לפני שנה בערך הסתובבתי בסופרמרקט, וליד אחד המקררים ניגשה אליי אישה ערביה מבוגרת, הושיטה לי מיכל פלסטיק עם כיתוב בעברית ושאלה, הד'א טחינה? ניסיתי לדלות ממעמקי מוחי את מעט הערבית מימי בית הספר, אבל עד שהצלחתי למצוא תשובה, לא ברור לי אם היא הבינה אותי או שקצה סבלנותה. בכל מקרה, גם אם לא הייתה לי מגבלת זמן, קשה לי להאמין שהייתי מצליחה להרכיב משפט רהוט, או אפילו תקני. יש לציין שלמדתי ערבית במשך ארבע שנים בבית הספר.

נזכרתי בסיפור הזה כשקראתי את סקירת מצב לימודי הערבית בבתי הספר כיום שפורסמה בוויינט. רק לשם השוואה, לפני כמעט עשר שנים למדתי איטלקית בקורס של שלושה חודשים. לפני חודש ביקרתי באיטליה, ועם קצת מילים שקלטתי משירים ושאילה מצרפתית הצלחתי להסתדר בתור תיירת.

 "השיח הביטחוני הוא אחד המנועים העיקריים ללימוד השפה הערבית בישראל", אומרת אפרת, מורה ותיקה לערבית.  (מתוך הכתבה)

בזמן שלמדתי איטלקית הבנתי עד כמה לימודי הערבית בארץ נועדו להכין את התלמידים לשירות במערכת הביטחון. אם בלימודי האיטלקית למדתי להזמין במסעדה, מלימודי הערבית עדיין חקוקות במוחי המילים "ראש ממשלה", "נמל תעופה", "יום העצמאות", "תעודת זהות", "שרים" ושמות המדינות המקיפות את ישראל, ואני זוכרת שלמדנו גם איך לומר "או"ם" ו"עצור, גבול לפניך". אין בכך פסול בעיניי, אבל אסור שהכנסת אוצר המילים הזה לתוכנית הלימודים תבוא על חשבון הוראת דקדוק, תחביר ומושגים בסיסיים אחרים באופן מסודר. במשך ארבע שנות לימוד מעולם לא למדתי לספור מעבר ל-10 ולא למדתי את הצבעים באופן מסודר (עד היום אין לי מושג איך אומרים "כחול" בערבית). לעומת זאת, בשנת הלימודים האחרונה למדנו להטות פעלים, אך לא אמרו לנו מה המשמעות שלהם.

יש לי תחושת החמצה עצומה מלימודי הערבית, כיוון שאם תוכנית הלימודים הייתה אחרת, אולי הייתי מסוגלת לתקשר היום בערבית. התועלת היחידה שהפקתי מלימודי השפה היא היכולת לתעתק מערבית לעברית, שמסייעת לי לעתים בתרגום. אם התלמידים היו מקבלים בסיס איתן יותר של השפה בשנות הלימוד הראשונות, ייתכן שיותר תלמידים היו ממשיכים בלימודי הערבית שלהם ל-5 יחידות לימוד. אולי כדאי לדחות את אוצר המילים הביטחוני לשנים המאוחרות של לימוד השפה, כשיש כבר היכרות בסיסית עם השפה ויכולת לקרוא טקסטים.

מה שעצוב הוא שמאז סוף שנות התשעים, אז למדתי ערבית, המצב כנראה הידרדר, אם להקיש ממה ששמעתי על לימודי הצרפתית: בבגרות בצרפתית נבחנו על קטעים קצרים ממחזות של מולייר ויונסקו, בין היתר, ועל סיפור קצר של דה-מופסאן. למיטב הבנתי, כיום אחת מחמש היחידות מוקדשת לזמן העבר Passé composé. הדבר מקביל להקדשת אחת היחידות באנגלית ל-Past Simple. חבל.