היום יש לנו פוסט אורח של ענבל שגיב-נקדימון, מתרגמת ספרותית, בעלת הבלוג "מתרגמת" ואם לשלושה ילדים מתוקים להפליא. ענבל תספר לנו על העבודה מהבית כשיש משפחה וילדים.

"Working here allows me to enjoy two of the luxuries I've grown accustomed to: eating and sleeping indoors."

זה נוסח השלט ההומוריסטי שקניתי למשרד הביתי של אבא שלי, בימים שבהם עבודה מהבית הייתה הרבה פחות מקובלת מאשר היום. בילדותי למדתי להירדם לקול הפקס ומדפסת הסיכות מן החדר הסמוך, וכשבחרתי להיות מתרגמת נראה לי טבעי לחלוטין שבשביל לעבוד לא צריך לצאת מהבית.

אבל צריך לדעת להציב גבולות בין הבית לעבודה. למתרגמים ועצמאים אחרים מומלץ קודם כל להגדיר את שעות העבודה, ולהקפיד עליהן. כאשר מגדלים ילדים השעות האלה מן הסתם הן השעות שבהן הילדים בגן ובבית הספר, או בחסותה של המטפלת. מתרגמים אחרים שאני מכירה, לעומת זאת, מעדיפים לעבוד בשעות הקטנות של הלילה.

בכל מקרה שעות העבודה מוקדשות, במשמעת עצמית נחושה, לעבודה. שיחות – עם לקוחות בלבד, לא עם חברים שאלה עבורם שעות מנוחה ולא עם השכנים שחושבים בטעות שאתם מתבטלים. עם זאת, את ההפסקות הדרושות לאיוורור הראש והישבן אפשר לנצל ביעילות בבית – לקום מהמחשב כדי להפעיל מכונת כביסה או להעמיד סיר על האש. נקודות בונוס לפעילות גופנית אמיתית.

כשעובדים בבית לא אכפת שהטכנאי של הכבלים או המזגן אמור להגיע מתישהו בין שמונה בבוקר לשבע בערב. אמנם אין עם מי לפטפט בפינת הקפה המשרדית, אבל מצד שני המטבח נגיש ומצויד בכל מה שאתם אוהבים ו"ארוחה ביתית" היא מציאות יומיומית, ולא קלישאה שיווקית. היא גם יכולה להיות ארוחה משפחתית, כשהילדים חוזרים מבית הספר. מחליפים חוויות ואז פורשים איש-איש למחשבו.

ההתמודדות עם שלל החופשות של מערכת החינוך פחות מסובכת לעצמאים שעובדים מהבית, בהשוואה לשכירים שמוגבלים במספר ימי החופש שהם יכולים לקחת ובתזמון שלהם. עבורנו הבעיה היא "רק" הפסד הכנסה. הצד השני, מבחינה כספית, הוא שחלק מהוצאות הבית מוכרות לצרכי מס הכנסה. והיתרון העיקרי, שיכול להצטבר לשעות רבות – אין פקקי תנועה בדרך למשרד. זהו בונוס זמן נטו לעבודה (או לפייסבוק).