החודש נערכים שלושה אירועים מעניינים הקשורים לתרגום ולעברית:

• החל ממחר ועד יום שישי (5-8 בחודש) ייערך כנס לשון ראשון, שהוא גם כנס ראש הממשלה לשפה העברית, בהיכל התרבות בראשון לציון. תוכנית הכנס מופיעה כאן. פרטים והרשמה בטלפון 03-9488668.
• ב-19 בפברואר ייערך בתל אביב כינוס משותף לאקדמיה ללשון העברית ולמכון מופ"ת בנושא חיים עברית. ההשתתפות בכינוס היא בחינם, אך כרוכה בהרשמה עד ה-17 בפברואר. לפרטים ולתוכנית הכינוס ניתן ללחוץ כאן.
  
• המפגש החודשי של אגודת המתרגמים ייערך ביום ג' ה-26 בפברואר בשעות 17:00-20:30 במלון ליאונרדו בזל, רח' הירקון 156, תל אביב. ההרצאה הראשונה תעסוק במתורגמנות על סוגיה השונים, ותעביר אותה ג'יזל אבזון הנפלאה. ההרצאה השנייה תעסוק בסוגיות בתרגום שירה מצרפתית לעברית, ויעביר אותה פיטר רוטברג. עלות ההשתתפות היא 80 ש"ח לחברי אגודת המתרגמים ו-100 ש"ח למי שאינם חברים באגודה. להרשמה יש לשלוח מייל לכתובת monthly@ita.org.il ולציין בשורת הנושא את שמכם בעברית ובאנגלית ואם אתם חברים באגודה או לא. אם ברצונכם לרשום אנשים נוספים, ניתן לציין את שמותיהם ואת סטטוס החברות שלהם בגוף המייל. לפירוט ההרצאות ופרטים נוספים ניתן ללחוץ כאן.

 

השבוע נתקלתי בשני דברים שהייתי שמחה להוסיף לפוסטים ישנים. אחד הפוסטים הראשונים בתרגומיה היה על תרגום ליידיש של הספר "דג אחד, דג כפול, דג אדום, דג כחול" של ד"ר סוס. כעת נתקלתי בתמונה של תרגום נוסף של המתרגם שלום ברגר (שיש לו בלוג ביידיש, לכל המעוניין) לד"ר סוס, הפעם ל"חתול תעלול". נראה שאלו שתי היצירות היחידות של ד"ר סוס שברגר תרגם ושזכו לתרגום ליידיש בכלל.

בפוסט מאוחר יותר הזכרתי גרסאות כיסוי לשירים שהשפה בהן שונה מהשפה בגרסה המקורית. אחד השירים שהזכרתי שם הוא הגרסה היפנית של "אני חולם על נעמי", שהיא די מוכר. חיפוש אחריה בגוגל העלה גרסה קוריאנית לשיר, ששרה ג'ונג הונהי בשנת 1972:

אפשר רק להניח שהשיר הגיע לקוריאה אחרי שזכה לפופולריות ביפן. מה שמעניין הוא שבעוד שהגרסה היפנית שמרה על השם "נעמי" (שהוא שם מקובל לבנות גם ביפן), בגרסה הקוריאנית יש ניסיון לשמור על הצליל של המילה "שלך", המופיעה בסוף כל בית. אם יש בקהל דוברי קוריאנית, אני אשמח אם תוכלו לספר לנו אם יש גם דמיון במשמעות מילות השיר.

רוצים לצאת קצת מהבית ולהכיר מתרגמים נוספים? עכשיו יש לכם שתי הזדמנויות:

1. המפגש החודשי הבא של אגודת המתרגמים יערך ביום ה' ה-6 בדצמבר בשעות 17:00-20:30 במלון ליאונרדו באזל, רח' הירקון 156, תל אביב. ההרצאה הראשונה היא "מהו שֵׁם? גורמים דקדוקיים וחוץ-דקדוקיים בעיבוד שֵׁמוֹת", ויעביר אותה הבלשן אוון-גרי כהן. ההרצאה השנייה היא "מתרגם עומד מול תמרור עצור", ויעביר אותה המתרגם אליעזר נובודבורסקי. תוכלו לקרוא עוד על ההרצאות ועל ההרשמה באתר אגודת המתרגמים.

2. באוניברסיטת תל אביב ייערך הקורס "מפגשי עבודה עם עורכי תרגום", בימי ד' בשעות 16:00-18:00 החל מה-27.2.2013. במסגרת הקורס יציגו עורכי תרגום בכירים את השקפת עולמם המקצועית ואת דרכי ההתמודדות שלהם עם עריכת תרגום ספרותי ועיוני. המפגשים יהיו סדנתיים באופיים, והם נועדו לאפשר לסטודנטים להתנסות בעריכת טקסט מתורגם בהנחיית איש מקצוע. הקורס יעסוק בטקסטים מתורגמים מאנגלית לעברית. לפרטים נוספים, לחצו כאן.

בעזרתם האדיבה של חברי פורום תרגום ועריכה בפייסבוק ערכתי אתמול רשימה של סימנים לכך שאת מתרגמת, או צריכה להיות. הנה הסימנים הנבחרים:

(הסימנים נכתבו בלשון נקבה, בעיקר לאור הרוב הנשי באוכלוסיית המתרגמים, אך הם מתייחסים לשני המינים כמובן)

• את קוראת כל טקסט שאת רואה, גם אם זה קרטון החלב או בקבוק הקונדישינר.
• את גם מגיהה כל טקסט שנקרה על דרכך באובססיביות (כולל אלה שמופיעים על גב חומרי הניקוי) ועל הדרך גם עורכת אותו מחדש.
• את מקבלת צמרמורת מטעויות לשוניות.
  • את מתקנת דקדוק באובססיביות.
• את תמיד מצליחה לעזור לאנשים למצוא את המילים שהם מחפשים.
• את תמיד עוזרת לתיירים לתקשר עם נהג האוטובוס או הקופאית בסופר.
• כשאת קוראת טקסט להנאתך, תמיד מגיע השלב שאת פתאום שמה לב שאת מתרגמת אותו בראש.
• ואם זה ספר שלדעתך כדאי לקהל הישראלי לקרוא, את גם מנסה להחליט אם את רוצה לתרגם אותו.
• כולם שואלים אותך תמיד על פירושים של מילים.
• בדרך כלל את גם יודעת את התשובה.
• כששואלים אותך שאלה מקצועית, התשובה שלך ברוב הפעמים היא "מה ההקשר?".
• כשאת קוראת ספר מתורגם את כל הזמן חושבת מה היה כתוב במקור.
• ואז לפעמים את מגלה שאת כבר קוראת את הספר בשפת המקור.
• כשאת קוראת ספר עם משחקי מילים, את מדוכאת או מתוסכלת כי אי אפשר לתרגם אותם.
• ואז את מרחמת על מי שיתרגם את הספר הזה.
• את מכירה את הטקסט שלך יותר טוב ממי שכתב אותו.
• לא תנוחי ולא תשקטי עד שתמצאי את המילה המדויקת שאת מחפשת.
• לפעמים את גם מתעוררת באמצע הלילה עם המילה שלא מצאת אתמול.
• כשאת קוראת ספר מתורגם, את קודם כל בודקת מי תרגם אותו.
• את מתעצבנת כשביקורות הספרותיות לא מזכירות את המתרגמ/ת.
• שואלים אותך לפחות פעם בחודש למה צריך מתרגמים אם יש גוגל.
• או ששואלים אותך למה התרגומים של שמות הסרטים כל כך גרועים. (את התשובות לשתי השאלות תוכלו לקרוא כאן.)
• מספר המילונים שברשותך הוא דו-ספרתי, ורוב הסיכויים שספרת העשרות היא לא 1.
• כשאת נתקלת במילה שלא הכרת ונאלצת לחפש אותה במילון אין מאושרת ממך.
• את מתקשרת לחברת לימוזינות ומבקש לברר על אורך לימוזינות ושמותיהן כאן בארץ . שלא להזכיר חנויות לדברי צורפות, משתלות נבחרות, מפעלי תעשייה כבדה, מפעילי עגורנים, עורכי דין, רואי חשבון וחברים בלהקות רוק – כל מי שיכול לעזור לך למצוא את המונח המדויק.
• במסגרת החיפוש אחר המונח הנכסף גם נכנסת לאינספור פורומים מקצועיים ברשת וכתבת פוסטים שהתחילו ב"שלום, אני מתרגמת ויש לי טקסט שעוסק ב…".
• בכל פעם שמישהו מזכיר את כריסטיאן סלייטר, את מדמיינת אותו רכון על גג של כנסיה. (זו הסיבה.)

יש לכם עוד סימנים? אתם מוזמנים לכתוב אותם בתגובות.

תודה לכל חברי הקבוצה ובמיוחד ללינדה פניאס-אוחנה, ענבל שגיב-נקדימון, לירון אבידר, שרונה גורי, ליאור בצר, נינה רימון-דייויס, תמי אילון-אורטל, עדה לוינסקי, אנה לין, גיא הרלינג, מור רוזנפלד, אורה דנקנר ויפעת בן-יעקב.

בתל אביב ורחובות (ואולי בערים נוספות) נערכו בשנים האחרונות אירועי "מדע על הבר", שבהם מדענים מאוניברסיטת תל אביב וממכון ויצמן (בהתאמה) פשטו על הפאבים בעירם והעבירו בהם הרצאות לקהל הרחב. כעת יש בחיפה יוזמה בשם "רוח על הבר", שבמסגרתה 12 חוקרים מהפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת חיפה ירצו בפאבים על נושאים שונים.

האירוע הקרוב יתקיים ביום הראשון הקרוב, ה-11.11, בשעה 21:00. רוב ההרצאות נראות מעניינות, אבל שתיים מהן גם קשורות לענייננו, ובנושאים שאפשר לדבר עליהם שעות: ד"ר אהרון גבע קלינברג מהחוג לשפה וספרות ערבית ירצה על "ממגדל בבל ועד ימינו: החידות המסתוריות של שפות העולם" (ההרצאה תיערך בפאב העוגן, רח' שער פאלמר 3). פרופ' רותם קובנר מהחוג ללימודי מזרח אסיה ירצה על "שפתו של השטן – מדוע כל כך קשה ללמוד יפנית?" (פאב מיידלרס, שד' מוריה 126).

שתי ההרצאות מופיעות בלוח האירועים של התרגומיה.

*** עדכון: כדי להירשם להרצאות כנראה צריך להתקשר לפאב הרלוונטי ולהזמין מקום.

בלימודי התרגום שלי כתבתי יחד עם חברותיי מיה בנסקי וסהר קלאר (אז סהר יעקובי) עבודה על נורמות של תרגום פרוזה יפנית לעברית, במסגרת קורס של פרופ' ניצה בן ארי.

גרסה מקוצרת של העבודה התפרסמה בגיליון 2012 של "תרגימא", כתב העת של אגודת המתרגמים בישראל, שיצא לרגל הכנס האחרון של האגודה.

אתם מוזמנים להיכנס לגיליון כאן ולקרוא את המאמר שלנו ואת יתר המאמרים שפורסמו.

היום יש לנו ראיון נוסף בסדרת הראיונות עם מתרגמים לא-ספרותיים, ועל כיסא המרואיינת נמצאת הפעם רותי לודלם, מתרגמת אקדמית מעברית לאנגלית ולהיפך ובעלת הבלוג Reality and Fiction. אתם מוזמנים לשאול את רותי שאלות בתגובות.

איך הגעת לתרגום?

נולדתי באנגליה לאם אנגלייה ואב ישראלי, וגדלתי דו-לשונית מלידה. כשעליתי לארץ בגיל 9 המשכתי לדבר עם אמא באנגלית, ושימרתי את השפה. בשונה מרוב המתרגמים, אני מתרגמת בשני הכיוונים, עברית-אנגלית ואנגלית-עברית. התחלתי לעבוד בתרגום עבור סטודנטים בזמן הלימודים באוניברסיטה, והבחירה במקצוע נראתה לי טבעית ומתאימה. עם הזמן בחרתי להתמחות בתרגום אקדמי במדעי הרוח והחברה.

מה את אוהבת במקצוע?

העיסוק בשפה ובתכנים המתורגמים, החשיפה לתחומי מחקר מגוונים, וההתפתחות האישית המתמדת. בתרגום אני נהנית משלושת המרכיבים החשובים של כל עבודה (לפי דניאל פינק): אוטונומיה, מומחיות ותכלית.

 מה היית עושה אם לא היית מתרגמת?

בנוסף לתרגום אני כותבת סיפורים וחיבורים עיוניים. בבלוג שלי אני כותבת על ספרים שאני קוראת ועל כל דבר שמעניין אותי. אילו לא היה לי צורך להתפרנס, הייתי מעדיפה לכתוב בעצמי ולא לתרגם דברים של אחרים.

מה האתגרים בתרגום אקדמי?

קודם כל, צריך להבין את הנושא ואת המתודולוגיה, ולכן צריך להתמחות בתחומים ספציפיים. התחום דורש יכולת כתיבה אקדמית בשפת היעד, והתאמה של הספר או המאמר לדרישות (לפעמים שרירותיות!) של כתב העת או ההוצאה מבחינת סגנון וצורת ההפניות הביבליוגרפיות.

תחום התרגום האקדמי, במיוחד במדעי הרוח והחברה, יכול להיות טעון פוליטית. איך אפשר לשמור על נייטרליות? האם צריך לשמור על נייטרליות כל הזמן, או להיצמד לרוח הכותב?

התרגום צריך לשקף את הכוונה ואת השקפת העולם של המחבר, אך גם להתאים לקהל היעד. לדעתי אי-אפשר לכתוב בצורה נייטרלית. אני נוהגת לעבוד בשיתוף פעולה עם המחבר ולהגיע לפתרונות מוסכמים.

איך את מתמודדת עם השיווק העצמי, שמתרגמים כה רבים מתקשים בו?

בשנים האחרונות רוב העבודה שלי מגיעה מהמלצות של לקוחות או של מתרגמים אחרים. בעבר השתתפתי במשך ארבע שנים בקבוצת BNI ליצירת קשרים עסקיים.

אילו תכונות, ידע וכלים חשובים למתרגמים אקדמיים ולמתרגמים בכלל?

קודם כל, אהבה גדולה לשפות, לקריאה ולכתיבה. יצירתיות לצד חשיבה אנליטית. משמעת עצמית כדי לעבוד באופן עצמאי. רצון ללמוד ולהתפתח בצורה מתמדת, ויכולת לקבל ביקורת בונה. וכמובן, יחסי אנוש טובים כדי ליצור שיתוף פעולה פורה עם הלקוחות.

יש לך עצות למתרגמים מתחילים, בתחום האקדמי ובכלל?

להחליט מראש על צמד שפות ועל תחום התמחות ספציפי ולא לנסות לתרגם "הכל". נדרשת חשיפה יומיומית סבילה (קריאה והקשבה) ופעילה (כתיבה ודיבור) לשפת המקור ולשפת היעד ולסוגי החומרים המתורגמים. בתחילת הדרך עבדתי עם סוכנויות תרגום שהחזירו לי תרגומים לאחר עריכה, וזה עזר לי ללמוד ולהשתפר. צריך לדעת להגיד "לא" להצעות עבודה במקרים הבאים: מחיר נמוך מדי, לוח זמנים צפוף מדי, חומר שאינו בתחום ההתמחות, ולקוח "בעייתי". כדאי להצטרף לאגודת המתרגמים בישראל ולקבוצות דיון של מתרגמים.

על אילו מקורות את ממליצה? (לא בהכרח מקוונים)

אני נוהגת לבדוק מינוח במילונים מודפסים ומקוונים, וגם בחיפושים כלליים באינטרנט. צריך לדעת לברור את מקורות המידע, ולהעדיף מקורות רלוונטיים. במקרים שהלקוח מכיר את שפת היעד, רצוי להתייעץ איתו לגבי המינוח המקובל.

ראיונות קודמים

• אלן קליימן – מתרגם פיננסי מעברית לאנגלית
• צביה לוין – מתרגמת רפואית מאנגלית לעברית
• קרן נייזר-כהן – מתרגמת משפטית אנגלית-עברית