הגרלה: היפהפייה מתעוררת

בפוסט הקודם סיפרתי לכם על "היפהפייה מתעוררת" שיצא לאחרונה בתרגומי ועל הסרט שיצא בעקבות הספר, ועכשיו יש לכם הזדמנות ליהנות משניהם! הזוכה המאושר/ת בהגרלה י/תקבל עותק של הספר + כרטיס להקרנה מיוחדת של הסרט מתנת עמותת אל הלב! הקרנת הסרט היא במסגרת ערב התרמה לעמותה שיערך ביום שני הבא (28.3) בשעה 19:00 בסינמטק ירושלים, ותשתתף בו גם אלן סנורטלנד, מחברת הספר ויוצרת הסרט. הספר והכרטיס לסרט יימסרו לזוכה בהקרנת הסרט.

כדי שיהיה מעניין, כדי להיכנס להגרלה השאירו תגובה לפוסט וספרו לנו על אישה חזקה, אמיתית או בדיונית, שקרובה ללבכם במיוחד. ההגרלה תיערך ביום חמישי בשעה 14:00. עדכון: הזוכה בהגרלה היא ברכה. מזל טוב!

בהצלחה!

12792351_10153281743345899_6633773018999420069_o.jpg

מודעות פרסומת

יצא בתרגומי: היפהפייה מתעוררת / אלן סנורטלנד

כמתרגמת מסחרית, רוב החומרים שאני מתרגמת הם חסויים או שהם פשוט לא יעניינו את הקהל הרחב. לכן אני שמחה שסוף סוף יש לי הזדמנות לחלוק אתכם תרגום שלי. החודש יצא בתרגומי הספר "היפהפייה מתעוררת" (במקור Beauty Bites Beast) מאת אלן סנורטלנד. הספר יצא בהוצאה משותפת של עמותת אל הלב והוצאת גפן, והוא עוסק בצורך ובחובה של נשים להגן על עצמן, תוך בחינת ההקשרים התרבותיים היוצרים את הצורך הזה ומונעים מנשים ללמוד הגנה עצמית.

yefefia sample SOFI

היפהפייה מתעוררת / אלן סנורטלנד

כמו עם הרבה דברים טובים, גם לתרגום הספר הגעתי במקרה. לפני שנתיים השתתפתי בקורס "אימפקט" של אל הלב, שהוא קורס הגנה עצמית מעצימה לנשים (אני ממליצה עליו מאוד – כל אישה חייבת לעבור אותו בעיניי), וכשנה לאחר מכן העמותה חיפשה מתרגמת בוגרת הקורס לתרגום הספר. תהליך העבודה על הספר היה שונה ומיוחד: בדרך כלל תרגום נעשה לבד, על ידי המתרגם עם עצמו, והמשוב מהלקוח מתקבל בסוף העבודה, אם בכלל. בעת תרגום "היפהפייה מתעוררת" עבדתי יחד עם שתי נציגות של העמותה, תמר פריאל (שגם הייתה המדריכה שלי בקורס) ומרב שטרנברג-פּיטוּן. לאחר שסיימתי לתרגם כל פרק, שלחתי את התרגום אליהן ודנו ביחד בסוגיות שונות שעלו בו. התוצאה: שיפור וליטוש של כל פרק והתאמתו למסר של העמותה – וגם של הפרקים הבאים אחריו, כמובן.

בתחילת החודש נערכה בבית אל הלב בירושלים השקה של הספר, ולשמחתי גם זכיתי לפגוש את אלן, המחברת:

IMG_20160308_195734.jpg

ב-28 במרץ ייערך ערב התרמה לעמותת אל הלב בסינמטק ירושלים, הכולל הקרנה של הסרט "Beauty Bites Beast", שיצרה אלן בעקבות הספר (וגם את הכתוביות שלו תרגמתי). לאחר הקרנת הסרט ייערך דיון בהשתתפות היוצרת. אתם מוזמנים! פרטים כאן, באתר אל הלב.

לקריאה נוספת

התרגומיה בת 6!

אתמול היה יום ההולדת ה-6 של התרגומיה!

השנה האחרונה הייתה עמוסה למדי: העברתי לראשונה קורס בתרגום מסחרי במכללת בית ברל, תרגמתי לראשונה ספר (פרטים ממש בקרוב!) ותרגמתי סימולטנית במקומות שונים ברחבי הארץ – אילת, עכו, עראבה, טבעון ועוד. התרגומיה גם זכתה למתיחת פנים קלה וקיבלה עיצוב חדש.

אלה הפוסטים שהכי אהבתי השנה:

בעוד שבוע ויום יתחיל כנס אגודת המתרגמים, אז בטוח תשמעו רשמים ממנו (ואני גם מרצה בו, על שימוש בלינקדאין ככלי שיווקי פסיבי), ויש עוד כמה פוסטים בקנה. יש לכם רעיונות/בקשות לפוסטים? אתם מוזמנים לפנות אליי דרך עמוד יצירת הקשר של התרגומיה או בעמוד הפייסבוק שלה.

6th_birthday_cupcake

התמונה לקוחה מכאן

 

4 שגיאות מביכות בתרגום עברית

הרשת הישראלית רעשה וגעשה אתמול בעקבות הפרשנות הקלוקלת של אתר cleveland.com לקללות בעברית שפורסמו בעמוד האינסטגרם של לברון ג'יימס (אם פספסתם, אתם יכולים לקרוא על הפרשה כאן). זוהי הזדמנות טובה להיזכר בשגיאות תרגום עברית מביכות נוספות שנעשו בחו"ל, שלעתים גם היה להן מחיר כבד.

1. החולצה של בוי ג'ורג'

אלו מכם שהיו בסביבה בשנות השמונים אולי זוכרים את החולצה שבוי ג'ורג' לבש בקליפ של השיר Do You Really Want to Hurt Me:

זהו כמובן ניסיון לתרגם את שם הלהקה – Culture club.  אגב, אם חשקה נפשכם בחולצה כזו, תוכלו למצוא אותה באיביי, למשל כאן.

2. המצבה של הבעל האהוב

בסדרה Episodes של ה-BBC, בכיכובו של מאט לבלאנק, הייתה סצנה שהתרחשה בבית קברות יהודי:

w704

אם תנסו לקרוא את הטקסט בכיוון ההפוך, תגלו שהמנוח גם "החמיץ ביוקר".

3. הקעקעוע של בקהאם

כפי שהזכרתי בתחילת ימי התרגומיה, בני הזוג ויקטוריה ודייויד בקהאם התעטרו לפני שנים בקעקוע זוגי עם פסוק משיר השירים: "אני לדודי ודודי לי". חבל שדייויד לא ידע שהפסוק פונה לאהוב ממין זכר:

david-beckham-victoria-tattoo

הקעקוע של בקהאם

אגב, השמועה אומרת שמאז דווקא ויקטוריה היא זו שהסירה את הקעקוע.

4. המודעה של לורד אנד טיילור

רשת בתי הכלבו היוקרתית האמריקאית לורד אנד טיילור החליטה לאחל ללקוחותיה חנוכה שמח. ברכישת שטח המודעה ודאי הושקעו עשרות אלפי דולרים – חבל שלא מצאו לנכון גם להשקיע בהגהה:

lordandtaylor

המשותף לכל הפדיחות האלה? תהליך בקרת איכות ראוי והתייעצות עם איש מקצוע היו מונעים מבוכה ועוזרים להשיג את האפקט הרצוי אצל קהל היעד.

אליס בארץ התרגום

השנה המסתיימת בעוד מספר שעות הייתה גם שנת יובל ה-150 לספר "אליס בארץ הפלאות" מאת לואיס קרול. זהו אחד הספרים המפורסמים בעולם, שזכה להמוני מהדורות, גרסאות ועיבודים ספרותיים וקולנועיים. לפי ויקיפדיה, זהו הספר ה-13 המתורגם ביותר בעולם לפי מספר שפות היעד – 174 שידוע עליהן. לפי חיפוש באתר הספריה הלאומית, יש לפחות 10 גרסאות שונות לסיפור בעברית, בין אם תרגום היצירה המקורית ובין אם עיבודים שונים.

ריבוי התרגומים מספק לחוקרי התרגום באקדמיה קרקע פורייה למחקר, שכן אפשר ללמוד המון מהשוואה בין תרגומים שונים של אותו טקסט, בעיקר אם הם מתקופות שונות ועל הנורמות שהיו מקובלות אז: האם המתרגם נצמד למקור או התרחק ממנו? האם הושמטו חלקים מהמקור מסיבות שונות? האם נוספו לו חלקים? האם המתרגם בחר לשמר מונחים ומושגים של תרבות המקור, או שינה אותם למונחים מקבילים בתרבות היעד? (מה שנקרא "ביות", ובמקרה של שינוי מונחים שלא עולים בקנה אחד עם ערכי היהדות, "גיור" – למשל שינוי תבשיל חזיר לצלי בקר.) איך מתרגמים שונים התמודדו עם מבנים דקדוקיים או תחביריים שלא קיימים בשפת היעד שלהם? כשהם התמודדו עם אתגרים – מה היה סדר העדיפויות שלהם? על הם שמרו ועל מה הם ויתרו?

כשלמדתי בתוכנית לימודי התרגום של אוניברסיטת תל אביב, היינו משווים בין קטעים מתוך שלושה תרגומים של "אליס בארץ הפלאות": "עליסה בארץ הפלאות", בתרגום ל. סמן, הוצאת חברת "אמנות" בע"מ, 1927; "עליזה בארץ הפלאות", בתרגום אהרן אמיר, הוצאת מחברות לספרות, 1966; ו"הרפתקאות אליס בארץ הפלאות", בתרגום רנה ליטוין, הוצאת הספריה החדשה, 1997. כשמשווים את התרגומים שלהם, ניתן לראות של. סמן נוקט בגישה חינוכית, בין אם ללשון העברית ולשימוש בשמות עבריים ובין אם בחינוך להתנהגות ראויה; אהרן אמיר נוטה להשתמש בשפה גבוהה ובביטויים מהמקרא ורנה ליטוין נאמנה למקור.

אתם מוזמנים להשוות בין הקטע הבא, מתוך פרק 5, ותרגומיו, ולמצוא את ההבדלים ביניהם:

The Caterpillar and Alice looked at each other for some time in silence: at last the Caterpillar took the hookah out of its mouth, and addressed her in a languid, sleepy voice.

`Who are YOU?’ said the Caterpillar.

This was not an encouraging opening for a conversation. Alice replied, rather shyly, `I–I hardly know, sir, just at present– at least I know who I WAS when I got up this morning, but I think I must have been changed several times since then.’

`What do you mean by that?’ said the Caterpillar sternly. `Explain yourself!’

`I can’t explain MYSELF, I’m afraid, sir’ said Alice, `because I’m not myself, you see.’

`I don’t see,’ said the Caterpillar.

`I’m afraid I can’t put it more clearly,’ Alice replied very politely, `for I can’t understand it myself to begin with; and being so many different sizes in a day is very confusing.’

בתרגום ל. סמן:

שעה ארוכה הביטו עליסה וגמזי איש בפני רעהו בדומיה. והנה הוציא גמזי לאט את קנה המקטרת מפיו ושאל בקול נרפה כמו מתוך תנומה:

– מי את, אשאלה נא לדעת?

שאלה זו בלבלה את עליסה.

– אני… אני רק יודעת מי הייתי בשעה שקמתי בבוקר -ענתה עליסה במורך – מן העת ההיא "נתחלפתי" כמה פעמים.

– מה רצונך לאמור? – שאל גמזי ברוגז – דברי, בבקשה, דברים של טעם ואדע מה טיבך.

– הוא הוא הדבר, שאיני יכולה לפרש מה טיבי – ענתה עליסה – הלא אני…. לא אנוכי.

– איני מבין מאומה – אמר גמזי.

– צר לי מאוד, אך איני יכולה לבאר את הדבר כראוי, חידה היא גם בעיני. כשאתה נעשה פעם גדול, פעם קטן, סופך – מתבלבל.

 

בתרגום אהרן אמיר:

שעה קלה הביטו הזחל ועליזה זה בזו דומם: לבסוף הוציא הזחל את הנרגילה מפיו, ופנה אליה בקול תש ומנומנם.

"מי את?" אמר הזחל.

לא הייתה זו פתיחה מעודדת לשיחה. חרדה ובושה השיבה עליזה, "אני – כמעט אינני יודעת, אדוני, ברגע זה – לפחות יודעת אני מי הייתי כשקמתי הבוקר, אבל סבורה אני כי אל-נכון השתניתי מאז כמה פעמים".

"מה כוונתך בזאת?" אמר הזחל קשות. "בארי את עצמך!"

"חוששת אני, אדוני, כי אני עצמי איני יכולה לבאר זאת", אמרה עליזה, "מפני שאינני עצמי, מבין אתה".

"אין אני מבין", אמר הזחל.

"חוששת אני שלא אוכל להבהיר את הדבר יותר", ענתה עליזה בנימוס רב, "מפני שקודם כל אינני יכולה להבין את עצמי; ושינויי קומה רבים כל כך ביום אחד, יש בהם כדי להטיל מבוכה רבה".

בתרגום רנה ליטוין:

הזחל ואליס התבוננו זה בזה זמן-מה בשתיקה: לבסוף הוא הוציא את הנרגילה מפי, ופנה אליה בקול לאה, מנומנם

"מי את?" שאל הזחל.

זו לא הייתה פתיחה מעודדת לשיחה. אליס השיבה, בביישנות-מה, "א – אני בקושי יודעת, אדוני, ברגע זה – לפחות אני יודעת מי הייתי כשקמתי הבוקר, אבל אני חושבת שהשתניתי כמה פעמים מאז."

"למה את מתכוונת?" אמר הזחל, בחומרה. "הסבירי את עצמך!"

"אני חוששת שאני לא יכולה להסביר את עצמי, אדוני," אמרה אליס, "מפני שאני לא אני עצמי, אתה מבין."

"אני לא מבין," אמר הזחל.

"אני חוששת שלא אוכל לנסח את זה יותר ברור," ענתה אליס בנימוס רב, "מפני שראשית כול, אני לא מבינה את זה בעצמי; ולשנות גדלים כל-כך הרבה פעמים ביום, זה דבר מביך מאוד, לא?"

כיוון ש"אליס בארץ הפלאות" הוא אחד הספרים המפורסמים בעולם, הוא גם אחד הספרים המצוטטים בעולם. לא פעם ולא פעמיים נתקלתי במשפט "!curiouser and curiouser", שאותו אומרת אליס בתחילת פרק 2, לאחר שהיא נוגסת בעוגה שהגדילה אותה. תרגומה של ליטוין למשפט הוא "יותר מיותר מוזר!", אך הוא לא מעלה בקרב הקוראים העבריים את אותה אסוציאציה, ולכן אין לו את אותו האפקט. לכן, אם הטקסט לא מחייב את האלוזיה ל"אליס בארץ הפלאות", ייתכן שניתן להשמיט אותו ולמצוא דרך אחרת להביע את התמיהה.

המתרגמים לעברית שבקהל – באילו אזכורים וציטוטים נוספים של "אליס בארץ הפלאות" נתקלתם? איך התמודדתם איתם? ספרו לנו בתגובות.

alice03a

איור של סר ג'ון טניאל עבור המהדורה המקורית של "אליס בארץ הפלאות". התמונה מאתר פרויקט גוטנברג.

 

 

אגב, בכנס אגודת המתרגמים בשנת 2012 שמעתי הרצאה של פרופ' מרים שלזינגר ז"ל ופרופ' רחל ויסברוד על השתתפותן בפרויקט לקראת יובל ה-150 ל"אליס בארץ הפלאות", שבו מתרגמים מכל רחבי העולם תרגמו חזרה לאנגלית את התרגומים של הספר לשפתם. תוכלו לקרוא על ההרצאה בפוסט הזה.

לקריאה נוספת

ראיון עם המתרגם דורי פרנס: התרגום כחידת היגיון

היום התפרסם בעיתון "כלכליסט" ראיון קצרצר עם מתרגם המחזות דורי פרנס. דורי פרנס תרגם מחזות רבים של שייקספיר, ולפי הראיון נראה שהוא מתכנן לתרגם את כולם. תרגומים אלה זמינים באתר שלו, שייקספיר ושות', ועל כן קהילת המתרגמים לעברית כולה חבה לו חוב גדול – שייקספיר הוא אחד מהכותבים המצוטטים ביותר, ובעזרת האתר של פרנס אנחנו יכולים למצוא את התרגום של הציטוטים בקלות ובמהירות.

הראיון עסק יותר בתיאטרון ופחות בתרגום, אך הוא פותח במשפט שמתייחס למלאכת התרגום:

לתרגם מחזה זה כמו לעשות סודוקו, צריך למצוא את הצירוף הנכון כדי שזה יהיה מדויק.

פרנס לא היחיד שחושב כך; באחד הפוסטים האחרונים שלי הזכרתי פוסט שבו מתרגמים סיפרו מדוע הם אוהבים לתרגם. אחת המתרגמות, אליזבת אדאמס, אמרה דברים דומים:

לעבוד כמתרגמת זה כמו שישלמו לי שאפתור חידות כל היום. לפעמים החידות קלות ואפשר לעבור מחידה לחידה בקלות, ולפעמים הן כמו חידות היגיון מטורפות שהולכות איתך משולחן העבודה למכולת, לארוחת הערב ולמקלחת. ולפעמים משהו מתחבר והתשובה נמצאת מולך. מצאת! או שהיא מצאה אותך?

בעיני הדימוי הזה נכון ומדויק. יש ימים שעבורי החידה היא כמו טנגרם או טטריס, או אפילו סודוקו: יש אוסף חלקים – שיכולים להיות מילים, משמעות או חרוזים, בין היתר – שצריכים להיכנס לתבנית מסוימת – למשל משפט, מבנה תחבירי או תקבולת. אנחנו יודעים שהצלחנו לפתור את החידה כשכל החלקים נמצאים במקום הנכון.

ראיון עם המתרגם שמעון בוזגלו

בסוף השבוע האחרון ערך עיתון "הארץ" ראיון עם המשורר והמתרגם שמעון בוזגלו לרגל יציאת שלושה תרגומים חדשים שלו: "שותה אהבה" מאת אנקראון; "כאן שוכב: מבחר אפיטפים מיוון העתיקה" שליקט בוזגלו; "והיא הפכה ל…: מבחר מתוך מטמורפוזות" מאת אובידיוס (כל הספרים יצאו בהוצאת אבן חושן).

אני חושבת שכל מתרגם יוכל להזדהות עם האמירה הראשונה של בוגלו על תרגום:

כשאתה מתרגם אתה מגלה דברים שאף פעם לא תוכל להשיג את רמת הרזולוציה שלהם בקריאה רגילה.

כשאנחנו מתרגמים אנו מתלבטים לגבי כל מילה, לגבי המבנה של המשפט, לגבי כוונת המשורר (והכותב בכלל) – אנחנו שמים לב לדקויות שלעתים הכותב לא שם לב אליהן בעצמו. בגלל ההתעמקות הזו, גם קורה לא מעט שמתרגמים שמים לב לטעויות בטקסט המקור.

בוזגלו גם מגיב לביקורת של אנשי האקדמיה על התרגומים שלו, שהם מותאמים יותר לסגנון האישי שלו ולסגנון המקובל כיום בשירה:

אני עושה משהו בתחום הקלאסי שפשוט מנער אותו לחלוטין: התרגומים שלי מנגישים בצורה אינטליגנטית ויפה את הטקסטים האלה לקהל רחב שהתרחק מהם. שנים ארוכות התהלכתי בתחושה שהמלומדים הקלאסיים, כאילו יש להם איזה רצון מוסווה להרחיק את הקהל כדי שאף אחד לא יחטט להם בפינה שלהם. אבל לא מדובר בטקסטים פילולוגיים, מדובר בספרות. מדובר באנשים שזיינו ואכלו ושתו וקיללו וחיו. לא ישבו להם ספונים בחדרים עם ספרים. אלה היו בני אדם.

אקדמאים רבים חיים בשגיאה קשה מאוד, שאת הטקסטים האלה צריך לתרגם לשפת 'עם עובד' מגוהצת. כשאתה מתרגם טקסט, השאלה שאתה צריך לשאול את עצמך היא מה המשלב הלשוני של הטקסט שאתה מתרגם ביחס לתקופה? האם זה היה משהו פומפוזי לחלוטין או שמא נכתב בשפה נמוכה? אפלטון כתב בשפה הכי בהירה בעולם וכך צריך לתרגם את זה… אם הייתי מתרגם את שייקספיר, הייתי מתרגם אותו לשפה יותר נמוכה ממה שאנחנו מדברים עכשיו. האקדמיה לא תורמת כלום לתרבות העברית. האוניברסיטה חייבת לקחת חלק בתרבות שלנו. היא חייבת לצאת החוצה.

הדיון הזה מתייחס לכמה מהשאלות המשמעותיות שמתרגמים מתמודדים איתן: עד כמה הטקסט צריך להיות קרוב למקור? האם הוא צריך להישמע כפי שהוא נשמע לפני מאות שנים או כפי שהתכוון המחבר, או שבטקסט עתיק השפה תמיד צריכה להיות גבוהה? ואיך מתרגמים משלב נמוך בטקסטים "של פעם"?

אם אתם תוהים, אין תשובה מוחלטת לשאלות האלה – כמו תמיד אצל מתרגמים, גם כאן הפתרון תלוי בהקשר של הטקסט ובמטרות שלו. בנוסף, המתרגם נמצא בסביבה עם נורמות תרגומיות מסוימות שמכתיבות את ההעדפה של הרוב באותו מקום וזמן. לפעמים למתרגם יש העדפות משלו או מסר שהוא רוצה להעביר דרך התרגום – כל אלה יכתיבו את האופן שבו המתרגם מתמודד עם הסוגיה הזו ועם אתגרים דומים נוספים.