ברוכים הבאים לתרגומיה!

01/06/2013 בשעה 17:13 | פורסם בUncategorized | השארת תגובה

ברוכים הבאים לתרגומיה, הבלוג והאתר של המתרגמת יעל כהנא-שדמי.

לקריאה בבלוג, המשיכו לגלול למטה.

אם יש לכם שאלות על תרגום טקסטים מאנגלית או מצרפתית לעברית, אתם מוזמנים ליצור איתי קשר דרך הטופס הזה. אם זו הפעם הראשונה שאתם נעזרים בשירותי תרגום, תוכלו למצוא כאן מידע על התהליך.

אם אתם מתעניינים בתרגום סימולטני בהקלדה מאנגלית לעברית, אתם יכולים לקרוא כאן מידע בנושא או ליצור איתי קשר כאן.

למידע אודותיי, לחצו כאן.

 מידע על הרצאות וכנסים בתחום התרגום והשפות מופיע כאן.

Welcome to the website and blog of Yael Cahane-Shadmi, English & French into Hebrew translator.

For my Hebrew blog, please scroll down.

For information on text translations, please contact me by this form.

For information on typed simultaneous translation, please read this (in Hebrew) or contact me.

For information about me, click here.

For information on translation and language events in Israel (in Hebrew), click here.

Image

יום עיון למתרגמים מתחילים

10/07/2014 בשעה 22:03 | פורסם בUncategorized | השארת תגובה
תגים: , , , ,

כשמסיימים את הלימודים באוניברסיטה, בכל מקצוע שהוא, הכניסה לשוק העבודה לא תמיד חלקה: לוקח זמן למצוא מקום עבודה וללמוד לבצע את התפקיד. אותו הדבר כשמסיימים את לימודי התרגום: לוקח זמן להבין איך שוק התרגום נראה ולגבש חוג לקוחות. אנחנו גם עלולים להיתקל בדרך במהמורות שונות שמקשות עלינו, כגון בירוקרטיה והתנהלות מול הלקוחות. מי שמתחיל קריירת תרגום בלי ללמוד תרגום באופן פורמלי גם מוצא את עצמו לרוב בוואקום מקצועי, בלי מרצים לשעבר וחברים שאפשר להתייעץ איתם.

אגודת המתרגמים בישראל החליטה לעזור למתרגמים מתחילים בכניסה לעולם המקצוע, והיא עורכת יום עיון למתרגמים מתחילים ב-29 ביולי בבית ציוני אמריקה בת"א (גילוי נאות: אני ממארגני יום העיון). יום העיון יכלול הרצאות של מתרגמים ותיקים ומנוסים כמו יעל סלע-שפירו, נינה רימון דייויס ויעל סגל, שיסבירו איך אפשר להתחיל את הקריירה בצורה חלקה יותר. יום העיון יסתיים במפגש עם נציגי סוכנויות תרגום.

זוהי התוכנית המלאה (אפשר ללחוץ עליה להגדלה). אם אתם מתרגמים בתחילת דרככם, או שאתם שוקלים קריירת תרגום, כדאי לכם להגיע!

תוכנית יום העיון למתרגמים מתחילים באגודת המתרגמים בישראל

תוכנית יום העיון למתרגמים מתחילים באגודת המתרגמים בישראל

פרויקט בלוגרים: הטיפ האולטימטיבי שלי למתרגמים

08/06/2014 בשעה 09:00 | פורסם בUncategorized | 8 תגובות
תגים: ,

אנו, בלוגרי התרגום הישראלים, התקנאנו בבלוגרים מתחומים אחרים והחלטנו לצאת בפרויקט חוצה-בלוגי תרגום ראשון: כל מתרגם מפרסם את הטיפ הכי חשוב שלו למתרגמים וטיפ של מתרגם לבחירתו, בתקווה ליצור מאגר של עצות מועילות שייתנו לכולנו השראה.

המתרגמת שבחרתי לארח היא דורית אתר, מתרגמת ועורכת מאנגלית לעברית. הטיפ של דורית:

כמתרגמים אנחנו לומדים כל הזמן. תחומים חדשים, מינוח חדש, דרכי עבודה חדשות. העצה הטובה ביותר שלי לכל מתרגם, ובמיוחד בתחילת הדרך, היא להפיק את מרב הלמידה מכל עבודה שהוא מבצע. אחת הדרכים הטובות ביותר לעשות זאת היא לבקש לראות את החומר שתרגמתם לאחר שעבר עריכה ותמיד לבקש משוב והערות. אם עובדים עם חברת תרגום, היתרון הגדול הוא שכל החומרים עוברים עריכה של אנשי מקצוע מנוסים וזוהי הזדמנות נפלאה ללמוד מהם. אני מבקשת לראות את הנוסח הסופי של התרגום גם מלקוחות אחרים, שאינם מקצועיים בתחומי התרגום והכתיבה. מעבר ללמידה על התחום שבו אתם מתרגמים, תוכלו גם ללמוד על העדפות הלקוח שלכם ולחסוך לו ולכם עבודה מיותרת בעבודות עתידיות.

והטיפ שלי: אל תשכחו שאתם בעלי עסק, ולא "רק" מתרגמים. יש לכך כמה משמעויות: ראשית, יש לכם כמה כובעים בעסק: מתרגם, מנהל, איש שיווק, מנהל חשבונות, טכנאי מחשבים וכו'. אתם צריכים להבין איך לבצע את כל אחד מאותם תפקידים ולהתמקצע בכולם, ולא רק בתרגום עצמו. המשמעות השנייה שאתייחס אליה היא שכדאי וצריך להשקיע בעסק. כנסים, תוכנות, ציוד ארגונומי, חומרים שיווקיים, ספרות מקצועית – כל אלה עולים כסף, אך עליכם לבחון אותם כהשקעות ולא להתייחס אליהם כהוצאות בלבד. בדקו: מה ייצא לי כתוצאה מהשימוש בהם? האם ציוד ארגונומי ימנע כאבים שישביתו אותי? האם בכנסים אני אלמד דברים חדשים ואצור קשרים חדשים שיובילו לעבודות נוספות? האם תוכנת הנהלת חשבונות תחסוך לי זמן או תעזור לי לשמור על סדר בניירת? חשיבה מסוג זה תעזור לכם להחליט אם הוצאה מסוימת כדאית ומשתלמת. התועלת לא חייבת להיות מקצועית בלבד: כדאי לשמור על הגוף גם בלי קשר לעבודה, ואפשר להכיר חברים חדשים באירועים מקצועיים. ולגבי הכובעים האחרים שלכם: אתם גם יכולים להחליט שחלקם לא מתאימים לכם מסיבות כאלה ואחרות ולהשקיע בשירותיו של איש מקצוע שיבצע את המשימות במקומכם.

עוד משתתפים בפרויקט (בסדר אקראי):

יש לכם טיפ משלכם? אתם מוזמנים להשאיר אותו בתגובות.

חוויות משני כנסים

06/06/2014 בשעה 18:31 | פורסם בUncategorized | השארת תגובה
תגים: , , ,

בפוסט הקודם הבטחתי לספר על החוויות שלי משני הכנסים האחרונים שהשתתפתי בהם, כנס אגודת המתרגמים בישראל לשנת 2014 וכנס bp14 בבודפשט. החוויה שלי בשני הכנסים הייתה מאוד שונה, אבל בשניהם נהניתי מאוד.

קודם כל, בשני הכנסים היה מזל נהדר עם מזג האוויר והנוף. בכנס אגודת המתרגמים, שנערך במלון השרון בהרצליה בפברואר, קידמה את פנינו שמש שזרחה על החוף:

הנוף מאולם התצוגה בכנס

הנוף מאולם התצוגה בכנס

מלון הכנס בבודפשט היה במרחק הליכה קצר מכיכר הגיבורים (Hősök tere):

כיכר הגיבורים בבודפט

כיכר הגיבורים בבודפשט

כמו שכתבה המתרגמת יעל סלע-שפירו, כנס אגודת המתרגמים הוא בית, והשנה הרגשתי את זה במיוחד. עד עכשיו באתי לכנס בעיקר כדי להכיר אנשים חדשים, וזו עדיין מטרה חשובה שלי בכנס, אבל הפעם גם הרגשתי שאני נפגשת גם עם הרבה חברים ותיקים ומבלה איתם. זו גם הייתה הפעם הראשונה שנחשפתי למה שקורה מאחורי הקלעים של הכנס ולעבודה הרבה הכרוכה בארגון שלו, ואני מורידה את הכובע בפני כל מי שמארגן כנסים שכאלה. מסיבה זו אני מעריכה במיוחד את צ'אבה באן, שארגן בעזרתה של אשתו זיטה את הכנס בבודפשט, שהתנהל בצורה חלקה לגמרי, ועל כך בהמשך.

חזרה לאגודת המתרגמים: ההרצאות השנה היו נפלאות. ביום הראשון השתתפתי בשתי סדנאות: סדנת Trados למתחילים, שבה למדתי כמה טיפים שימושיים. למשל, כדי לנקות קבצים מתגים סוררים, אפשר להשתמש בתוכנת CodeZapper לפני שפותחים אותם ב-Trados. הסדנה השנייה, "איך למצב את עצמכם כמומחים" של מרתה סטלמשק הנהדרת (שכבר המלצתי על הבלוג שלה כאן), העניקה כלים וחומר רב למחשבה. ההרצאות בימים הבאים גם היו מרתקות: הרצאות של אינגה מיכאלי ויעל סלע-שפירו על גיוון והרחבת תחומי התרגום; הרצאה של מרתה סטלמשק על המתרגמים כמתחרים, שהמסקנה היא שלכל אחד מאיתנו מערכת ייחודית של כלים וידע, ולכן אנחנו יכולים להשלים זה את זה ולעזור זה לזה; הרצאה של בטסי בנימינסון, מתרגמת מיפנית לאנגלית שחשפה כי טויוטה הסתירה ליקויים במערכת הבלמים (הסיפור המלא כאן); ופאנל מרתק על מתורגמנות רפואית בהשתתפות ד"ר מיכל שוסטר, ד"ר יעל שלזינגר, מוראד עליאן ואצ'מלש טסמה (אפשר לצפות כאן בהרצאה אחרת של מיכל על מתורגמנות בבריאות הנפש). וזו רק רשימה חלקית. (פה תוכלו לקרוא פוסט אורח שפרסמה עפרה הוד אצל יעל סלע-שפירו על טיפים שהיא ליקטה בכנס.)

בבודפשט המצב היה הפוך. זה הכנס הבינלאומי הראשון שהשתתפתי בו, וכשהגעתי הכרתי רק שלוש משתתפות אחרות בכנס (אינגה מיכאלי וקרן נייזר-כהן הישראליות ומרתה סטלמשק, שכאמור התארחה בכנס האגודה השנה). זו הייתה הזדמנות להכיר מתרגמים מכל רחבי העולם ולשמוע על הניסיון שלהם, ושמחתי שהגיעו לכנס מתרגמים צעירים רבים יחסית, מה שלא תמיד קורה בכנסים של אגודת המתרגמים. ההרצאות בכנס התמקדו יותר בפן העסקי של התרגום, ורובן היו מוצלחות: הרצאה של כריסטינה דויצ'ינובה (Hristina Dojčinova) על יחסי ציבור למתרגמים – איך ליצור תדמית חיובית ונעימה (בלי קשר לפרסום באמצעי התקשורת); ולריה אליפרטה הרצתה על מיתוג למתרגמים; פרסי בלמנס הסבירה על Transcreation – תרגום שיווקי שבו לא מתרגמים את הטקסט כפי שהוא, אלא כותבים חלקים מחדש (למשל סלוגנים) כדי להתאים אותו לקהל היעד; קונסטנטין קיסין דיבר על יצירת מערכת יחסים עם הלקוח שבה כולם מרוויחים; ואינגה מיכאלי זכתה למחמאות רבות על ההרצאה המצוינת שלה על תרגום מדריכי נסיעות.

שני הכנסים כללו גם פעילויות חברתיות: בכנס אגודת המתרגמים היה ערב מהנה של הקראות דו-לשוניות, שבו מתרגמים קראו את תרגומיהם לצד דוברי שפת המקור, שקראו את הטקסטים המקוריים. גולת הכותרת הייתה המופע של המתרגמת והזמרת מור רוזנפלד, ששרה כמה מתרגומיה (תוכלו לשמוע אותה שרה בהופעה כאן). בבודפשט היו סיורים בעיר וארוחות חגיגיות, שאחת מהן הייתה בשיט על הדנובה.

בפוסט הקודם תיארתי את היתרונות שבהשתתפות בכנסים. אני מקווה שהפוסט הזה המחיש לכם שאפשר ללמוד רבות וליהנות גם כשמכירים את כל המשתתפים וגם כשמגיעים לסביבה חדשה לגמרי. אם עדיין לא יצא לכם ללכת לכנסים ולימי עיון, אני מקווה שתנסו.

כנסים: למה כדאי ללכת

08/05/2014 בשעה 11:55 | פורסם בUncategorized | תגובה אחת
תגים: ,

בכל פעם שיש כנס מתרגמים אני שומעת סביבי התלבטויות אם כדאי ללכת או לא, ואם המחיר מצדיק את ההשתתפות. בעיניי השתתפות בכנסים היא חלק בלתי נפרד מהעבודה שלנו, ואני מקפידה ללכת לכנסים של אגודת המתרגמים מאז שהתחלתי את קריירת התרגום שלי. כנסים תורמים לנו המון, מקצועית ואישית, ויש לא מעט סיבות למה כל כך חשוב ללכת לכנס ומדוע הוא השקעה משתלמת:

  • התמקצעות – אחרי שמסיימים את הלימודים האקדמיים, המשך הלימוד המקצועי תלוי בנו, וכנס אגודת המתרגמים הוא אחת המסגרות המרכזיות הקיימות להמשך ההתמקצעות. בכנס תוכלו להתעדכן בנעשה בתחום, בטכנולוגיות חדשות ובאפיקים חדשים, ולהיחשף לנושאים שלא הייתם שומעים עליהם אחרת. כידוע, במקצוע שלנו כל פיסת ידע איזוטרית עשויה להתגלות כשימושית, ואי אפשר לדעת לפעמים מתי הרצאה ששמעתם בכנס תעזור לכם בעבודה.
  • נטוורקינג – במקצוע בודד כמו שלנו, חשוב להכיר כמה שיותר קולגות וליצור קהילה חזקה. כמו שכבר כתבתי, מתרגמים אחרים יכולים לעזור לכם עם מינוחים וניסוחים ולייעץ לכם בהתנהלות מול הלקוחות. בנוסף, לדברי המתרגם אלן קליימן, כ-30% מהעבודות מגיעות ממתרגמים אחרים, וכנסים הם הזדמנות מצוינת להרחיב את מעגל ההיכרויות.
  • תדמית מול הלקוחות - יש מתרגמים החוששים להתרחק מהמשרד, שמא הם יפסידו עבודות. מניסיוני, לקוחות מקבלים בהבנה את היציאה לכנס, במיוחד אם נותנים להם מספיק התראה מראש (שבועיים עד חודש). היציאה שלכם לכנס גם משדרת להם רצינות ומקצועיות. יתרון נוסף: אתם יכולים לשלוח התראה גם ללקוחות שלא שמעתם מהם זמן רב ובכך להזכיר להם את קיומכם.
  • התאווררות - רוב המתרגמים עובדים לבד מהבית. זו הזדמנות לצאת קצת ולשנות את הנוף והאווירה. המרחק מהטקסטים אולי גם ייתן לנו פרספקטיבה חדשה עליו.
  • בילוי – אני מאוד נהנית בכנסים! מעבר להרצאות המעניינות, אנחנו סוף סוף נמצאים במסגרת שבה יש אנשים שמבינים אותנו ודומים לנו. זו הזדמנות נהדרת לפגוש מכרים ותיקים ולהכיר חברים חדשים.

בפוסטים הבאים: שני כנסים שהשתתפתי בהם בחודשים האחרונים, כנס אגודת המתרגמים בישראל לשנת 2014 וכנס bp14 בבודפשט.

קריאה נוספת

ביקורת ספר: המתרגמת

09/04/2014 בשעה 18:10 | פורסם בUncategorized | השארת תגובה
תגים: , , ,

 אני לא יודעת מה אתכם, אבל כשקיבלתי ספר שמהכותרת שלו ברור שהגיבורה היא מתרגמת, ומהעטיפה ברור שיש קשר ליפן, הייתי חייבת לקרוא אותו, והקפצתי אותו היישר לראש ערימת הספרים שלי (ואני לא מגלה כמה ספרים יש שם…). ואכן, גיבורת הספר "המתרגמת" של נינה שיילר (בתרגומה של סמדר אביב) היא האנֶה שוברט, מתרגמת ספרותית מיפנית לאנגלית הדוברת עוד לפחות ארבע שפות.

לאחר שהאנה מסיימת לתרגם את ספרו של סופר יפני מבטיח, היא מתמודדת עם אחד הסיוטים הגדולים ביותר של המתרגם: בעקבות תאונה היא מאבדת את יכולתה לדבר באנגלית, שפת היעד שלה, וכנראה גם בשפות האם שלה. היא מבינה אנגלית ויכולה לכתוב בה, אך כשהיא מנסה לדבר יוצאות מפיה מילים יפניות.

כדי להימנע מספוילרים, לא אספר לכם מה קורה בהמשך. במקום זאת אספר לכם קצת על דמותה של המתרגמת בספר. ממה שקראתי על הסופרת, הרקע שלה הוא בעולם המשפטים ובכתיבה יצירתית, ולא ראיתי בביוגרפיה שלה שום רמז לעיסוק בתרגום, ועל כן מאוד התרשמתי מתיאור הדמות של המתרגמת. בפרק הראשון מתואר תהליך העבודה של האנה על הספר, על ההתלבטויות וההיתקעות על ביטויים מסוימים:

דקות אחדות היא מתבוננת במה שכתבה. האם התחושה שלה נכונה? האם זה נכון? הרי חלק כה גדול מזה הוא אינטואיציה ותובנה הנרכשת במהלך החיים שאנו חיים. ישם חיי המילים וישנם חיי המתרגמת – חייה שלה. היא פוסעת הלוך ושוב בחדר העבודה ומריצה שוב את המשפט בראשה. הוא נכון… היא עוברת לפרק הבא. (עמ' 21)

כפי שקורה גם בישראל, האנה צריכה להתמודד עם חוסר הבנה של המקצוע ודעות מוטעות לגבי הדרישות ממתרגמים:

"היפנית שלך כל כך טובה," הוא אומר. "את בטח מתרגמת נהדר."

היא חוסכת ממנו את סיפור נפילתה במדרגות ואת הנאום על כך  שידיעת השפה היא רק חלק זעיר ממה שהופך אדם למתרגם טוב. "תודה." (עמ' 110)

אני לא חושבת שיש מתרגם אחד שאין לו נאום כזה. הנאום הזה נובע מהקשר העמוק של המתרגמים למקצוע ולתשוקה העזה שלהם אליו, והקשר הזה שמדרבן אותה לעבוד: "היא מותשת מסדר היום שכפתה על עצמה. אבל היא יודעת, שברגע שתתחיל לעבוד תתחבר אל מקור אנרגיה שאפילו לא ידעה על קיומו, וככל הנראה תעבוד שוב עד חצות הלילה." (עמ' 15) התרגום בשבילה הוא מעבר למקצוע:

"בלטינית translatus הוא להעביר, להעתיק למקום אחר. משהו שנכתב בשפה א' מועתק לשפה ב'. תמיד דמיינתי לי גשר שבו שפה א' עוברת כדי לפגוש את ב'. כשאני מתרגמת לפעמים השפות מתערבבות יחד בראשי, וכשאני שומעת את זה, מה שמועבר הוא לא רעיון גרנדיוזי. השירים מתמזגים יחד ונוצר שיר חדש. הרמוניה מדהימה ומסתורית כל כך. זה בטח נשמע טיפשי, אבל זה הדבר הכי קרוב לאמונה שאני מכירה, אמונה במשהו שהוא יותר מזה, משהו מעורר יראה, שמשרה עליי ענווה. לא באל, אלא בצליל."

כמו רובם המוחלט של המתרגמים, האנה אוהבת שפות ומילים, והיא לא יכולה להתנתק מהן – "'את קדושה,' אומרת האנה והופכת את המילה בראשה. המילה באנגלית לקוחה מלטינית, scatus, שפירושו 'קדוש, מקודש'" (עמ' 281). לא תמיד הסביבה מבינה אותה:

הפעם היא שומעת בקולו השלמה עמוקה. "אז אתה פטליסט? הגורל נותן לך משהו, ואתה פשוט משלים אתו?"

הוא צוחק. "אז זה מה שמתרגמים עושים? נותנים שם לכל דבר?"

ולא שם אחד בלבד, היא חושבת. (עמ' 144)

לסיום, מילה על עיצוב הכריכה: התמונה בכריכה מקסימה בעיניי וודאי תמשוך קונים להושיט את ידם לספר בחנות, אבל היא עלולה גם להטעות אותם: האנה היא אישה בגיל העמידה, ואין בספר שום תיאור של אישה לבושה בקימונו. הייתי מעדיפה כריכה שנאמנה יותר לתוכן הספר.

המתרגמת – התמונה מאתר הוצאת כתר

 

לקריאה נוספת

סיירת ניירת

06/04/2014 בשעה 14:47 | פורסם בUncategorized | 2 תגובות
תגים: , ,

זוכרים את המשחק "חבילה הגיעה", שבו המשתתפים צריכים לאסוף מסמכים משונים מרשויות שונות כדי לקבל חבילה במכס? אנחנו מבינים אותו באמת כשאנחנו נכנסים לעולם המבוגרים ומתחילים לבוא במגע עם מוסדות בירוקרטיים שונים. גם כבעלי עסק אנו מתבקשים להציג מסמכים שונים ללקוחות, ולכן כדאי לדאוג שיהיו לנו על המחשב עותקים נגישים של המסמכים הבאים, לזירוז תהליכים:

  • אישור עוסק מורשה/פטור – את האישור מקבלים כשפותחים תיק במע"מ. מומלץ לצלם כמה עותקים ולסרוק.
  • אישור ניכוי מס במקור ואישור ניהול תיקים – אפשר להוריד את שניהם בפורמט PDF מאתר רשות המסים, כאן (תומך כרגע רק באינטרנט אקספלורר). שימו לב: תוקף האישורים מוגבל. דאגו להוריד אותם מחדש מדי שנה.
  • הוכחת בעלות על חשבון הבנק שלכם – הלקוח עשוי לבקש צילום צ'ק (רצוי מבוטל) או אישור מיוחד מהבנק. דאגו להשיג את שניהם ולסרוק.
  • מסמכים מקצועיים - קורות חיים (עדכנו אותם לפחות פעם בשנה ובכל פעם שיש לכם משהו חדש להוסיף ), תעודות המעידות על השכלה, אישור חברות באגודת המתרגמים, תעודה המעידה על הכרה מאגודת המתרגמים בישראל.

אחרי שתקבצו את כל המסמכים הסרוקים, שמרו אותם בתיקייה אחת במחשב, שלא תרוצו לחפש אותם יחד עם תעודת הנישואין של הסבתא…

אם נתבקשתם להמציא מסמכים שלא נמצאים ברשימה, אנא ספרו לנו בתגובות.

חבילה הגיעה

התמונה מאתר "נוסטלגיה אונליין"

שביתת מתרגמי הכתוביות: על שום מה ולמה?

03/03/2014 בשעה 21:46 | פורסם בUncategorized | 3 תגובות
תגים: , ,

מתרגמי הכתוביות בישראל פצחו בשביתה לפני שבוע בדיוק. מדובר בכ-150 מתרגמים מקצועיים, ותיקים ומנוסים אשר מאות אלפי ישראלים נהנים מפרי עבודתם מדי יום מבלי שהם מודעים למי שעומד מאחוריה.

הסיבה שמתרגמי הכתוביות שובתים היא שתנאי העסקתם לא הותירו להם כל אפשרות אחרת. האולפנים המעסיקים אותם מתחרים על מכרזים של הערוצים השונים שהדגש בהם הוא על המחיר, וכתוצאה מכך שכרם נשחק בהתמדה. מתרגמי הכתוביות מרוויחים כיום 22 ש"ח לשעה, ללא התחשבות בהשכלה או ניסיון, והם נאלצים לעבוד גם בשבתות ובחגים. כיוון שהם פרילנסרים, הם לא נהנים מזכויות סוציאליות כמו ימי אבטלה, והיו אף דיווחים על אולפנים שהבהירו למתרגמים כי יפסיקו לעבוד עמם אם ישבתו.

נעם בן ישי היא מתרגמת עברית-אנגלית (וגם מלטינית, בשל הביקוש הגבוה), אשר מספטמבר 2000 ועד יולי 2013 התפרנסה בעיקר מתרגום כתוביות. זה מה שיש לה לומר על השביתה:

בכנס הראשון שארגן מטה המאבק של המתרגמים לכתוביות בנובמבר 2008 שאלה חברה שלי, "אבל מה עומק הספסל?" ואכן, מה יקרה אם נתחיל להתנגד סוף סוף, כעבור שנים של שחיקה בשכר והרעה רב-חזיתית בתנאים, על שלל ההשפלות הכרוכות בה? נדמה לי שאין בין עמיתיי ולו אחד שאינו מכיר את ההרגשה הזאת; החשש שמעבר לפינה אורבים גדודים של סטודנטים, מתרגמים פירטיים, תיכוניסטים מאלרום ומשוחררים טריים שחזרו מחצי שנה של מכירת תמונות בניו יורק (הדרך הבטוחה לרכישתם של כישורי תרגום), וכל אלה יחליפו אותם אם רק יעזו לצפצף שלא, אי אפשר לעבוד בפחות משכר מינימום, בשבתות ובחגים, בלחץ זמן בלתי-נסבל. לפני כארבע שנים ישבו נציגי "הוט" בפגישה עם נציגות המתרגמים, שקבלו על מכרזי ההפסד שהם מוציאים, והתריסו בפניהן, "מה הבעיה למצוא כמה סטודנטים שיחליפו אתכם?" על מאגרי המתרגמים לעת מצוא של אולפן "אלרום" מדברים כבר שנים והאיום ש"נמצא מישהו אחר במקומך" הוא משתנה קבוע ביחסים הלא מדוברים בין אולפנים בכלל למתרגמים שלהם. כל בריון יודע כמה קל לנגן על הפחדים המושרשים ביותר של חוליות חלשות בעיני עצמן. הנה, לפני כ-14 שנה התחלתי בחיל ורעדה לתרגם לטלוויזיה, מתרגמת טרייה שעברה כמה וכמה מבחני תרגום בהצלחה, ושנים חייתי בתחושה שעושים לי טובה. מה רב היה זעמי כשגיליתי שנטל הפרפקציוניזם של האולפן שעבדתי בו אינו נחלק שווה בשווה בין מתרגמיו. היטיבו כל הממונים עליי לקלוט כמה אני חרדה לזכות לתרגם ועשו עליי סיבוב. כפי שעושים היום גופי השידור והאולפנים על עמיתיי, שחרף ניסיונם והשכלתם, חרף כישורים שליטשו במשך שנים, חרף עבודת פרך בימי חול, בשבתות ובחגים, מרוויחים במקרה הטוב 22 ₪ לשעת עבודה. אז מה עומק הספסל? בשלב מסוים באותו כנס ראשון ב-2008 קמה מתרגמת, לא ביקשה זכות דיבור וצעקה, "הכול בגלל הדימוי העצמי הנמוך שלנו. אנחנו לא מאמינים בעצמנו בגרוש". לא אחת תהיתי כמה שיאי שפל עוד ישבור הדימוי הזה. כמה זמן יעבור עד ששאר עמיתיי יתעשתו ויבעטו. גיסתי, עובדת סוציאלית, אמרה לי כעבור ניסיון מני רבים להוריד לי עשרים אחוזים מהתעריף שאין, אין ענף שיעבור בשתיקה על שחיקה כזאת בשכר. אני שמחה שענף הכתוביות החליט סוף סוף שנמאס לו לחרוג מכלל זה. מיום ראשון בחצות הוא שובת.

שנים מאיימים שיחליפו אותנו במתרגמים מן הגורן ומן היקב, שנים היה נדמה לרבים מאיתנו שעושים לנו טובה שנותנים לנו לתרגם. מי צריך אותנו? מי בכלל צריך כתוביות?

מי לא מדבר אנגלית היום? מי לא יכול לתרגם? אז הנה הזדמנות לעמוד על עומק הספסל. נראה את "יס" ו"הוט" שולפים מתרגמים מהגורן ומהיקב ומחליפים כ-150 מתרגמים מנוסים שהחליטו לשבות.

רוצים להביע את תמיכתכם במתרגמי הכתוביות? היכנסו לעמ' הפייסבוק "גם אני תומכ/ת בשביתה של המתרגמים לכתוביות" ותנו להם לייק.

לקריאה נוספת

יום הולדת 4 לתרגומיה!

14/02/2014 בשעה 21:28 | פורסם בUncategorized | 7 תגובות

באיחור אופנתי של שבוע ויום (בגלל שבוע עמוס שכלל, בין היתר, את כנס אגודת המתרגמים), אני שמחה לציין ארבע שנות תרגומיה!

Image

התמונה מכאן

אז מה היה לנו השנה? כתובת חדשה לתרגומיה, קורס בשפת הסימנים, מינוי לסגנית יו"ר אגודת המתרגמים והרצאה ראשונה בכנס האגודה. פתחתי גם עמוד פייסבוק נוסף, יעל כהנא-שדמי תרגומים (אתם מוזמנים לעשות לייק, כמובן).

אלה הפוסטים שהכי אהבתי בשנה האחרונה, בסדר כרונולוגי:

מה צפוי לנו בשנה הבאה של התרגומיה? ב-26.3 ייערך במלון קיסר בירושלים ערב הרצאות קצרות של אגודת המתרגמים, ואני משתתפת בארגון שלו (אפשר לקרוא על הערב הקודם כאן). רוצים להרצות? אתם מוזמנים להגיש הצעה להרצאה בטופס הזה. חוץ מזה, בקרוב אסקור את החוויות שלי מכנס אגודת המתרגמים ויש עוד רעיונות שבשלבי הבשלה שונים.

כנס אגודת המתרגמים 2014

30/01/2014 בשעה 14:48 | פורסם בUncategorized | השארת תגובה
תגים: , , ,

מאז שהצטרפתי לאגודת המתרגמים הקפדתי ללכת לכל הכנסים שלה (אתם יכולים לקרוא על החוויות שלי כאן, כאן, וכאן). אני מתכננת ללכת כמובן גם לכנס השנה (שייערך ב-10-12 בפברואר במלון השרון בהרצליה), אבל השנה הוא מאוד מרגש מבחינתי: הפעם אני גם ארצה בכנס, וזו הפעם הראשונה שאני מרצה בו ועל תרגום בכלל. ההרצאה שלי נקראת "עצות למתרגמים מתחילים", והיא תכלול תשובות לשאלות נפוצות ונושאים שמתרגמים מתחילים (ולא רק) צריכים לתת עליהם את הדעת.

חוץ מזה, יהיו בכנס הרבה הרצאות מבטיחות: פאנל של אינגה מיכאלי ויעל סלע-שפירו על התרחבות לתחומי התמחות נוספים, גילי בר-הלל תדבר על האיורים של "הקוסם מארץ עוץ", מרתה סטלמשק המצוינת תעביר סדנה (שיווק למתרגמים מומחים) והרצאה (יריבים או שותפים?), איתן בולוקן ידבר על אסתטיקה בתרגום ספרותי מיפנית, יונתן גולן יציג פספוסים בתרגום ועוד ועוד… התוכניה המלאה כאן.

למה עוד ללכת לכנס? יש הרבה סיבות טובות: ללמוד ולהתמקצע, להרחיב אופקים מקצועיים, להכיר קולגות ולפגוש חברים וגם להתאוורר קצת מחוץ לבית. אף פעם אי אפשר לדעת איזו פיסת מידע איזוטרית מהכנס תעזור לנו בעבודה, או איזו עצה מהכנס תעזור לנו לשווק את עצמנו יותר טוב. גם אי אפשר לדעת מי מהמכרים החדשים שלנו יפנה אלינו לקוח חדש.

רוצים לבוא גם? פרטים נוספים והרשמה כאן.

Image

שקופית הפתיחה של ההרצאה

לקריאה נוספת

גוגל טרנסלייט הולך לאיבוד

30/01/2014 בשעה 00:03 | פורסם בUncategorized | תגובה אחת
תגים: , , ,

היום התפרסמה כתבה על אגודת המתרגמים באתר הרוסי Isrageo. כיוון שאני לא דוברת רוסית ורציתי לדעת על מה הכתבה, החלטתי להיעזר בגוגל טרנסלייט לפני שאני מטרידה את מכריי דוברי הרוסית (זה בסדר, למטרות הבנה כללית של טקסט מותר להשתמש בגוגל טרנסלייט). בהתחלה גוגל תרגם את הכתבה לאנגלית, וכך הכותרת שלה נראתה בתרגום:

Image

כיוון שהתרגום לאנגלית לא היה ברור במיוחד, החלטתי לעבור לתרגום לעברית. הוא לא היה רהוט במיוחד, אבל הוא היה קצת יותר ברור. מה שכן, שמתי לב שקרה לכותרת משהו מעניין:

Image

מבינים מה קרה? גוגל טרנסלייט (כנראה) בוחר את התרגומים על בסיס סטטיסטי, לפי השכיחות של תרגום מסוים. ב-2003 יצא הסרט Lost in Translation של סופיה קופולה (בכיכובם של ביל מאריי וסקרלט ג'והנסן), שבעברית נקרא "אבודים בטוקיו". ברוסית הוא נקרא Трудности перевода, שפירושו קשיים בתרגום (תודה לסטלה פנטופל), וזוהי גם הכותרת של הכתבה. כיוון שיש ברשת הרבה אזכורים לסרט, גוגל החליט שהתרגומים השונים של שם הסרט בשפות השונות הם המקבילה התרגומית המתאימה ל"אבד בתרגום". עכשיו רק נשאלת השאלה למה גוגל טרנסלייט החליט להעביר את "אבודים בטוקיו" ללשון יחיד.

הפוסטר הישראלי של הסרט (התמונה מוויקיפדיה)

העמוד הבא »

בלוג בוורדפרס.קום. | ערכות עיצוב Pool.
Entries וכן תגובות feeds.

הרשמה

קבל כל פוסט חדש ישירות לתיבת הדואר הנכנס.

הצטרפו אל 60 שכבר עוקבים אחריו

%d בלוגרים אהבו את זה: