הקורס הכי מעניין שהיה לי בכלכלה בתואר הראשון היה בכלכלה התנהגותית. למי שלא מכיר ויודע, אחת מהנחות היסוד בתיאוריה הכלכלית היא שאנחנו רציונליים. הכלכלה ההתנהגותית טוענת שזה לא נכון, ומחפשת את החוקיות באי-הרציונליות שלנו, או את ההטיות שמשפיעות על קבלת ההחלטות שלנו. דניאל כהנמן קיבל על זה פרס נובל לכלכלה ב-2002 (על תורת הערך שפיתח עם עמוס טברסקי, העוסקת באופן שבו אנו תופסים סיכון, רווח והפסד) ודן אריאלי כתב על זה שני רבי מכר מרתקים, ונדמה לי שהשלישי בדרך (יש לו גם טור בכלכליסט). לשמחתי גם יצא לי לתרגם טקסטים בנושא, אבל זה אולי לפעם אחרת.

ומה הקשר של הקורס הזה לשפות? מחקר חדש שנכתב עליו ב-Wired בדק אם חשיבה בשפה זרה מסייעת לנו לקבל החלטות רציונליות יותר.

לדברי פסיכולוגים, תהליך ההסקה האנושי מורכב משתי דרכי חשיבה שונות: דרך אחת היא שיטתית, אנליטית ודורשת מאמץ קוגניטיבי, ואילו הדרך השנייה היא מהירה, בלתי מודעת וטעונה רגשית.

לאור זאת, ייתכן שהמאמץ הקוגניטיבי הדרוש לחשיבה בשפה זרה, שאנחנו לא מתבטאים בה באופן אוטומטי, משאיר לנו משאבים מנטליים מועטים, מה שמגדיל את ההסתמכות שלנו על תהליכים קוגניטיביים מהירים ומקוצרים. עם זאת, ייתכן גם שהתקשורת בשפה נרכשת מאלצת אותנו להיות מחושבים, כך שאנחנו מסתמכים פחות על אינסטינקטים העשויים להיות בלתי-אמינים. חוקרים מראים גם שהתגובה הרגשית המיידית למילים טעונות רגשית חלשה יותר בשפות שאינן שפת-האם שלנו.

כדי לבחון את האפשרויות הללו, צוות המחקר שבראשות בועז קיסר מאוניברסיטת שיקגו פיתח כמה מבחנים המבוססים על תרחישים שיצר כהנמן וערך ניסויים בקרב יותר מ-300 משתתפים בארה"ב ובקוריאה. בסופו של דבר החוקרים הגיעו למסקנה שהשפה השנייה מספקת לנו ריחוק קוגניטיבי שימושי מהתהליכים האוטומטיים, מקדמים את החשיבה האנליטית ומפחיתה תגובות רגשיות. במילים אחרות: חשיבה בשפה זרה מפחיתה את ההטיות המטעות המושרשות בנו, המשפיעות על תפיסת הסיכון והרווח.

"ייתכן שההנחה האינטואיטיבית שלנו היא שאנשים יקבלו את אותן ההחלטות ללא כל קשר לשפה שבה הם משתמשים, או שהקושי בשימוש בשפה זרה יהפוך את ההחלטות לשיטתיות פחות. עם זאת, גילינו שההפך הוא הנכון: השימוש בשפה זרה מפחית את ההטיות בקבלת ההחלטות", כתב צוות המחקר.

"לאור העובדה שיותר ויותר אנשים משתמשים בשפות זרות על בסיס יומיומי, לתגלית שלנו עשויות להיות השלכות מרחיקות לכת", כתבו החוקרים, שטענו כי ייתכן שכדאי לאנשים שלא להשתמש בשפת האם שלהם בעת קבלת החלטות פיננסיות. "בראייה לטווח ארוך, ייתכן שזה יהיה רווחי מאוד".

בעקבות הפוסט האורח האחרון חשבתי שמעבר לדרישות שלנו מסוכנויות תרגום כדאי גם לזכור שיש צד שני למטבע, ושגם לסוכנויות יש ציפיות ודרישות מאיתנו. לשם כך שלחתי שאלות לסוכנויות טובות שאני מכירה* (רובן ביקשו שלא להזדהות), והרי המסקנות.

באופן לא מפתיע, סוכנויות התרגום מצפות מאיתנו למקצועיות: היכרות עם שפת המקור על בורייה וידיעת שפת היעד ברמת שפת אם והשכלה פורמלית בתחום ההתמחות. באשר לעבודה עצמה, הציפיות הן למעבר על הטקסט ולשימוש בבודק איות לפני הגשת הטקסט, ומומלץ גם לא לפחד לשאול שאלות ולשים לב אם משהו בטקסט לא מסתדר. הסוכנויות גם לא רוצות תרגום מילולי מובהק, אלא תרגום שמתרחק מהמקור לפי הצורך. כפי שאמרה לאה אהרוני מ-AQtext: "שהמתרגם לא יעבוד בצורה אוטומטית, אלא יחשוב על ההקשר". לגבי צורת העבודה, כדאי לשמור על עמידה בלוח הזמנים, אמינות, דיסקרטיות, התנהלות נעימה ועניינית בטלפון ובמייל – כולנו מעדיפים לעבוד עם אנשים נחמדים.

איך הסוכנויות מחליטות אם לעבוד עם מתרגם מסוים ולהכניס אותו למעגל המתרגמים הקבוע? הסוכנויות מחפשות מתרגמים עם ידע מקצועי בתחומים מסוימים וייחודיות. כדי לבחון זאת, הסוכנויות ישלחו לכם מבחן תרגום או עבודה לניסיון, ואם הם יעידו על מקצועיות, תיכנסו למאגר המתרגמים. תוך כדי העבודה השוטפת הסוכנויות יראו אם אתם מפגינים את התכונות הרצויות שצוינו לעיל, ואז הם ישמחו לעבוד איתכם כמה שיותר. כמובן, רצוי שתהיו זמינים וגמישים ושהתעריף שלכם יהיה נוח והוגן.

לפעמים אנחנו עובדים עם סוכנות כמה פעמים ולא שומעים מהן יותר. כדי להזכיר להן את קיומנו, הסוכנויות מציעות פשוט לשלוח מייל. באחת הסוכנויות ציינו כי אם המתרגם עושה עבודה טובה ונעים לעבוד איתו, רוב הסיכויים שלא ישכחו אותו במהרה.

כולנו בני אדם, ולפעמים קורה שאנחנו טועים בעבודה עם הסוכנויות. מעבר לאי הנעימות ולמבוכה, זה גם מלחיץ מאוד, במיוחד אם אנחנו בתחילת הדרך וחוג הלקוחות שלנו עדיין מצומצם. אבל אין לכם מה לדאוג – לא הכול אבוד: כל הסוכנויות ציינו כי לא יפסלו אוטומטית את העבודה עם המתרגם בעקבות טעות, ויתחשבו בסוג הטעות, ברמת המתרגם ובהישנות הטעויות. מנהלת פרויקטים באחת הסוכנויות אמרה כי היא מאמינה תמיד במתן הזדמנות נוספת, אבל אחרי יותר משתי תקלות היא כנראה תעדיף לעבוד עם מתרגמים אחרים.

** תודה רבה ללאה אהרוני ולשאר הסוכנויות שהשיבו על השאלות.