שני ראיונות עם שני מתרגמים: עמינדב דיקמן ורמי סערי

השבוע התפרסמו ב"הארץ" שני ראיונות עם מתרגמים. הראיון הראשון הוא עם עמינדב דיקמן – מתרגם, ראש המגמה ללימודי תרגום באוניברסיטה העברית וחבר באקדמיה ללשון העברית. דיקמן מלין בעיקר על מצב התרגום בארץ ותרגומי המופת בפרט, אבל הוא גם מתייחס למלאכת התרגום:

מה שמעניין בתרגום, אומר דיקמן, הוא מעבר לתוכן. והוא מסביר: "מה זה תוכן? תוכן הוא הרמה הבסיסית. יש מורכבות, יש סגנון. איך אתה מעביר סגנון? זאת העבודה".

איך אתה מעביר סגנון?

"מתאמץ ומקווה שהצלחת. אתה צריך לקבל החלטות. נניח שאומרים לך ‘השיר הזה הוא שיר הדור'. פתאום זו לא בעיה של מה שכתוב, אלא שיש פה הדר. או שאם במקומות מסוימים יש מחשבה די מורכבת, אתה צריך לעשות רושם במובן של התרשמות של הנשמה. זה דבר רציני שחורג בהרבה מ'כן חרזתי לא חרזתי'".

הראיון השני הוא עם רמי סערי, משורר, מתרגם וד"ר לבלשנות, המתרגם ממגוון שפות, ביניהן פינית, אלבנית, הונגרית ויוונית. על התרגום הוא אומר:

"חשוב לי שהדברים שנאמרים במקור יעברו לשפת היעד בצורה המדויקת ביותר שאפשר, שהמסר לא יוחטא. מכיוון שאני בוחר בספרים שאני חושב שחשוב שהקורא הישראלי יוכל להתוודע אליהם, אני רוצה גם שהספר בנוסח העברי שלו יהיה נאמן ככל האפשר למקור. נאמנות למקור מבחינתי היא בין היתר שקורא ישראלי בארץ אחרת, בתנאים אחרים, בסביבה שונה לחלוטין מכל הבחינות האפשריות, יוכל בכל זאת לקבל את מה שהספר מעביר מבחינת התוכן והמסר".

ועל השפה:

"אני חושב שבמעבר משפה לשפה אתה יכול להבין הרבה דברים גם על עצמך, גם על העולם שסביבך, וגם על אנשים שחיים באופן אחר, בתרבות אחרת. בעיני כל שפה חדשה היא דרך לחצות גבולות. הערכים האנושיים והאידיאולוגיים העומדים מבחינתי במהות קיומו של האדם הם חופש, אהבה ואמת. קשה לי לחשוב על מצב שהייתי יכול לחיות חופשי באמצעות שפה אחת ויחידה. אני גם מאמין שאם אתה לא שולט בשפה שלך, אתה לא יכול להגיע לשליטה בשום שפה אחרת.

"עצם הלמידה של שפה זרה זה לא דבר קל, אבל מדובר בעניין הזה של חציית גבולות, וברגע שאתה מבין טוב מאוד איפה עוברים הגבולות שלך, של השפה שלך ושל האפשרות שלך להתבטא בה, יש לך אפשרויות הרבה יותר טובות לעבור את קו הגבול מהשפה שלך לשפה אחרת; וגם להתמודד עם הכללים והגבולות ששפה חדשה מציבה בפניך".

מודעות פרסומת

לפעמים אפילו אפשר ללמוד מהטלוויזיה

קראתי השבוע רשימה של 15 מילים ומשפטים בשפות זרות שלמדנו מהטלוויזיה ומסרטים (הרשימה באנגלית, כך שמדובר בשפות אחרות, כמובן).

רוב התוכניות המדוברות לא היו מוכרות לי, אז ניסיתי להיזכר במילים הזרות שלמדתי מהטלוויזיה (לא כולל אנגלית, שהייתה השפה המדוברת ברוב התוכניות שראיתי). הנה הרשימה שלי:

  • Voulez-vous du beurre / שנות הקסם – קווין ארנולד, גיבור הסדרה, רוצה להרשים את אחת הבנות בכיתת הצרפתית שלו, אבל למרבה הצער, המשפט היחיד שהוא יודע בצרפתית הוא "את רוצה חמאה?".

  • Fetchez  la vache! / מונטי פייתון והגביע הקדוש – בסרט הקאלט של מונטי פייתון, המלך ארתור ופמלייתו מגיעים לטירה צרפתית ומבקשים מהשומר שיכניס אותם. הוא משיב להם בעלבונות ססגוניים, עד שנמאס לו והוא קורא לחבריו להביא את הפרה. מהר מאוד הפרה מושלכת על ארתור ואביריו.

  • אוּנַאגִי (うなぎ) / חברים – רוס מנסה להסביר לפיבי ורייצ'ל על "אונאגי", מצב של מודעות מוחלטת לסובב אותך, אבל מהר מאוד הן נזכרות ש"אונאגי" ביפנית הוא צלופח.

  • chiqita bonita / פרפר נחמד – נולי נעלבת כשילדה קוראת לה "צ'יקיטה בוניטה", אבל אפי מרגיעה אותה ומסבירה לה שהמשמעות בספרדית "ילדה יפה". הפרק המלא מופיע באתר החינוכית, אבל הצפייה באחריותכם: המחשב שלי נתקע ונכבה כשניסיתי לצפות בו.
  • מוּז (موز) / רחוב סומסום – בקערת הפירות הבננה והאננס מגלים לתפוח ולאגס את השמות הערביים שלהם: "אגס הוא אַגַ'אס / ומוּז היא הבננה / אנַאנַאס זה אננס / תוּפַאח הוא התפוח". לפי המנגינה, סביר להניח שבמקור הקטע נועד ללמד ילדים אמריקאים מעט ספרדית.

  • ma mère-mon fils / השוטר והחוצנים – בילדותי ראיתי מספר פעמים את הסרט של לואי דה-פינס. מי מכם שמכיר את סרטי "השוטר מסן טרופה" מכיר גם את הדמות של הנזירה נהגת-השודים, והם נוהגים לקרוא זה לזה "אמי" ו"בני". הקטע הוא הקדימון לסרט, ותוכלו לראות את הנזירה בסביבות 0:52 שניות.

מה איתכם? אילו מילים זרות נחרטו בזיכרון שלכם הודות לטלוויזיה והקולנוע? (אפשר גם מילים באנגלית.) אתם מוזמנים לספר לנו בתגובות וגם לצרף לינקים ליו-טיוב.

פוסט אורח: נורות אזהרה בעבודה עם סוכנויות תרגום

היום יש לנו פוסט אורח שכתבה חברתי ועמיתתי סטלה פנטופל, מתרגמת מאנגלית ומרוסית לעברית. סטלה חולקת איתנו מניסיונה בעבודה עם סוכנויות תרגום ומסבירה לנו איך לזהות סוכנויות תרגום בעייתיות.

שלחתם קורות חיים לעשרות (אם לא מאות) סוכנויות תרגום, חיכיתם בסבלנות וסופסוף הגיע הטלפון המיוחל ובעברו השני של הקו מנהל/ת פרויקטים שרוצה לשאול אתכם כמה שאלות ולמלא כמה פרטים. איך תדעו ששיתוף הפעולה עם סוכנות התרגום יהיה מוצלח, פורה ונעים?

לפני כמה שבועות יצרה איתי קשר סוכנות תרגום שקיבלה את קורות החיים שלי לפני שנה. זו הייתה שיחה רגילה למדי, אך היא השאירה לי טעם מר בפה, ולאחריה ניסיתי לחשוב ולהגדיר לעצמי מה סוכנות תרגום טובה לא תעשה:

  • התמקחות – אחת השאלות הראשונות שעולות בשיחת הטלפון הראשונה היא שאלת התעריף. התשובה שלכם יכולה להוביל לשני תסריטים אפשריים: התעריף יירשם בנימוס וללא שאלות (ואם התעריף גבוה מדי, הם פשוט לא יעבדו אתכם), או שתתחיל עמידה על המקח. מקח? יגידו לכם שהתעריף שהצעתם גבוה מדי ויש להם המון מתרגמים שעובדים בתעריף נמוך יותר (שיכול להיות גם תעריף נמוך מדי שאינו מכבד אתכם ואת המקצוע),ומכיוון שהמתרגמים האחרים עובדים בתעריף הזה יש להם הרבה/המון עבודה והם עסוקים כל החודש. סחטנות או "ריגשי" מסוג זה הם עבורי נורה אדומה – גם אם הסוכנות תספק לכם המון עבודה, נחסמת בפניכם האפשרות לקבל עבודות בתעריף גבוה יותר. כמו כן, התפשרות על התעריף תמורת הבטחה לעבודות רבות היא מסוכנת, כי היא אינה מבטיחה שתהיו פנויים לקבל אותן או שהן יתאימו לכם.
  • לשאול עם מי אתם עובדים – שאלה נוספת שגורמת לי לנוע באי-נוחות ומזהירה מהבאות היא "עם איזה חברות תרגום אחרות עבדת?" רציתי לדעת האם זו שאלה מקובלת והחלטתי לשאול בעלת סוכנות תרגום טובה ואמינה אם היא נוהגת לשאול מתרגמים פוטנציאליים את השאלה. היא ענתה שבשום פנים ואופן לא: לא רק שזה לא מעניין אותה, אלא היא גם מאמינה שזה בכלל לא עניינה כי ההתקשרות עם המתרגם היא על בסיס עבודת פרילנסר. היא הדגישה כי לעתים סוכנויות מציגות את השאלה כדי לרגל ולהבין מול מי הם מתחרים.
  • חוזים והסכמי סודיות – אין ספק שלחוזים והסכמי סודיות חשיבות רבה בהסדרת העבודה מול הסוכנות. עם זאת, הייתי ממליצה לקרוא בעיון רב את החוזים שקיבלתם ולוודא שלא מסתתרים בהם סוסים טרויאנים מהסוג הגרוע ביותר. למה אני מתכוונת? בעיקר לסעיפי אי-תחרות המטילים מגבלות על עבודתכם, לפחות עם לקוחות סוכנות התרגום, למשך פרקי זמן לא הגיוניים כמו חמש או שבע שנים, וכל זה כשאתם עובדים בתור עצמאים. וכך נוצר מצב מצחיק שכזה – חברה שלא מעסיקה אתכם (בתור שכירים) ולא מתחייבת לתת לכם עבודה בעצם מונעת מכם עבודה. שלא תבינו לא נכון, לדעתי זה לא אתי לפנות ללקוחות של סוכנות, אבל מה עושים הם פונים אליכם? אם נתקלתם בסעיף שכזה, מומלץ לדבר עם הסוכנות, אם היא מקצועית ואמינה כנראה שתמצאו את דרך המלך ותוכלו להגיע לפשרה שתספק את כל הצדדים.
  • לוחות זמנים לא סבירים – סוכנות תרגום טובה אף פעם לא תציב לכם תאריכי יעד בלתי הגיוניים (למשל 6,000 מילים תוך 24 שעות), כי היא מבינה שתרגום טוב דורש זמן, השקעה, מחשבה ותשומת לב, ושמתרגם הוא לא רק מחליף מילים בין שפות.
  • מאפייני הטקסט – בעת ההתקשרות הראשונית עם סוכנות תרגום אתם נשאלים על תחומי ההתמחות שלכם ולאיזה כיוון אתם מתרגמים. סוכנות תרגום טובה לא תתעקש ולא תציע לכם שתתרגמו חומר רפואי אם אתם מתרגמים משפטיים, מסמך משפטי אם אין לכם שום השכלה משפטית וכדומה. בנוסף, אתם לא תתבקשו לתרגם לכיוון ההפוך ממה שאתם מתרגמים אליו (למשל לאנגלית במקום לעברית), כי סוכנות תרגום טובה מבינה שבשביל תוצאה מיטבית חשוב לתרגם חומרים שאתם חשים בנוח איתם ולשפה שהיא שפת האם שלכם.

אומרים שהיה פה שמח לפני שתרגמתי

בתור מי שהתחילה את קריירת התרגום שלה בעידן גוגל, לפעמים אני תוהה איך מתרגמים היו מצליחים לעבוד לפני שיכלו לחפש כל מונח בלחיצת כפתור, או כשהם כתבו במכונות כתיבה או אפילו ביד, רחמנא לצלן. אתמול קיבלתי תשובה חלקית, כשהמתרגמת הדסה הנדלר שיתפה את פורום תרגום ועריכה של אג'נדה בפייסבוק בכתבה שהיא מצאה בגיליון משנת 1989 של עיתון אגודת המתרגמים, "תרגימא", שהכותרת שלה היא "המחשב בשירות המתרגם":

לקריאה נוספת

סדנת תרגום מד"ב ופנטזיה למתחילים

בכנס עולמות הקרוב למדע בדיוני ולפנטזיה תיערך סדנת תרגום למתחילים עם המתרגם צפריר גרוסמן.

הסדנה תתקיים ביום א' ה-8 באפריל בין השעות 16:00-18:00 באשכול פיס תל אביב. המחיר: 40 ש"ח, 30 ש"ח לחברי העמותות המארגנות את הכנס. לפרטים והרשמה לחצו כאן.

המפגש החודשי של אגודת המתרגמים: הסופר א.ב. יהושע והמתרגם סטוארט שופמן

המפגש החודשי הבא של אגודת המתרגמים יתקיים ביום ג' ה-27 במרץ בשעות 17:00-20:00 במלון דן כרמל, שדרות הנשיא 85-87, חיפה.

הפעם יתארחו במפגש הסופר א.ב. יהושע והמתרגם סטוארט שופמן, שתרגם מספריו של יהושע. יהושע הגדיר את המפגש כך: "אני אדבר קצת על המגע עם העולם הגדול דרך תרגום יצירותי. על שאלה של חילופי השמות של הספרים. קצת אנקדוטות על מר מאני ועל יצירות אחרות, ככל שיעלה המזלג. ביחד עם סטוארט נקריא קטעים בעברית ובאנגלית, והוא ידבר על בעיות אמיתיות יותר של עבודת התרגום."

עלות ההשתתפות היא 80 ש"ח לחברי אגודת המתרגמים ו-100 ש"ח לאלו שאינם חברי האגודה. להרשמה, יש לשלוח מייל לכתובת monthly@ita.org.il ולציין בשורת הנושא את שמכם באנגלית ובעברית והאם אתם חברים באגודה. אם ברצונכם לרשום אנשים נוספים, אנא ציינו בגוף המייל את שמותיהם באנגלית ובעברית, את סטטוס החברות שלהם באגודה ואת כתובות המייל שלהם.

פרטים נוספים תוכלו למצוא באתר האגודה. הזמנה בפייסבוק כאן.

הסאמי פונים לישראל לעזרה בהחייאת שפתם

קצת גאווה לאומית: משלחת סאמים מנורבגיה הגיעה לישראל בסוף פברואר כדי ללמוד כיצד לשמר את שפתם, העומדת בפני סכנת הכחדה, לפי כתבה מהג'רוזלם פוסט.

המשלחת הסאמית עם נשיא האוניברסיטה העברית פרופ' מנחם בו-ששון | התמונה מאתר האוניברסיטה העברית

הסאמי הם הילידים הרשמיים היחידים במדינות סקנדינביה, והם חיים בצפון שוודיה, פינלנד ורוסיה. אין נתונים רשמיים על גודל אוכלוסייתם, אולם ההערכות נעות בין 80 אלף ל-100 אלף. כ-30 אלף מהם דוברים שפות סאמיות.

חברי המשלחת התארחו בבית הספר לתלמידים מחו"ל ע"ש רוטברג באוניברסיטה העברית וצפו בשיעור בכיתת אולפן:

חברי המשלחת לארס יואר האלונן ונילס אנטה איירה מדברים סאמי בבית, אבל לדברים הם יוצאי הדופן לאחר שנים שהממשלה דיכאה את התרבות הילידית. "אסור היה לדבר בסאמי בבית הספר", אמר האלונן. "אסור היה לסאמי להחזיק בקרקעות, ואסור היה לסאמי לדבר בסאמי".

כיום רוב הסאמי השתלבו בחברות המקומיות ואימצו את הנצרות. בשנים האחרונות חל שינוי של 180 מעלות בגישתה של ממשלת נורבגיה וכעת היא מממנת את החייאת שפת הסאמי. בעזרת התמיכה הממשלתית איירה והאלונן פתחו גן ילדים דובר סאמי בשנת 2009.

חברי המשלחת למדו בוויילס כיצד ללמד ילדים שפה נכחדת, אך כשרצו ללמוד כיצד ללמד מבוגרים, הוולשים הפנו אותם לישראל. הוולשים עצמם הגיעו לישראל ב-1973 כדי ללמוד כיצד לשמר את הוולשית, שמספר הדוברים שלה היה אז במגמת ירידה. לישראל הגיעו גם משלחות מהשבטים המאורים בניו זילנד ומחבל הבסקים.

האלונן ואיירה מקווים לפתוח בשנה הבאה קורס למבוגרים שיימשך חודשיים המבוסס על האולפן. "אצל רבים מהאנשים שעליהם אנחנו מדברים, השפה בלבם היא סאמי. הם מכנים את עצמם סאמי, הם סאמי, הם גאים להיות סאמי והם נוצרים את השפה בלבותיהם", אמר האלונן. "הם ודאי יודעים כמה משפטים ושירים נוצריים בסאמי. יש להם תחושת שייכות לשפה".

לקריאה נוספת: