אתמול היה המפגש החודשי של אגודת המתרגמים לחודש ספטמבר. אם נבצר מכם להגיע (כמוני), לא נורא, כי לפחות את ההרצאות לא פספסתם: יובל פינטר וגיא שרת העבירו את הרצאותיהם גם בערב דורבנות האחרון ולמרבה המזל הן הוסרטו:

יובל פינטר: חלופות לכתב העברי

גיא שרת: טינגו – תרגום, תעתיק, ומה שביניהם

הרצאות נוספות מערב דורבנות מופיעות כאן.

כבר ציינתי מספר פעמים שאני אוהבת לקרוא ראיונות עם מתרגמים. עם זאת, לרוב מראיינים מתרגמים ספרותיים שמתרגמים לעברית, כך שאף פעם לא יוצא לי לקרוא ראיונות עם מתרגמים מתחומים אחרים. לכן החלטתי להרים את הכפפה ולראיין מתרגמים מכל התחומים. אתם מוזמנים לכתוב בתגובות שאלות ותחומים שמעניינים אתכם לראיונות הבאים.

הראיון הראשון הוא עם אלן קליימן, מתרגם פיננסי, שיווקי ומשפטי מעברית ומצרפתית לאנגלית. אלן גם פעיל באגודת המתרגמים, ובשנים האחרונות הוא משתתף בארגון הכינוס השנתי של האגודה.

איך הגעת לתרגום?

נרשמתי לתוכנית התרגום של בית ברל מתוך סקרנות אינטלקטואלית, אבל זו גם הייתה התקופה של בועת הדוט.קום וקריסת ההיי-טק בסביבות 2001. אחרי קריירה בשיווק ובניהול בהיי-טק, פתאום מצאתי את עצמי בלי עבודה, ובחרתי "לזוז הצידה" ולעבור לתרגום כמקצוע. התחלתי לעבוד בזמן שלמדתי בבית ברל, בתוכנית שנמשכה שנתיים.

מה אתה אוהב במקצוע?

אני אוהב את האתגר האינטלקטואלי שבתרגום. יתרון נוסף הוא האפשרות לעבוד לבד ובשביל עצמך, בלי בוסים או עובדים.

 מה האתגרים בתרגום מעברית ובתרגום מצרפתית?

האתגר הקבוע בתרגום, בלי קשר לשפת המקור, הוא יצירת מסמך אנגלי אותנטי – להצליח בהתמודדות עם ההפרעות של שפת המקור במבנה, בניסוח ובאוצר מילים. מה שמאתגר במיוחד הוא זיהוי המונחים המקצועיים באנגלית, שבמקרה שלי נעשה לרוב בחומר פיננסי ומשפטי. בתרגום מצרפתית יש מלכודת נוספת, "ידידי הכזב" (false friends או faux amis), שהם מילים הדומות בשתי השפות, אך המשמעות שלהן אינה זהה. אתגר נוסף הוא הדמיון המטעה לעתים בין שתי השפות.

מה האתגרים בתרגום פיננסי?

תרגום פיננסי חייב להיות אותנטי, וכל תת-ז'אנר שונה. למשל, דו"ח אנליסטים הוא שונה מדו"ח מנהלים. אני מאמין שהמפתח להצלחה הוא היטמעות בחומר בשפת היעד, למשל לקרוא באופן קבוע את ה"וול סטריט ג'ורנל", ה"פייננשל טיימס" או את המדור הכלכלי של כל עיתון או מגזין איכותי אחר באנגלית. זו דרך ללמוד את המינוח העדכני ואת הסגנון המקובל.

אחד הקשיים הנפוצים שמתרגמים מתמודדים עמם הוא בשיווק. איך אתה מתמודד עם האתגר הזה?

אחרי קריירה בשיווק, זה לא החלק הכי קשה בעיניי. פרסמתי את עצמי כמה שיותר (הצטרפתי לאגודת המתרגמים והייתי פעיל בה, וגם השתתפתי בקבוצות מתרגמים מקומיות. גם הייתי פעיל ברשימת התפוצה במייל של אגודת המתרגמים). קידמתי את עצמי בנחרצות, אבל גם בהגינות. התחלתי לעבוד על כל מה שיכולתי להשיג, אבל בהדרגה פיתחתי התמחויות, ותמיד יש להתמחויות ערך מוסף. עכשיו אני בקושי צריך לעסוק בשיווק, אבל אני עדיין פעיל בארגוני תרגום.

איך תחום התרגום השתנה לאורך השנים? איפה לדעתך יהיה התחום בעוד 20-30 שנה?

אני לא בטוח שהתחום השתנה משמעותית ב-10 השנים שאני נמצא בו, אבל אני חושב שהוא ישתנה משמעותית עם ההתקדמות של תרגום המכונה. אנשי המקצוע צריכים לרתום את הכלי הזה לטובתם ולא להתייחס אליו בזלזול.

מה היית עושה אם לא היית מתרגם?

זו הקריירה השנייה שלי, ואני מצפה שהיא תימשך עד הפרישה (ולאחריה).

יש לך עצות למתרגמים מתחילים, בתחום הפיננסים ובכלל?

ההמלצות שלי למתחילים תמיד היו: תפרסמו את עצמכם כמה שיותר (לפחות 30% מכל העבודות עוברות בין מתרגמים – אם לא מכירים אתכם לא תוכלו להשיג אותן). תשקיעו באופן קבוע בהכשרה ובלימוד (זה לא עסק חד-פעמי). תתמחו.

מקורות שאלן ממליץ עליהם לתרגום פיננסי:

• IAS Plus – המקור הטוב ביותר בעיניו ל-IFRS
• Vernimmen – מונחון צרפתי-אנגלי
• IATE – מילון אירופי רב-לשוני ורב-נושאי
• Robert & Collins du Management – מילון מודפס
• מילון למונחים משפטיים של אליהו מוזס – עברי-אנגלי

בסוף השבוע האחרון התפרסם ב"הארץ" ראיון עם נילי מירסקי, לרגל התרגום החדש ל"האחים קרמאזוב" של דוסטויבסקי. (מירסקי תשתתף בערב על התרגום החדש ב"תולעת ספרים" ב-26 בספטמבר, פרטים כאן.)

הראיון עוסק בדוסטויבסקי, בתולדות חייה של מירסקי, בשוק הספרים ובפוליטיקה. מירסקי מתייחסת גם לאחת השאלות שמעסיקות מתרגמים – האם תרגום הוא אמנות או אומנות? מירסקי רואה בעצמה אמן מבצע, "כמו פסנתרן שמנגן תווים שנכתבו לו", בניגוד לסופר. עם זאת, היא מכירה בהשפעתם הרבה של המתרגמים על השפה.

"יצירה היא לא חלק מהחוויה שלי", מתעקשת מירסקי, "אם כי אני שמחה לשמוע מילים טובות שגורמות לי להשמין מנחת", היא מוסיפה בטון מתרפק. "יחד עם זאת, ברור לי שלתרגומים יש תפקיד תרבותי מרכזי, כשנוצר צורך ליצור שפה ספרותית חדשה. הדוגמה הכי ידועה היא תרגום התנ"ך לגרמנית של מרטין לותר, שיצר את השפה הגרמנית החדשה מתוך שלל דיאלקטים מקומיים. דוגמה יותר קרובה אלינו היא הרוסית הספרותית, שנולדה מאוחר מאוד יחסית. במאות ה-18 וה-19, האצילים ברוסיה דיברו וכתבו צרפתית. ברוסית נכתבה ספרות דתית בלבד. הרוסית הספרותית התחילה להיווצר דור אחד לפני פושקין, ומי שהרגישו מחויבים לה היו בראש וראשונה המתרגמים דווקא. הם טענו שהרוסית המדוברת, אין בה כדי לבטא את פיתולי הרגש הדקים כפי שהם מופיעים ברומנים הצרפתיים".

במסגרת סדרת "סופרים ואנשי ספר" של חנויות "תולעת ספרים", ב-26 בספטמבר יתקיים ערב על התרגום החדש של נילי מירסקי ל"האחים קרמאזוב" של דוסטויבסקי בהוצאת עם עובד, בהשתתפות מירסקי, אביעד קליינברג ומאיר ויזלטיר.

הערב יתקיים בסניף שברח' מאז"ה 7 בתל אביב, בשעה 20:00 בדיוק. הכניסה חופשית.

זהו תרגומו הרביעי של הספר לעברית. התרגומים הקודמים היו של משה אליהו ז'ק ויעקב עדיני (טברסקי, 1949), מ"ז ולפובסקי (הקיבוץ המאוחד , 1965) וצבי ארד (דביר, 1993).

לקריאה נוספת

• האחים קרמאזוב – טקסט
• הכי דוסטויבסקי – הארץ
• תרגום חדש ל"האחים קרמאזוב" – המגמה הספרותית, הארץ
• נסחפת עם הרגע – YNET

שמעתם פעם על שפות הקליקים? אלה שפות אפריקאיות שבהן הדוברים משמיעים צלילי צקצוק שנשמעים כמו קליקים (המינוח המקצועי הוא "עיצורים מצוצים").

אם מסקרן אתכם איך הצלילים האלה נשמעים, אתם יכולים להקשיב ל"שיר הקליקים" (Qongqothwane) של הזמרת הדרום-אפריקאית מרים מקבה, ששרה בשפת קוסה (Xhosa):

 לקריאה נוספת:

• עיצורים מצוצים – ויקיפדיה (יש הסבר רחב יותר בערך המקביל באנגלית)
• Khoisan Languages – ויקיפדיה
• Miriam “Mama Africa” Makeba performs The Click Song – בוינג בוינג
• התחקות אחרי סימן עתיק גילתה כי מקור כל השפות באפריקה – הארץ

• איתן בולוקן, שלמד איתי בתואר הראשון בלימודי מזרח אסיה, הוא דוקטורנט העוסק בפילוסופיה של הזן היפני. במסגרת המחקר שלו הוא תרגם שירים של הנזירים דוגן וריוקן, וכעת תרגומיו מתפרסמים בספר חדש, "בתוך השלג הדק". השקת הספר תתקיים ב-22 באוגוסט בחנות הספרים "סיפור פשוט" בנווה צדק. פרטים בהזמנה בפייסבוק.

 

• בכנס השנתי הבא של אגודת המתרגמים, שיתקיים ב-13-15 בפברואר 2012, ייערכו לראשונה קריאות דו-לשוניות של שירה ופרוזה, של קטעים שאורך הקראתם לא יעלה על 15 דקות ושתורגמו מ/אל עברית/אנגלית. אם אתם מעוניינים להקריא קטע שתרגמתם, אתם מוזמנים למלא את הטופס שבהמשך ולשלוח אותו לשי סנדיק (sendik.shai ב-gmail.com). אם אתם מעוניינים להקריא קטעים, אתם מוזמנים לפנות לשי ולציין את שפת האם שלכם ואיזה ז'אנר אתם מעדיפים.

שם היצירה במקור:

שם היצירה בתרגום:

שם המחבר:

שפת מקור:

שפת יעד:

שנת הוצאת המקור:

שנת הוצאת התרגום (או כתיבתו, במידה ולא פורסם):

גוף מוציא לאור/תרגום חובב:

ז'אנר היצירה: פרוזה / שירה

מיקום הקטע להקראה ביצירה: (פרק או עמוד במהדורה מסוימת)

פרטים נוספים על הנימוקים בבחירת הקטע:מקריא מועדף (אם יש):

מומלץ לצרף להצעה את הקטע במקור ובתרגום.