היום העברתי הרצאה בשם "מגמות וכלים שכל מתרגם חייב להכיר" בכנס של חבר תרגומים. כדי להקל על המשתתפים בהרצאה, הכנתי רשימה עם חלק מהקישורים למקורות, תוכנות, אפליקציות וטיפים מההרצאה. אני מקווה שהם יעזרו לכם, גם אם לא הייתם בהרצאה:

• גוגל – כאן אפשר למצוא הסבר לפונקציות חיפוש מתקדמות בגוגל. בנוסף, ידעתם שאפשר להמיר מידות, משקלות ומטבעות בשורת החיפוש של גוגל? כאן תמצאו הדרכה (סעיף 3), וכאן יש רשימה של כל המידות והמשקלות שגוגל ממירה. יש גם תוסף לכרום להמרת מידות, לא מבית גוגל.
• קבוצות מתרגמים בפייסבוק – למשל אג'נדה, חברי אגודת המתרגמים בישראל, חוות דעת מומחה (תרגום רפואי), פורום תרגום ולוקליזציה, קהילת מתרגמים ערבית-עברית, תרגום – גרמנית-עברית, Things Translators Never Say
• LTR/RTL Run – מאקרו בוורד שמאפשר לשנות את כיוון הכתיבה של קטע נבחר בתוך פסקה, במקום את הפסקה כולה. כאן יש הסבר על פקודות מאקרו בוורד, ועליכם פשוט לחפש את המאקרו ltrrun או rtlrun, לפי הצרכים שלכם. (טיפ של פרנק מאיר)
• ספירת מילים שנוספו במעקב אחר שינויים – יש כאן הסבר על שתי שיטות לספירה. שימו לב: כשמוסיפים מאקרו לוורד עליכם לוודא בעצמכם שהמקור אמין.
• Personal Blocklist – תוסף לכרום שחוסם הצגה של דומיינים נבחרים בתוצאות החיפוש בגוגל. (טיפ של טטיאנה שוורצמן-צבעוני)
• תיקון שגיאות אוטומטי – ענבל שגיב-נקדימון מסבירה איך הפונקציה הזו בוורד מקצרת את ההקלדה.
• Clover – תוכנה שמציגה את כל התיקיות הפתוחות במחשב בחלון אחד, כשלכל תיקיה יש לשונית משלה. (טיפ של יעל ריינהולד)
• חלוקת הכנסות לפי מקורות – בפוסט הזה תגלו כיצד ניתן ליצור באקסל תמונת מצב של העסק, בפילוח לפי לקוחות וסוגי לקוחות.
• חתימה אלקטרונית על קבצי PDF – ניתן לחתום על קבצי PDF מבלי להדפיס אותם. יש הסבר כאן.
• המרת דיבור לטקסט – אין כיום תוכנה שממירה דיבור לטקסט בעבודה במחשב, אבל יעל סגל מסבירה איך אפשר לעקוף את זה באמצעות הסמארטפון.
• שיטת פומודורו היא שיטה לעבודה ממוקדת בפרקי זמן קצרים. אפשר לקרוא על השיטה בבלוג של סוניה ברשילון ז"ל. אפשר להיעזר גם בטיימר ייעודי או באפליקציית Moosti.

יש לכם טיפים משלכם? אתם מוזמנים לכתוב אותם בתגובות.

לקריאה נוספת:

• כל הפוסטים העוסקים בטיפים בתרגומיה

:לכל מתרגם יש רשימה סודית של כלים שהוא פשוט לא יכול לעבוד בלעדיהם. בניגוד לדעה הרווחת, גוגל טרנסלייט הוא ממש לא אחד מהם, אבל הנה כמה מהכלים האהובים עליי שיכולים להועיל לכל מתרגם, מתחיל וותיק כאחד:

1. תוכנת זכרון תרגומי – אמנם גוגל טרנסלייט לא כלול ברשימה, אבל גם לא מדובר באחד המתחרים שלו. תוכנות זכרון תרגומי (המכונות באנגלית CAT tools, או Computer Assisted Translation) מחלקות את הטקסט לסגמנטים (בד"כ סמגנט הוא משפט אחד), כך שהמתרגם מתרגם בהן סגמנט אחר סגמנט. בתהליך זה נוצר מאגר נתונים של הטקסטים – מקור מול תרגום, כך שאם סגמנט חוזר על עצמו בטקסט, ניתן להשתמש בתרגום שהמתרגם כבר ביצע (בין אם כפי שהוא ובין אם יש צורך בעריכה) ולשמור על עקביות. אפשר גם לחפש במאגר הנתונים מונחים שנתקלנו בהם בעבר, ושיטת העבודה הזו גם מונעת השמטה לא מכוונת של חלקים מהטקסט.
2. גוגל – אחד הכלים החשובים ביותר למתרגמים, ובזכותו העבודה שלנו הרבה יותר קלה ומהירה. גוגל יכול לעזור לנו לא מעט: קודם כל, בחיפוש מונחים, גם בגוגל ספרים או ב-Google Scholar. בגוגל אפשר גם להמיר מידות, משקלות ומטבעות (נסו למשל להכניס "25 רגל במטרים" או מספר ואחריו GBP to USD). כשיש תיאורים ויזואליים שלא ברורים לנו או כשיש אזכור של חפצים שאנחנו לא לגמרי בטוחים מהם, אפשר להיעזר בגוגל תמונות.
3. וויקיפדיה – שמתם לב שבמסגרת האפורה בצד של וויקיפדיה יש רשימה של שפות? אפשר למצוא תרגומים של מונחים במעבר משפה לשפה.
4. תרגמני – חיפוש אחד בכמה מילונים אנגליים-עבריים (תרגמני, מורפיקס ולרוב גם בבילון).
5. OneLook – חיפוש אחד בעשרות מילונים אנגליים-אנגליים במקביל, חלקם מקצועיים.
6. Microsoft Language Portal – מילון המונחים הרשמי של מיקרוסופט. שימושי מאוד בתרגום IT, ממשקים של מיקרוסופט ותוכנות, אפליקציות ואתרים בכלל.
7. Forvo – אתר שבו מתנדבים מקליטים את עצמם אומרים מילים בשפת האם שלהם. שימושי כשצריך להבין איך הוגים שם או מילה. אם לא מוצאים את המילה המבוקשת, אפשר לחפש אותה ביוטיוב – במיוחד אם מדובר בשם של מקום או אדם.

8. ספר הביטויים המקיף – רובנו משתמשים כיום במילונים מודפסים רק כשלא מוצאים את המונח המבוקש בגוגל. יוצא הדופן הוא "ספר הביטויים המקיף" של נרי סבנייה, שהוא תזאורוס אנגלי-עברי-אנגלי המקבץ ביטויים דומים בכל שפה ומציג את שתי השפות ביחד.

   

   שימוש הוגן: עטיפת ספר, https://he.wikipedia.org/w/index.php?curid=68830

9. Urban Dictionary – מילון סלנג אנגלי-אנגלי.
10. הספרייה הלאומית  – כשמופיעים אזכורים של ספרים ושאר יצירות ספרותיות בטקסט או ציטוטים מהם, ניתן לבדוק בקטלוג הספרייה אם יש להם תרגום לעברית כדי להשתמש בשם היצירה הקיים או לאתר עותק שלה.
11. פייסבוק – בפייסבוק יש קבוצות רבות של מתרגמים, בכל השפות, ואפשר לקבל מהן תמיכה מקצועית רבה בכל מה שקשור לטרמינולוגיה וניסוחים, אבל גם ייעוץ בניהול העסק והתנהלות מול לקוחות. הקבוצות הישראליות הבולטות הן "פורום תרגום ועריכה – אג'נדה" והקבוצה של חברי אגודת המתרגמים בישראל (לחברי האגודה בלבד). מומלץ לקרוא את התיאור והכללים של כל קבוצה כדי לוודא שהיא מתאימה לצרכים שלכם.

 

ועוד שלושה כלים שימושיים שאני משתמשת בהם בתדירות נמוכה יותר:

1. אתר האקדמיה ללשון העברית – אפשר להיעזר בהחלטות האקדמיה כדי לוודא שהעברית שלנו נכונה ולחפש מונחים במאגר המונחים של האקדמיה, הכולל מילונים רבים בתחומים שונים. אפשר להיעזר גם בפניות הציבור ואפילו לפנות ישירות לאקדמיה אם לא מוצאים את התשובה.
2. פואטרנס – כשיש בטקסט ציטוטים משירים, קשה לפעמים למצוא את התרגום שלהם לעברית. פואטרנס הוא אינדקס תרגומי שירה, המסייע לנו לבדוק אם יש לשיר מצוטט תרגום קיים ובאיזה ספר הוא נמצא. מאחורי הפרויקט עומדת המתרגמת עפרה הוד.
3. רב-מילים – מילון עברי-עברי עם מידע דקדוקי מפורט על מילים, מילים נרדפות וחרוזים. "הרב", כפי שמתרגמים מכנים אותו לפעמים, הוא בתשלום, אבל ניתן להתחבר אליו חינם דרך חלק מהספריות העירוניות בארץ ודרך מוסדות אקדמיים.

שאלת מיליון הדולר עבור מתרגמים, ועצמאים בכלל, היא איך משיגים לקוחות. למרבה הצער, אין פתרון קסמים, אבל שילוב של כמה שיטות יכול לעזור לכם להשיג לקוחות איכותיים:

• הוציאו כרטיסי ביקור שמשדרים מקצועיות ואל תצאו בלעדיהם מהבית. אי אפשר לדעת מתי תיתקלו במישהו שיתעניין בשירותיכם.
• דאגו שלאנשים הקרובים אליכם (בני זוג, הורים, ילדים, אחים, גיסים, חברים טובים וכו') יהיו כמה כרטיסי ביקור שלכם, כדי שיוכלו לחלק אותם למתעניינים.
• הירשמו לפורטל המתרגמים Proz –  המשתמשים באתר פותחים פרופילים, שהם כמו כרטיסי ביקור, וסוכנויות תרגום יכולות לפנות אליהם ישירות בהצעות עבודה, וישנם גם מכרזים על פרויקטי תרגום. ההרשמה לאתר היא חינם, אך ניתן לשדרג את המינוי בתשלום. השדרוג מעניק למשתמש עדיפות במכרזים והמיקום שלו בחיפוש מתרגמים יהיה גבוה יותר, בין היתר. הדעות חלוקות בנוגע לכדאיות המינוי בתשלום.
• שלחו קורות חיים לסוכנויות תרגום –  אפשר למצוא סוכנויות תרגום בחיפוש בגוגל ולמצוא דירוגים שלהן ב-Blue Board של אתר Proz (חינם למנויים בתשלום) וב-Payment Practices (בתשלום). אל תגבילו את עצמכם לסוכנויות בארץ – בכל העולם יש חברות שמשווקות לישראל  מוצרים ושירותים ונעזרות בסוכנויות תרגום מקומיות כדי לתרגם את החומרים שלהן. (על סימני אזהרה בעבודה עם סוכנויות תרגום אפשר לקרוא כאן).
• הצטרפו לאגודת המתרגמים – חברי האגודה מקבלים הצעות עבודה בלעדיות  שנשלחות לאגודה. בנוסף, האירועים שמארגנת האגודה מספקים לחברים פלטפורמה להיכרות ולנטוורקינג, כך שהם יכולים להעביר זה לזה עבודות. (גילוי נאות: אני סגנית יו"ר אגודת המתרגמים).
• הצטרפו לקהילת המתרגמים בכללותה – כפי שציינתי בסעיף הקודם, מתרגמים מעבירים זה לזה עבודות. כאן תמצאו דרכים להצטרפות לקהילת המתרגמים וסיבות נוספות להצטרף אליה.
• שדרגו את פרופיל לינקדאין שלכם – למי שלא מכיר, לינקדאין היא רשת חברתית מקצועית, שבה הפרופיל הוא בעצם קורות החיים שלנו, ומנהלי פרויקטים בסוכנויות תרגום מחפשים שם מתרגמים. הקדישו שעה-שעתיים למילוי כמה שיותר פרטים על עצמכם, במיוחד כאלה הקשורים לתרגום ולתחומים שאתם מתרגמים. למשל, אם אתם מתרגמים משפטיים, פרטו גם את הרקע המקצועי והאקדמי שלכם בתחום.
• הקימו אתר – כמו Proz ולינקדאין, האתר יגביר את הנוכחות שלכם באינטרנט ויגדיל את הסיכוי שימצאו אתכם בגוגל. אם אתם לא מעוניינים להשקיע בשירותי בניית אתרים מקצועיים, אפשר להיעזר בפלטפורמות לבניית אתרים כמו Weebly או WIX. מומלץ להשקיע ברכישת כתובת רשמית ולא להסתפק בכתובת ששירות בניית האתרים מספק לכם.
• פנו באופן יזום ללקוחות פונטציאליים – הגדירו את הלקוחות האידיאליים שלכם בהתאם לשפות ולתחומי ההתמחות שלכם וחפשו כאלה בגוגל. התקשרו אליהם (עדיף שלא לשלוח מייל בגלל חוקי הספאם) והציעו להם את שירותיכם.
• לכו לכנסים מקצועיים ולתערוכות – אמנם כדאי מאוד ללכת לכנסים שעוסקים בתרגום, אבל הכוונה כאן היא דווקא לכנסים שעוסקים בתחום ההתמחות שלכם. למשל, אם אתם מתרגמים משפטיים, חפשו אירועים בלשכת עורכי הדין. אם אתם מתרגמים רפואיים – יש המון כנסים בתחום, כך שוודאי תוכלו למצוא כנסים רלוונטיים. בכנסים עצמם נסו לדבר עם כמה שיותר אנשים, וכמובן גם להקשיב וללמוד.
• היעזרו ברשת הקשרים שלכם – חשבו אם מישהו ממכריכם עשוי להזדקק לשירותים שלכם או להכיר מישהו שצריך אותם, ופנו אליהם עם טקט.
• הצטרפו לפורום נטוורקינג – יש ארגונים למטרות נטוורקינג, כמו BNI או IBC. החברים נפגשים באופן קבוע בקבוצות קבועות, לומדים להכיר את החברים בקבוצה ואת העסקים שלהם ומקדמים זה את זה מבחינה מקצועית. אני באופן אישי לא התחברתי לשיטה הזו, אבל אני מכירה מתרגמים שהצטרפו לקבוצות נטוורקינג ומאוד מרוצים.

מה שלא יהיו האפיקים שתבחרו, יש כמה דברים שרצוי לזכור:

• התאזרו בסבלנות וחשבו לטווח ארוך – לוקח זמן למצוא לקוחות איכותיים, ולא כל מי שתפנו אליו בהכרח יצטרך את שירותיכם באותו רגע. קורה ששולחים קורות חיים לסוכנות תרגום או ללקוח פוטנציאלי והם חוזרים אליכם רק אחרי שנה ויותר.
• בדקו את הלקוח – גם אם אתם להוטים להשיג את הלקוח הראשון שלכם, בסופו של דבר אתם גם רוצים להיות בטוחים שהוא ישלם לכם. אם זו סוכנות תרגום, בדקו את הדירוג שלה באתרים שהזכרתי ותשאלו מתרגמים אחרים אם הם מכירים אותה. אם מדובר בלקוח ישיר, חפשו עליו בגוגל, בדקו באתרי הרשויות (רשם החברות, רשם העמותות, בנק ישראל) שהמצב שלו תקין. חשוב לזכור: לקוח שלא משלם ממלא לכם את הלו"ז ומונע מכם לעבוד עם לקוחות שכן משלמים.
• היזהרו מהונאות – יש אנשים שמתחזים לסוכנויות תרגום ובסופו של דבר גורמים למתרגם לשלם להם. שימו לב לכתובת הדוא"ל של הפונה – האם סוכנות תרגום שולחת לכם מייל מכתובת חינמית? אם החשד שלכם התעורר, חפשו את נוסח המייל בגוגל ואת פרטי השולח. יכול להיות שמתרגם אחר כבר דיווח עליו.

יש לכם עוד טיפים למציאת לקוחות? שתפו אותנו בתגובות!

לקריאה נוספת

• לא הביישן מתרגם – מדריך למציאת עבודה – עבד בתרגום
• Advice for a new translator on job hunting – Musings from an overworked translator
• 24 Networking Tips that Actually Work – The Savvy Newcomer
• 15 tips on how to increase your chances when contacting translation companies – The Savvy Newcomer
• 11 tips for new freelance translators on the hunt for their first assignments – The Savvy Newcomer

בחודש האחרון, עם סוף 2014, הוצפנו בסיכומי שנה מכל הסוגים. לכבוד השנה החדשה ותחילתה של שנת הכספים הבאה עלינו לטובה, אני רוצה להציע לכם לעשות סיכום שנה מסוג אחר: סיכום של ההכנסות שלכם בחלוקה לסוגי לקוחות. הסיכום הזה ייתן לכם תמונת מצב של העסק ויעזור לכם לקבל החלטות מושכלות לגבי השיווק, התמחור ומודל העבודה הכללי שלכם.

שימו לב: הניתוח נעשה באקסל (איך לא?), והמדריך הזה מניח שאתם יודעים להשתמש בפונקציות חישוב בסיסיות ולפתוח גיליונות בתוך קובץ אקסל. למי שמתקשה או צריך המחשה, הכנתי קובץ לדוגמה עם מספרים אקראיים כאן.

1. לפני הכול, חלקו את הלקוחות שלכם למגזרים וסוגים: סוכנויות תרגום, קבלנות משנה, הוצאות ספרים וכו'. את הלקוחות הישירים שלכם חלקו לתת-מגזרים: למשל, אם אתם מתרגמים משפטיים, אתם יכולים לחלק אותם למשרדי עורכי דין, לקוחות עסקיים, אנשים פרטיים וכו'. אם אתם עוסקים גם בתרגום וגם במתורגמנות, קודם כל הפרידו בין הלקוחות מכל תחום ורק אז חלקו אותם למגזרים. צרו גיליון אקסל עבור כל מגזר. בקובץ לדוגמה יש 3 קטגוריות לקוחות, "סוכנויות תרגום", "קטגוריה 1" ו"קטגוריה 2".

2. בכל גיליון צרו טבלה עם העמודות הבאות: שם הלקוח, מקור (איך הלקוח הגיע אליכם), מס' עבודות, סה"כ מילים, גודל עבודה ממוצע, סה"כ הכנסות, תעריף ליחידה, נתח בקטגוריה וסה"כ (אל דאגה, תכף אסביר כיצד לחשב כל דבר). עבור עבודות מתורגמנות (או כל עבודה שמתומחרת לפי שעה) הגדירו "מס' שעות" במקום "מס' מילים".

3. התחילו למלא את הטבלאות. היזהרו מכפילויות! אם לקוח עונה על יותר מקטגוריה אחת, שייכו את הלקוח לקטגוריה הדומיננטית שלו. כדי למלא את הנתונים "סה"כ מילים" ו"מספר עבודות", עברו על הרשומות שלכם (תוכנת הנהלת חשבונות, פנקסי חשבונות או כל מקום אחר ששמרתם את בו נתונים על העבודות שלכם) ובדקו כמה עבודות קיבלתם מכל לקוח ומה היה הגודל של כל עבודה. בתא הטבלה הרלוונטי סכמו את מספר המילים מכל עבודה שקיבלתם מאותו לקוח כדי לקבל את מספר המילים הכולל שהוא נתן לכם. אם אתם חוששים מטעויות, אתם יכולים לפתוח גיליון אקסל נוסף, ליצור בו רשימה של כל כל העבודות שקיבלתם הכוללת את הלקוח וגודל העבודה, למיין את הנתונים בטבלה ולהשתמש בנתונים שבה. בקובץ לדוגמה יש 3 לקוחות בכל גיליון.

4. עכשיו הגיע הזמן לחישובים. יהיה לכם יותר קל להשתמש בנוסחאות ובחישובים של אקסל.

• • גודל עבודה ממוצע: "סה"כ מילים" חלקי "מס' עבודות"
  • תעריף ליחידה: כדי שתוכלו להשוות בין התעריפים השונים שאתם מקבלים, כדאי מאוד להגדיר את כולם בשקלים ולאותה יחידה – מילה  או יחידת תרגום. לתעריפים במט"ח מומלץ לפתוח גיליון נפרד ולעשות בו טבלה של כל המטבעות שאתם עובדים איתם ושל השער העדכני, כך שתוכלו לעדכן את שער החליפין בלי לעבוד קשה. כדי להמיר את התעריפים לשקלים, הכפילו את התעריף הנקוב במט"ח בתא שבו שער החליפין הרלוונטי כדי לקבל את התעריף בשקלים.

*בקובץ לדוגמה כל הלקוחות שהגיעו מ-ProZ הם לקוחות זרים, והתעריף שלהם מומר ממט"ח לשקלים. שערי המט"ח מופיעים בגיליון "סה"כ".

• סה"כ הכנסות: "סה"כ מילים" חלקי 250 כפול "תעריף ליחידה", או "סה"כ מילים" כפול "תעריף למילה".
• נתח בקטגוריה: "סה"כ הכנסות" מהלקוח חלקי סכום "סה"כ ההכנסות" מכלל הלקוחות בקטגוריה. כדי שיהיה לכם נוח, הגדירו בכל עמודות "נתח" בקובץ שהנתונים יופיעו בפורמט של אחוזים.

5. אז אתם יודעים כמה אתם מרוויחים בכל קטגוריית לקוחות וכיצד הלקוחות שלכם נחלקים בכל קטגוריה. עכשיו הגיע הזמן לבדוק כמה אתם מרוויחים בסה"כ ומה הנתח של כל קטגוריה בהכנסות שלכם. פתחו גיליון אקסל חדש בקובץ שלכם (אם פתחתם גיליון נפרד לשערי מט"ח, אתם יכולים להשתמש בו. בקובץ לדוגמה זה גיליון "סה"כ".) וצרו בו טבלה: קטגוריית לקוח, הכנסות ונתח. עבור כל קטגוריה, שבצו בתא השווי את סכום המספרים מעמודת "סה"כ הכנסות" מהגיליון שלה. הוסיפו בסוף הטבלה שורת "סה"כ" ובעמודת "הכנסות" שלה סכמו את השווי של כל הקטגוריות השונות, כך שתקבלו את סך ההכנסות שלכם מ-2014 (או כל תקופה שהגדרתם). לחישוב הנתח של כל קטגוריה בהכנסות, חלקו את ההכנסות מכל קטגוריה בסך ההכנסות. עכשיו אתם יכולים לדעת איך ההכנסות שלכם נחלקות בין סוגי הלקוחות השונים.

6. נשאר לנו רק לחשב מה הנתח של כל לקוח בסך ההכנסות שלכם. חזרה לגיליונות של הקטגוריות – עבור כל לקוח, חלקו את "סה"כ ההכנסות" ממנו בסך ההכנסות הכולל שחישבתם בסעיף הקודם. גם כאן מומלץ להציג את הנתונים בפורמט של אחוזים. זהו, סיימתם!

אז אחרי שהקלדתם המון נתונים וחישבתם, ואולי גם עיצבתם את הטבלאות שלכם יפה, מה אתם יכולים לגלות?

• מי הלקוחות העיקריים שלכם שמספקים לכם את ההכנסות הכי גבוהות
• מהם המגזרים החזקים והחלשים שלכם
• אם יש לקוח מאוד חזק שאתם תלויים בו
• אם יש לקוח/מגזר שגדול משמעותית מהשאר
• אם יש לכם לקוחות זרים, הנירמול של התעריף יעזור לכם להבין מה התעריף שאתם מקבלים מכל לקוח כרגע, בהתאם לשערי המט"ח העדכניים. שימו לב: ההכנסה הכוללת מכל לקוח זר לא תהיה מדויקת בגלל תנודות המטבע, כי היא מחושבת לפי השער האחרון שהזנתם, אך עדיין תוכלו לקבל מושג כללי על החלק היחסי של כל לקוח בהכנסות שלכם.

הידע הזה ייתן לכם בסיס להחליט על האסטרטגיה השיווקית שלכם: אילו מגזרים כדאי לפתח, אילו מגזרים פחות חשובים, האם חשוב לכם כעת להשיג לקוחות חדשים וכו'. אתם גם לא חייבים להגביל את עצמכם ל-2014: אתם יכולים להתחיל קובץ כזה לשנת 2015 ולתחזק אותו בקביעות (כולל עדכון שערי מט"ח) כדי שתהיה לכם תמיד תמונת מצב מעודכנת. השימוש בנוסחאות אקסל יחסוך לכם עבודה עתידית.

אנו, בלוגרי התרגום הישראלים, התקנאנו בבלוגרים מתחומים אחרים והחלטנו לצאת בפרויקט חוצה-בלוגי תרגום ראשון: כל מתרגם מפרסם את הטיפ הכי חשוב שלו למתרגמים וטיפ של מתרגם לבחירתו, בתקווה ליצור מאגר של עצות מועילות שייתנו לכולנו השראה.

המתרגמת שבחרתי לארח היא דורית אתר, מתרגמת ועורכת מאנגלית לעברית. הטיפ של דורית:

כמתרגמים אנחנו לומדים כל הזמן. תחומים חדשים, מינוח חדש, דרכי עבודה חדשות. העצה הטובה ביותר שלי לכל מתרגם, ובמיוחד בתחילת הדרך, היא להפיק את מרב הלמידה מכל עבודה שהוא מבצע. אחת הדרכים הטובות ביותר לעשות זאת היא לבקש לראות את החומר שתרגמתם לאחר שעבר עריכה ותמיד לבקש משוב והערות. אם עובדים עם חברת תרגום, היתרון הגדול הוא שכל החומרים עוברים עריכה של אנשי מקצוע מנוסים וזוהי הזדמנות נפלאה ללמוד מהם. אני מבקשת לראות את הנוסח הסופי של התרגום גם מלקוחות אחרים, שאינם מקצועיים בתחומי התרגום והכתיבה. מעבר ללמידה על התחום שבו אתם מתרגמים, תוכלו גם ללמוד על העדפות הלקוח שלכם ולחסוך לו ולכם עבודה מיותרת בעבודות עתידיות.

והטיפ שלי: אל תשכחו שאתם בעלי עסק, ולא "רק" מתרגמים. יש לכך כמה משמעויות: ראשית, יש לכם כמה כובעים בעסק: מתרגם, מנהל, איש שיווק, מנהל חשבונות, טכנאי מחשבים וכו'. אתם צריכים להבין איך לבצע את כל אחד מאותם תפקידים ולהתמקצע בכולם, ולא רק בתרגום עצמו. המשמעות השנייה שאתייחס אליה היא שכדאי וצריך להשקיע בעסק. כנסים, תוכנות, ציוד ארגונומי, חומרים שיווקיים, ספרות מקצועית – כל אלה עולים כסף, אך עליכם לבחון אותם כהשקעות ולא להתייחס אליהם כהוצאות בלבד. בדקו: מה ייצא לי כתוצאה מהשימוש בהם? האם ציוד ארגונומי ימנע כאבים שישביתו אותי? האם בכנסים אני אלמד דברים חדשים ואצור קשרים חדשים שיובילו לעבודות נוספות? האם תוכנת הנהלת חשבונות תחסוך לי זמן או תעזור לי לשמור על סדר בניירת? חשיבה מסוג זה תעזור לכם להחליט אם הוצאה מסוימת כדאית ומשתלמת. התועלת לא חייבת להיות מקצועית בלבד: כדאי לשמור על הגוף גם בלי קשר לעבודה, ואפשר להכיר חברים חדשים באירועים מקצועיים. ולגבי הכובעים האחרים שלכם: אתם גם יכולים להחליט שחלקם לא מתאימים לכם מסיבות כאלה ואחרות ולהשקיע בשירותיו של איש מקצוע שיבצע את המשימות במקומכם.

עוד משתתפים בפרויקט (בסדר אקראי):

• ענבל שגיב, מתרגמת – ענבל שגיב-נקדימון
• מקרה מקרופולוס – פאר פרידמן
• The Typewriter – תמי אילון-אורטל
• אין מילים – תומר בן אהרון
• בלוגלובלי – אינגה מיכאלי
• דף חדש – דנית בן קיקי
• על ספרות איטלקית – בעברית – שירלי פינצי-לב
• Take Nina's Word for It – נינה רימון דייויס
• עוד דף אחד ודי – גילי בר הלל-סמו
• הקוראת הראשונה – שלומית עוזיאל
• עבד בתרגום – יעל סלע-שפירו

יש לכם טיפ משלכם? אתם מוזמנים להשאיר אותו בתגובות.

זוכרים את המשחק "חבילה הגיעה", שבו המשתתפים צריכים לאסוף מסמכים משונים מרשויות שונות כדי לקבל חבילה במכס? אנחנו מבינים אותו באמת כשאנחנו נכנסים לעולם המבוגרים ומתחילים לבוא במגע עם מוסדות בירוקרטיים שונים. גם כבעלי עסק אנו מתבקשים להציג מסמכים שונים ללקוחות, ולכן כדאי לדאוג שיהיו לנו על המחשב עותקים נגישים של המסמכים הבאים, לזירוז תהליכים:

• אישור עוסק מורשה/פטור – את האישור מקבלים כשפותחים תיק במע"מ. מומלץ לצלם כמה עותקים ולסרוק.
• אישור ניכוי מס במקור ואישור ניהול תיקים – אפשר להוריד את שניהם בפורמט PDF מאתר רשות המסים, כאן (תומך כרגע רק באינטרנט אקספלורר). שימו לב: תוקף האישורים מוגבל. דאגו להוריד אותם מחדש מדי שנה.
• הוכחת בעלות על חשבון הבנק שלכם – הלקוח עשוי לבקש צילום צ'ק (רצוי מבוטל) או אישור מיוחד מהבנק. דאגו להשיג את שניהם ולסרוק.
• מסמכים מקצועיים – קורות חיים (עדכנו אותם לפחות פעם בשנה ובכל פעם שיש לכם משהו חדש להוסיף), תעודות המעידות על השכלה, אישור חברות באגודת המתרגמים, תעודה המעידה על הכרה מאגודת המתרגמים בישראל.

אחרי שתקבצו את כל המסמכים הסרוקים, שמרו אותם בתיקייה אחת במחשב, שלא תרוצו לחפש אותם יחד עם תעודת הנישואין של הסבתא.

אם נתבקשתם להמציא מסמכים שלא נמצאים ברשימה, אנא ספרו לנו בתגובות.

אתם אוהבים שפות, או שלמדתם ספרות אנגלית ואתם רוצים לעשות עם זה משהו. אתם שוקלים להיות מתרגמים, אבל אתם לא יודעים איפה להתחיל? הנה מדריך קצרצר שייתן לכם כיוון.

כדי לקבל מושג על העולם ועל השוק שאליהם אתם נכנסים (בהתאם לשפות ולתחומים שאתם מתרגמים), רצוי להתייעץ עם מתרגמ/ת ותיק/ה ומומלץ גם לקרוא מדריך עסקי למתרגמים, כמו הספרים שסיקרתי כאן וכאן.

אם אחרי כל הבירורים אתם בטוחים שזו הקריירה בשבילכם, זה הזמן לפתוח עסק באופן רשמי. התייעצו עם רואה/ת חשבון או יועצ/ת מס וגשו לרשויות המתאימות (מע"מ, מס הכנסה וביטוח לאומי). זה גם השלב לדאוג לחשבוניות ולקבלות (התייעצו עם מומחה המסים שלכם כדי להחליט על הנוסח ואם להדפיס פנקסים או להשתמש בתוכנה להנהלת חשבונות).

עכשיו הגיע הזמן להשיג לקוחות. צרו קשר עם סוכנויות תרגום ושלחו להן קורות חיים (על סימני אזהרה בעבודה עם סוכנויות תרגום ניתן לקרוא כאן). נסו גם לאפיין את הלקוחות הפוטנציאליים שלכם לפי השפות והתחומים שבהם אתם עוסקים (למשל, אם אתם מתרגמים טקסטים משפטיים מסינית לעברית, חפשו חברות ומשרדי עורכי דין העובדים מול סין) ופנו אליהם (שימו לב לחוק הספאם). התאזרו בסבלנות: גם אם הם מעוניינים בשירותיכם, ייתכן שאין להם צורך בהם כרגע, אבל הם יפנו אליכם בעתיד. בנוסף, ספרו לכל מי שאתם מכירים מה אתם עושים – אי אפשר לדעת מאיפה תגיע העבודה הבאה.

כדאי לכם לשקול גם לימודי תרגום, שכן פרט לידע המקצועי שתרכשו, המודעות אליהם בשוק הולכת וגוברת, וחלק מצרכני שירותי התרגום עשויים להגדיר אותם כדרישה. בנוסף, זוהי פלטפורמה נהדרת להיכרות עם מתרגמים נוספים. ישנן תוכניות לימודי תעודה בתרגום באוניברסיטת תל אביב (שם למדתי) ובמכללת בית ברל. ותוכנית לתואר שני בתרגום באוניברסיטת בר-אילן.

כדאי מאוד להצטרף לקהילת המתרגמים בארץ ובעולם, שכן תרוויחו כך מסגרת חברתית ומקצועית. תוכלו לקרוא עוד בנושא כאן.

המתרגמים הוותיקים שבקהל – יש לכם עוד הצעות וטיפים? אתם מוזמנים לפרט בתגובות.

לקריאה נוספת

• לא הביישן מתרגם – מדריך למציאת עבודה – עבד בתרגום
• שני פוסטים נהדרים למתרגמים מתחילים – התרגומיה
• שלוש רשימות – התרגומיה

חלק לא קטן מהפוסטים שלי מכוון למתרגמים, אבל הפוסט הזה מיועד דווקא לצד השני – מורה נבוכים למי שנעזר בשירותי תרגום לראשונה (ולא רק). איך בוחרים מתרגם?

אחת השאלות הראשונות שניצבים מולן היא האם לפנות למתרגם או לסוכנות תרגום. אם אתם מתרגמים את הטקסט למספר שפות, ייתכן שתעדיפו לפנות לסוכנות תרגום בעלת ניסיון שתרכז עבורכם במקצועיות את כלל העבודה מול המתרגמים. אם אתם מתרגמים את הטקסט לשפה אחת בלבד, יהיה קל יותר לעבוד עם מתרגם יחיד, שיוכל להפנות אליכם ישירות את כל השאלות ולחסוך בזמן התיווך של הסוכנות. ייתכן גם שעבודה מול מתרגם יחיד תהיה זולה יותר, ללא דמי התיווך של הסוכנות. לעומת זאת, לסוכנויות תרגום יש יתרון גם בתרגום כמות גדולה של טקסט בזמן קצר, שכן היא תחלק את העבודה בין מספר מתרגמים (אבל אני מכירה גם מתרגמים מצוינים שנעזרים בקולגות בפרויקטים גדולים). כדי שיהיה לכם קנה מידה, הספק של מתרגם ביום הוא כ-2000-3000 מילים, אך ייתכנו חריגות לשני הכיוונים בהתאם לסוג הטקסט.

אם החלטתם לפנות ישירות למתרגם, עליכם לדעת איך בוחרים מתרגם. קודם כל, חשוב שתדעו שתרגום אינו סימטרי, כלומר מתרגם שמתרגם לשפה מסוימת לא בהכרח יכול לתרגם ממנה (למשל, מתרגם מאנגלית לעברית לא בהכרח מתרגם גם מעברית לאנגלית). הסיבה לכך היא שנהוג לתרגם אך ורק לשפת האם, שכן אנחנו מתבטאים הכי טוב והכי טבעי בשפת האם שלנו (עם זאת, יש מתרגמים שבילו תקופות ארוכות בחו"ל והם יכולים לתרגם לשני הכיוונים, אבל יש לבדוק זאת מראש). לכן כשבוחרים מתרגם יש לשים לב לשפות שבהן המתרגם והטקסט עוסקים ולוודא שהמתרגם אכן מתרגם בכיוון הרצוי לכם. אם אתם מתרגמים לשפה שיש לה כמה דיאלקטים (כגון אנגלית, ספרדית או פורטוגזית), ודאו שהמתרגם אכן מתרגם לדיאלקט המבוקש. בנוסף, שימו לב גם לנושא הטקסט. המתרגם צריך להבין את הטקסט שהוא מתרגם ולהכיר את המינוח בשפת היעד (השפה שאליה מתרגמים), ואם אתם מתרגמים חוזה משפטי או מסמך רפואי, למתרגם צריך להיות רקע מתאים כדי שהוא יוכל לתרגם את המסמכים כראוי. ניתן לבקש מהמתרגם קורות חיים או דוגמאות של תרגומים קודמים להתרשמות.

בארץ נהוג לתמחר תרגומים לפי מספר המילים בשפת היעד (כלומר, בטקסט המתורגם), והמחיר הוא לרוב ליחידות של 250 מילים (הנקראות גם יחידות תרגום). לכן, כשאתם מבקשים הצעת מחיר תתבקשו לציין את מספר המילים בטקסט המקור (הטקסט שאתם מעוניינים לתרגם), והמתרגם או הסוכנות יתמחרו את התרגום לפי אומדן של מספר המילים בטקסט היעד (למשל, בתרגום לעברית יש כ-20-30% פחות מילים מאשר בטקסט המקורי באנגלית, ולכן אם ביקשתם לתרגם 1000 מילים באנגלית, התמחור ייעשה לפי הערכה של כ-750 מילים בטקסט המתורגם). שימו לב: ישנם סוגי טקסטים שהמתרגם יעדיף לתת להם מחיר קבוע מראש, כגון תעודות רשמיות או קורות חיים. יש לציין גם למתי הטקסט מבוקש: אם התרגום דחוף או שהוא דורש מהמתרגם לעבוד בשעות לא שגרתיות, התרגום עשוי להיות יקר יותר. רצוי לציין לא רק תאריך יעד, אלא גם שעת יעד, למניעת אי-נעימויות.

יש סיכוי טוב שהמתרגם יבקש לראות את הטקסט מראש, כדי לדעת אם הוא אכן מסוגל לתרגם אותו. אם הטקסט סודי ואינכם ששים לשלוח אותו לכל אחד, אתם יכולים לשלוח קטע מייצג. דעו גם שמתרגם החבר באגודת המתרגמים בישראל מחויב לשמירה על סודיות, בהתאם לקוד האתי של האגודה.

בין אם בחרתם לפנות למתרגם או לסוכנות תרגום, דעו שמקובל לבקש מבחן תרגום להתרשמות מביצועי המתרגם. מבחן תרגום יכול להיות קטע מהטקסט (או מטקסט דומה) באורך 250 מילים ללא תשלום, אך יש לשמור על פרופורציה: רוב המתרגמים לא יסכימו לתרגם 250 מילה לדוגמה כדי להשיג פרויקט באורך 400 מילה. אם אתם מתלבטים בין כמה מתרגמים, אל תכריעו רק על בסיס המחיר, אלא תביאו בחשבון גם את איכות מבחני התרגום. הזול עלול לעלות לכם ביוקר.

אחרי שבחרתם את ספק התרגום שלכם, בין אם מתרגם או סוכנות, תעזרו למתרגם לתרגם בשבילכם על הצד הטוב ביותר. מומלץ לתאם ציפיות כדי למנוע אי-נעימויות: לאיזו מטרה הטקסט – האם אתם מעוניינים רק להבין את הרעיון הכללי או שאתם מפרסמים את הטקסט? האם אתם רוצים רק לתרגם את הטקסט במצגת או שאתם רוצים שהמתרגם גם יכניס את הטקסט למצגת עצמה? צריך לתרגם רק את הטקסט במאמר, או גם את הערות השוליים, הכיתוב באיורים והביבליוגרפיה? (כדאי לדון על כך במעמד הצעת המחיר כדי שהיא תהיה כמה שיותר מדויקת). בנוסף, תעבירו למתרגם כל חומר עזר שיכול לסייע לו, כגון מונחונים, תרגומים קודמים (גם אם לא אהבתם אותם, המתרגם יכול ללמוד מהם על דרך השלילה אם תסבירו לו מה לא אהבתם), אתרים רלוונטיים, עזרים חזותיים (אם אתם מתרגמים טקסט על יצירת אמנות, כדאי שהמתרגם יראה איך היא נראית) וכדומה. מומלץ לכם להיות זמינים בעת התרגום, כדי שתוכלו לענות על שאלות אם יהיו.

כמה מילים לסטודנטים: שוק התרגום לסטודנטים הוא שוק נפרד משוק התרגום המקצועי, והמחיר בהתאם. לסטודנטים מומלץ לחלק ביניהם את תרגום המאמר או לפנות למתרגמים המפרסמים את עצמם בשטח האוניברסיטה או באתרים לסטודנטים (כגון אתרי אגודות הסטודנטים והמד"ס).

יש לכם עוד שאלות? אתם מתרגמים ויש לכם הערות נוספות? אתם מוזמנים להשאיר אותן בתגובות.

אחד המאפיינים של עבודת המתרגם נקרא באנגלית feast or famine (משתה או רעב). הכוונה היא שמרפי ידידנו דואג שמפלס העבודה שלנו לא יהיה אחיד: או שאנחנו מוצפים בפרויקטים, או שאין לנו עבודה במשך תקופה מסוימת, לא משנה עד כמה אנחנו מתרגמים מוכשרים ומבוקשים. בתקופות השפל (ובכלל) חשוב לזכור שכבעלי עסק של אדם אחד יש לנו עוד כובעים רבים פרט לכובע המתרגם ולנצל את הזמן הפנוי לתפקידים האחרים שלנו:

• בירוקרטיה והנהלת חשבונות – כיוון שאלה לא הפעולות האהובות על רובנו, אני מניחה שיש מתרגמים שצריכים להשלים פערים בתחום בתקופות השפל. זו גם הזדמנות טובה לבדוק אם יש לקוחות שעדיין לא שילמו לנו ולשלוח להם תזכורות.
• התעדכנות מקצועית – הצטבר לכם חומר מקצועי שלא קראתם, בין אם על תרגום, ניהול עסק או בתחום ההתמחות שלכם? עכשיו יש לכם זמן לקרוא אותו.
• כנסים מקצועיים – אם אתם נמנעים לרוב מהשתתפות בכנסים בגלל עומס העבודה שלכם, עכשיו זו ההזדמנות לצאת מהבית, ללמוד משהו ולהכיר קולגות או לקוחות פוטנציאליים. אתם יכולים ללכת לאירועים של אגודת המתרגמים או לכנסים וימי עיון בתחום ההתמחות שלכם.
• גיוס לקוחות – תפנו לגורמים שמעניינים אתכם כלקוחות ותציעו להם את שירותיכם. במקרה הכי גרוע הם ידחו אתכם בנימוס ומצבכם בפועל לא ישתנה. שימו לב: כדאי לחשוב היטב איך לפנות ללקוחות בגלל חוק הספאם. אתם גם יכולים לנצל את ההפוגה כדי להזכיר את קיומכם ללקוחות שלא שמעתם מהם מזה זמן רב.
• תחזוקה וגיבוי של המחשב – המחשב הוא כלי העבודה המרכזי שלכם,  ותרגומי העבר הם הארכיון וגוף הידע שלכם. עכשיו יש לכם הזדמנות לדאוג ששום דבר לא ילך לאיבוד ולטפל במחשב אם צריך.
• שיווק – רציתם להקים אתר או לעצב לוגו חדש? עכשיו יש לכם הזדמנות.
• קריאה – שתיים מהסיבות שאני אוהבת להיות מתרגמת הן: 1. כל פיסת מידע או ידע, לא משנה עד כמה איזוטרית, יכולה להיות שימושית בעבודה. 2. קריאת כל טקסט שהוא יכולה להיחשב כלימוד, אם שמים לב לשפה ולמשלב. לכן אתם יכולים לנצל את ההפוגה לקריאת כל טקסט שהוא, גם אם הוא לא יתרום לכם מקצועית באופן ישיר.
• מנוחה – הייתה לכם תקופה עמוסה, ואתם לא יודעים מתי העומס יתחדש. חשוב גם למלא קצת את המצברים.

מה אתם עושים בתקופות שפל? איך אתם מפיקים מהן את המרב?