כבר ציינתי מספר פעמים שאני אוהבת לקרוא ראיונות עם מתרגמים. עם זאת, לרוב מראיינים מתרגמים ספרותיים שמתרגמים לעברית, כך שאף פעם לא יוצא לי לקרוא ראיונות עם מתרגמים מתחומים אחרים. לכן החלטתי להרים את הכפפה ולראיין מתרגמים מכל התחומים. אתם מוזמנים לכתוב בתגובות שאלות ותחומים שמעניינים אתכם לראיונות הבאים.
הראיון הראשון הוא עם אלן קליימן, מתרגם פיננסי, שיווקי ומשפטי מעברית ומצרפתית לאנגלית. אלן גם פעיל באגודת המתרגמים, ובשנים האחרונות הוא משתתף בארגון הכינוס השנתי של האגודה.
איך הגעת לתרגום?
נרשמתי לתוכנית התרגום של בית ברל מתוך סקרנות אינטלקטואלית, אבל זו גם הייתה התקופה של בועת הדוט.קום וקריסת ההיי-טק בסביבות 2001. אחרי קריירה בשיווק ובניהול בהיי-טק, פתאום מצאתי את עצמי בלי עבודה, ובחרתי "לזוז הצידה" ולעבור לתרגום כמקצוע. התחלתי לעבוד בזמן שלמדתי בבית ברל, בתוכנית שנמשכה שנתיים.
מה אתה אוהב במקצוע?
אני אוהב את האתגר האינטלקטואלי שבתרגום. יתרון נוסף הוא האפשרות לעבוד לבד ובשביל עצמך, בלי בוסים או עובדים.
מה האתגרים בתרגום מעברית ובתרגום מצרפתית?
האתגר הקבוע בתרגום, בלי קשר לשפת המקור, הוא יצירת מסמך אנגלי אותנטי – להצליח בהתמודדות עם ההפרעות של שפת המקור במבנה, בניסוח ובאוצר מילים. מה שמאתגר במיוחד הוא זיהוי המונחים המקצועיים באנגלית, שבמקרה שלי נעשה לרוב בחומר פיננסי ומשפטי. בתרגום מצרפתית יש מלכודת נוספת, "ידידי הכזב" (false friends או faux amis), שהם מילים הדומות בשתי השפות, אך המשמעות שלהן אינה זהה. אתגר נוסף הוא הדמיון המטעה לעתים בין שתי השפות.
מה האתגרים בתרגום פיננסי?
תרגום פיננסי חייב להיות אותנטי, וכל תת-ז'אנר שונה. למשל, דו"ח אנליסטים הוא שונה מדו"ח מנהלים. אני מאמין שהמפתח להצלחה הוא היטמעות בחומר בשפת היעד, למשל לקרוא באופן קבוע את ה"וול סטריט ג'ורנל", ה"פייננשל טיימס" או את המדור הכלכלי של כל עיתון או מגזין איכותי אחר באנגלית. זו דרך ללמוד את המינוח העדכני ואת הסגנון המקובל.
אחד הקשיים הנפוצים שמתרגמים מתמודדים עמם הוא בשיווק. איך אתה מתמודד עם האתגר הזה?
אחרי קריירה בשיווק, זה לא החלק הכי קשה בעיניי. פרסמתי את עצמי כמה שיותר (הצטרפתי לאגודת המתרגמים והייתי פעיל בה, וגם השתתפתי בקבוצות מתרגמים מקומיות. גם הייתי פעיל ברשימת התפוצה במייל של אגודת המתרגמים). קידמתי את עצמי בנחרצות, אבל גם בהגינות. התחלתי לעבוד על כל מה שיכולתי להשיג, אבל בהדרגה פיתחתי התמחויות, ותמיד יש להתמחויות ערך מוסף. עכשיו אני בקושי צריך לעסוק בשיווק, אבל אני עדיין פעיל בארגוני תרגום.
איך תחום התרגום השתנה לאורך השנים? איפה לדעתך יהיה התחום בעוד 20-30 שנה?
אני לא בטוח שהתחום השתנה משמעותית ב-10 השנים שאני נמצא בו, אבל אני חושב שהוא ישתנה משמעותית עם ההתקדמות של תרגום המכונה. אנשי המקצוע צריכים לרתום את הכלי הזה לטובתם ולא להתייחס אליו בזלזול.
מה היית עושה אם לא היית מתרגם?
זו הקריירה השנייה שלי, ואני מצפה שהיא תימשך עד הפרישה (ולאחריה).
יש לך עצות למתרגמים מתחילים, בתחום הפיננסים ובכלל?
ההמלצות שלי למתחילים תמיד היו: תפרסמו את עצמכם כמה שיותר (לפחות 30% מכל העבודות עוברות בין מתרגמים – אם לא מכירים אתכם לא תוכלו להשיג אותן). תשקיעו באופן קבוע בהכשרה ובלימוד (זה לא עסק חד-פעמי). תתמחו.
מקורות שאלן ממליץ עליהם לתרגום פיננסי:
- IAS Plus – המקור הטוב ביותר בעיניו ל-IFRS
- Vernimmen – מונחון צרפתי-אנגלי
- IATE – מילון אירופי רב-לשוני ורב-נושאי
- Robert & Collins du Management – מילון מודפס
- מילון למונחים משפטיים של אליהו מוזס – עברי-אנגלי
התרגומיה 
הראיון מאוד מעניין, והדגש שהוא נותן לחשיבות של הכשרה ולימוד גם אחרי לימודי התרגום נראה הגיוני. השאלה היא אם ישנן מסגרות מתאימות להכשרה שכזו (סדנאות, התלמדויות וכדומה) או שמדובר בלימוד עצמאי של תחומים שונים מתוך שאיפה להרחיב אופקים כמתרגם (כדוגמת קריאת עיתונים כלכליים).
להלן התשובה של אלן:
It is true that there are not that many opportunities here in Israel, though there are occasional lectures at the ITA, including at its annual conference. I have travelled abroad to attend courses, some of which are excellent, though can be expensive (such as ASTII, the Swiss Translators Association). I have also arranged day-long seminars with outside specialists for groups of my colleagues.
והתשובה שלי: אני חושבת שיש כאן שני היבטים – התמקצעות לשונית והתמקצעות תוכנית, והמסגרת שבה מתמקצעים לא חייבת להיות תרגומית מובהקת.
מבחינת השפה, אפשר לקחת קורסים של האקדמיה לשיפור הניסוח, שמתקיימים כמה פעמים בשנה. יש גם סדנאות תרגום ספרותי מדי פעם, שגם דרכן אפשר לשפר את הניסוח וההתמודדות עם משלבים שונים.
מבחינת התוכן, אפשר ללמוד לבד תחום התמחות כלשהו (פיננסים, רפואה, משפט וכו'), מספרים ועיתונים. אפשר גם להירשם לקורסים מקצועיים שונים כדי ללמוד את התחום והשפה (הרי אי אפשר לתרגם משהו בלי להבין אותו), ובמקביל לנסות ללמוד את המינוח המקביל בשפה השנייה.
כל הכבוד! באמת מעניין מאוד לקרוא את נקודת המבט של מתרגם שאינו עוסק בספרות, ובהחלט נותן נקודות למחשבה. לא ידעתי שלאקדמיה יש קורסים לשיפור הניסוח, נשמע לי כמו רעיון מצוין כדי לשמור על כושר…
אשמח לקרוא ראיון עם מתרגם שמתמחה בתרגום ספרי עיון או מאמרים אקדמיים.