לא מזמן קיבלתי הצעת עבודה שעסקה בתחום שמוגדר אצלי מפוקפק (אם כי חוקי, יש לציין). בעקבות זאת התחלתי לחשוב מתי לדחות עבודות על בסיס מוסרי, ואם בכלל כדאי לעשות את זה.

ההחלטה והקריטריונים הם כמובן מאוד אינדיבידואליים: יש אנשים שידחו על הסף כל עבודה שנחשבת בעיניהם בלתי מוסרית, יש אנשים שישקלו כל מקרה לגופו ויש אנשים שמבחינתם עבודה היא עבודה. כל הגישות לגיטימיות בעיניי, אבל כדאי להקדיש לסוגיה זו מחשבה ולהתכונן למקרים כאלה מראש.

אחד הגורמים החשובים לדעתי בהחלטה האם לקבל את העבודה או לא הוא יכולת הניתוק הרגשי מנושא הטקסט. אם קשה למתרגם להתנתק מהרגשות השליליים שהטקסט מעורר בו, במקרה הטוב הוא עלול לדחות את ביצוע עבודת התרגום ו"למרוח" אותה על פני זמן רב, מה שיימנע ממנו לקבל עבודות נוספות. במקרה הגרוע גם איכות התרגום עלולה להיפגע. אם התרגום יהיה גרוע, הלקוח עשוי לדרוש הנחה על מחיר העבודה, ואז היא עוד פחות תשתלם לכם.

יש לשקול גם את עומס העבודה שלנו: האם יש לנו הרבה עבודות כרגע? האם העבודה הזו תמנע מאיתנו לקבל תרגומים מלקוחות אחרים? אם אתם בתחילת דרככם המקצועית, העבודה הזו תספק לכם ניסיון והכנסה, וזה גם שיקול חשוב.

בנוסף לשיקולים הללו כדאי לחשוב גם על האפשרות שהלקוח יהפוך ללקוח קבוע: האם אנחנו מעוניינים לתרגם עוד טקסטים מהסוג הזה? האם אנחנו מעוניינים שהלקוח יפנה אלינו לקוחות הדומים לו? גם אם התשובה היא לא, אולי תעדיפו לקבל את העבודה ולהפנות בהמשך את הלקוח למתרגם אחר.

השאלות עד כה רלוונטיות לא רק לטקסטים בעייתיים מוסרית, אלא לכל עבודה שאנחנו מהססים לקבל מסיבות כאלו ואחרות. כאשר הטקסט נראה לנו מפוקפק, מתווספות כמובן גם השאלות המוסריות: האם אנחנו מוכנים לקחת חלק בהפצת הדעות/המוצרים/כל דבר אחר שהטקסט מקדם? האם יש לתרגום שלנו השלכות?

היה והחלטתם בסופו של דבר שלא לקבל את העבודה, אין צורך להסביר ללקוח בדיוק מדוע החלטתם לדחות אותה. אתם תמיד יכולים לומר בדיפלומטיות שאתם לא מתמצאים בנושא או לא פנויים.

מה דעתכם? האם דחיתם פעם עבודה שנגדה את המצפון שלכם? מה היו השיקולים שלכם?