השבוע התפרסמו ב"הארץ" שני ראיונות עם מתרגמים. הראיון הראשון הוא עם עמינדב דיקמן – מתרגם, ראש המגמה ללימודי תרגום באוניברסיטה העברית וחבר באקדמיה ללשון העברית. דיקמן מלין בעיקר על מצב התרגום בארץ ותרגומי המופת בפרט, אבל הוא גם מתייחס למלאכת התרגום:

מה שמעניין בתרגום, אומר דיקמן, הוא מעבר לתוכן. והוא מסביר: "מה זה תוכן? תוכן הוא הרמה הבסיסית. יש מורכבות, יש סגנון. איך אתה מעביר סגנון? זאת העבודה".

איך אתה מעביר סגנון?

"מתאמץ ומקווה שהצלחת. אתה צריך לקבל החלטות. נניח שאומרים לך ‘השיר הזה הוא שיר הדור'. פתאום זו לא בעיה של מה שכתוב, אלא שיש פה הדר. או שאם במקומות מסוימים יש מחשבה די מורכבת, אתה צריך לעשות רושם במובן של התרשמות של הנשמה. זה דבר רציני שחורג בהרבה מ'כן חרזתי לא חרזתי'".

הראיון השני הוא עם רמי סערי, משורר, מתרגם וד"ר לבלשנות, המתרגם ממגוון שפות, ביניהן פינית, אלבנית, הונגרית ויוונית. על התרגום הוא אומר:

"חשוב לי שהדברים שנאמרים במקור יעברו לשפת היעד בצורה המדויקת ביותר שאפשר, שהמסר לא יוחטא. מכיוון שאני בוחר בספרים שאני חושב שחשוב שהקורא הישראלי יוכל להתוודע אליהם, אני רוצה גם שהספר בנוסח העברי שלו יהיה נאמן ככל האפשר למקור. נאמנות למקור מבחינתי היא בין היתר שקורא ישראלי בארץ אחרת, בתנאים אחרים, בסביבה שונה לחלוטין מכל הבחינות האפשריות, יוכל בכל זאת לקבל את מה שהספר מעביר מבחינת התוכן והמסר".

ועל השפה:

"אני חושב שבמעבר משפה לשפה אתה יכול להבין הרבה דברים גם על עצמך, גם על העולם שסביבך, וגם על אנשים שחיים באופן אחר, בתרבות אחרת. בעיני כל שפה חדשה היא דרך לחצות גבולות. הערכים האנושיים והאידיאולוגיים העומדים מבחינתי במהות קיומו של האדם הם חופש, אהבה ואמת. קשה לי לחשוב על מצב שהייתי יכול לחיות חופשי באמצעות שפה אחת ויחידה. אני גם מאמין שאם אתה לא שולט בשפה שלך, אתה לא יכול להגיע לשליטה בשום שפה אחרת.

"עצם הלמידה של שפה זרה זה לא דבר קל, אבל מדובר בעניין הזה של חציית גבולות, וברגע שאתה מבין טוב מאוד איפה עוברים הגבולות שלך, של השפה שלך ושל האפשרות שלך להתבטא בה, יש לך אפשרויות הרבה יותר טובות לעבור את קו הגבול מהשפה שלך לשפה אחרת; וגם להתמודד עם הכללים והגבולות ששפה חדשה מציבה בפניך".

המפגש החודשי הבא של אגודת המתרגמים יתקיים ביום ג' ה-27 במרץ בשעות 17:00-20:00 במלון דן כרמל, שדרות הנשיא 85-87, חיפה.

הפעם יתארחו במפגש הסופר א.ב. יהושע והמתרגם סטוארט שופמן, שתרגם מספריו של יהושע. יהושע הגדיר את המפגש כך: "אני אדבר קצת על המגע עם העולם הגדול דרך תרגום יצירותי. על שאלה של חילופי השמות של הספרים. קצת אנקדוטות על מר מאני ועל יצירות אחרות, ככל שיעלה המזלג. ביחד עם סטוארט נקריא קטעים בעברית ובאנגלית, והוא ידבר על בעיות אמיתיות יותר של עבודת התרגום."

עלות ההשתתפות היא 80 ש"ח לחברי אגודת המתרגמים ו-100 ש"ח לאלו שאינם חברי האגודה. להרשמה, יש לשלוח מייל לכתובת monthly@ita.org.il ולציין בשורת הנושא את שמכם באנגלית ובעברית והאם אתם חברים באגודה. אם ברצונכם לרשום אנשים נוספים, אנא ציינו בגוף המייל את שמותיהם באנגלית ובעברית, את סטטוס החברות שלהם באגודה ואת כתובות המייל שלהם.

פרטים נוספים תוכלו למצוא באתר האגודה. הזמנה בפייסבוק כאן.

קצת גאווה לאומית: משלחת סאמים מנורבגיה הגיעה לישראל בסוף פברואר כדי ללמוד כיצד לשמר את שפתם, העומדת בפני סכנת הכחדה, לפי כתבה מהג'רוזלם פוסט.

הסאמי הם הילידים הרשמיים היחידים במדינות סקנדינביה, והם חיים בצפון שוודיה, פינלנד ורוסיה. אין נתונים רשמיים על גודל אוכלוסייתם, אולם ההערכות נעות בין 80 אלף ל-100 אלף. כ-30 אלף מהם דוברים שפות סאמיות.

חברי המשלחת התארחו בבית הספר לתלמידים מחו"ל ע"ש רוטברג באוניברסיטה העברית וצפו בשיעור בכיתת אולפן:

חברי המשלחת לארס יואר האלונן ונילס אנטה איירה מדברים סאמי בבית, אבל לדברים הם יוצאי הדופן לאחר שנים שהממשלה דיכאה את התרבות הילידית. "אסור היה לדבר בסאמי בבית הספר", אמר האלונן. "אסור היה לסאמי להחזיק בקרקעות, ואסור היה לסאמי לדבר בסאמי".

כיום רוב הסאמי השתלבו בחברות המקומיות ואימצו את הנצרות. בשנים האחרונות חל שינוי של 180 מעלות בגישתה של ממשלת נורבגיה וכעת היא מממנת את החייאת שפת הסאמי. בעזרת התמיכה הממשלתית איירה והאלונן פתחו גן ילדים דובר סאמי בשנת 2009.

חברי המשלחת למדו בוויילס כיצד ללמד ילדים שפה נכחדת, אך כשרצו ללמוד כיצד ללמד מבוגרים, הוולשים הפנו אותם לישראל. הוולשים עצמם הגיעו לישראל ב-1973 כדי ללמוד כיצד לשמר את הוולשית, שמספר הדוברים שלה היה אז במגמת ירידה. לישראל הגיעו גם משלחות מהשבטים המאורים בניו זילנד ומחבל הבסקים.

האלונן ואיירה מקווים לפתוח בשנה הבאה קורס למבוגרים שיימשך חודשיים המבוסס על האולפן. "אצל רבים מהאנשים שעליהם אנחנו מדברים, השפה בלבם היא סאמי. הם מכנים את עצמם סאמי, הם סאמי, הם גאים להיות סאמי והם נוצרים את השפה בלבותיהם", אמר האלונן. "הם ודאי יודעים כמה משפטים ושירים נוצריים בסאמי. יש להם תחושת שייכות לשפה".

לקריאה נוספת:

• משלחת מלפלנד הגיעה לאוניברסיטה העברית ללמוד כיצד מחיים שפה – האוניברסיטה העברית, המחלקה לדוברות

עברתי היום על הפוסטים שהצטברו אצלי בגוגל רידר* ונתקלתי בשלוש רשימות חשובות למתרגמים ולצרכני תרגום (גם הפוטנציאלים), וכדאי שתקראו אותi.

מריאן דוגן מהבלוג Words to Good Effect פרסמה שני פוסטים תחת הכותרת "איך להיות טובים", הראשון למתרגמים והשני ללקוחות שלהם. כדאי לקרוא את שניהם כדי לדעת למה לצפות מעצמכם ומהצד השני בכל מה שקשור להזמנת תרגום.

ג'ודי ודגמאר ג'נר מהבלוג Translation Times (הזכרתי אותן כבר בפוסט הזה) חיברו את הרשימה "איך לאבד לקוח ב-10 צעדים פשוטים", או במילים אחרות – מה לא לעשות (למשל, לא להתעלם מתאריכי יעד או להתלונן על הלקוח ברשת).

יש לכם עצות שלא מופיעות ברשימות האלה?

* Google Reader הוא קורא RSS, יישום המאפשר לרכז את כל הבלוגים המעניינים שרוצים לעקוב אחריהם במקום אחד.

החודש יושקו שני תרגומים מעניינים. האירוע הראשון הוא לרגל תרגומה של ניצה בן ארי לספרו של גיתה "הרמן ודורותיאה", והוא יתקיים ביום ג' ה-6.3 בתולעת ספרים ברח' מזא"ה 7 בתל אביב. התכנסות החל מ-19:00. הערב עצמו יתחיל בשעה 20:00. ** עדכון: נוספה הזמנה בפייסבוק.

האירוע השני הוא השקת התרגום של "סיפורי מלחמה לילדים" מאת נוסוקה אקיוקי, תרגום מיפנית ארז יוסקוביץ, דוקטורנט למדעי הדתות באוניברסיטת תל אביב. הערב יערך ביום ה' ה-22 במרץ בשעה 19:30 בספריה של "בית בנמל", מתחם "קום איל פו", האנגר 26, נמל תל אביב. פרט למתרגם ישתתפו בערב גם ד"ר שונית שחל-פורת, מרצה לספרות יפנית ומתרגמת, וד"ר מיקה לוי-יממורי, רכזת מגמת יפנית באוניברסיטת תל אביב. היה לי הכבוד והעונג ללמוד אצל שלושתם, ואני בטוחה שהערב יהיה מעניין. יש לאשר הגעה במייל readers1@yedbooks.co.il.