מְכוׁנַת-הַדִּבּוּר בְּתוֹר מוֹרֶה שָֹפוֹת

הודות לאתר השפה העברית הנהדר גיליתי את "מְכוׁנַת-הַדִּבּוּר בְּתוֹר מוֹרֶה שָֹפוֹת: פֹּה מְדַבְּרִים עִבְרִית", ערכת לימוד עברית שיצאה לאור בגרמניה בשנת 1934.

מכונת הדיבור בתור מורה שפות

לאחרונה יצא לאור ספר בעריכת שלמה יזראל (בהוצאת אוניברסיטת תל אביב) הדן בערכה, והשמע הועלה לאתר מיוחד, יחד עם סריקת הספר. הנה אחד הדיאלוגים:

הגברת קונה מזונות

"הגברת קונה מזונות", מתוך "מכונת הדיבור בתור מורה שפות"

כדי לוודא שלא תפספסו את האתר המלא וגם תקשיבו לדיאלוגים, הנה שוב הלינק: http://www.taupress.tau.ac.il/dibur/index.html

תיהנו!

מודעות פרסומת

הרצאה: תרגומים כמורשת בפרויקט בן יהודה

אמנם כנס אגודת המתרגמים היה לפני שבועיים, אבל עדיין מתפרסמים רשמים מהכנס ומצגות. לשמחתי הרבה אחת המצגות שפורסמה היא של ההרצאה של עפרה הוד, "תרגומים כמורשת בפרויקט בן יהודה", שהחמצתי בכנס ושמעתי עליה רק טובות. ההרצאה אכן מצוינת, והיא מומלצת לחובבי תרגום ולחובבי עברית. אתם מוזמנים ליהנות ממנה גם:

(לתקציר ההרצאה, לחצו כאן.)

לקריאה נוספת:

יום שפת האם שמח!

האו"ם קבע כי ה-21 בפברואר הוא יום שפת האם הבינלאומי, שנועד לקדם את המגוון הלשוני והתרבותי ואת רב הלשוניות בעולם.

תאריך זה נבחר כיוון שביום זה בשנת 1952 סטודנטים הפגינו למען הכרה בשפתם, בנגלית, כשפה רשמית בפקיסטן דאז (כיום בנגלדש), והמשטרה ירתה בהם והרגה אותם.

נצלו את היום כדי לחלוק כבוד לשפת האם שלכם וליהנות ממנה, בין אם היא עברית, אנגלית, ערבית או כל שפה אחרת. חג שמח!

לקריאה נוספת

יום שפת האם הבינלאומי 2012 | התמונה מאתר האו"ם

המשפט התקשורתי והבהיר: יום עיון מטעם האקדמיה ללשון עברית

אתמול השתתפתי ביום עיון לשיפור הניסוח מטעם האקדמיה ללשון עברית, שהתקיים לראשונה (כנראה) בתל אביב בגלל השיפוצים בבניין האקדמיה בירושלים. יום העיון עסק בנושא "המשפט התקשורתי והבהיר", והעבירה אותו ד"ר אורלי אלבק.

 מטרת יום העיון הייתה להדגיש כי לא מספיק שמשפט יהיה תקני, אלא עליו להיות גם תקשורתי ובהיר, והבהירות היא מעל הכול. המשפט "‫בת הדודה שאמה ששכנתה שגיסתה עורכת דין רופאה שוטרת היא מוכשרת מאוד" הוא אמנם תקין תחבירית, אבל צריך תרשים כדי לפענח אותו. חשוב לציין כי ההתייחסות היא לטקסטים מוסרי מידע ולא לטקסטים אמנותיים, שהמשחק בבהירות הוא שנותן להם את העוקץ.

ד"ר אלבק הפרידה בין התחביר להלכה, שהנו גמיש למדי (למשל בסדר המילים במשפט), לבין התחביר למעשה, המושתת על הסכמה בין המוען והנמען ועל חוקי סבירות: למשל, אנו נניח שצירוף שמני בראש המשפט הוא הנושא, ונצפה שאחריו יגיע צירוף שגרעינו פועל, שהוא הנשוא. משפט תקשורתי ובהיר הוא משפט הממלא את ציפיות הנמען מהר ככל האפשר.

בעיה נוספת בעברית היא שלרצפי תווים רבים (מחרוזות) יש דרכים שונות לקריאה כשהם כתובים בכתיב חסר, כך שנוצרים מה שיש המכנים "משפטי חולצה", שהם משפטים שבסוף קריאתם מבינים שלחלק מהמילים בהם יש משמעות ותפקיד תחבירי השונים מכפי שחשבנו בתחילה (כגון "חולצה מטיילת בוואדי"). יש לשים לב לכך כדי שלא לבלבל את הקוראים.

ד"ר אלבק הגדירה שלושה כללים למשפטים צפויים:

  • כדאי לפתוח את המשפט בנושא, אלא אם יש סיבה לכך.
  • לא להרחיק בין גרעין הנושא לגרעין הנשוא.
  • לא להרחיק בין המשלימים לגרעיניהם.

ד"ר אלבק המליצה גם שלא להכביר בסימני פיסוק. לפי כללי הפיסוק החדשים יש להמעיט ככל האפשר בסימני פיסוק, כדי שהקורא לא יצטרך לפענח עוד ועוד סימנים בעת הקריאה. סימני הפיסוק הם אמצעי עזר, כך שאין להבהיר באמצעותם משפטים, אלא לעשות זאת באמצעות הניסוח עצמו.

ד"ר אלבק גם חילקה לנו את החוברת החביבה "100 מילים" לרגל מאה שנות מינוח עברי. החוברת תחולק חינם למבקרים בשמורות הטבע, בגנים הלאומיים ובאתרי רשות הטבע והגנים במשך השנה.

רשמים מכנס אגודת המתרגמים 2012

השבוע השתתפתי בכינוס השנתי העשירי של אגודת המתרגמים, שהתקיים זו השנה השלישית במלון קראון פלאזה בירושלים.

ההרצאה הראשונה ששמעתי הייתה של דוב גורדון, והכותרת שלה הייתה "איך תגרמו ללקוחות מובחרים להבחין בכם, להעריך אתכם, להעסיק אתכם". לדברי גורדון, לא מספיק למשוך את תשומת לבם של לקוחות פוטנציאליים, אלא צריך גם לעניין אותם, ולשם כך צריך להציע פתרון לבעיה שיש להם. לכן, כדי להשיג את הלקוחות שאנחנו רוצים, עלינו להבין מה הבעיות שלהם ולהציג להם את הפתרונות שלנו.

ההרצאה הבאה ששמעתי הייתה של צביה לוין וסטיבן ריפקינד, ועסקה בתמחור תרגומים למתחילים. צביה וסטיבן הציגו גורמים שונים המשפיעים על תמחור העבודות, כגון סוג הלקוח והדחיפות, והסבירו כיצד כלי זיכרון תרגומי משפיעים על התמחור. אתם יכולים לקרוא עוד על ההרצאה בבלוג של צביה, "מעבר לעברית".

אינגה מיכאלי הציגה מכשלות שנתקלה בהן בתרגומים שלה ואת הפתרונות שלה. אפשר תמיד ללמוד הרבה מהרצאות מסוג זה, כי הן פותחות אותנו לצורות חשיבה אחרות. תוכלו לקרוא על ההרצאה ממקור ראשון, הבלוג של אינגה, כאן.

ד"ר לאה גניווש היא פסיכולוגית קלינית וקואצ'רית, והיא דיברה על האופן שבו התפיסות שלנו משפיעות על הרגשות שלנו. גם אם המצב שלפנינו לא נעים, אם נמצא את החיובי שבו ונראה אותו כחד-פעמי, אנחנו נרגיש טוב יותר.

לאה אהרוני דנה בשאלה אם כדאי לתרגם בהתנדבות, וכיצד לעשות זאת.

סוזי רוזנפלד מלמדת יוגה כבר 45 שנה, והיא העבירה לנו שיעור יוגה בכיסא במשך 40 דקות. הרבה שנים לא תרגלתי יוגה, והאימון היה נהדר. אין לסוזי אתר, אבל כאן תוכלו למצוא תרגילים לדוגמא שהיא נתנה לנו.

ההרצאה של פרופ' מרים שלזינגר ופרופ' רחל ויסברוד הציגה את החלק שלהן בפרויקט לכבוד 150 שנה לאליס בארץ הפלאות, שבו קטע נבחר מהספר, מהחלק של הכובען המטורף, מתורגם מכל השפות בחזרה לאנגלית עם הערות על התרגום. ויסברוד ושלזינגר תרגמו בחזרה לאנגלית את הקטע מהתרגום הראשון לעברית, "עליסה בארץ הפלאות" של ל. סמן, ומהתרגום האחרון, המהדורה המוערת בתרגום רנה ליטוין. סמן "גייר" את אליס והפך אותה לעליסה, נערה יהודייה שמכירה ומצטטת את המקורות, אך מסתבר שהוא לא היה היחיד: באחת מהגרסאות ברוסית אליס נקראת סוניה, ובאפריקה יש אליס שחורה ומתולתלת. התרגומים צפויים להתפרסם ב-2015, בחגיגות ה-150 לספר, כך שבינתיים תיאלצו להסתפק בקטע מהסרט של דיסני:

ד"ר גליה הירש הרצתה על "כינויי גוף ופניות כאתגר למתרגם". השפות השונות מביעות היררכיה ונימוס בדרכים שונות, מה שמקשה לעתים על המתרגם: איך מביעים בעברית או באנגלית את הרעיון של tu ו-vous? בנוסף, דרכי הפנייה השונות הן תלויות תרבות; יש שפות שמקובל להשתמש בשמו של הנמען, ויש שפות שלא. יש תרבויות שבהן רצוי לפנות לזרים כ"אדון" ו"גברת", אבל אצלנו, אם מישהו יפנה אליי כ"גברת", אני אניח שזו ההנחיה שהוא קיבל בקורס שירות לקוחות, או שהוא כועס עליי, או שהוא חושב שאני מבוגרת. גם לכך חשוב לשים לב בתרגום.

יעל סלע-שפירו הסבירה "איך למצוא עבודה בתרגום ספרותי". טוב מראה עיניים ממשמע אזניים, ותוכלו לצפות במצגת בבלוג שלה.

צפינו גם בסרטה של נורית אביב, "שפה אחת ודברים אחדים". הסרט הוא חלק מטרילוגיה על השפה העברית, המוצגת כעת בסינמטקים (מועדי ההקרנה מופיעים גם בלוח האירועים), ויש בו מונולוגים של מתרגמים לעברית משפות שונות. כל מתרגם עוסק בטקסטים מתקופה אחרת – מדרשים, שירת ימי הביניים, עגנון, לאה גולדברג, חנוך לוין ועוד – והוא מתאר את הטקסט ומספר על הקשר שלו עם הטקסט, עם המחבר ועם תרגום בכלל.

פרט להרצאות השונות, שמחתי לצאת מהשגרה ולפגוש באופן אישי חברים ומכרים וירטואליים. להתראות בשנה הבאה!

** עדכון: תמונות מהכנס מופיעות באלבום פייסבוק הזה.

התרגומיה חוגגת שנתיים!

היום התרגומיה חוגגת שנתיים להיווסדה! בשנה האחרונה התווספו לתרגומיה עמוד בפייסבוק ולוח אירועים, ואתם מוזמנים לבקר בשניהם. היו לנו גם שלוש הגרלות השנה, ויהיו עוד.

היו השנה 85 פוסטים, וניסיתי לבחור מביניהם את הפוסטים שהכי אהבתי. אתם מוזמנים לחזור ולקרוא אותם, ואת הראיונות  וביקורות הספרים שהיו, וגם להגיב, כמובן.