אתם אוהבים שפות, או שלמדתם ספרות אנגלית ואתם רוצים לעשות עם זה משהו. אתם שוקלים להיות מתרגמים, אבל אתם לא יודעים איפה להתחיל? הנה מדריך קצרצר שייתן לכם כיוון.

כדי לקבל מושג על העולם ועל השוק שאליהם אתם נכנסים (בהתאם לשפות ולתחומים שאתם מתרגמים), רצוי להתייעץ עם מתרגמ/ת ותיק/ה ומומלץ גם לקרוא מדריך עסקי למתרגמים, כמו הספרים שסיקרתי כאן וכאן.

אם אחרי כל הבירורים אתם בטוחים שזו הקריירה בשבילכם, זה הזמן לפתוח עסק באופן רשמי. התייעצו עם רואה/ת חשבון או יועצ/ת מס וגשו לרשויות המתאימות (מע"מ, מס הכנסה וביטוח לאומי). זה גם השלב לדאוג לחשבוניות ולקבלות (התייעצו עם מומחה המסים שלכם כדי להחליט על הנוסח ואם להדפיס פנקסים או להשתמש בתוכנה להנהלת חשבונות).

עכשיו הגיע הזמן להשיג לקוחות. צרו קשר עם סוכנויות תרגום ושלחו להן קורות חיים (על סימני אזהרה בעבודה עם סוכנויות תרגום ניתן לקרוא כאן). נסו גם לאפיין את הלקוחות הפוטנציאליים שלכם לפי השפות והתחומים שבהם אתם עוסקים (למשל, אם אתם מתרגמים טקסטים משפטיים מסינית לעברית, חפשו חברות ומשרדי עורכי דין העובדים מול סין) ופנו אליהם (שימו לב לחוק הספאם). התאזרו בסבלנות: גם אם הם מעוניינים בשירותיכם, ייתכן שאין להם צורך בהם כרגע, אבל הם יפנו אליכם בעתיד. בנוסף, ספרו לכל מי שאתם מכירים מה אתם עושים – אי אפשר לדעת מאיפה תגיע העבודה הבאה.

כדאי לכם לשקול גם לימודי תרגום, שכן פרט לידע המקצועי שתרכשו, המודעות אליהם בשוק הולכת וגוברת, וחלק מצרכני שירותי התרגום עשויים להגדיר אותם כדרישה. בנוסף, זוהי פלטפורמה נהדרת להיכרות עם מתרגמים נוספים. ישנן תוכניות לימודי תעודה בתרגום באוניברסיטת תל אביב (שם למדתי) ובמכללת בית ברל. ותוכנית לתואר שני בתרגום באוניברסיטת בר-אילן.

כדאי מאוד להצטרף לקהילת המתרגמים בארץ ובעולם, שכן תרוויחו כך מסגרת חברתית ומקצועית. תוכלו לקרוא עוד בנושא כאן.

המתרגמים הוותיקים שבקהל – יש לכם עוד הצעות וטיפים? אתם מוזמנים לפרט בתגובות.

לקריאה נוספת

• לא הביישן מתרגם – מדריך למציאת עבודה – עבד בתרגום
• שני פוסטים נהדרים למתרגמים מתחילים – התרגומיה
• שלוש רשימות – התרגומיה

חלק לא קטן מהפוסטים שלי מכוון למתרגמים, אבל הפוסט הזה מיועד דווקא לצד השני – מורה נבוכים למי שנעזר בשירותי תרגום לראשונה (ולא רק). איך בוחרים מתרגם?

אחת השאלות הראשונות שניצבים מולן היא האם לפנות למתרגם או לסוכנות תרגום. אם אתם מתרגמים את הטקסט למספר שפות, ייתכן שתעדיפו לפנות לסוכנות תרגום בעלת ניסיון שתרכז עבורכם במקצועיות את כלל העבודה מול המתרגמים. אם אתם מתרגמים את הטקסט לשפה אחת בלבד, יהיה קל יותר לעבוד עם מתרגם יחיד, שיוכל להפנות אליכם ישירות את כל השאלות ולחסוך בזמן התיווך של הסוכנות. ייתכן גם שעבודה מול מתרגם יחיד תהיה זולה יותר, ללא דמי התיווך של הסוכנות. לעומת זאת, לסוכנויות תרגום יש יתרון גם בתרגום כמות גדולה של טקסט בזמן קצר, שכן היא תחלק את העבודה בין מספר מתרגמים (אבל אני מכירה גם מתרגמים מצוינים שנעזרים בקולגות בפרויקטים גדולים). כדי שיהיה לכם קנה מידה, הספק של מתרגם ביום הוא כ-2000-3000 מילים, אך ייתכנו חריגות לשני הכיוונים בהתאם לסוג הטקסט.

אם החלטתם לפנות ישירות למתרגם, עליכם לדעת איך בוחרים מתרגם. קודם כל, חשוב שתדעו שתרגום אינו סימטרי, כלומר מתרגם שמתרגם לשפה מסוימת לא בהכרח יכול לתרגם ממנה (למשל, מתרגם מאנגלית לעברית לא בהכרח מתרגם גם מעברית לאנגלית). הסיבה לכך היא שנהוג לתרגם אך ורק לשפת האם, שכן אנחנו מתבטאים הכי טוב והכי טבעי בשפת האם שלנו (עם זאת, יש מתרגמים שבילו תקופות ארוכות בחו"ל והם יכולים לתרגם לשני הכיוונים, אבל יש לבדוק זאת מראש). לכן כשבוחרים מתרגם יש לשים לב לשפות שבהן המתרגם והטקסט עוסקים ולוודא שהמתרגם אכן מתרגם בכיוון הרצוי לכם. אם אתם מתרגמים לשפה שיש לה כמה דיאלקטים (כגון אנגלית, ספרדית או פורטוגזית), ודאו שהמתרגם אכן מתרגם לדיאלקט המבוקש. בנוסף, שימו לב גם לנושא הטקסט. המתרגם צריך להבין את הטקסט שהוא מתרגם ולהכיר את המינוח בשפת היעד (השפה שאליה מתרגמים), ואם אתם מתרגמים חוזה משפטי או מסמך רפואי, למתרגם צריך להיות רקע מתאים כדי שהוא יוכל לתרגם את המסמכים כראוי. ניתן לבקש מהמתרגם קורות חיים או דוגמאות של תרגומים קודמים להתרשמות.

בארץ נהוג לתמחר תרגומים לפי מספר המילים בשפת היעד (כלומר, בטקסט המתורגם), והמחיר הוא לרוב ליחידות של 250 מילים (הנקראות גם יחידות תרגום). לכן, כשאתם מבקשים הצעת מחיר תתבקשו לציין את מספר המילים בטקסט המקור (הטקסט שאתם מעוניינים לתרגם), והמתרגם או הסוכנות יתמחרו את התרגום לפי אומדן של מספר המילים בטקסט היעד (למשל, בתרגום לעברית יש כ-20-30% פחות מילים מאשר בטקסט המקורי באנגלית, ולכן אם ביקשתם לתרגם 1000 מילים באנגלית, התמחור ייעשה לפי הערכה של כ-750 מילים בטקסט המתורגם). שימו לב: ישנם סוגי טקסטים שהמתרגם יעדיף לתת להם מחיר קבוע מראש, כגון תעודות רשמיות או קורות חיים. יש לציין גם למתי הטקסט מבוקש: אם התרגום דחוף או שהוא דורש מהמתרגם לעבוד בשעות לא שגרתיות, התרגום עשוי להיות יקר יותר. רצוי לציין לא רק תאריך יעד, אלא גם שעת יעד, למניעת אי-נעימויות.

יש סיכוי טוב שהמתרגם יבקש לראות את הטקסט מראש, כדי לדעת אם הוא אכן מסוגל לתרגם אותו. אם הטקסט סודי ואינכם ששים לשלוח אותו לכל אחד, אתם יכולים לשלוח קטע מייצג. דעו גם שמתרגם החבר באגודת המתרגמים בישראל מחויב לשמירה על סודיות, בהתאם לקוד האתי של האגודה.

בין אם בחרתם לפנות למתרגם או לסוכנות תרגום, דעו שמקובל לבקש מבחן תרגום להתרשמות מביצועי המתרגם. מבחן תרגום יכול להיות קטע מהטקסט (או מטקסט דומה) באורך 250 מילים ללא תשלום, אך יש לשמור על פרופורציה: רוב המתרגמים לא יסכימו לתרגם 250 מילה לדוגמה כדי להשיג פרויקט באורך 400 מילה. אם אתם מתלבטים בין כמה מתרגמים, אל תכריעו רק על בסיס המחיר, אלא תביאו בחשבון גם את איכות מבחני התרגום. הזול עלול לעלות לכם ביוקר.

אחרי שבחרתם את ספק התרגום שלכם, בין אם מתרגם או סוכנות, תעזרו למתרגם לתרגם בשבילכם על הצד הטוב ביותר. מומלץ לתאם ציפיות כדי למנוע אי-נעימויות: לאיזו מטרה הטקסט – האם אתם מעוניינים רק להבין את הרעיון הכללי או שאתם מפרסמים את הטקסט? האם אתם רוצים רק לתרגם את הטקסט במצגת או שאתם רוצים שהמתרגם גם יכניס את הטקסט למצגת עצמה? צריך לתרגם רק את הטקסט במאמר, או גם את הערות השוליים, הכיתוב באיורים והביבליוגרפיה? (כדאי לדון על כך במעמד הצעת המחיר כדי שהיא תהיה כמה שיותר מדויקת). בנוסף, תעבירו למתרגם כל חומר עזר שיכול לסייע לו, כגון מונחונים, תרגומים קודמים (גם אם לא אהבתם אותם, המתרגם יכול ללמוד מהם על דרך השלילה אם תסבירו לו מה לא אהבתם), אתרים רלוונטיים, עזרים חזותיים (אם אתם מתרגמים טקסט על יצירת אמנות, כדאי שהמתרגם יראה איך היא נראית) וכדומה. מומלץ לכם להיות זמינים בעת התרגום, כדי שתוכלו לענות על שאלות אם יהיו.

כמה מילים לסטודנטים: שוק התרגום לסטודנטים הוא שוק נפרד משוק התרגום המקצועי, והמחיר בהתאם. לסטודנטים מומלץ לחלק ביניהם את תרגום המאמר או לפנות למתרגמים המפרסמים את עצמם בשטח האוניברסיטה או באתרים לסטודנטים (כגון אתרי אגודות הסטודנטים והמד"ס).

יש לכם עוד שאלות? אתם מתרגמים ויש לכם הערות נוספות? אתם מוזמנים להשאיר אותן בתגובות.

אחד המאפיינים של עבודת המתרגם נקרא באנגלית feast or famine (משתה או רעב). הכוונה היא שמרפי ידידנו דואג שמפלס העבודה שלנו לא יהיה אחיד: או שאנחנו מוצפים בפרויקטים, או שאין לנו עבודה במשך תקופה מסוימת, לא משנה עד כמה אנחנו מתרגמים מוכשרים ומבוקשים. בתקופות השפל (ובכלל) חשוב לזכור שכבעלי עסק של אדם אחד יש לנו עוד כובעים רבים פרט לכובע המתרגם ולנצל את הזמן הפנוי לתפקידים האחרים שלנו:

• בירוקרטיה והנהלת חשבונות – כיוון שאלה לא הפעולות האהובות על רובנו, אני מניחה שיש מתרגמים שצריכים להשלים פערים בתחום בתקופות השפל. זו גם הזדמנות טובה לבדוק אם יש לקוחות שעדיין לא שילמו לנו ולשלוח להם תזכורות.
• התעדכנות מקצועית – הצטבר לכם חומר מקצועי שלא קראתם, בין אם על תרגום, ניהול עסק או בתחום ההתמחות שלכם? עכשיו יש לכם זמן לקרוא אותו.
• כנסים מקצועיים – אם אתם נמנעים לרוב מהשתתפות בכנסים בגלל עומס העבודה שלכם, עכשיו זו ההזדמנות לצאת מהבית, ללמוד משהו ולהכיר קולגות או לקוחות פוטנציאליים. אתם יכולים ללכת לאירועים של אגודת המתרגמים או לכנסים וימי עיון בתחום ההתמחות שלכם.
• גיוס לקוחות – תפנו לגורמים שמעניינים אתכם כלקוחות ותציעו להם את שירותיכם. במקרה הכי גרוע הם ידחו אתכם בנימוס ומצבכם בפועל לא ישתנה. שימו לב: כדאי לחשוב היטב איך לפנות ללקוחות בגלל חוק הספאם. אתם גם יכולים לנצל את ההפוגה כדי להזכיר את קיומכם ללקוחות שלא שמעתם מהם מזה זמן רב.
• תחזוקה וגיבוי של המחשב – המחשב הוא כלי העבודה המרכזי שלכם,  ותרגומי העבר הם הארכיון וגוף הידע שלכם. עכשיו יש לכם הזדמנות לדאוג ששום דבר לא ילך לאיבוד ולטפל במחשב אם צריך.
• שיווק – רציתם להקים אתר או לעצב לוגו חדש? עכשיו יש לכם הזדמנות.
• קריאה – שתיים מהסיבות שאני אוהבת להיות מתרגמת הן: 1. כל פיסת מידע או ידע, לא משנה עד כמה איזוטרית, יכולה להיות שימושית בעבודה. 2. קריאת כל טקסט שהוא יכולה להיחשב כלימוד, אם שמים לב לשפה ולמשלב. לכן אתם יכולים לנצל את ההפוגה לקריאת כל טקסט שהוא, גם אם הוא לא יתרום לכם מקצועית באופן ישיר.
• מנוחה – הייתה לכם תקופה עמוסה, ואתם לא יודעים מתי העומס יתחדש. חשוב גם למלא קצת את המצברים.

מה אתם עושים בתקופות שפל? איך אתם מפיקים מהן את המרב?

לא מזמן קיבלתי הצעת עבודה שעסקה בתחום שמוגדר אצלי מפוקפק (אם כי חוקי, יש לציין). בעקבות זאת התחלתי לחשוב מתי לדחות עבודות על בסיס מוסרי, ואם בכלל כדאי לעשות את זה.

ההחלטה והקריטריונים הם כמובן מאוד אינדיבידואליים: יש אנשים שידחו על הסף כל עבודה שנחשבת בעיניהם בלתי מוסרית, יש אנשים שישקלו כל מקרה לגופו ויש אנשים שמבחינתם עבודה היא עבודה. כל הגישות לגיטימיות בעיניי, אבל כדאי להקדיש לסוגיה זו מחשבה ולהתכונן למקרים כאלה מראש.

אחד הגורמים החשובים לדעתי בהחלטה האם לקבל את העבודה או לא הוא יכולת הניתוק הרגשי מנושא הטקסט. אם קשה למתרגם להתנתק מהרגשות השליליים שהטקסט מעורר בו, במקרה הטוב הוא עלול לדחות את ביצוע עבודת התרגום ו"למרוח" אותה על פני זמן רב, מה שיימנע ממנו לקבל עבודות נוספות. במקרה הגרוע גם איכות התרגום עלולה להיפגע. אם התרגום יהיה גרוע, הלקוח עשוי לדרוש הנחה על מחיר העבודה, ואז היא עוד פחות תשתלם לכם.

יש לשקול גם את עומס העבודה שלנו: האם יש לנו הרבה עבודות כרגע? האם העבודה הזו תמנע מאיתנו לקבל תרגומים מלקוחות אחרים? אם אתם בתחילת דרככם המקצועית, העבודה הזו תספק לכם ניסיון והכנסה, וזה גם שיקול חשוב.

בנוסף לשיקולים הללו כדאי לחשוב גם על האפשרות שהלקוח יהפוך ללקוח קבוע: האם אנחנו מעוניינים לתרגם עוד טקסטים מהסוג הזה? האם אנחנו מעוניינים שהלקוח יפנה אלינו לקוחות הדומים לו? גם אם התשובה היא לא, אולי תעדיפו לקבל את העבודה ולהפנות בהמשך את הלקוח למתרגם אחר.

השאלות עד כה רלוונטיות לא רק לטקסטים בעייתיים מוסרית, אלא לכל עבודה שאנחנו מהססים לקבל מסיבות כאלו ואחרות. כאשר הטקסט נראה לנו מפוקפק, מתווספות כמובן גם השאלות המוסריות: האם אנחנו מוכנים לקחת חלק בהפצת הדעות/המוצרים/כל דבר אחר שהטקסט מקדם? האם יש לתרגום שלנו השלכות?

היה והחלטתם בסופו של דבר שלא לקבל את העבודה, אין צורך להסביר ללקוח בדיוק מדוע החלטתם לדחות אותה. אתם תמיד יכולים לומר בדיפלומטיות שאתם לא מתמצאים בנושא או לא פנויים.

מה דעתכם? האם דחיתם פעם עבודה שנגדה את המצפון שלכם? מה היו השיקולים שלכם?

היום יש לנו פוסט אורח שכתבה חברתי ועמיתתי סטלה פנטופל, מתרגמת מאנגלית ומרוסית לעברית. סטלה חולקת איתנו מניסיונה בעבודה עם סוכנויות תרגום ומסבירה לנו איך לזהות סוכנויות תרגום בעייתיות.

שלחתם קורות חיים לעשרות (אם לא מאות) סוכנויות תרגום, חיכיתם בסבלנות וסופסוף הגיע הטלפון המיוחל ובעברו השני של הקו מנהל/ת פרויקטים שרוצה לשאול אתכם כמה שאלות ולמלא כמה פרטים. איך תדעו ששיתוף הפעולה עם סוכנות התרגום יהיה מוצלח, פורה ונעים?

לפני כמה שבועות יצרה איתי קשר סוכנות תרגום שקיבלה את קורות החיים שלי לפני שנה. זו הייתה שיחה רגילה למדי, אך היא השאירה לי טעם מר בפה, ולאחריה ניסיתי לחשוב ולהגדיר לעצמי מה סוכנות תרגום טובה לא תעשה:

• התמקחות – אחת השאלות הראשונות שעולות בשיחת הטלפון הראשונה היא שאלת התעריף. התשובה שלכם יכולה להוביל לשני תסריטים אפשריים: התעריף יירשם בנימוס וללא שאלות (ואם התעריף גבוה מדי, הם פשוט לא יעבדו אתכם), או שתתחיל עמידה על המקח. מקח? יגידו לכם שהתעריף שהצעתם גבוה מדי ויש להם המון מתרגמים שעובדים בתעריף נמוך יותר (שיכול להיות גם תעריף נמוך מדי שאינו מכבד אתכם ואת המקצוע),ומכיוון שהמתרגמים האחרים עובדים בתעריף הזה יש להם הרבה/המון עבודה והם עסוקים כל החודש. סחטנות או "ריגשי" מסוג זה הם עבורי נורה אדומה – גם אם הסוכנות תספק לכם המון עבודה, נחסמת בפניכם האפשרות לקבל עבודות בתעריף גבוה יותר. כמו כן, התפשרות על התעריף תמורת הבטחה לעבודות רבות היא מסוכנת, כי היא אינה מבטיחה שתהיו פנויים לקבל אותן או שהן יתאימו לכם.
• לשאול עם מי אתם עובדים – שאלה נוספת שגורמת לי לנוע באי-נוחות ומזהירה מהבאות היא "עם איזה חברות תרגום אחרות עבדת?" רציתי לדעת האם זו שאלה מקובלת והחלטתי לשאול בעלת סוכנות תרגום טובה ואמינה אם היא נוהגת לשאול מתרגמים פוטנציאליים את השאלה. היא ענתה שבשום פנים ואופן לא: לא רק שזה לא מעניין אותה, אלא היא גם מאמינה שזה בכלל לא עניינה כי ההתקשרות עם המתרגם היא על בסיס עבודת פרילנסר. היא הדגישה כי לעתים סוכנויות מציגות את השאלה כדי לרגל ולהבין מול מי הם מתחרים.
• חוזים והסכמי סודיות – אין ספק שלחוזים והסכמי סודיות חשיבות רבה בהסדרת העבודה מול הסוכנות. עם זאת, הייתי ממליצה לקרוא בעיון רב את החוזים שקיבלתם ולוודא שלא מסתתרים בהם סוסים טרויאנים מהסוג הגרוע ביותר. למה אני מתכוונת? בעיקר לסעיפי אי-תחרות המטילים מגבלות על עבודתכם, לפחות עם לקוחות סוכנות התרגום, למשך פרקי זמן לא הגיוניים כמו חמש או שבע שנים, וכל זה כשאתם עובדים בתור עצמאים. וכך נוצר מצב מצחיק שכזה – חברה שלא מעסיקה אתכם (בתור שכירים) ולא מתחייבת לתת לכם עבודה בעצם מונעת מכם עבודה. שלא תבינו לא נכון, לדעתי זה לא אתי לפנות ללקוחות של סוכנות, אבל מה עושים הם פונים אליכם? אם נתקלתם בסעיף שכזה, מומלץ לדבר עם הסוכנות, אם היא מקצועית ואמינה כנראה שתמצאו את דרך המלך ותוכלו להגיע לפשרה שתספק את כל הצדדים.
• לוחות זמנים לא סבירים – סוכנות תרגום טובה אף פעם לא תציב לכם תאריכי יעד בלתי הגיוניים (למשל 6,000 מילים תוך 24 שעות), כי היא מבינה שתרגום טוב דורש זמן, השקעה, מחשבה ותשומת לב, ושמתרגם הוא לא רק מחליף מילים בין שפות.
• מאפייני הטקסט – בעת ההתקשרות הראשונית עם סוכנות תרגום אתם נשאלים על תחומי ההתמחות שלכם ולאיזה כיוון אתם מתרגמים. סוכנות תרגום טובה לא תתעקש ולא תציע לכם שתתרגמו חומר רפואי אם אתם מתרגמים משפטיים, מסמך משפטי אם אין לכם שום השכלה משפטית וכדומה. בנוסף, אתם לא תתבקשו לתרגם לכיוון ההפוך ממה שאתם מתרגמים אליו (למשל לאנגלית במקום לעברית), כי סוכנות תרגום טובה מבינה שבשביל תוצאה מיטבית חשוב לתרגם חומרים שאתם חשים בנוח איתם ולשפה שהיא שפת האם שלכם.

רוב המתרגמים עובדים לבד בבית, ולכן הם לא נהנים (או סובלים) מהמסגרת החברתית המובנית במקומות עבודה אחרים, ורובנו צריכים להיות אקטיביים כדי להכיר את הקולגות שלנו. למה כדאי להכיר קולגות?

• תמיכה מקצועית – מתרגמים אחרים יוכלו לייעץ בהתמודדות עם מצבים בעייתיים כמו לקוח שלא משלם, וגם לעזור ולחסוך לכם זמן במציאת מינוח ותעתוק מילים.
• רישות מקצועי – מתרגם שאתם מכירים עמוס, יוצא לחופש או פשוט לא מתמצא בתחום שלכם? יכול להיות שהוא יעביר אליכם עבודות.
• מסגרת חברתית – מבלי לפתוח את דיון "מיהו המתרגם" או "מהן התכונות החשובות למתרגם", שעלה מדי פעם בלימודי התרגום שלי, יש סיכוי לא רע שמתרגמים אחרים יהיו באותו ראש כמוכם. לרוב המתרגמים שאני מכירה יש גם תחומי עניין מגוונים, שונים ומשונים, ולכן אפשר למצוא שפה משותפת או סתם נושאים מעניינים לשיחה.

כיוון שאנחנו עובדים כל היום מול המחשב, עיקר מקומות ההיכרות הראשוניים יהיו וירטואליים, אבל אפשר להתחיל גם בהיכרות אישית:

• לימודי תרגום – לא כל המתרגמים רכשו השכלה פורמלית בתרגום, למרות שיש לה יתרונות רבים. אחד היתרונות שמוזכרים פחות הוא ההיכרות עם הסטודנטים האחרים ועם המרצים, שיוצרת רשת ראשונית שתסייע בהמשך להשגת עבודות וליצירת דריסת רגל ראשונית אצל לקוחות והוצאות לאור. אני וחבריי ללימודים קיבלנו ככה לא מעט עבודות, דרך המרצות או זה מזה, שלא לדבר על זה שהכרתי שם חברים טובים. בהיכרות דרך לימודי התרגום ניתן להתרשם באופן ישיר מאיכות העבודה של המתרגמים האחרים, וכך תוכלו לדעת בוודאות אם כדאי לכם להמליץ עליהם. לימודי תרגום מתקיימים במסגרת תואר שני באוניברסיטת בר-אילן ובמסגרת לימודי תעודה באוניברסיטת תל אביב (שם למדתי) ובבית ברל. אם אתם לא רוצים להתחייב ללימודי תרגום מלאים, מדי פעם יש סדנאות בתרגום, כמו זו שתיפתח בקרוב באוניברסיטת תל אביב.
• אגודת המתרגמים – המקום הטבעי ביותר להתחיל לחפש בו מתרגמים. במפגשים החודשיים ובכינוס השנתי של האגודה תוכלו להכיר מתרגמים רבים, ואם אתם רוצים לתרום ולהרחיב את מעגל ההיכרויות שלכם עוד יותר, אפשר גם לשקול להתנדב באגודה. החברים באגודה גם רשומים לרשימת תפוצה במייל, שאפשר לשאול בה שאלות ולפרסם הצעות עבודה.
• קבוצות דיון – אם ברשימות תפוצה במייל עסקינן, הרשימה של אגודת המתרגמים היא לא היחידה. קבוצות נוספות הן hebtranslators ו-targum, שתיהן ביאהו. אם אתם רוצים להכיר מתרגמים מכל העולם, בכל צמדי השפות, יש רשימות כמו Lantra ו-Rosetta (ההבדל ביניהן הוא שבאחרונה אסור לדון בפוליטיקה). למי שלא מכיר, ברשימות תפוצה ניתן לשלוח שאלה (או מיילים בכלל) לכתובת בודדת שממנה המייל מועבר באופן אוטומטי לכל החברים ברשימה.
• פורומים – שני הפורומים המרכזיים למתרגמים הם באתרים תפוז ואג'נדה, ולפורום באג'נדה יש גם סניף בפייסבוק. חשוב לשים לב לחוקי הפורום, וכדאי להיות קורא סמוי במשך כמה ימים לפני שכותבים כדי להבין את הדינמיקה. אני לא יודעת לגבי הפורום באג'נדה, אבל משתתפי הפורום בתפוז נפגשים מדי פעם גם בעולם האמיתי.
• אתרים ייעודיים למתרגמים – אתרים אלה מאפשרים לכם לשאול שאלות על מינוח ושימוש בטכנולוגיות תרגום (למשל TM). האתר המרכזי והמוכר ביותר הוא ProZ, אבל יש אתרים נוספים, כמו Translators Cafe. המנוי הבסיסי בשניהם הוא בחינם. לאתרים אלה יש שירותים נוספים, כמו פרסומי הצעות עבודה ודירוג סוכנויות תרגום.
• בלוגים של תרגום – גם אם אתם לא מתכוונים לפתוח בלוג משלכם, אתם יכולים להגיב על פוסטים ולהשתתף בדיונים. בלוגים נוספים שעוסקים בתרגום ועריכה הם עבד בתרגום, בלוגלובלי, מעבר לעברית, מילות קישור, ענבל שגיב, מתרגמת, עוד דף אחד ודי, משחק מילים ו-Translatable but Debatable (אם שכחתי מישהו, אתם מוזמנים לפרסם את הבלוג שלכם בתגובות).