הידיעה הזו, שפורסמה ב"אוסטרליאן ג'יאוגרפיק", אולי קשורה יותר להתנהגות בעלי חיים, אבל היא עדיין חביבה:
דסק החיפושים והתגליות של המוזיאון האוסטרלי, המספק שירות זיהוי זנים חינמי, קיבל דיווחים רבים על קולות משונים בצמרות העצים המנהלים שיחות בלתי-הגיוניות באנגלית. הסתבר שתוכי-מחמד שברחו מבתיהם לימדו את חבריהם שבטבע את המילים שלמדו בשבי. עובד הדסק מרטין רובינסון מסביר שאם התוכי שברח "מצליח לשרוד מספיק זמן ולהצטרף ללהקה בטבע, ציפורים אחרות ילמדו ממנו".
ציפורים לא לומדות רק מבני האדם, אלא גם מחקות זו את זו, לדברי ג'יינה סליידק ממחלקת האורניתולוגיה של המוזיאון. "אם ציפור שמכירה מילים באנגלית מצטרפת ללהקה, אין סיבה שהציפורים האחרות לא יחקו אותה".
התפתחות השפה עשויה לעבור בין הדורות. "אם ההורים מדברים ויש להם גוזלים, הגוזלים כנראה ילמדו מהם", אומר מומחה נוסף.
התמונה מאתר "תוכים זה אנחנו"
התרגומיה 
צר לי שאני בור בעולם התוכים
אבל יש מהם שמסוגלים, אם לא להבין מה הם אומרים, לפחות להתאים את המילה למאורע?
לצערי גם אני לא בקיאה בתוכים ובאורחותיהם, אבל אני מניחה שחלק מהם לומדים בהתניה לקשר בין מילים או משפטים לפעולות שונות, כמו קבלת אוכל. אולי מישהו מהקוראים יוכל להאיר את עינינו בעניין.
אוי, זה מזכיר לי את אחד המאמרים היותר קשים שקראתי אי פעם. אני בשום אופן לא מצליחה להיזכר בשם המאמר או המחבר מרוב שהדחקתי, אבל זה היה במחקר תרבות, והייתי צריכה להרצות עליו, והוא דיבר על תקשורת בין ציפורים. אני אנסה לפשפש בהארד דיסק שלי…
מי היה מאמין שידיעה תמימה על תוכים תעורר טראומות מהעבר… 🙂
שירלי, תודה עלהפוסט ועל ההפניה. אני חושבת שזו ידיעה מאדמענינת!!!!
לגבי תקשורת ודיבור עם תוכים- מדובר במקרים רבים ביכולת דיבור והבנה של ממש. לא אצל כל התוכים, יש זנים שונים-
מצרפת מאמר שכתבתי בזמנו על אלכס, התוכי שהבין את מונח ה"אפס".
http://shlomit500.wordpress.com/2008/09/06/אלכס-שנה-למותו-התוכי-שהבין-את-המונח-א/
מפה זה נראה כמו ג'יבריש,,,אני מקווה שהקישור יעבוד
(למי שלא מכיר- אני ווטרינרית של תוכים) .
שלומית
היי שלומית, ברוכה הבאה לבלוג! תודה על הלינק לסיפור על אלכס, הוא מרתק!
התודה היא ליעל, קולגה שלי, זה הבלוג שלה שכרגיל מלא בידיעות מעניינות מעולם התרגום והלשון לסוגיה. אני רק התלהבתי והעברתי אליך את הקישור.