ראיון עם רותי לודלם, מתרגמת אקדמית

היום יש לנו ראיון נוסף בסדרת הראיונות עם מתרגמים לא-ספרותיים, ועל כיסא המרואיינת נמצאת הפעם רותי לודלם, מתרגמת אקדמית מעברית לאנגלית ולהיפך ובעלת הבלוג Reality and Fiction. אתם מוזמנים לשאול את רותי שאלות בתגובות.

איך הגעת לתרגום?

נולדתי באנגליה לאם אנגלייה ואב ישראלי, וגדלתי דו-לשונית מלידה. כשעליתי לארץ בגיל 9 המשכתי לדבר עם אמא באנגלית, ושימרתי את השפה. בשונה מרוב המתרגמים, אני מתרגמת בשני הכיוונים, עברית-אנגלית ואנגלית-עברית. התחלתי לעבוד בתרגום עבור סטודנטים בזמן הלימודים באוניברסיטה, והבחירה במקצוע נראתה לי טבעית ומתאימה. עם הזמן בחרתי להתמחות בתרגום אקדמי במדעי הרוח והחברה.

מה את אוהבת במקצוע?

העיסוק בשפה ובתכנים המתורגמים, החשיפה לתחומי מחקר מגוונים, וההתפתחות האישית המתמדת. בתרגום אני נהנית משלושת המרכיבים החשובים של כל עבודה (לפי דניאל פינק): אוטונומיה, מומחיות ותכלית.

 מה היית עושה אם לא היית מתרגמת?

בנוסף לתרגום אני כותבת סיפורים וחיבורים עיוניים. בבלוג שלי אני כותבת על ספרים שאני קוראת ועל כל דבר שמעניין אותי. אילו לא היה לי צורך להתפרנס, הייתי מעדיפה לכתוב בעצמי ולא לתרגם דברים של אחרים.

מה האתגרים בתרגום אקדמי?

קודם כל, צריך להבין את הנושא ואת המתודולוגיה, ולכן צריך להתמחות בתחומים ספציפיים. התחום דורש יכולת כתיבה אקדמית בשפת היעד, והתאמה של הספר או המאמר לדרישות (לפעמים שרירותיות!) של כתב העת או ההוצאה מבחינת סגנון וצורת ההפניות הביבליוגרפיות.

תחום התרגום האקדמי, במיוחד במדעי הרוח והחברה, יכול להיות טעון פוליטית. איך אפשר לשמור על נייטרליות? האם צריך לשמור על נייטרליות כל הזמן, או להיצמד לרוח הכותב?

התרגום צריך לשקף את הכוונה ואת השקפת העולם של המחבר, אך גם להתאים לקהל היעד. לדעתי אי-אפשר לכתוב בצורה נייטרלית. אני נוהגת לעבוד בשיתוף פעולה עם המחבר ולהגיע לפתרונות מוסכמים.

איך את מתמודדת עם השיווק העצמי, שמתרגמים כה רבים מתקשים בו?

בשנים האחרונות רוב העבודה שלי מגיעה מהמלצות של לקוחות או של מתרגמים אחרים. בעבר השתתפתי במשך ארבע שנים בקבוצת BNI ליצירת קשרים עסקיים.

אילו תכונות, ידע וכלים חשובים למתרגמים אקדמיים ולמתרגמים בכלל?

קודם כל, אהבה גדולה לשפות, לקריאה ולכתיבה. יצירתיות לצד חשיבה אנליטית. משמעת עצמית כדי לעבוד באופן עצמאי. רצון ללמוד ולהתפתח בצורה מתמדת, ויכולת לקבל ביקורת בונה. וכמובן, יחסי אנוש טובים כדי ליצור שיתוף פעולה פורה עם הלקוחות.

יש לך עצות למתרגמים מתחילים, בתחום האקדמי ובכלל?

להחליט מראש על צמד שפות ועל תחום התמחות ספציפי ולא לנסות לתרגם "הכל". נדרשת חשיפה יומיומית סבילה (קריאה והקשבה) ופעילה (כתיבה ודיבור) לשפת המקור ולשפת היעד ולסוגי החומרים המתורגמים. בתחילת הדרך עבדתי עם סוכנויות תרגום שהחזירו לי תרגומים לאחר עריכה, וזה עזר לי ללמוד ולהשתפר. צריך לדעת להגיד "לא" להצעות עבודה במקרים הבאים: מחיר נמוך מדי, לוח זמנים צפוף מדי, חומר שאינו בתחום ההתמחות, ולקוח "בעייתי". כדאי להצטרף לאגודת המתרגמים בישראל ולקבוצות דיון של מתרגמים.

על אילו מקורות את ממליצה? (לא בהכרח מקוונים)

אני נוהגת לבדוק מינוח במילונים מודפסים ומקוונים, וגם בחיפושים כלליים באינטרנט. צריך לדעת לברור את מקורות המידע, ולהעדיף מקורות רלוונטיים. במקרים שהלקוח מכיר את שפת היעד, רצוי להתייעץ איתו לגבי המינוח המקובל.

ראיונות קודמים

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s