ברוכים הבאים לתרגומיה!

01/06/2013 בשעה 17:13 | פורסם בUncategorized | השארת תגובה

ברוכים הבאים לתרגומיה, הבלוג והאתר של המתרגמת יעל כהנא-שדמי.

לקריאה בבלוג, המשיכו לגלול למטה.

אם יש לכם שאלות על תרגום טקסטים מאנגלית או מצרפתית לעברית, אתם מוזמנים ליצור איתי קשר דרך הטופס הזה. אם זו הפעם הראשונה שאתם נעזרים בשירותי תרגום, תוכלו למצוא כאן מידע על התהליך.

אם אתם מתעניינים בתרגום סימולטני בהקלדה מאנגלית לעברית, אתם יכולים לקרוא כאן מידע בנושא או ליצור איתי קשר כאן.

למידע אודותיי, לחצו כאן.

 מידע על הרצאות וכנסים בתחום התרגום והשפות מופיע כאן.

Welcome to the website and blog of Yael Cahane-Shadmi, English & French into Hebrew translator.

For my Hebrew blog, please scroll down.

For information on text translations, please contact me by this form.

For information on typed simultaneous translation, please read this (in Hebrew) or contact me.

For information about me, click here.

For information on translation and language events in Israel (in Hebrew), click here.

Image

ביקורת ספר: המתרגמת

09/04/2014 בשעה 18:10 | פורסם בUncategorized | השארת תגובה
תגים: , , ,

 אני לא יודעת מה אתכם, אבל כשקיבלתי ספר שמהכותרת שלו ברור שהגיבורה היא מתרגמת, ומהעטיפה ברור שיש קשר ליפן, הייתי חייבת לקרוא אותו, והקפצתי אותו היישר לראש ערימת הספרים שלי (ואני לא מגלה כמה ספרים יש שם…). ואכן, גיבורת הספר "המתרגמת" של נינה שיילר (בתרגומה של סמדר אביב) היא האנֶה שוברט, מתרגמת ספרותית מיפנית לאנגלית הדוברת עוד לפחות ארבע שפות.

לאחר שהאנה מסיימת לתרגם את ספרו של סופר יפני מבטיח, היא מתמודדת עם אחד הסיוטים הגדולים ביותר של המתרגם: בעקבות תאונה היא מאבדת את יכולתה לדבר באנגלית, שפת היעד שלה, וכנראה גם בשפות האם שלה. היא מבינה אנגלית ויכולה לכתוב בה, אך כשהיא מנסה לדבר יוצאות מפיה מילים יפניות.

כדי להימנע מספוילרים, לא אספר לכם מה קורה בהמשך. במקום זאת אספר לכם קצת על דמותה של המתרגמת בספר. ממה שקראתי על הסופרת, הרקע שלה הוא בעולם המשפטים ובכתיבה יצירתית, ולא ראיתי בביוגרפיה שלה שום רמז לעיסוק בתרגום, ועל כן מאוד התרשמתי מתיאור הדמות של המתרגמת. בפרק הראשון מתואר תהליך העבודה של האנה על הספר, על ההתלבטויות וההיתקעות על ביטויים מסוימים:

דקות אחדות היא מתבוננת במה שכתבה. האם התחושה שלה נכונה? האם זה נכון? הרי חלק כה גדול מזה הוא אינטואיציה ותובנה הנרכשת במהלך החיים שאנו חיים. ישם חיי המילים וישנם חיי המתרגמת – חייה שלה. היא פוסעת הלוך ושוב בחדר העבודה ומריצה שוב את המשפט בראשה. הוא נכון… היא עוברת לפרק הבא. (עמ' 21)

כפי שקורה גם בישראל, האנה צריכה להתמודד עם חוסר הבנה של המקצוע ודעות מוטעות לגבי הדרישות ממתרגמים:

"היפנית שלך כל כך טובה," הוא אומר. "את בטח מתרגמת נהדר."

היא חוסכת ממנו את סיפור נפילתה במדרגות ואת הנאום על כך  שידיעת השפה היא רק חלק זעיר ממה שהופך אדם למתרגם טוב. "תודה." (עמ' 110)

אני לא חושבת שיש מתרגם אחד שאין לו נאום כזה. הנאום הזה נובע מהקשר העמוק של המתרגמים למקצוע ולתשוקה העזה שלהם אליו, והקשר הזה שמדרבן אותה לעבוד: "היא מותשת מסדר היום שכפתה על עצמה. אבל היא יודעת, שברגע שתתחיל לעבוד תתחבר אל מקור אנרגיה שאפילו לא ידעה על קיומו, וככל הנראה תעבוד שוב עד חצות הלילה." (עמ' 15) התרגום בשבילה הוא מעבר למקצוע:

"בלטינית translatus הוא להעביר, להעתיק למקום אחר. משהו שנכתב בשפה א' מועתק לשפה ב'. תמיד דמיינתי לי גשר שבו שפה א' עוברת כדי לפגוש את ב'. כשאני מתרגמת לפעמים השפות מתערבבות יחד בראשי, וכשאני שומעת את זה, מה שמועבר הוא לא רעיון גרנדיוזי. השירים מתמזגים יחד ונוצר שיר חדש. הרמוניה מדהימה ומסתורית כל כך. זה בטח נשמע טיפשי, אבל זה הדבר הכי קרוב לאמונה שאני מכירה, אמונה במשהו שהוא יותר מזה, משהו מעורר יראה, שמשרה עליי ענווה. לא באל, אלא בצליל."

כמו רובם המוחלט של המתרגמים, האנה אוהבת שפות ומילים, והיא לא יכולה להתנתק מהן – "'את קדושה,' אומרת האנה והופכת את המילה בראשה. המילה באנגלית לקוחה מלטינית, scatus, שפירושו 'קדוש, מקודש'" (עמ' 281). לא תמיד הסביבה מבינה אותה:

הפעם היא שומעת בקולו השלמה עמוקה. "אז אתה פטליסט? הגורל נותן לך משהו, ואתה פשוט משלים אתו?"

הוא צוחק. "אז זה מה שמתרגמים עושים? נותנים שם לכל דבר?"

ולא שם אחד בלבד, היא חושבת. (עמ' 144)

לסיום, מילה על עיצוב הכריכה: התמונה בכריכה מקסימה בעיניי וודאי תמשוך קונים להושיט את ידם לספר בחנות, אבל היא עלולה גם להטעות אותם: האנה היא אישה בגיל העמידה, ואין בספר שום תיאור של אישה לבושה בקימונו. הייתי מעדיפה כריכה שנאמנה יותר לתוכן הספר.

המתרגמת – התמונה מאתר הוצאת כתר

 

לקריאה נוספת

סיירת ניירת

06/04/2014 בשעה 14:47 | פורסם בUncategorized | 2 תגובות
תגים: ,

זוכרים את המשחק "חבילה הגיעה", שבו המשתתפים צריכים לאסוף מסמכים משונים מרשויות שונות כדי לקבל חבילה במכס? אנחנו מבינים אותו באמת כשאנחנו נכנסים לעולם המבוגרים ומתחילים לבוא במגע עם מוסדות בירוקרטיים שונים. גם כבעלי עסק אנו מתבקשים להציג מסמכים שונים ללקוחות, ולכן כדאי לדאוג שיהיו לנו על המחשב עותקים נגישים של המסמכים הבאים, לזירוז תהליכים:

  • אישור עוסק מורשה/פטור – את האישור מקבלים כשפותחים תיק במע"מ. מומלץ לצלם כמה עותקים ולסרוק.
  • אישור ניכוי מס במקור ואישור ניהול תיקים - אפשר להוריד את שניהם בפורמט PDF מאתר רשות המסים, כאן (תומך כרגע רק באינטרנט אקספלורר). שימו לב: תוקף האישורים מוגבל. דאגו להוריד אותם מחדש מדי שנה.
  • הוכחת בעלות על חשבון הבנק שלכם – הלקוח עשוי לבקש צילום צ'ק (רצוי מבוטל) או אישור מיוחד מהבנק. דאגו להשיג את שניהם ולסרוק.
  • מסמכים מקצועיים - קורות חיים (עדכנו אותם לפחות פעם בשנה ובכל פעם שיש לכם משהו חדש להוסיף ), תעודות המעידות על השכלה, אישור חברות באגודת המתרגמים, תעודה המעידה על הכרה מאגודת המתרגמים בישראל.

אחרי שתקבצו את כל המסמכים הסרוקים, שמרו אותם בתיקייה אחת במחשב, שלא תרוצו לחפש אותם יחד עם תעודת הנישואין של הסבתא…

אם נתבקשתם להמציא מסמכים שלא נמצאים ברשימה, אנא ספרו לנו בתגובות.

חבילה הגיעה

התמונה מאתר "נוסטלגיה אונליין"

שביתת מתרגמי הכתוביות: על שום מה ולמה?

03/03/2014 בשעה 21:46 | פורסם בUncategorized | 3 תגובות
תגים: , ,

מתרגמי הכתוביות בישראל פצחו בשביתה לפני שבוע בדיוק. מדובר בכ-150 מתרגמים מקצועיים, ותיקים ומנוסים אשר מאות אלפי ישראלים נהנים מפרי עבודתם מדי יום מבלי שהם מודעים למי שעומד מאחוריה.

הסיבה שמתרגמי הכתוביות שובתים היא שתנאי העסקתם לא הותירו להם כל אפשרות אחרת. האולפנים המעסיקים אותם מתחרים על מכרזים של הערוצים השונים שהדגש בהם הוא על המחיר, וכתוצאה מכך שכרם נשחק בהתמדה. מתרגמי הכתוביות מרוויחים כיום 22 ש"ח לשעה, ללא התחשבות בהשכלה או ניסיון, והם נאלצים לעבוד גם בשבתות ובחגים. כיוון שהם פרילנסרים, הם לא נהנים מזכויות סוציאליות כמו ימי אבטלה, והיו אף דיווחים על אולפנים שהבהירו למתרגמים כי יפסיקו לעבוד עמם אם ישבתו.

נעם בן ישי היא מתרגמת עברית-אנגלית (וגם מלטינית, בשל הביקוש הגבוה), אשר מספטמבר 2000 ועד יולי 2013 התפרנסה בעיקר מתרגום כתוביות. זה מה שיש לה לומר על השביתה:

בכנס הראשון שארגן מטה המאבק של המתרגמים לכתוביות בנובמבר 2008 שאלה חברה שלי, "אבל מה עומק הספסל?" ואכן, מה יקרה אם נתחיל להתנגד סוף סוף, כעבור שנים של שחיקה בשכר והרעה רב-חזיתית בתנאים, על שלל ההשפלות הכרוכות בה? נדמה לי שאין בין עמיתיי ולו אחד שאינו מכיר את ההרגשה הזאת; החשש שמעבר לפינה אורבים גדודים של סטודנטים, מתרגמים פירטיים, תיכוניסטים מאלרום ומשוחררים טריים שחזרו מחצי שנה של מכירת תמונות בניו יורק (הדרך הבטוחה לרכישתם של כישורי תרגום), וכל אלה יחליפו אותם אם רק יעזו לצפצף שלא, אי אפשר לעבוד בפחות משכר מינימום, בשבתות ובחגים, בלחץ זמן בלתי-נסבל. לפני כארבע שנים ישבו נציגי "הוט" בפגישה עם נציגות המתרגמים, שקבלו על מכרזי ההפסד שהם מוציאים, והתריסו בפניהן, "מה הבעיה למצוא כמה סטודנטים שיחליפו אתכם?" על מאגרי המתרגמים לעת מצוא של אולפן "אלרום" מדברים כבר שנים והאיום ש"נמצא מישהו אחר במקומך" הוא משתנה קבוע ביחסים הלא מדוברים בין אולפנים בכלל למתרגמים שלהם. כל בריון יודע כמה קל לנגן על הפחדים המושרשים ביותר של חוליות חלשות בעיני עצמן. הנה, לפני כ-14 שנה התחלתי בחיל ורעדה לתרגם לטלוויזיה, מתרגמת טרייה שעברה כמה וכמה מבחני תרגום בהצלחה, ושנים חייתי בתחושה שעושים לי טובה. מה רב היה זעמי כשגיליתי שנטל הפרפקציוניזם של האולפן שעבדתי בו אינו נחלק שווה בשווה בין מתרגמיו. היטיבו כל הממונים עליי לקלוט כמה אני חרדה לזכות לתרגם ועשו עליי סיבוב. כפי שעושים היום גופי השידור והאולפנים על עמיתיי, שחרף ניסיונם והשכלתם, חרף כישורים שליטשו במשך שנים, חרף עבודת פרך בימי חול, בשבתות ובחגים, מרוויחים במקרה הטוב 22 ₪ לשעת עבודה. אז מה עומק הספסל? בשלב מסוים באותו כנס ראשון ב-2008 קמה מתרגמת, לא ביקשה זכות דיבור וצעקה, "הכול בגלל הדימוי העצמי הנמוך שלנו. אנחנו לא מאמינים בעצמנו בגרוש". לא אחת תהיתי כמה שיאי שפל עוד ישבור הדימוי הזה. כמה זמן יעבור עד ששאר עמיתיי יתעשתו ויבעטו. גיסתי, עובדת סוציאלית, אמרה לי כעבור ניסיון מני רבים להוריד לי עשרים אחוזים מהתעריף שאין, אין ענף שיעבור בשתיקה על שחיקה כזאת בשכר. אני שמחה שענף הכתוביות החליט סוף סוף שנמאס לו לחרוג מכלל זה. מיום ראשון בחצות הוא שובת.

שנים מאיימים שיחליפו אותנו במתרגמים מן הגורן ומן היקב, שנים היה נדמה לרבים מאיתנו שעושים לנו טובה שנותנים לנו לתרגם. מי צריך אותנו? מי בכלל צריך כתוביות?

מי לא מדבר אנגלית היום? מי לא יכול לתרגם? אז הנה הזדמנות לעמוד על עומק הספסל. נראה את "יס" ו"הוט" שולפים מתרגמים מהגורן ומהיקב ומחליפים כ-150 מתרגמים מנוסים שהחליטו לשבות.

רוצים להביע את תמיכתכם במתרגמי הכתוביות? היכנסו לעמ' הפייסבוק "גם אני תומכ/ת בשביתה של המתרגמים לכתוביות" ותנו להם לייק.

לקריאה נוספת

יום הולדת 4 לתרגומיה!

14/02/2014 בשעה 21:28 | פורסם בUncategorized | 7 תגובות

באיחור אופנתי של שבוע ויום (בגלל שבוע עמוס שכלל, בין היתר, את כנס אגודת המתרגמים), אני שמחה לציין ארבע שנות תרגומיה!

Image

התמונה מכאן

אז מה היה לנו השנה? כתובת חדשה לתרגומיה, קורס בשפת הסימנים, מינוי לסגנית יו"ר אגודת המתרגמים והרצאה ראשונה בכנס האגודה. פתחתי גם עמוד פייסבוק נוסף, יעל כהנא-שדמי תרגומים (אתם מוזמנים לעשות לייק, כמובן).

אלה הפוסטים שהכי אהבתי בשנה האחרונה, בסדר כרונולוגי:

מה צפוי לנו בשנה הבאה של התרגומיה? ב-26.3 ייערך במלון קיסר בירושלים ערב הרצאות קצרות של אגודת המתרגמים, ואני משתתפת בארגון שלו (אפשר לקרוא על הערב הקודם כאן). רוצים להרצות? אתם מוזמנים להגיש הצעה להרצאה בטופס הזה. חוץ מזה, בקרוב אסקור את החוויות שלי מכנס אגודת המתרגמים ויש עוד רעיונות שבשלבי הבשלה שונים.

כנס אגודת המתרגמים 2014

30/01/2014 בשעה 14:48 | פורסם בUncategorized | השארת תגובה
תגים: , , ,

מאז שהצטרפתי לאגודת המתרגמים הקפדתי ללכת לכל הכנסים שלה (אתם יכולים לקרוא על החוויות שלי כאן, כאן, וכאן). אני מתכננת ללכת כמובן גם לכנס השנה (שייערך ב-10-12 בפברואר במלון השרון בהרצליה), אבל השנה הוא מאוד מרגש מבחינתי: הפעם אני גם ארצה בכנס, וזו הפעם הראשונה שאני מרצה בו ועל תרגום בכלל. ההרצאה שלי נקראת "עצות למתרגמים מתחילים", והיא תכלול תשובות לשאלות נפוצות ונושאים שמתרגמים מתחילים (ולא רק) צריכים לתת עליהם את הדעת.

חוץ מזה, יהיו בכנס הרבה הרצאות מבטיחות: פאנל של אינגה מיכאלי ויעל סלע-שפירו על התרחבות לתחומי התמחות נוספים, גילי בר-הלל תדבר על האיורים של "הקוסם מארץ עוץ", מרתה סטלמשק המצוינת תעביר סדנה (שיווק למתרגמים מומחים) והרצאה (יריבים או שותפים?), איתן בולוקן ידבר על אסתטיקה בתרגום ספרותי מיפנית, יונתן גולן יציג פספוסים בתרגום ועוד ועוד… התוכניה המלאה כאן.

למה עוד ללכת לכנס? יש הרבה סיבות טובות: ללמוד ולהתמקצע, להרחיב אופקים מקצועיים, להכיר קולגות ולפגוש חברים וגם להתאוורר קצת מחוץ לבית. אף פעם אי אפשר לדעת איזו פיסת מידע איזוטרית מהכנס תעזור לנו בעבודה, או איזו עצה מהכנס תעזור לנו לשווק את עצמנו יותר טוב. גם אי אפשר לדעת מי מהמכרים החדשים שלנו יפנה אלינו לקוח חדש.

רוצים לבוא גם? פרטים נוספים והרשמה כאן.

Image

שקופית הפתיחה של ההרצאה

לקריאה נוספת

גוגל טרנסלייט הולך לאיבוד

30/01/2014 בשעה 00:03 | פורסם בUncategorized | תגובה אחת
תגים: , , ,

היום התפרסמה כתבה על אגודת המתרגמים באתר הרוסי Isrageo. כיוון שאני לא דוברת רוסית ורציתי לדעת על מה הכתבה, החלטתי להיעזר בגוגל טרנסלייט לפני שאני מטרידה את מכריי דוברי הרוסית (זה בסדר, למטרות הבנה כללית של טקסט מותר להשתמש בגוגל טרנסלייט). בהתחלה גוגל תרגם את הכתבה לאנגלית, וכך הכותרת שלה נראתה בתרגום:

Image

כיוון שהתרגום לאנגלית לא היה ברור במיוחד, החלטתי לעבור לתרגום לעברית. הוא לא היה רהוט במיוחד, אבל הוא היה קצת יותר ברור. מה שכן, שמתי לב שקרה לכותרת משהו מעניין:

Image

מבינים מה קרה? גוגל טרנסלייט (כנראה) בוחר את התרגומים על בסיס סטטיסטי, לפי השכיחות של תרגום מסוים. ב-2003 יצא הסרט Lost in Translation של סופיה קופולה (בכיכובם של ביל מאריי וסקרלט ג'והנסן), שבעברית נקרא "אבודים בטוקיו". ברוסית הוא נקרא Трудности перевода, שפירושו קשיים בתרגום (תודה לסטלה פנטופל), וזוהי גם הכותרת של הכתבה. כיוון שיש ברשת הרבה אזכורים לסרט, גוגל החליט שהתרגומים השונים של שם הסרט בשפות השונות הם המקבילה התרגומית המתאימה ל"אבד בתרגום". עכשיו רק נשאלת השאלה למה גוגל טרנסלייט החליט להעביר את "אבודים בטוקיו" ללשון יחיד.

הפוסטר הישראלי של הסרט (התמונה מוויקיפדיה)

שיר הפיסוק

12/01/2014 בשעה 18:54 | פורסם בUncategorized | השארת תגובה
תגים: , , , ,

לפני היריבות המיתולוגית עם ירדנה ארזי, ולפני שהיא שרה על חגי תשרי בפרפר נחמד, עפרה חזה הופיעה בתוכנית "הילדים משכונת חיים" ושרה את שיר הפיסוק. תיהנו!

 

לקריאה נוספת

 

הרצאות קצרות ואירועים עתידיים

02/01/2014 בשעה 01:02 | פורסם בUncategorized | השארת תגובה
תגים: , , , , , , , , , , , , , , , , , , ,

עניתם כבר על הסקר הקצרצר של התרגומיה? עדיין לא מאוחר מדי – היכנסו לכאן.

הקוראים הקבועים של הבלוג ודאי שמו לב לכך שקצב הפרסומים שלי פחת. אחת הסיבות לכך היא שבשנה וחצי האחרונות אני חברה בוועד אגודת המתרגמים ובחצי השנה האחרונה אני גם סגנית יו"ר הוועד, ואני מקדישה לפעילות זמן ניכר. אחד הדברים שעשיתי במסגרת התפקיד הוא לארגן ערב של הרצאות קצרות על תרגום: 10 הרצאות באורך 10 דקות כל אחת בנושא כלשהו הקשור לתרגום ולשפות. אז אם פספסתם את האירוע ואת ההרצאות ואם הגעתם ואתם רוצים לשמוע אותן שוב, הנה הן:

(כל הלינקים להרצאות הם מערוץ היוטיוב של אגודת המתרגמים. תעקבו אחריו לעדכונים!)

דורון גרינשפן – לחץ, לחצו, יש ללחוץ — כמה שזה מלחיץ!

 

ד"ר מיכל שוסטר – גשר על-פני מים סוערים: מתורגמנות בבריאות הנפש

עפרה הוד - פרויקט Poetrans

אינס מולדבסקי – עברית היא סקסמניאקית: שפה, מגדר ותרגום

שחר פלד – התמודדות עם דחיינות וביזור

אורי ויינשנקר – תרגום באו"ם

דבי יהושפט – שפה וכדורגל בשפה הפורטוגלית

Alan Clayman – Some hints on how to be a financial translator

Mark LevinsonSong Localization: A Case Study

יהודית רובנובסקי-פז – הנהרות

הסרטונים עשו לכם חשק לעוד?

יתרונות סמויים

20/09/2013 בשעה 11:17 | פורסם בUncategorized | השארת תגובה
תגים:

עניתם כבר על הסקר הקצרצר של התרגומיה? עדיין לא מאוחר מדי – היכנסו לכאן.

לאחרונה התחלתי לעבוד עם לקוח חדש, סוכנות תרגום מחו"ל שפנתה אליי דרך אתר Proz כדי שאתרגם עבורם ממשקים של יישומי מובייל. הגברת בסוכנות הדגישה מספר פעמים כמה חשוב שהתרגום יישמע טבעי וזורם, ובהקשר זה היא כתבה לי: "מסיבה זו אנחנו מנסים לעבוד עם מתרגמים שמכירים טקסטים שיווקיים ואת העולם המקוון ושהם לרוב משתמשי קצה  צעירים, וגם צעירים בעצמם. כשראיתי את הפרופיל שלך, חשבתי שאת מתרגמת מהסוג הזה".

למה אני מספרת לכם את זה? כשמתחילים קריירת תרגום (או כל קריירה אחרת), אנחנו עדיין לא בטוחים בידע וביכולות שלנו. אנו פוגשים אנשי מקצוע ותיקים עם ידע רב והרבה ניסיון ותוהים מתי נרגיש מקצועיים כמוהם. הסיפור שלי ממחיש שגם אם אנחנו לא מנוסים, עדיין יש לנו ידע ויתרונות שיסייעו לנו להשיג עבודות. אם התחלתם לתרגם ישר אחרי שסיימתם את הלימודים שלכם (כמוני), יש סיכוי טוב שאתם צעירים ומעודכנים בטכנולוגיות חדשות. אם תרגום הוא קריירה שנייה בשבילכם, אתם מגיעים עם היכרות מעמיקה עם עולם תוכן שלם שאתם יכולים לתרגם במקצועיות. אם יש לכם תחביבים, נסו לחשוב איך תוכלו להפיק מהם תועלת בעבודה.

נסו לחשוב על תחומי הידע והעניין שלכם ולהסיק מהם באילו נושאים אתם יכולים לתרגם. אתם עוקבים אחר המצב המדיני באדיקות? אתם מתמצאים במוסיקה קלאסית? אתם אוהבים איפור? יש גופים שונים שצריכים תרגומים בכל הנושאים האלה. חשבו אילו טקסטים הייתם רוצים לתרגם ובדקו איך ניתן לשלב אותם עם תחומי הידע הקיימים שלכם. נסו להדגיש בקורות החיים שלכם את הניסיון והידע הרלוונטיים ופנו לסוכנויות תרגום המתמקדות בנושאים אלה או ללקוחות מתאימים. בהצלחה!

סקר קצר

15/09/2013 בשעה 11:22 | פורסם בUncategorized | השארת תגובה
תגים:

קוראים יקרים,

אני עורכת סקר קצר ואודה לכם מאוד אם תמלאו אותו, כאן.

התוצאות יפורסמו באחד הפוסטים הבאים.

תודה רבה!

העמוד הבא »

בלוג בוורדפרס.קום. | ערכות עיצוב Pool של Borja Fernandez
רשומות וכן תגובות feeds.

הרשמה

קבל כל פוסט חדש ישירות לתיבת הדואר הנכנס.

הצטרפו אל 59 שכבר עוקבים אחריו

%d בלוגרים אהבו את זה: