לסגמנטים (בד"כ סמגנט הוא משפט אחד), כך שהמתרגם מתרגם בהן סגמנט אחר סגמנט. בתהליך זה נוצר מאגר נתונים של הטקסטים – מקור מול תרגום, כך שאם סגמנט חוזר על עצמו בטקסט, ניתן להשתמש בתרגום שהמתרגם כבר ביצע (בין אם כפי שהוא ובין אם יש צורך בעריכה) ולשמור על עקביות. אפשר גם לחפש במאגר הנתונים מונחים שנתקלנו בהם בעבר, ושיטת העבודה הזו גם מונעת השמטה לא מכוונת של חלקים מהטקסט.
  2. גוגל – אחד הכלים החשובים ביותר למתרגמים, ובזכותו העבודה שלנו הרבה יותר קלה ומהירה. גוגל יכול לעזור לנו לא מעט: קודם כל, בחיפוש מונחים, גם בגוגל ספרים או ב-Google Scholar. בגוגל אפשר גם להמיר מידות, משקלות ומטבעות (נסו למשל להכניס "25 רגל במטרים" או מספר ואחריו GBP to USD). כשיש תיאורים ויזואליים שלא ברורים לנו או כשיש אזכור של חפצים שאנחנו לא לגמרי בטוחים מהם, אפשר להיעזר בגוגל תמונות.
  3. וויקיפדיה – שמתם לב שבמסגרת האפורה בצד של וויקיפדיה יש רשימה של שפות? אפשר למצוא תרגומים של מונחים במעבר משפה לשפה.
  4. תרגמני – חיפוש אחד בכמה מילונים אנגליים-עבריים (תרגמני, מורפיקס ולרוב גם בבילון).
  5. OneLook – חיפוש אחד בעשרות מילונים אנגליים-אנגליים במקביל, חלקם מקצועיים.
  6. Microsoft Language Portal – מילון המונחים הרשמי של מיקרוסופט. שימושי מאוד בתרגום IT, ממשקים של מיקרוסופט ותוכנות, אפליקציות ואתרים בכלל.
  7. Forvo – אתר שבו מתנדבים מקליטים את עצמם אומרים מילים בשפת האם שלהם. שימושי כשצריך להבין איך הוגים שם או מילה. אם לא מוצאים את המילה המבוקשת, אפשר לחפש אותה ביוטיוב – במיוחד אם מדובר בשם של מקום או אדם.
  8. ספר הביטויים המקיף – רובנו משתמשים כיום במילונים מודפסים רק כשלא מוצאים את המונח המבוקש בגוגל. יוצא הדופן הוא "ספר הביטויים המקיף" של נרי סבנייה, שהוא תזאורוס אנגלי-עברי-אנגלי המקבץ ביטויים דומים בכל שפה ומציג את שתי השפות ביחד.

    שימוש הוגן: עטיפת ספר, https://he.wikipedia.org/w/index.php?curid=68830

    שימוש הוגן: עטיפת ספר, https://he.wikipedia.org/w/index.php?curid=68830

  9. Urban Dictionary – מילון סלנג אנגלי-אנגלי.
  10. הספרייה הלאומית  – כשמופיעים אזכורים של ספרים ושאר יצירות ספרותיות בטקסט או ציטוטים מהם, ניתן לבדוק בקטלוג הספרייה אם יש להם תרגום לעברית כדי להשתמש בשם היצירה הקיים או לאתר עותק שלה.
  11. פייסבוק – בפייסבוק יש קבוצות רבות של מתרגמים, בכל השפות, ואפשר לקבל מהן תמיכה מקצועית רבה בכל מה שקשור לטרמינולוגיה וניסוחים, אבל גם ייעוץ בניהול העסק והתנהלות מול לקוחות. הקבוצות הישראליות הבולטות הן "פורום תרגום ועריכה – אג'נדה" והקבוצה של חברי אגודת המתרגמים בישראל (לחברי האגודה בלבד). מומלץ לקרוא את התיאור והכללים של כל קבוצה כדי לוודא שהיא מתאימה לצרכים שלכם.

 

ועוד שלושה כלים שימושיים שאני משתמשת בהם בתדירות נמוכה יותר:

  1. אתר האקדמיה ללשון העברית – אפשר להיעזר בהחלטות האקדמיה כדי לוודא שהעברית שלנו נכונה ולחפש מונחים במאגר המונחים של האקדמיה, הכולל מילונים רבים בתחומים שונים. אפשר להיעזר גם בפניות הציבור ואפילו לפנות ישירות לאקדמיה אם לא מוצאים את התשובה.
  2. פואטרנס – כשיש בטקסט ציטוטים משירים, קשה לפעמים למצוא את התרגום שלהם לעברית. פואטרנס הוא אינדקס תרגומי שירה, המסייע לנו לבדוק אם יש לשיר מצוטט תרגום קיים ובאיזה ספר הוא נמצא. מאחורי הפרויקט עומדת המתרגמת עפרה הוד.
  3. רב-מילים – מילון עברי-עברי עם מידע דקדוקי מפורט על מילים, מילים נרדפות וחרוזים. "הרב", כפי שמתרגמים מכנים אותו לפעמים, הוא בתשלום, אבל ניתן להתחבר אליו חינם דרך חלק מהספריות העירוניות בארץ ודרך מוסדות אקדמיים.

6 מחשבות על “11 הכלים שאני לא יכולה לתרגם בלעדיהם (ועוד שלושה)

  1. פשוט יעל

    את בטח כבר יודעת, אבל לטובת הקוראים אני רק רוצה להזכיר את האזהרה הקבועה שלי לגבי המילון האורבני: הוא יכול להיות מועיל מאוד, אבל מפני שכל אחד יכול להכניס אליו כל ערך שהוא, בלי שום רמה של עריכה או בדיקה, יש בו גם הרבה שטויות – ולכן עצם ההופעה של הגדרה כלשהי באורבני לא אומרת שהיא אכן סלנג נפוץ (יכול להיות שזה משהו מאוד מקומי) או אפילו סלנג בכלל (כבר יצא לי לראות ערכים שהם בבירור משהו שנערים הכניסו כבדיחה עם חברים שלהם, נוסח "שלומי: כינוי לילד אהבל שמחטט באף" או לחלופין: "שלומי: כינוי לילד מעולה ומצחיק שכל הבנות אוהבות". מתנצלת מראש לכל השלומים, זה השם הראשון שקפץ לי). אז קודם כל, צריך לוודא שזה לא משהו אזוטרי במילון עצמו: לבדוק אם יש ערכים מקבילים באותה משמעות (כשמשהו הוא אכן סלנג נפוץ יהיו הרבה אנשים שירצו להכניס הגדרה), ומפני שהאורבני עובד עם שיטה של הצבעות "לייק/דיסלייק", לבדוק כמה הצבעות יש לערך, כמה מהן חיוביות וכמה שליליות. אחר כך כדאי גם לעשות הצלבה עם חיפוש גוגל, ולראות אם מוצאים מופעים של המלה בהקשר שנראה מתאים. אף פעם לא להסתפק אך ורק בהגדרה באורבני.

    • אין ספק שתמיד צריך להיות ביקורתיים ולבדוק את הנכונות וההתאמה של המונח לצרכים שלנו – גם בחיפוש בגוגל, גם בוויקיפדיה, גם בבחירה מתוך כמה אפשרויות במילון פורמלי יותר.

      • פשוט יעל

        זה נכון שתמיד צריך לבדוק ולבחור, פשוט יצא לי יותר מדי פעמים לראות מקרים שמתרגמים כתבו בפורום משהו כמו "יש לי בטקסט X, הנה הפניה להגדרה באורבני" וההפניה היא לערך אזוטרי בעליל (נטול מקבילות, עם מעט מאוד הצבעות שרובן שליליות, וכד'), כי כאילו יש הרגשה שאם זה במילון אז זה "אמיתי" – ולכן אני מרגישה שחשוב להזכיר שזה מילון בלתי-פורמלי בעליל, ולהתייחס אליו בהתאם.

  2. בהמשך לסעיף 10, הספריה הלאומית, ישנה גם ספריית "כותר" של מט"ח, שבה מופיעים דיגיטלית בשלמותם אלפי כותרים עיוניים בעברית, מתחומים שונים. החיפוש בה הוא נוח להפליא ואפשר לאתר ציטוטים עם מראה מקום מדויק.
    http://www.kotar.co.il/

  3. […] בכמה שבועות או חודשים צצה שאלה באחת מקבוצות הפייסבוק למתרגמים: "קיבלתי הצעה לתרגם טקסט בנושא שאני ממש מתנגד/ת לו. […]

כתיבת תגובה

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.