כמה כלים שכל מתרגם חייב להכיר

היום העברתי הרצאה בשם "מגמות וכלים שכל מתרגם חייב להכיר" בכנס של חבר תרגומים. כדי להקל על המשתתפים בהרצאה, הכנתי רשימה עם חלק מהקישורים למקורות, תוכנות, אפליקציות וטיפים מההרצאה. אני מקווה שהם יעזרו לכם, גם אם לא הייתם בהרצאה:

יש לכם טיפים משלכם? אתם מוזמנים לכתוב אותם בתגובות.

לקריאה נוספת:

מודעות פרסומת

11 הכלים שאני לא יכולה לתרגם בלעדיהם (ועוד שלושה)

:לכל מתרגם יש רשימה סודית של כלים שהוא פשוט לא יכול לעבוד בלעדיהם. בניגוד לדעה הרווחת, גוגל טרנסלייט הוא ממש לא אחד מהם, אבל הנה כמה מהכלים האהובים עליי שיכולים להועיל לכל מתרגם, מתחיל וותיק כאחד:

  1. תוכנת זכרון תרגומי – אמנם גוגל טרנסלייט לא כלול ברשימה, אבל גם לא מדובר באחד המתחרים שלו. תוכנות זכרון תרגומי (המכונות באנגלית CAT tools, או Computer Assisted Translation) מחלקות את הטקסט לסגמנטים (בד"כ סמגנט הוא משפט אחד), כך שהמתרגם מתרגם בהן סגמנט אחר סגמנט. בתהליך זה נוצר מאגר נתונים של הטקסטים – מקור מול תרגום, כך שאם סגמנט חוזר על עצמו בטקסט, ניתן להשתמש בתרגום שהמתרגם כבר ביצע (בין אם כפי שהוא ובין אם יש צורך בעריכה) ולשמור על עקביות. אפשר גם לחפש במאגר הנתונים מונחים שנתקלנו בהם בעבר, ושיטת העבודה הזו גם מונעת השמטה לא מכוונת של חלקים מהטקסט.
  2. גוגל – אחד הכלים החשובים ביותר למתרגמים, ובזכותו העבודה שלנו הרבה יותר קלה ומהירה. גוגל יכול לעזור לנו לא מעט: קודם כל, בחיפוש מונחים, גם בגוגל ספרים או ב-Google Scholar. בגוגל אפשר גם להמיר מידות, משקלות ומטבעות (נסו למשל להכניס "25 רגל במטרים" או מספר ואחריו GBP to USD). כשיש תיאורים ויזואליים שלא ברורים לנו או כשיש אזכור של חפצים שאנחנו לא לגמרי בטוחים מהם, אפשר להיעזר בגוגל תמונות.
  3. וויקיפדיה – שמתם לב שבמסגרת האפורה בצד של וויקיפדיה יש רשימה של שפות? אפשר למצוא תרגומים של מונחים במעבר משפה לשפה.
  4. תרגמני – חיפוש אחד בכמה מילונים אנגליים-עבריים (תרגמני, מורפיקס ולרוב גם בבילון).
  5. OneLook – חיפוש אחד בעשרות מילונים אנגליים-אנגליים במקביל, חלקם מקצועיים.
  6. Microsoft Language Portal – מילון המונחים הרשמי של מיקרוסופט. שימושי מאוד בתרגום IT, ממשקים של מיקרוסופט ותוכנות, אפליקציות ואתרים בכלל.
  7. Forvo – אתר שבו מתנדבים מקליטים את עצמם אומרים מילים בשפת האם שלהם. שימושי כשצריך להבין איך הוגים שם או מילה. אם לא מוצאים את המילה המבוקשת, אפשר לחפש אותה ביוטיוב – במיוחד אם מדובר בשם של מקום או אדם.
  8. ספר הביטויים המקיף – רובנו משתמשים כיום במילונים מודפסים רק כשלא מוצאים את המונח המבוקש בגוגל. יוצא הדופן הוא "ספר הביטויים המקיף" של נרי סבנייה, שהוא תזאורוס אנגלי-עברי-אנגלי המקבץ ביטויים דומים בכל שפה ומציג את שתי השפות ביחד.

    שימוש הוגן: עטיפת ספר, https://he.wikipedia.org/w/index.php?curid=68830

    שימוש הוגן: עטיפת ספר, https://he.wikipedia.org/w/index.php?curid=68830

  9. Urban Dictionary – מילון סלנג אנגלי-אנגלי.
  10. הספרייה הלאומית  – כשמופיעים אזכורים של ספרים ושאר יצירות ספרותיות בטקסט או ציטוטים מהם, ניתן לבדוק בקטלוג הספרייה אם יש להם תרגום לעברית כדי להשתמש בשם היצירה הקיים או לאתר עותק שלה.
  11. פייסבוק – בפייסבוק יש קבוצות רבות של מתרגמים, בכל השפות, ואפשר לקבל מהן תמיכה מקצועית רבה בכל מה שקשור לטרמינולוגיה וניסוחים, אבל גם ייעוץ בניהול העסק והתנהלות מול לקוחות. הקבוצות הישראליות הבולטות הן "פורום תרגום ועריכה – אג'נדה" והקבוצה של חברי אגודת המתרגמים בישראל (לחברי האגודה בלבד). מומלץ לקרוא את התיאור והכללים של כל קבוצה כדי לוודא שהיא מתאימה לצרכים שלכם.

 

ועוד שלושה כלים שימושיים שאני משתמשת בהם בתדירות נמוכה יותר:

  1. אתר האקדמיה ללשון העברית – אפשר להיעזר בהחלטות האקדמיה כדי לוודא שהעברית שלנו נכונה ולחפש מונחים במאגר המונחים של האקדמיה, הכולל מילונים רבים בתחומים שונים. אפשר להיעזר גם בפניות הציבור ואפילו לפנות ישירות לאקדמיה אם לא מוצאים את התשובה.
  2. פואטרנס – כשיש בטקסט ציטוטים משירים, קשה לפעמים למצוא את התרגום שלהם לעברית. פואטרנס הוא אינדקס תרגומי שירה, המסייע לנו לבדוק אם יש לשיר מצוטט תרגום קיים ובאיזה ספר הוא נמצא. מאחורי הפרויקט עומדת המתרגמת עפרה הוד.
  3. רב-מילים – מילון עברי-עברי עם מידע דקדוקי מפורט על מילים, מילים נרדפות וחרוזים. "הרב", כפי שמתרגמים מכנים אותו לפעמים, הוא בתשלום, אבל ניתן להתחבר אליו חינם דרך חלק מהספריות העירוניות בארץ ודרך מוסדות אקדמיים.

למה אני אוהבת להיות מתרגמת

נתקלתי בפוסט שבו 9 מתרגמים מספרים למה הם אוהבים לתרגם. במקום לקרוא אותו מיד, החלטתי לשים אותו בצד ולחשוב מה אני אוהבת בתרגום, במלאכה עצמה ובמקצוע בכללותו, והרי המסקנות:

הגיוון

אמנם רצוי מאוד שמתרגמים יתמחו בתחום מסוים, אבל גם בתוך תחומי ההתמחות יש שונות רבה שחושפת אותנו לתחומים שונים ומאפשרת לנו ללמוד דברים חדשים ומעניינים כל הזמן: מתרגמים ספרותיים עוברים בין תקופות, יבשות ומשלבים לשוניים; מתרגמים משפטיים יכולים לתרגם חוזה עסקי ולאחריו הסכם משמורת; כמתרגמת שיווקית, יצא לי לתרגם לא מעט טקסטים על אופנה וקוסמטיקה (תחומי ההתמחות שלי), אך גם על צעצועים לתינוקות, מערכות השקייה ומוצרי IT לעסקים, ובנוסף אליהם בין היתר תרגמתי גם חזון חינוכי, מאמרים בתחום הניהול ותכתובות אישיות. תרגמתי סימולטנית הרצאות על תקשורת תומכת וחליפית, תכנון עירוני, ואפילו הרצאה על משפחת פון טראפ, שהייתה ההשראה לסרט "צלילי המוזיקה".

כל המידע שאנו נחשפים אליו מעשיר אותנו ופותח אותנו לתחומים שלא הכרנו ואולי אף לא היינו מודעים לקיומם. לפעמים הטקסטים גם נותנים לנו תובנות ומידע שאנחנו יכולים ליישם בחיים הפרטיים והמקצועיים שלנו. מאמר עסקי יכול לתת לנו טיפים לניהול העסק שלנו; וטקסט פסיכולוגי יכול לכוון את ההתנהלות האישית שלנו. ולפעמים סתם כיף לגלות פיסות טריוויה מעניינות.

הקהילה

למרות הבידוד הפיזי שלנו, שכן רובנו עובדים לבד מהבית, אגודות המתרגמים השונות בעולם והאינטרנט יצרו קהילה תוססת ותומכת של מתרגמים. הקהילות האלה מספקות לנו קודם כל מסגרת מקצועית: עזרה במינוח, התייעצות לגבי ההתנהלות המקצועית והפניית לקוחות (בקבוצת מתרגמי העברית הגדולה בפייסבוק, פורום תרגום ועריכה של אג'נדה, מוסכם שאין שאלות טיפשיות). פרט לכך, הקהילה היא גם מסגרת חברתית שבה אנחנו יכולים להכיר חברים ולקבל תמיכה ברגעים קשים. באחת מקבוצות המתרגמים בפייסבוק מתרגמים ממדינות שונות אפילו שולחים זה לזה שוקולד מקומי. התחושה שלי היא שבכל מקום בעולם תמיד אפשר ליצור קשר עם קהילת המתרגמים המקומית כדי לקבל המלצות או לבלות ערב מהנה עם אנשים חביבים.

הגמישות

מתרגמים יכולים לעבוד בכל מקום בעולם; כל מה שצריך זה מחשב שמותקנות עליו התוכנות הרלוונטיות וחיבור לאינטרנט. אלו מאיתנו שהם עצמאים שעובדים מהבית יכולים לעבוד בכל שעה שנוחה להם, בהתאם לצרכים שלהם, לאילוצים שונים ולמועדי ההגשה שלהם.

החוויות

ב-7 שנות קריירה הגעתי למקומות שונים בכל רחבי הארץ; תרגמתי טקסטים על אחד המוזיאונים האהובים עליי בעולם; ישבתי שעתיים בסטודיו של אמן שהראה לי את העבודות שלו וסיפר לי עליהן; תרגמתי הרצאה של חתן פרס נובל לכלכלה; ואפילו כמעט פגשתי נסיכה אמיתית. אני מכירה מתרגמים שזכו לתרגם את הסופרים האהובים עליהם ואפילו זוג מתרגמים שהתחתנו לאחר שנפגשו במפגשים של אגודת המתרגמים בישראל – לא רע בשביל מקצוע שרוב העוסקים בו עובדים לבד בבית.

וכמובן, המלאכה עצמה

המרדף אחר המילה הנכונה, חיפוש הניסוח המתאים ומציאת המקבילה העברית המדויקת – אני פשוט אוהבת את זה. במידה מסוימת היה חשוב לי למצוא אותם, בשיחות ובכתיבה, עוד לפני שבכלל ידעתי שאהיה מתרגמת.

עכשיו משסיפרתי לכם את כל זה, אני יכולה לקרוא מה אמרו תשעת המתרגמים בפוסט ההוא. ואתם, המתרגמים שבקהל, מה איתכם? מה אתם אוהבים במקצוע הנפלא שלנו? אילו חוויות היו לכם ואילו פיסות מידע שונות ומשונות גיליתם בזכות העבודה שלכם?

12 דרכים להשיג לקוחות

שאלת מיליון הדולר עבור מתרגמים, ועצמאים בכלל, היא איך משיגים לקוחות. למרבה הצער, אין פתרון קסמים, אבל שילוב של כמה שיטות יכול לעזור לכם להשיג לקוחות איכותיים:

  • הוציאו כרטיסי ביקור שמשדרים מקצועיות ואל תצאו בלעדיהם מהבית. אי אפשר לדעת מתי תיתקלו במישהו שיתעניין בשירותיכם.
  • דאגו שלאנשים הקרובים אליכם (בני זוג, הורים, ילדים, אחים, גיסים, חברים טובים וכו') יהיו כמה כרטיסי ביקור שלכם, כדי שיוכלו לחלק אותם למתעניינים.
  • הירשמו לפורטל המתרגמים Proz   המשתמשים באתר פותחים פרופילים, שהם כמו כרטיסי ביקור, וסוכנויות תרגום יכולות לפנות אליהם ישירות בהצעות עבודה, וישנם גם מכרזים על פרויקטי תרגום. ההרשמה לאתר היא חינם, אך ניתן לשדרג את המינוי בתשלום. השדרוג מעניק למשתמש עדיפות במכרזים והמיקום שלו בחיפוש מתרגמים יהיה גבוה יותר, בין היתר. הדעות חלוקות בנוגע לכדאיות המינוי בתשלום.
  • שלחו קורות חיים לסוכנויות תרגום –  אפשר למצוא סוכנויות תרגום בחיפוש בגוגל ולמצוא דירוגים שלהן ב-Blue Board של אתר Proz (חינם למנויים בתשלום) וב-Payment Practices (בתשלום). אל תגבילו את עצמכם לסוכנויות בארץ – בכל העולם יש חברות שמשווקות לישראל  מוצרים ושירותים ונעזרות בסוכנויות תרגום מקומיות כדי לתרגם את החומרים שלהן. (על סימני אזהרה בעבודה עם סוכנויות תרגום אפשר לקרוא כאן).
  • הצטרפו לאגודת המתרגמים – חברי האגודה מקבלים הצעות עבודה בלעדיות  שנשלחות לאגודה. בנוסף, האירועים שמארגנת האגודה מספקים לחברים פלטפורמה להיכרות ולנטוורקינג, כך שהם יכולים להעביר זה לזה עבודות. (גילוי נאות: אני סגנית יו"ר אגודת המתרגמים).
  • הצטרפו לקהילת המתרגמים בכללותה – כפי שציינתי בסעיף הקודם, מתרגמים מעבירים זה לזה עבודות. כאן תמצאו דרכים להצטרפות לקהילת המתרגמים וסיבות נוספות להצטרף אליה.
  • שדרגו את פרופיל לינקדאין שלכם – למי שלא מכיר, לינקדאין היא רשת חברתית מקצועית, שבה הפרופיל הוא בעצם קורות החיים שלנו, ומנהלי פרויקטים בסוכנויות תרגום מחפשים שם מתרגמים. הקדישו שעה-שעתיים למילוי כמה שיותר פרטים על עצמכם, במיוחד כאלה הקשורים לתרגום ולתחומים שאתם מתרגמים. למשל, אם אתם מתרגמים משפטיים, פרטו גם את הרקע המקצועי והאקדמי שלכם בתחום.
  • הקימו אתר – כמו Proz ולינקדאין, האתר יגביר את הנוכחות שלכם באינטרנט ויגדיל את הסיכוי שימצאו אתכם בגוגל. אם אתם לא מעוניינים להשקיע בשירותי בניית אתרים מקצועיים, אפשר להיעזר בפלטפורמות לבניית אתרים כמו Weebly או WIX. מומלץ להשקיע ברכישת כתובת רשמית ולא להסתפק בכתובת ששירות בניית האתרים מספק לכם.
  • פנו באופן יזום ללקוחות פונטציאליים – הגדירו את הלקוחות האידיאליים שלכם בהתאם לשפות ולתחומי ההתמחות שלכם וחפשו כאלה בגוגל. התקשרו אליהם (עדיף שלא לשלוח מייל בגלל חוקי הספאם) והציעו להם את שירותיכם.
  • לכו לכנסים מקצועיים ולתערוכות – אמנם כדאי מאוד ללכת לכנסים שעוסקים בתרגום, אבל הכוונה כאן היא דווקא לכנסים שעוסקים בתחום ההתמחות שלכם. למשל, אם אתם מתרגמים משפטיים, חפשו אירועים בלשכת עורכי הדין. אם אתם מתרגמים רפואיים – יש המון כנסים בתחום, כך שוודאי תוכלו למצוא כנסים רלוונטיים. בכנסים עצמם נסו לדבר עם כמה שיותר אנשים, וכמובן גם להקשיב וללמוד.
  • היעזרו ברשת הקשרים שלכם – חשבו אם מישהו ממכריכם עשוי להזדקק לשירותים שלכם או להכיר מישהו שצריך אותם, ופנו אליהם עם טקט.
  • הצטרפו לפורום נטוורקינג – יש ארגונים למטרות נטוורקינג, כמו BNI או IBC. החברים נפגשים באופן קבוע בקבוצות קבועות, לומדים להכיר את החברים בקבוצה ואת העסקים שלהם ומקדמים זה את זה מבחינה מקצועית. אני באופן אישי לא התחברתי לשיטה הזו, אבל אני מכירה מתרגמים שהצטרפו לקבוצות נטוורקינג ומאוד מרוצים.

מה שלא יהיו האפיקים שתבחרו, יש כמה דברים שרצוי לזכור:

  • התאזרו בסבלנות וחשבו לטווח ארוך – לוקח זמן למצוא לקוחות איכותיים, ולא כל מי שתפנו אליו בהכרח יצטרך את שירותיכם באותו רגע. קורה ששולחים קורות חיים לסוכנות תרגום או ללקוח פוטנציאלי והם חוזרים אליכם רק אחרי שנה ויותר.
  • בדקו את הלקוח – גם אם אתם להוטים להשיג את הלקוח הראשון שלכם, בסופו של דבר אתם גם רוצים להיות בטוחים שהוא ישלם לכם. אם זו סוכנות תרגום, בדקו את הדירוג שלה באתרים שהזכרתי ותשאלו מתרגמים אחרים אם הם מכירים אותה. אם מדובר בלקוח ישיר, חפשו עליו בגוגל, בדקו באתרי הרשויות (רשם החברות, רשם העמותות, בנק ישראל) שהמצב שלו תקין. חשוב לזכור: לקוח שלא משלם ממלא לכם את הלו"ז ומונע מכם לעבוד עם לקוחות שכן משלמים.
  • היזהרו מהונאות – יש אנשים שמתחזים לסוכנויות תרגום ובסופו של דבר גורמים למתרגם לשלם להם. שימו לב לכתובת הדוא"ל של הפונה – האם סוכנות תרגום שולחת לכם מייל מכתובת חינמית? אם החשד שלכם התעורר, חפשו את נוסח המייל בגוגל ואת פרטי השולח. יכול להיות שמתרגם אחר כבר דיווח עליו.

יש לכם עוד טיפים למציאת לקוחות? שתפו אותנו בתגובות!

לקריאה נוספת

הטיפים הטכניים שלי מכנס אגודת המתרגמים

לפני שבועיים נערך כנס אגודת המתרגמים בירושלים. כרגיל, נהניתי מההרצאות ומהמפגש עם חברים ומכרים. שלא כהרגלי, החלטתי להתמקד השנה בהרצאות שעוסקות בעבודה עם תוכנות תרגום, ושמעתי על כמה כלים שימושיים:

  • CodeZapper – שמעתי עליו באחד הכנסים הקודמים, אבל הוא צץ גם השנה ומאוד שימושי. לפעמים כשעובדים עם CAT tool הסגמנטים מלאים בכ"כ הרבה תגים שאי אפשר לקרוא אותם, וכאן נכנס CodeZapper לתמונה: הוא מנקה את הקובץ מתגים מיותרים. לאתר היישום, לחצו כאן (תשלום חד-פעמי של 20 יורו). אפשרות נוספת: נסו קודם לשמור את הקובץ בפורמט RTF.
  • LF Aligner – להורדה חינם, לחצו כאן. יש לכם זוגות של קבצי מקור ותרגום שלא נמצאים ב-TM שלכם? אתם יכולים להריץ אותם ב-LF Aligner והוא יהפוך אותם לקובץ TMX. לאחר מכן ניתן לייבא את הקובץ לתוך ה-TM הקיים שלכם.
  • Glossary Converter – זמין להורדה למשתמשי טראדוס בלבד. Glossary Converter הופך קבצי Excel לקבצי termbase שניתן לעבוד איתם ב-CAT tool שלכם. להורדה חינם מ-SDL Open Exchange.

מכירים כלים שימושיים נוספים? ספרו לנו בתגובות!

לקריאה נוספת

איך לקבל תמונת מצב של העסק בעזרת טבלת אקסל פשוטה

בחודש האחרון, עם סוף 2014, הוצפנו בסיכומי שנה מכל הסוגים. לכבוד השנה החדשה ותחילתה של שנת הכספים הבאה עלינו לטובה, אני רוצה להציע לכם לעשות סיכום שנה מסוג אחר: סיכום של ההכנסות שלכם בחלוקה לסוגי לקוחות. הסיכום הזה ייתן לכם תמונת מצב של העסק ויעזור לכם לקבל החלטות מושכלות לגבי השיווק, התמחור ומודל העבודה הכללי שלכם.

שימו לב: הניתוח נעשה באקסל (איך לא?), והמדריך הזה מניח שאתם יודעים להשתמש בפונקציות חישוב בסיסיות ולפתוח גיליונות בתוך קובץ אקסל. למי שמתקשה או צריך המחשה, הכנתי קובץ לדוגמה עם מספרים אקראיים כאן.

1. לפני הכול, חלקו את הלקוחות שלכם למגזרים וסוגים: סוכנויות תרגום, קבלנות משנה, הוצאות ספרים וכו'. את הלקוחות הישירים שלכם חלקו לתת-מגזרים: למשל, אם אתם מתרגמים משפטיים, אתם יכולים לחלק אותם למשרדי עורכי דין, לקוחות עסקיים, אנשים פרטיים וכו'. אם אתם עוסקים גם בתרגום וגם במתורגמנות, קודם כל הפרידו בין הלקוחות מכל תחום ורק אז חלקו אותם למגזרים. צרו גיליון אקסל עבור כל מגזר. בקובץ לדוגמה יש 3 קטגוריות לקוחות, "סוכנויות תרגום", "קטגוריה 1" ו"קטגוריה 2".

2. בכל גיליון צרו טבלה עם העמודות הבאות: שם הלקוח, מקור (איך הלקוח הגיע אליכם), מס' עבודות, סה"כ מילים, גודל עבודה ממוצע, סה"כ הכנסות, תעריף ליחידה, נתח בקטגוריה וסה"כ (אל דאגה, תכף אסביר כיצד לחשב כל דבר). עבור עבודות מתורגמנות (או כל עבודה שמתומחרת לפי שעה) הגדירו "מס' שעות" במקום "מס' מילים".

3. התחילו למלא את הטבלאות. היזהרו מכפילויות! אם לקוח עונה על יותר מקטגוריה אחת, שייכו את הלקוח לקטגוריה הדומיננטית שלו. כדי למלא את הנתונים "סה"כ מילים" ו"מספר עבודות", עברו על הרשומות שלכם (תוכנת הנהלת חשבונות, פנקסי חשבונות או כל מקום אחר ששמרתם את בו נתונים על העבודות שלכם) ובדקו כמה עבודות קיבלתם מכל לקוח ומה היה הגודל של כל עבודה. בתא הטבלה הרלוונטי סכמו את מספר המילים מכל עבודה שקיבלתם מאותו לקוח כדי לקבל את מספר המילים הכולל שהוא נתן לכם. אם אתם חוששים מטעויות, אתם יכולים לפתוח גיליון אקסל נוסף, ליצור בו רשימה של כל כל העבודות שקיבלתם הכוללת את הלקוח וגודל העבודה, למיין את הנתונים בטבלה ולהשתמש בנתונים שבה. בקובץ לדוגמה יש 3 לקוחות בכל גיליון.

4. עכשיו הגיע הזמן לחישובים. יהיה לכם יותר קל להשתמש בנוסחאות ובחישובים של אקסל.

    • גודל עבודה ממוצע: "סה"כ מילים" חלקי "מס' עבודות"
    • תעריף ליחידה: כדי שתוכלו להשוות בין התעריפים השונים שאתם מקבלים, כדאי מאוד להגדיר את כולם בשקלים ולאותה יחידה – מילה  או יחידת תרגום. לתעריפים במט"ח מומלץ לפתוח גיליון נפרד ולעשות בו טבלה של כל המטבעות שאתם עובדים איתם ושל השער העדכני, כך שתוכלו לעדכן את שער החליפין בלי לעבוד קשה. כדי להמיר את התעריפים לשקלים, הכפילו את התעריף הנקוב במט"ח בתא שבו שער החליפין הרלוונטי כדי לקבל את התעריף בשקלים.

*בקובץ לדוגמה כל הלקוחות שהגיעו מ-ProZ הם לקוחות זרים, והתעריף שלהם מומר ממט"ח לשקלים. שערי המט"ח מופיעים בגיליון "סה"כ".

  • סה"כ הכנסות: "סה"כ מילים" חלקי 250 כפול "תעריף ליחידה", או "סה"כ מילים" כפול "תעריף למילה".
  • נתח בקטגוריה: "סה"כ הכנסות" מהלקוח חלקי סכום "סה"כ ההכנסות" מכלל הלקוחות בקטגוריה. כדי שיהיה לכם נוח, הגדירו בכל עמודות "נתח" בקובץ שהנתונים יופיעו בפורמט של אחוזים.

5. אז אתם יודעים כמה אתם מרוויחים בכל קטגוריית לקוחות וכיצד הלקוחות שלכם נחלקים בכל קטגוריה. עכשיו הגיע הזמן לבדוק כמה אתם מרוויחים בסה"כ ומה הנתח של כל קטגוריה בהכנסות שלכם. פתחו גיליון אקסל חדש בקובץ שלכם (אם פתחתם גיליון נפרד לשערי מט"ח, אתם יכולים להשתמש בו. בקובץ לדוגמה זה גיליון "סה"כ".) וצרו בו טבלה: קטגוריית לקוח, הכנסות ונתח. עבור כל קטגוריה, שבצו בתא השווי את סכום המספרים מעמודת "סה"כ הכנסות" מהגיליון שלה. הוסיפו בסוף הטבלה שורת "סה"כ" ובעמודת "הכנסות" שלה סכמו את השווי של כל הקטגוריות השונות, כך שתקבלו את סך ההכנסות שלכם מ-2014 (או כל תקופה שהגדרתם). לחישוב הנתח של כל קטגוריה בהכנסות, חלקו את ההכנסות מכל קטגוריה בסך ההכנסות. עכשיו אתם יכולים לדעת איך ההכנסות שלכם נחלקות בין סוגי הלקוחות השונים.

6. נשאר לנו רק לחשב מה הנתח של כל לקוח בסך ההכנסות שלכם. חזרה לגיליונות של הקטגוריות – עבור כל לקוח, חלקו את "סה"כ ההכנסות" ממנו בסך ההכנסות הכולל שחישבתם בסעיף הקודם. גם כאן מומלץ להציג את הנתונים בפורמט של אחוזים. זהו, סיימתם!

אז אחרי שהקלדתם המון נתונים וחישבתם, ואולי גם עיצבתם את הטבלאות שלכם יפה, מה אתם יכולים לגלות?

  • מי הלקוחות העיקריים שלכם שמספקים לכם את ההכנסות הכי גבוהות
  • מהם המגזרים החזקים והחלשים שלכם
  • אם יש לקוח מאוד חזק שאתם תלויים בו
  • אם יש לקוח/מגזר שגדול משמעותית מהשאר
  • אם יש לכם לקוחות זרים, הנירמול של התעריף יעזור לכם להבין מה התעריף שאתם מקבלים מכל לקוח כרגע, בהתאם לשערי המט"ח העדכניים. שימו לב: ההכנסה הכוללת מכל לקוח זר לא תהיה מדויקת בגלל תנודות המטבע, כי היא מחושבת לפי השער האחרון שהזנתם, אך עדיין תוכלו לקבל מושג כללי על החלק היחסי של כל לקוח בהכנסות שלכם.

הידע הזה ייתן לכם בסיס להחליט על האסטרטגיה השיווקית שלכם: אילו מגזרים כדאי לפתח, אילו מגזרים פחות חשובים, האם חשוב לכם כעת להשיג לקוחות חדשים וכו'. אתם גם לא חייבים להגביל את עצמכם ל-2014: אתם יכולים להתחיל קובץ כזה לשנת 2015 ולתחזק אותו בקביעות (כולל עדכון שערי מט"ח) כדי שתהיה לכם תמיד תמונת מצב מעודכנת. השימוש בנוסחאות אקסל יחסוך לכם עבודה עתידית.

פרויקט בלוגרים: הטיפ האולטימטיבי שלי למתרגמים

אנו, בלוגרי התרגום הישראלים, התקנאנו בבלוגרים מתחומים אחרים והחלטנו לצאת בפרויקט חוצה-בלוגי תרגום ראשון: כל מתרגם מפרסם את הטיפ הכי חשוב שלו למתרגמים וטיפ של מתרגם לבחירתו, בתקווה ליצור מאגר של עצות מועילות שייתנו לכולנו השראה.

המתרגמת שבחרתי לארח היא דורית אתר, מתרגמת ועורכת מאנגלית לעברית. הטיפ של דורית:

כמתרגמים אנחנו לומדים כל הזמן. תחומים חדשים, מינוח חדש, דרכי עבודה חדשות. העצה הטובה ביותר שלי לכל מתרגם, ובמיוחד בתחילת הדרך, היא להפיק את מרב הלמידה מכל עבודה שהוא מבצע. אחת הדרכים הטובות ביותר לעשות זאת היא לבקש לראות את החומר שתרגמתם לאחר שעבר עריכה ותמיד לבקש משוב והערות. אם עובדים עם חברת תרגום, היתרון הגדול הוא שכל החומרים עוברים עריכה של אנשי מקצוע מנוסים וזוהי הזדמנות נפלאה ללמוד מהם. אני מבקשת לראות את הנוסח הסופי של התרגום גם מלקוחות אחרים, שאינם מקצועיים בתחומי התרגום והכתיבה. מעבר ללמידה על התחום שבו אתם מתרגמים, תוכלו גם ללמוד על העדפות הלקוח שלכם ולחסוך לו ולכם עבודה מיותרת בעבודות עתידיות.

והטיפ שלי: אל תשכחו שאתם בעלי עסק, ולא "רק" מתרגמים. יש לכך כמה משמעויות: ראשית, יש לכם כמה כובעים בעסק: מתרגם, מנהל, איש שיווק, מנהל חשבונות, טכנאי מחשבים וכו'. אתם צריכים להבין איך לבצע את כל אחד מאותם תפקידים ולהתמקצע בכולם, ולא רק בתרגום עצמו. המשמעות השנייה שאתייחס אליה היא שכדאי וצריך להשקיע בעסק. כנסים, תוכנות, ציוד ארגונומי, חומרים שיווקיים, ספרות מקצועית – כל אלה עולים כסף, אך עליכם לבחון אותם כהשקעות ולא להתייחס אליהם כהוצאות בלבד. בדקו: מה ייצא לי כתוצאה מהשימוש בהם? האם ציוד ארגונומי ימנע כאבים שישביתו אותי? האם בכנסים אני אלמד דברים חדשים ואצור קשרים חדשים שיובילו לעבודות נוספות? האם תוכנת הנהלת חשבונות תחסוך לי זמן או תעזור לי לשמור על סדר בניירת? חשיבה מסוג זה תעזור לכם להחליט אם הוצאה מסוימת כדאית ומשתלמת. התועלת לא חייבת להיות מקצועית בלבד: כדאי לשמור על הגוף גם בלי קשר לעבודה, ואפשר להכיר חברים חדשים באירועים מקצועיים. ולגבי הכובעים האחרים שלכם: אתם גם יכולים להחליט שחלקם לא מתאימים לכם מסיבות כאלה ואחרות ולהשקיע בשירותיו של איש מקצוע שיבצע את המשימות במקומכם.

עוד משתתפים בפרויקט (בסדר אקראי):

יש לכם טיפ משלכם? אתם מוזמנים להשאיר אותו בתגובות.