מתרגמים, היזהרו מהונאות!

לאחרונה התרבו הסיפורים על ניסיונות לעקוץ מתרגמים. גם אני קיבלתי כמה פניות, וכולן נראו בערך ככה – רק השם, המקומות והתאריכים השתנו:

I'm Steven Anteen from Dublin, Ireland but i'm presently on a business trip to the United Kingdom.I'll be making a presentation to some groups of Hebrew speaking people in Tel-Aviv,Israel on the 30th of July,2013.However,i will need you to help in translating a document from English to Hebrew,so each of my audience can have a copy in their local language for better understanding.The deadline for the delivery of translation is July 28,2013.Please,let me have an estimate for the document(see attached).I look forward to hearing back from you soon.

השיטה היא לשלוח למתרגם צ'ק ללא כיסוי על סכום גדול מדי. כשהמתרגם מעדכן את הלקוח בטעות, הלקוח מבקש שהמתרגם יפקיד את הצ'ק וישלח לו את ההפרש. ההפרש נשלח ללקוח, אבל התשלום כבר לא ייכנס לכיסו של המתרגם.

כמובן שלא כל ההונאות נראות כך. שמעתי סיפור על מתרגמת ישראלית שקיבלה פנייה ממתרגמת (לכאורה) זרה עם הצעת עבודה מפתה, אבל משהו שם נשמע חשוד. אם משהו בהצעה מעורר אצלכם ספקות, בדקו את הפרטים: חפשו בגוגל את הלקוח, את כתובת המייל שלו, את המייל עצמו ואת הטקסט לדוגמה – אם זו הונאה מוכרת, יש סיכוי טוב שכבר דנו בה באתר מתרגמים כזה או אחר. בקשו פרטים נוספים שנראים לכם רלוונטיים (למשל במקרה הזה, בקשו את שם הפורום שמולו הכותב אמור להרצות). אם הפונה הוא מתרגם, בדקו אם הוא שייך לארגון מתרגמים מקצועי. שימו לב אם הניסוח לא מתאים לדובר ילידי. לכללי זהירות נוספים, מומלץ לקרוא את הפוסט זהירות, הונאה! + כללי זהירות עם לקוחות חדשים בבלוג "עבד בתרגום".

והכי חשוב: גם אם אתם בתקופת יובש, אל תתפתו להצעות מפוקפקות! גם תעבדו לחינם, גם ינסו להוציא מכם כסף וגם לא תוכלו לקחת עבודות נוספות ומכניסות.

אגודת המתרגמים בישראל הודיעה בזמן כתיבת שורות אלה על ניסיון ההונאה החדש והעלתה את האפשרות להתלונן במשטרה:

בקשר לנסיונות הקודמים, מתרגמת אחת אכן פנתה למשטרה והגישה תלונה. אם אחרים רוצים לעשות כן, אני מציע שתרשמו את מספר תיק התלונה במשטרה (277622/2013), וכן את מספר תיק מסוף (6120-2013), כך שבמשטרה יחברו בין התלונות. התלונה הוגשה במשטרת לב הבירה בירושלים. אם במשטרה מבקשים פרטי המתלוננת המקורית, ניתן לתת להם את ראשי התיבות נ.ל.

איך מתחילים קריירת תרגום?

אתם אוהבים שפות, או שלמדתם ספרות אנגלית ואתם רוצים לעשות עם זה משהו. אתם שוקלים להיות מתרגמים, אבל אתם לא יודעים איפה להתחיל? הנה מדריך קצרצר שייתן לכם כיוון.

כדי לקבל מושג על העולם ועל השוק שאליהם אתם נכנסים (בהתאם לשפות ולתחומים שאתם מתרגמים), רצוי להתייעץ עם מתרגמ/ת ותיק/ה ומומלץ גם לקרוא מדריך עסקי למתרגמים, כמו הספרים שסיקרתי כאן וכאן.

אם אחרי כל הבירורים אתם בטוחים שזו הקריירה בשבילכם, זה הזמן לפתוח עסק באופן רשמי. התייעצו עם רואה/ת חשבון או יועצ/ת מס וגשו לרשויות המתאימות (מע"מ, מס הכנסה וביטוח לאומי). זה גם השלב לדאוג לחשבוניות ולקבלות (התייעצו עם מומחה המסים שלכם כדי להחליט על הנוסח ואם להדפיס פנקסים או להשתמש בתוכנה להנהלת חשבונות).

עכשיו הגיע הזמן להשיג לקוחות. צרו קשר עם סוכנויות תרגום ושלחו להן קורות חיים (על סימני אזהרה בעבודה עם סוכנויות תרגום ניתן לקרוא כאן). נסו גם לאפיין את הלקוחות הפוטנציאליים שלכם לפי השפות והתחומים שבהם אתם עוסקים (למשל, אם אתם מתרגמים טקסטים משפטיים מסינית לעברית, חפשו חברות ומשרדי עורכי דין העובדים מול סין) ופנו אליהם (שימו לב לחוק הספאם). התאזרו בסבלנות: גם אם הם מעוניינים בשירותיכם, ייתכן שאין להם צורך בהם כרגע, אבל הם יפנו אליכם בעתיד. בנוסף, ספרו לכל מי שאתם מכירים מה אתם עושים – אי אפשר לדעת מאיפה תגיע העבודה הבאה.

כדאי לכם לשקול גם לימודי תרגום, שכן פרט לידע המקצועי שתרכשו, המודעות אליהם בשוק הולכת וגוברת, וחלק מצרכני שירותי התרגום עשויים להגדיר אותם כדרישה. בנוסף, זוהי פלטפורמה נהדרת להיכרות עם מתרגמים נוספים. ישנן תוכניות לימודי תעודה בתרגום באוניברסיטת תל אביב (שם למדתי) ובמכללת בית ברל. ותוכנית לתואר שני בתרגום באוניברסיטת בר-אילן.

כדאי מאוד להצטרף לקהילת המתרגמים בארץ ובעולם, שכן תרוויחו כך מסגרת חברתית ומקצועית. תוכלו לקרוא עוד בנושא כאן.

המתרגמים הוותיקים שבקהל – יש לכם עוד הצעות וטיפים? אתם מוזמנים לפרט בתגובות.

לקריאה נוספת

יום העיון של אגודת המתרגמים (ועוד קצת נוף)

אתמול נערך במשכנות שאננים שבירושלים יום עיון של אגודת המתרגמים. עוד לפני שהיום התחיל, כבר הספקנו ליהנות מהנוף:

הנוף ממשכנות שאננים

טחנת הרוח בימין משה

ההרצאה הראשונה הייתה של המתרגם והסופר אבן פלנברג, והתמקדה בשני משפטים מתוך סיפורו של ארנסט המינגוויי "גבעות כמו פילים לבנים" (הסיפור משנת 1927, תורגם לעברית ב-2007 ע"ל ידי יואב כ"ץ):

He drank an Anis at the bar and looked at the people. They were all waiting reasonably for the train.

התבקשנו לתרגם את המשפטים לעברית ולשפות אחרות, ובאמצעותם דנו בסוגיות תרגומיות כמו ביות והזרה, סדר מילים, משלב ומציאת המשמעות המדויקת של המילה החשובה בסיפור.

בהמשך היה פאנל על טיפים לעבודה מול לקוחות. המתרגמת מרים בלום הציגה תבניות מוכנות מראש למיילים נפוצים שהיא שולחת, המאפשרות לה לחסוך זמן על ניסוח והקלדה. המתורגמנית אלה בר-אילן סיפרה כי בעולם המתורגמנות עומס העבודה תנודתי יותר ותלוי במצב הכלכלי והפוליטי – אם יש אירוע ביטחוני, האורח מחו"ל עשוי לבטל את הגעתו ולא יהיה צורך בשירותי מתורגמנות. אלה גם המליצה לנו להשתמש בסיסמה "אל תהיה צודק, תהיה חכם" גם בעבודה. יו"ר אגודת המתרגמים פרי זמק הציג את התכנים המומלצים לאתר מקצועי.

לאחר מכן נערך ראיון עם מתרגמת ותיקה ועם מתרגמת בתחילת דרכה, דורותיאה שפר ומיכל גלמן בהתאמה. דורותיאה המליצה שלא לתרגם טקסט בהול במידת האפשר, ולתת לטקסט לשבת לפחות יום לאחר התרגום ולעבור עליו שוב. מיכל ודורותיאה הסכימו כי חלק מ"הסיכון המקצועי" של המתרגמים הוא "תסמונת העורך" – חוסר היכולת לקרוא טקסט מבלי לערוך אותו בראש.

בשלב זה נחלקנו לשתי קבוצות והשתתפנו לסירוגין בשתי סדנאות שונות. הסדנה הראשונה שהייתי בה הייתה "תרגום מחוץ לאזור הנוחות", והעביר אותה פרי זמק. סקרנו שלושה טקסטים מז'אנרים שונים (הרצאה, מסמך ממשלתי, פוסט בבלוג ושיר) ודנו בסוגיות כמו מינוח, משלב, קהל היעד, מטרת הטקסט ודגשים בתרגום.

אחת הבעיות הגדולות של מתרגמים היא שהתכונות שהופכות אותנו למתרגמים טובים (כמו היכולת לשבת לבד בבית במשך שעות, פדנטיות) מקשות עלינו כשאנחנו רוצים לשווק את עצמנו, וכאן נכנסת לאה אהרוני, קואצ'רית עסקית ובעלת סוכנות תרגום, שהעבירה את הסדנה השנייה.  לאה הזכירה לנו שהלקוח לא באמת רוצה להתעסק עם התרגום, אלא שהוא פשוט יבוצע באופן הפשוט ביותר (כמו שאנחנו היינו שמחים אם המקרר או הצנרת היו מתקנים את עצמם), והמליצה לנו להקל על הלקוח ולבוא לקראתו: לשאול שאלות, להיות קשובים לצרכיו ולעזור לו למלא אותם, אם בהתאמת התרגום שלנו לצרכיו או על ידי הפנייתו למתרגם אחר. לאה גם כתבה ספר אלקטרוני (באנגלית) בשם "38 דרכים להגיע ללקוחות, בעולם האמיתי וברשת", ואפשר להוריד אותו בחינם כאן, אחרי הרשמה קצרצרה.

אני מחכה כבר ליום העיון הבא. אני מקווה שגם אתם.

גיוון קל בנוף

רוב המתרגמים עובדים מהבית, חלקם בבגדי בית או בטרנינג נוחים במיוחד. רק לעתים רחוקות מזדמן לנו לצאת מהבית (או מבית הקפה החביב עלינו) במסגרת העבודה ולשנות את הנוף.

בשבוע שעבר נהניתי מנוף יפה במיוחד. לפני שבוע בדיוק תרגמתי סימולטנית בכנס "מהפכת האייפד", שנערך במרכז פרס לשלום. המרכז נמצא ביפו, והבמה באולם ההרצאות מוקפת קיר זכוכית שנשקף ממנו הנוף הזה:

Image

Imageובונוס קטן – במרחק הליכה קצר מהמרכז אפשר ליהנות מהנוף הזה:

Image

מה איתכם? יצא לכם לתרגם במקומות מעניינים/יפים במיוחד החורגים מגבולות הבית?

כנס ושני ימי עיון

חודש מאי הקרוב הוא כנראה חודש התרגום הבלתי-רשמי, שכן מתוכננים בו כנס ושני ימי עיון המוקדשים לתרגום:

האירוע הראשון הוא כנס תרגום ספרותי שייערך באוניברסיטת תל אביב ב-7-8 במאי תחת הכותרת Beyond Transfiction: Translators and (Their) Authors. דמי ההרשמה הם 740 ש"ח. לתוכנית הכנס, הרשמה ופרטים נוספים, היכנסו לאתר הכנס.

ב-12 במאי ייערך באוניברסיטת בר-אילן יום עיון לזכרה של פרופ' מרים שלזינגר, שהלכה לעולמה בנובמבר האחרון. נושא יום העיון הוא "הגורם האנושי: המתרגם, המתורגמן וקהל היעד". ההזמנה ליום העיון מופיעה כאן.

ב-30 במאי ייערך יום עיון של אגודת המתרגמים במרכז הכנסים ע"ש קונראד אדנאואר במשכנות שאננים, ירושלים. עלות ההשתתפות עומדת כעת על 420 ש"ח לחברי האגודה ו-480 ש"ח למי שאינם חברים בה. לפרטים והרשמה לחצו כאן. שימו לב: תוכנית יום העיון עדיין אינה סופית.

עדכון: בכנס באוניברסיטת תל אביב, העלות לשומע חופשי ליום בודד או לכנס כולו (יומיים) לא כולל ארוחות היא 150 שח. סטודנטים הלומדים כיום בתוכנית לימודי התרגום פטורים מתשלום לכנס.

כתובת חדשה לתרגומיה

לבלוג יש כתובת חדשה! מהיום התרגומיה בכתובת www.yaeltranslation.com.

למי שלא אוהב שינויים, הכתובת הקודמת עדיין קיימת ואפשר להשתמש גם בה. אין צורך לעדכן את גוגל רידר, דומיו ומחליפיו.

 

המדריך למשתמש בשירותי תרגום

חלק לא קטן מהפוסטים שלי מכוון למתרגמים, אבל הפוסט הזה מיועד דווקא לצד השני – מורה נבוכים למי שנעזר בשירותי תרגום לראשונה (ולא רק). איך בוחרים מתרגם?

אחת השאלות הראשונות שניצבים מולן היא האם לפנות למתרגם או לסוכנות תרגום. אם אתם מתרגמים את הטקסט למספר שפות, ייתכן שתעדיפו לפנות לסוכנות תרגום בעלת ניסיון שתרכז עבורכם במקצועיות את כלל העבודה מול המתרגמים. אם אתם מתרגמים את הטקסט לשפה אחת בלבד, יהיה קל יותר לעבוד עם מתרגם יחיד, שיוכל להפנות אליכם ישירות את כל השאלות ולחסוך בזמן התיווך של הסוכנות. ייתכן גם שעבודה מול מתרגם יחיד תהיה זולה יותר, ללא דמי התיווך של הסוכנות. לעומת זאת, לסוכנויות תרגום יש יתרון גם בתרגום כמות גדולה של טקסט בזמן קצר, שכן היא תחלק את העבודה בין מספר מתרגמים (אבל אני מכירה גם מתרגמים מצוינים שנעזרים בקולגות בפרויקטים גדולים). כדי שיהיה לכם קנה מידה, הספק של מתרגם ביום הוא כ-2000-3000 מילים, אך ייתכנו חריגות לשני הכיוונים בהתאם לסוג הטקסט.

אם החלטתם לפנות ישירות למתרגם, עליכם לדעת איך בוחרים מתרגם. קודם כל, חשוב שתדעו שתרגום אינו סימטרי, כלומר מתרגם שמתרגם לשפה מסוימת לא בהכרח יכול לתרגם ממנה (למשל, מתרגם מאנגלית לעברית לא בהכרח מתרגם גם מעברית לאנגלית). הסיבה לכך היא שנהוג לתרגם אך ורק לשפת האם, שכן אנחנו מתבטאים הכי טוב והכי טבעי בשפת האם שלנו (עם זאת, יש מתרגמים שבילו תקופות ארוכות בחו"ל והם יכולים לתרגם לשני הכיוונים, אבל יש לבדוק זאת מראש). לכן כשבוחרים מתרגם יש לשים לב לשפות שבהן המתרגם והטקסט עוסקים ולוודא שהמתרגם אכן מתרגם בכיוון הרצוי לכם. אם אתם מתרגמים לשפה שיש לה כמה דיאלקטים (כגון אנגלית, ספרדית או פורטוגזית), ודאו שהמתרגם אכן מתרגם לדיאלקט המבוקש. בנוסף, שימו לב גם לנושא הטקסט. המתרגם צריך להבין את הטקסט שהוא מתרגם ולהכיר את המינוח בשפת היעד (השפה שאליה מתרגמים), ואם אתם מתרגמים חוזה משפטי או מסמך רפואי, למתרגם צריך להיות רקע מתאים כדי שהוא יוכל לתרגם את המסמכים כראוי. ניתן לבקש מהמתרגם קורות חיים או דוגמאות של תרגומים קודמים להתרשמות.

בארץ נהוג לתמחר תרגומים לפי מספר המילים בשפת היעד (כלומר, בטקסט המתורגם), והמחיר הוא לרוב ליחידות של 250 מילים (הנקראות גם יחידות תרגום). לכן, כשאתם מבקשים הצעת מחיר תתבקשו לציין את מספר המילים בטקסט המקור (הטקסט שאתם מעוניינים לתרגם), והמתרגם או הסוכנות יתמחרו את התרגום לפי אומדן של מספר המילים בטקסט היעד (למשל, בתרגום לעברית יש כ-20-30% פחות מילים מאשר בטקסט המקורי באנגלית, ולכן אם ביקשתם לתרגם 1000 מילים באנגלית, התמחור ייעשה לפי הערכה של כ-750 מילים בטקסט המתורגם). שימו לב: ישנם סוגי טקסטים שהמתרגם יעדיף לתת להם מחיר קבוע מראש, כגון תעודות רשמיות או קורות חיים. יש לציין גם למתי הטקסט מבוקש: אם התרגום דחוף או שהוא דורש מהמתרגם לעבוד בשעות לא שגרתיות, התרגום עשוי להיות יקר יותר. רצוי לציין לא רק תאריך יעד, אלא גם שעת יעד, למניעת אי-נעימויות.

יש סיכוי טוב שהמתרגם יבקש לראות את הטקסט מראש, כדי לדעת אם הוא אכן מסוגל לתרגם אותו. אם הטקסט סודי ואינכם ששים לשלוח אותו לכל אחד, אתם יכולים לשלוח קטע מייצג. דעו גם שמתרגם החבר באגודת המתרגמים בישראל מחויב לשמירה על סודיות, בהתאם לקוד האתי של האגודה.

בין אם בחרתם לפנות למתרגם או לסוכנות תרגום, דעו שמקובל לבקש מבחן תרגום להתרשמות מביצועי המתרגם. מבחן תרגום יכול להיות קטע מהטקסט (או מטקסט דומה) באורך 250 מילים ללא תשלום, אך יש לשמור על פרופורציה: רוב המתרגמים לא יסכימו לתרגם 250 מילה לדוגמה כדי להשיג פרויקט באורך 400 מילה. אם אתם מתלבטים בין כמה מתרגמים, אל תכריעו רק על בסיס המחיר, אלא תביאו בחשבון גם את איכות מבחני התרגום. הזול עלול לעלות לכם ביוקר.

אחרי שבחרתם את ספק התרגום שלכם, בין אם מתרגם או סוכנות, תעזרו למתרגם לתרגם בשבילכם על הצד הטוב ביותר. מומלץ לתאם ציפיות כדי למנוע אי-נעימויות: לאיזו מטרה הטקסט – האם אתם מעוניינים רק להבין את הרעיון הכללי או שאתם מפרסמים את הטקסט? האם אתם רוצים רק לתרגם את הטקסט במצגת או שאתם רוצים שהמתרגם גם יכניס את הטקסט למצגת עצמה? צריך לתרגם רק את הטקסט במאמר, או גם את הערות השוליים, הכיתוב באיורים והביבליוגרפיה? (כדאי לדון על כך במעמד הצעת המחיר כדי שהיא תהיה כמה שיותר מדויקת). בנוסף, תעבירו למתרגם כל חומר עזר שיכול לסייע לו, כגון מונחונים, תרגומים קודמים (גם אם לא אהבתם אותם, המתרגם יכול ללמוד מהם על דרך השלילה אם תסבירו לו מה לא אהבתם), אתרים רלוונטיים, עזרים חזותיים (אם אתם מתרגמים טקסט על יצירת אמנות, כדאי שהמתרגם יראה איך היא נראית) וכדומה. מומלץ לכם להיות זמינים בעת התרגום, כדי שתוכלו לענות על שאלות אם יהיו.

כמה מילים לסטודנטים: שוק התרגום לסטודנטים הוא שוק נפרד משוק התרגום המקצועי, והמחיר בהתאם. לסטודנטים מומלץ לחלק ביניהם את תרגום המאמר או לפנות למתרגמים המפרסמים את עצמם בשטח האוניברסיטה או באתרים לסטודנטים (כגון אתרי אגודות הסטודנטים והמד"ס).

יש לכם עוד שאלות? אתם מתרגמים ויש לכם הערות נוספות? אתם מוזמנים להשאיר אותן בתגובות.

עיצובים בשפות זרות

כשמתרגמים מחליטים להשקיע במיתוג, אחד השלבים החשובים הוא עיצוב לוגו. בניגוד למקצועות אחרים, אין לנו חפץ, מוצר או סמל שמייצג אותנו, ולכן המעצבים הגרפיים שלנו צריכים להיות יצירתיים במציאת דימוי חזותי בשבילנו. מסיבה זו לא מעט מתרגמים כוללים בלוגו שלהם אותיות או מילים לפחות מאחת מהשפות שבהן הם עוסקים. גם אני בחרתי בכיוון העיצובי הזה, בלוגו ובאחת מברכות ה"שנה טובה" ששלחתי:

הלוגו שלי

עיצוב: הדס מירון

בזמן האחרון שמתי לב שגם עסקים שיש להם ייצוגים חזותיים ברורים משתמשים בשפות זרות בעיצוב שלהם. זה התחיל ברשת פיצריות, ואז שמתי לב לעסקים נוספים (ניתן ללחוץ על התמונות להגדלה):

פיצריה

פיצריה

מגש של רשת המבורגרים בנתב"ג

מגש של רשת המבורגרים בנתב"ג

ברכת "שנה טובה" - מכון ויצמן

ברכת "שנה טובה" – מכון ויצמן

תפריט במאפייה

תפריט במאפייה

מכון לבדיקת שמיעה

מכון לבדיקת שמיעה

(הופעתו של עסק זה או אחר בתמונות אינה מהווה המלצה לעסק ולשירותיו)

מעניין למה חלק מהחברות האלה משתמשות בשפות זרות כחלק מהמיתוג. אולי שימוש בייצוגים החזותיים הטבעיים שלהן נחשב נדוש, ואולי זו בחירה בעיצוב מינימליסטי ונקי. בכל מקרה, נחמד לנצל את ההמתנה בתור ללימוד מילים חדשות.

אם יש לכם דוגמאות נוספות מהסביבה שלכם, אתם מוזמנים לפנות אליי דרך פייסבוק או עמוד יצירת קשר. בתקווה יהיו מספיק תמונות בשביל גלריה נוספת.

קריאה נוספת

 

מעבירה הלאה בשפת הסימנים

לפני כשנה סיפרתי לכם על ארגון בשם "תעביר את זה הלאה בשפת הסימנים", שמארגן סדנאות ללימוד שפת הסימנים הישראלית בחינם שמעבירים מדריכים חירשים. נרשמתי אז באתר העמותה, ובדצמבר סוף סוף חזרו אליי שנפתח קורס באזור שלי. קשה לי לתאר כמה נהניתי והיה לי מעניין, ואני ממליצה על הסדנה בחום. המדריך שלי היה מקסים כהן, שיש לו חיוך וסבלנות אינסופיים, והקבוצה בכלל הייתה נהדרת.

למה כדאי ללמוד שפת הסימנים? קודם כל, כמו שאמרתי, זה כיף ומעניין. לומדים שפה חדשה ומקבלים הצצה לעולמם של החירשים ולתרבות שלהם. בנוסף, שפת הסימנים יכולה להיות שימושית למי שעובד עם אנשים. חוץ מזה, אי אפשר לדעת מתי תצוץ הזדמנות להשתמש בשפה ועל מי זה ישפיע. לקראת חג המולד התפרסם בארה"ב סיפור על ילד בן 3  עם ליקוי שמיעה שהוריו לקחו אותו לקניון לפגוש את סנטה קלאוס. האיש שגילם את סנטה שם לב שאמו של הילד מדברת אליו בשפת הסימנים, וכשהגיע תורו של הילד, סנטה שאל אותו בשפת הסימנים אם הוא ילד טוב. המשפחה כולה מאוד התרגשה מהמחווה.

חלק מ"ההעברה הלאה" של הקורס הוא מטלת הסיום – סרטון שבו הקבוצה שרה ביחד שיר בשפת הסימנים. השיר שהקבוצה שלי בחרה הוא "ימים של שקט" (של להקת לולה), ואם תעירו אותי באמצע הלילה אני אוכל לסמן לכם אותו. לצערי הקליפ עדיין לא מוכן, אז אתם מוזמנים בינתיים לראות את הקליפ שמקסים הכין לכבוד ט"ו בשבט:

רוצים גם? אתם יכולים להירשם כאן. אתם יכולים גם להציע לעמותה להקים קבוצה במקום העבודה או הלימודים שלכם. עד אז אתם יכולים ללמוד סימנים מהקישורים למטה, או ללמוד לאיית (אפשר ללחוץ על התמונה להגדלה):

איות בשפת הסימנים הישראלית

לקריאה נוספת

לייף סטייל למתרגמים: על איזון בין הבית לעבודה

היום יש לנו פוסט אורח של ענבל שגיב-נקדימון, מתרגמת ספרותית, בעלת הבלוג "מתרגמת" ואם לשלושה ילדים מתוקים להפליא. ענבל תספר לנו על העבודה מהבית כשיש משפחה וילדים.

"Working here allows me to enjoy two of the luxuries I've grown accustomed to: eating and sleeping indoors."

זה נוסח השלט ההומוריסטי שקניתי למשרד הביתי של אבא שלי, בימים שבהם עבודה מהבית הייתה הרבה פחות מקובלת מאשר היום. בילדותי למדתי להירדם לקול הפקס ומדפסת הסיכות מן החדר הסמוך, וכשבחרתי להיות מתרגמת נראה לי טבעי לחלוטין שבשביל לעבוד לא צריך לצאת מהבית.

אבל צריך לדעת להציב גבולות בין הבית לעבודה. למתרגמים ועצמאים אחרים מומלץ קודם כל להגדיר את שעות העבודה, ולהקפיד עליהן. כאשר מגדלים ילדים השעות האלה מן הסתם הן השעות שבהן הילדים בגן ובבית הספר, או בחסותה של המטפלת. מתרגמים אחרים שאני מכירה, לעומת זאת, מעדיפים לעבוד בשעות הקטנות של הלילה.

בכל מקרה שעות העבודה מוקדשות, במשמעת עצמית נחושה, לעבודה. שיחות – עם לקוחות בלבד, לא עם חברים שאלה עבורם שעות מנוחה ולא עם השכנים שחושבים בטעות שאתם מתבטלים. עם זאת, את ההפסקות הדרושות לאיוורור הראש והישבן אפשר לנצל ביעילות בבית – לקום מהמחשב כדי להפעיל מכונת כביסה או להעמיד סיר על האש. נקודות בונוס לפעילות גופנית אמיתית.

כשעובדים בבית לא אכפת שהטכנאי של הכבלים או המזגן אמור להגיע מתישהו בין שמונה בבוקר לשבע בערב. אמנם אין עם מי לפטפט בפינת הקפה המשרדית, אבל מצד שני המטבח נגיש ומצויד בכל מה שאתם אוהבים ו"ארוחה ביתית" היא מציאות יומיומית, ולא קלישאה שיווקית. היא גם יכולה להיות ארוחה משפחתית, כשהילדים חוזרים מבית הספר. מחליפים חוויות ואז פורשים איש-איש למחשבו.

ההתמודדות עם שלל החופשות של מערכת החינוך פחות מסובכת לעצמאים שעובדים מהבית, בהשוואה לשכירים שמוגבלים במספר ימי החופש שהם יכולים לקחת ובתזמון שלהם. עבורנו הבעיה היא "רק" הפסד הכנסה. הצד השני, מבחינה כספית, הוא שחלק מהוצאות הבית מוכרות לצרכי מס הכנסה. והיתרון העיקרי, שיכול להצטבר לשעות רבות – אין פקקי תנועה בדרך למשרד. זהו בונוס זמן נטו לעבודה (או לפייסבוק).