יום העיון של אגודת המתרגמים (ועוד קצת נוף)

אתמול נערך במשכנות שאננים שבירושלים יום עיון של אגודת המתרגמים. עוד לפני שהיום התחיל, כבר הספקנו ליהנות מהנוף:

הנוף ממשכנות שאננים

טחנת הרוח בימין משה

ההרצאה הראשונה הייתה של המתרגם והסופר אבן פלנברג, והתמקדה בשני משפטים מתוך סיפורו של ארנסט המינגוויי "גבעות כמו פילים לבנים" (הסיפור משנת 1927, תורגם לעברית ב-2007 ע"ל ידי יואב כ"ץ):

He drank an Anis at the bar and looked at the people. They were all waiting reasonably for the train.

התבקשנו לתרגם את המשפטים לעברית ולשפות אחרות, ובאמצעותם דנו בסוגיות תרגומיות כמו ביות והזרה, סדר מילים, משלב ומציאת המשמעות המדויקת של המילה החשובה בסיפור.

בהמשך היה פאנל על טיפים לעבודה מול לקוחות. המתרגמת מרים בלום הציגה תבניות מוכנות מראש למיילים נפוצים שהיא שולחת, המאפשרות לה לחסוך זמן על ניסוח והקלדה. המתורגמנית אלה בר-אילן סיפרה כי בעולם המתורגמנות עומס העבודה תנודתי יותר ותלוי במצב הכלכלי והפוליטי – אם יש אירוע ביטחוני, האורח מחו"ל עשוי לבטל את הגעתו ולא יהיה צורך בשירותי מתורגמנות. אלה גם המליצה לנו להשתמש בסיסמה "אל תהיה צודק, תהיה חכם" גם בעבודה. יו"ר אגודת המתרגמים פרי זמק הציג את התכנים המומלצים לאתר מקצועי.

לאחר מכן נערך ראיון עם מתרגמת ותיקה ועם מתרגמת בתחילת דרכה, דורותיאה שפר ומיכל גלמן בהתאמה. דורותיאה המליצה שלא לתרגם טקסט בהול במידת האפשר, ולתת לטקסט לשבת לפחות יום לאחר התרגום ולעבור עליו שוב. מיכל ודורותיאה הסכימו כי חלק מ"הסיכון המקצועי" של המתרגמים הוא "תסמונת העורך" – חוסר היכולת לקרוא טקסט מבלי לערוך אותו בראש.

בשלב זה נחלקנו לשתי קבוצות והשתתפנו לסירוגין בשתי סדנאות שונות. הסדנה הראשונה שהייתי בה הייתה "תרגום מחוץ לאזור הנוחות", והעביר אותה פרי זמק. סקרנו שלושה טקסטים מז'אנרים שונים (הרצאה, מסמך ממשלתי, פוסט בבלוג ושיר) ודנו בסוגיות כמו מינוח, משלב, קהל היעד, מטרת הטקסט ודגשים בתרגום.

אחת הבעיות הגדולות של מתרגמים היא שהתכונות שהופכות אותנו למתרגמים טובים (כמו היכולת לשבת לבד בבית במשך שעות, פדנטיות) מקשות עלינו כשאנחנו רוצים לשווק את עצמנו, וכאן נכנסת לאה אהרוני, קואצ'רית עסקית ובעלת סוכנות תרגום, שהעבירה את הסדנה השנייה.  לאה הזכירה לנו שהלקוח לא באמת רוצה להתעסק עם התרגום, אלא שהוא פשוט יבוצע באופן הפשוט ביותר (כמו שאנחנו היינו שמחים אם המקרר או הצנרת היו מתקנים את עצמם), והמליצה לנו להקל על הלקוח ולבוא לקראתו: לשאול שאלות, להיות קשובים לצרכיו ולעזור לו למלא אותם, אם בהתאמת התרגום שלנו לצרכיו או על ידי הפנייתו למתרגם אחר. לאה גם כתבה ספר אלקטרוני (באנגלית) בשם "38 דרכים להגיע ללקוחות, בעולם האמיתי וברשת", ואפשר להוריד אותו בחינם כאן, אחרי הרשמה קצרצרה.

אני מחכה כבר ליום העיון הבא. אני מקווה שגם אתם.

מודעות פרסומת

6 מחשבות על “יום העיון של אגודת המתרגמים (ועוד קצת נוף)

  1. יעל,

    תוכלי להרחיב קצת על הנקודות הספציפיות שעלו בהרצאה של אבן פלנברג?

    תומר

    • רק המילה Anis העלתה שתי קושיות: ראשית, האם להוסיף קודם שם עצם כמו "משקה" או "כוס"? שנית, האם להשאיר "אניס" או לשנות למשהו אחר (כמו ערק)? חשוב לציין גם שבסיפור עצמו המשקה מוזכר קודם והגיבורים דנים בו.
      bar – בר או דלפק?
      עוד דיון ארוך היה על המילה reasonably. היא משונה למדי, אבל היא נחשבת למילה הכי חשובה בסיפור, והיא מדגישה את המצב ההפוך של הגיבורים.
      ההרצאה נועדה יותר להעלות את השאלות, אז לא יצאנו עם תשובות "נכונות" ו"לא נכונות". אם הספר נמצא באמתחתך או אצל קורא אחר של הבלוג, יהיה מעניין לראות מה המתרגם עשה.

  2. ובנוסף, זמן לרישות – בבהגעה, בהפסקת הקפה ובהפסקת ארוחת הצהריים.

  3. מה זה ׳זמן לרישות׳?

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s