כשמסיימים את הלימודים באוניברסיטה, בכל מקצוע שהוא, הכניסה לשוק העבודה לא תמיד חלקה: לוקח זמן למצוא מקום עבודה וללמוד לבצע את התפקיד. אותו הדבר כשמסיימים את לימודי התרגום: לוקח זמן להבין איך שוק התרגום נראה ולגבש חוג לקוחות. אנחנו גם עלולים להיתקל בדרך במהמורות שונות שמקשות עלינו, כגון בירוקרטיה והתנהלות מול הלקוחות. מי שמתחיל קריירת תרגום בלי ללמוד תרגום באופן פורמלי גם מוצא את עצמו לרוב בוואקום מקצועי, בלי מרצים לשעבר וחברים שאפשר להתייעץ איתם.

אגודת המתרגמים בישראל החליטה לעזור למתרגמים מתחילים בכניסה לעולם המקצוע, והיא עורכת יום עיון למתרגמים מתחילים ב-29 ביולי בבית ציוני אמריקה בת"א (גילוי נאות: אני ממארגני יום העיון). יום העיון יכלול הרצאות של מתרגמים ותיקים ומנוסים כמו יעל סלע-שפירו, נינה רימון דייויס ויעל סגל, שיסבירו איך אפשר להתחיל את הקריירה בצורה חלקה יותר. יום העיון יסתיים במפגש עם נציגי סוכנויות תרגום.

זוהי התוכנית המלאה (אפשר ללחוץ עליה להגדלה). אם אתם מתרגמים בתחילת דרככם, או שאתם שוקלים קריירת תרגום, כדאי לכם להגיע!

תוכנית יום העיון למתרגמים מתחילים באגודת המתרגמים בישראל

בכל פעם שיש כנס מתרגמים אני שומעת סביבי התלבטויות אם כדאי ללכת או לא, ואם המחיר מצדיק את ההשתתפות. בעיניי השתתפות בכנסים היא חלק בלתי נפרד מהעבודה שלנו, ואני מקפידה ללכת לכנסים של אגודת המתרגמים מאז שהתחלתי את קריירת התרגום שלי. כנסים תורמים לנו המון, מקצועית ואישית, ויש לא מעט סיבות למה כל כך חשוב ללכת לכנס ומדוע הוא השקעה משתלמת:

• התמקצעות – אחרי שמסיימים את הלימודים האקדמיים, המשך הלימוד המקצועי תלוי בנו, וכנס אגודת המתרגמים הוא אחת המסגרות המרכזיות הקיימות להמשך ההתמקצעות. בכנס תוכלו להתעדכן בנעשה בתחום, בטכנולוגיות חדשות ובאפיקים חדשים, ולהיחשף לנושאים שלא הייתם שומעים עליהם אחרת. כידוע, במקצוע שלנו כל פיסת ידע איזוטרית עשויה להתגלות כשימושית, ואי אפשר לדעת לפעמים מתי הרצאה ששמעתם בכנס תעזור לכם בעבודה.
• נטוורקינג – במקצוע בודד כמו שלנו, חשוב להכיר כמה שיותר קולגות וליצור קהילה חזקה. כמו שכבר כתבתי, מתרגמים אחרים יכולים לעזור לכם עם מינוחים וניסוחים ולייעץ לכם בהתנהלות מול הלקוחות. בנוסף, לדברי המתרגם אלן קליימן, כ-30% מהעבודות מגיעות ממתרגמים אחרים, וכנסים הם הזדמנות מצוינת להרחיב את מעגל ההיכרויות.
• תדמית מול הלקוחות – יש מתרגמים החוששים להתרחק מהמשרד, שמא הם יפסידו עבודות. מניסיוני, לקוחות מקבלים בהבנה את היציאה לכנס, במיוחד אם נותנים להם מספיק התראה מראש (שבועיים עד חודש). היציאה שלכם לכנס גם משדרת להם רצינות ומקצועיות. יתרון נוסף: אתם יכולים לשלוח התראה גם ללקוחות שלא שמעתם מהם זמן רב ובכך להזכיר להם את קיומכם.
• התאווררות – רוב המתרגמים עובדים לבד מהבית. זו הזדמנות לצאת קצת ולשנות את הנוף והאווירה. המרחק מהטקסטים אולי גם ייתן לנו פרספקטיבה חדשה עליהם.
• בילוי – אני מאוד נהנית בכנסים! מעבר להרצאות המעניינות, אנחנו סוף סוף נמצאים במסגרת שבה יש אנשים שמבינים אותנו ודומים לנו. זו הזדמנות נהדרת לפגוש מכרים ותיקים ולהכיר חברים חדשים.

בפוסטים הבאים: שני כנסים שהשתתפתי בהם בחודשים האחרונים, כנס אגודת המתרגמים בישראל לשנת 2014 וכנס bp14 בבודפשט.

קריאה נוספת

• למה כדאי להכיר מתרגמים ואיפה מוצאים אותם
• האם מחיר הכנס "מזעזע"? – עבד בתרגום

עניתם כבר על הסקר הקצרצר של התרגומיה? עדיין לא מאוחר מדי – היכנסו לכאן.

לאחרונה התחלתי לעבוד עם לקוח חדש, סוכנות תרגום מחו"ל שפנתה אליי דרך אתר Proz כדי שאתרגם עבורם ממשקים של יישומי מובייל. הגברת בסוכנות הדגישה מספר פעמים כמה חשוב שהתרגום יישמע טבעי וזורם, ובהקשר זה היא כתבה לי: "מסיבה זו אנחנו מנסים לעבוד עם מתרגמים שמכירים טקסטים שיווקיים ואת העולם המקוון ושהם לרוב משתמשי קצה  צעירים, וגם צעירים בעצמם. כשראיתי את הפרופיל שלך, חשבתי שאת מתרגמת מהסוג הזה".

למה אני מספרת לכם את זה? כשמתחילים קריירת תרגום (או כל קריירה אחרת), אנחנו עדיין לא בטוחים בידע וביכולות שלנו. אנו פוגשים אנשי מקצוע ותיקים עם ידע רב והרבה ניסיון ותוהים מתי נרגיש מקצועיים כמוהם. הסיפור שלי ממחיש שגם אם אנחנו לא מנוסים, עדיין יש לנו ידע ויתרונות שיסייעו לנו להשיג עבודות. אם התחלתם לתרגם ישר אחרי שסיימתם את הלימודים שלכם (כמוני), יש סיכוי טוב שאתם צעירים ומעודכנים בטכנולוגיות חדשות. אם תרגום הוא קריירה שנייה בשבילכם, אתם מגיעים עם היכרות מעמיקה עם עולם תוכן שלם שאתם יכולים לתרגם במקצועיות. אם יש לכם תחביבים, נסו לחשוב איך תוכלו להפיק מהם תועלת בעבודה.

נסו לחשוב על תחומי הידע והעניין שלכם ולהסיק מהם באילו נושאים אתם יכולים לתרגם. אתם עוקבים אחר המצב המדיני באדיקות? אתם מתמצאים במוסיקה קלאסית? אתם אוהבים איפור? יש גופים שונים שצריכים תרגומים בכל הנושאים האלה. חשבו אילו טקסטים הייתם רוצים לתרגם ובדקו איך ניתן לשלב אותם עם תחומי הידע הקיימים שלכם. נסו להדגיש בקורות החיים שלכם את הניסיון והידע הרלוונטיים ופנו לסוכנויות תרגום המתמקדות בנושאים אלה או ללקוחות מתאימים. בהצלחה!

כמה דברים שכדאי שתדעו:

• אוניברסיטת בר אילן משיקה תוכנית חדשה לתואר שני בספרות אנגלית המתמקדת בתרגום ספרותי. מידע נוסף מופיע כאן וכאן.
• ממה להיזהר כשחותמים על חוזה תרגום? המתרגמת והעו"ד יעל סגל מפרטת כאן.
• תמיד רציתם לדעת לנקד? האקדמיה ללשון העברית פרסמה מדריך מקוצר לניקוד.
• בלוג הספריות של אוניברסיטת תל אביב מעדכן שהוצאת מיקרוסופט הוציאה ספרים אלקטרוניים להורדה חופשית במגוון נושאים, אז אם אתם רוצים להתמקצע באופיס, זו ההזדמנות.

אחד הדברים שאני אוהבת בתרגום הוא הגיוון שבטקסטים, שבזכותו אנחנו כל הזמן לומדים ונחשפים לדברים חדשים. לפעמים הטקסטים כוללים מידע שיכול להיות שימושי, החל בגינון חסכוני במים ועד התמודדות עם התנהגות בעייתית אצל ילדים (דוגמאות אמיתיות). לאחרונה תרגמתי מאמר שכלל טיפים ליזמים ולבעלי עסקים מתחילים, בשם "השגיאה האחת שיזמים היו רוצים לתקן אילו רק היו יכולים לחזור להתחלה" (המאמר המלא פורסם בכתב העת אקזקיוטיב הרווארד ביזנס ריוויו בעברית, גיליון 115). כותבי המאמר פנו ל-120 יזמים ממדינות ומתעשיות שונות ושאלו אותם על הטעויות הנפוצות בתחילת דרכם ומה היו עושים אחרת. חלק מהתשובות וההמלצות שלהם רלוונטיות גם למתרגמים:

• להקשיב ללקוחות – חלק מבעלי העסק המתחילים שקועים במוצר שלהם ולא שואלים את הלקוח לדעתו ולצרכיו. בתרגום: שאלו את הלקוח לאיזו מטרה מיועד התרגום ונסו לברר את הציפיות שלו מהתרגום.
• לא להוריד את המחיר מתוך לחץ – בהתחלה רוצים להשיג לקוחות מהר ולכן מציעים הנחות. הבעיה היא שכך יוצרים תקדים ופוגעים בכוח התמחור של החברה לטווח הארוך. נסו למצוא דרכים אחרות להפוך את העסקה לכדאית, כגון הנחה זמנית (ואז מומלץ לנסח את התנאים בכתב).
• להיזהר כשעובדים עם משפחה וחברים – הבעיה היא שלרוב הם נעזרים בשירותיכם מתוך אהבה או תחושת מחויבות. כדי שהעבודה איתם תהיה כמה שיותר מקצועית, העלו אתם את הדרישה למבחן תרגום ובקשו מהם משוב כן לאחר העבודה.
• לחפש לקוחות אסטרטגיים – שאפו להשיג לקוחות חוזרים ולקוחות שיפנו אליכם לקוחות חדשים.

מה איתכם? אילו טעויות עשיתם כשהתחלתם בדרככם המקצועית (בתרגום ובכלל) ואיך הייתם מתקנים אותה היום?

לאחרונה התרבו הסיפורים על ניסיונות לעקוץ מתרגמים. גם אני קיבלתי כמה פניות, וכולן נראו בערך ככה – רק השם, המקומות והתאריכים השתנו:

I'm Steven Anteen from Dublin, Ireland but i'm presently on a business trip to the United Kingdom.I'll be making a presentation to some groups of Hebrew speaking people in Tel-Aviv,Israel on the 30th of July,2013.However,i will need you to help in translating a document from English to Hebrew,so each of my audience can have a copy in their local language for better understanding.The deadline for the delivery of translation is July 28,2013.Please,let me have an estimate for the document(see attached).I look forward to hearing back from you soon.

השיטה היא לשלוח למתרגם צ'ק ללא כיסוי על סכום גדול מדי. כשהמתרגם מעדכן את הלקוח בטעות, הלקוח מבקש שהמתרגם יפקיד את הצ'ק וישלח לו את ההפרש. ההפרש נשלח ללקוח, אבל התשלום כבר לא ייכנס לכיסו של המתרגם.

כמובן שלא כל ההונאות נראות כך. שמעתי סיפור על מתרגמת ישראלית שקיבלה פנייה ממתרגמת (לכאורה) זרה עם הצעת עבודה מפתה, אבל משהו שם נשמע חשוד. אם משהו בהצעה מעורר אצלכם ספקות, בדקו את הפרטים: חפשו בגוגל את הלקוח, את כתובת המייל שלו, את המייל עצמו ואת הטקסט לדוגמה – אם זו הונאה מוכרת, יש סיכוי טוב שכבר דנו בה באתר מתרגמים כזה או אחר. בקשו פרטים נוספים שנראים לכם רלוונטיים (למשל במקרה הזה, בקשו את שם הפורום שמולו הכותב אמור להרצות). אם הפונה הוא מתרגם, בדקו אם הוא שייך לארגון מתרגמים מקצועי. שימו לב אם הניסוח לא מתאים לדובר ילידי. לכללי זהירות נוספים, מומלץ לקרוא את הפוסט זהירות, הונאה! + כללי זהירות עם לקוחות חדשים בבלוג "עבד בתרגום".

והכי חשוב: גם אם אתם בתקופת יובש, אל תתפתו להצעות מפוקפקות! גם תעבדו לחינם, גם ינסו להוציא מכם כסף וגם לא תוכלו לקחת עבודות נוספות ומכניסות.

אגודת המתרגמים בישראל הודיעה בזמן כתיבת שורות אלה על ניסיון ההונאה החדש והעלתה את האפשרות להתלונן במשטרה:

בקשר לנסיונות הקודמים, מתרגמת אחת אכן פנתה למשטרה והגישה תלונה. אם אחרים רוצים לעשות כן, אני מציע שתרשמו את מספר תיק התלונה במשטרה (277622/2013), וכן את מספר תיק מסוף (6120-2013), כך שבמשטרה יחברו בין התלונות. התלונה הוגשה במשטרת לב הבירה בירושלים. אם במשטרה מבקשים פרטי המתלוננת המקורית, ניתן לתת להם את ראשי התיבות נ.ל.

אתמול נערך במשכנות שאננים שבירושלים יום עיון של אגודת המתרגמים. עוד לפני שהיום התחיל, כבר הספקנו ליהנות מהנוף:

ההרצאה הראשונה הייתה של המתרגם והסופר אבן פלנברג, והתמקדה בשני משפטים מתוך סיפורו של ארנסט המינגוויי "גבעות כמו פילים לבנים" (הסיפור משנת 1927, תורגם לעברית ב-2007 ע"ל ידי יואב כ"ץ):

He drank an Anis at the bar and looked at the people. They were all waiting reasonably for the train.

התבקשנו לתרגם את המשפטים לעברית ולשפות אחרות, ובאמצעותם דנו בסוגיות תרגומיות כמו ביות והזרה, סדר מילים, משלב ומציאת המשמעות המדויקת של המילה החשובה בסיפור.

בהמשך היה פאנל על טיפים לעבודה מול לקוחות. המתרגמת מרים בלום הציגה תבניות מוכנות מראש למיילים נפוצים שהיא שולחת, המאפשרות לה לחסוך זמן על ניסוח והקלדה. המתורגמנית אלה בר-אילן סיפרה כי בעולם המתורגמנות עומס העבודה תנודתי יותר ותלוי במצב הכלכלי והפוליטי – אם יש אירוע ביטחוני, האורח מחו"ל עשוי לבטל את הגעתו ולא יהיה צורך בשירותי מתורגמנות. אלה גם המליצה לנו להשתמש בסיסמה "אל תהיה צודק, תהיה חכם" גם בעבודה. יו"ר אגודת המתרגמים פרי זמק הציג את התכנים המומלצים לאתר מקצועי.

לאחר מכן נערך ראיון עם מתרגמת ותיקה ועם מתרגמת בתחילת דרכה, דורותיאה שפר ומיכל גלמן בהתאמה. דורותיאה המליצה שלא לתרגם טקסט בהול במידת האפשר, ולתת לטקסט לשבת לפחות יום לאחר התרגום ולעבור עליו שוב. מיכל ודורותיאה הסכימו כי חלק מ"הסיכון המקצועי" של המתרגמים הוא "תסמונת העורך" – חוסר היכולת לקרוא טקסט מבלי לערוך אותו בראש.

בשלב זה נחלקנו לשתי קבוצות והשתתפנו לסירוגין בשתי סדנאות שונות. הסדנה הראשונה שהייתי בה הייתה "תרגום מחוץ לאזור הנוחות", והעביר אותה פרי זמק. סקרנו שלושה טקסטים מז'אנרים שונים (הרצאה, מסמך ממשלתי, פוסט בבלוג ושיר) ודנו בסוגיות כמו מינוח, משלב, קהל היעד, מטרת הטקסט ודגשים בתרגום.

אחת הבעיות הגדולות של מתרגמים היא שהתכונות שהופכות אותנו למתרגמים טובים (כמו היכולת לשבת לבד בבית במשך שעות, פדנטיות) מקשות עלינו כשאנחנו רוצים לשווק את עצמנו, וכאן נכנסת לאה אהרוני, קואצ'רית עסקית ובעלת סוכנות תרגום, שהעבירה את הסדנה השנייה.  לאה הזכירה לנו שהלקוח לא באמת רוצה להתעסק עם התרגום, אלא שהוא פשוט יבוצע באופן הפשוט ביותר (כמו שאנחנו היינו שמחים אם המקרר או הצנרת היו מתקנים את עצמם), והמליצה לנו להקל על הלקוח ולבוא לקראתו: לשאול שאלות, להיות קשובים לצרכיו ולעזור לו למלא אותם, אם בהתאמת התרגום שלנו לצרכיו או על ידי הפנייתו למתרגם אחר. לאה גם כתבה ספר אלקטרוני (באנגלית) בשם "38 דרכים להגיע ללקוחות, בעולם האמיתי וברשת", ואפשר להוריד אותו בחינם כאן, אחרי הרשמה קצרצרה.

אני מחכה כבר ליום העיון הבא. אני מקווה שגם אתם.