אני מאוד אוהבת את הצבעוניות של בולים ואת הציורים שלהם, אולי בגלל אוסף הבולים שהיה לי כשהייתי ילדה. משמח אותי שעדיין משקיעים בעיצוב בולים ברחבי העולם, אפילו שהשימוש בהם הולך ופוחת, ולכן שמחתי לגלות שהשירות הבולאי הנפיק לאחרונה בול חדש המוקדש לשפה העברית, בשיתוף האקדמיה ללשון העברית:

באתר האקדמיה מופיע הסבר על עיצוב הבול.

לאלן קנדי יש אוסף מיוחד: הוא אוסף ביטויים בשפות שונות שכוללים צבעים, וברשימה שלו יש כעת ביטויים ב-32 שפות מכל רחבי העולם. הוא גם ליקט עובדות בלשניות על צבעים. ידעתם שברומנית כשהכול טוב אומרים ש"הכול כחול"? ושבטורקית שקר לבן הוא וורוד? ובקוריאנית חומר פורנוגרפי הוא אדום (וביפן הוא ורוד). ומסתבר שבארמנית עובד שחור הוא מצחצח נעליים.

כשעברתי על הרשימה ראיתי שיש בה רק ארבעה ביטויים עבריים. בלי להציץ במילונים, ניסיתי להיזכר אילו עוד ביטויים יש לנו, ונזכרתי שיש רואי שחורות ויש אנשים שרואים את העולם מבעד למשקפיים ורודים, ושאפשר להעביר לפעמים לילה לבן עד שמקבלים אור ירוק או עד שיוצא עשן לבן. יש עבודה שחורה, אבל היא שונה מעבודה בשחור. יש גם דם כחול, שקרים לבנים ותמרורים אדומים.

בלי להסתכל במילון, אילו ביטויים צצים לכם בראש, בעברית או בשפות אחרות? אתם מוזמנים לשתף בהערות, וגם לפרש אותם אם הם לא בעברית. אם אתם רוצים, אתם יכולים גם לשלוח לקנדי ביטויים באמצעות הטופס הזה.

לראשונה בתולדות התרגומיה, הגרלה! הפרס הוא מילון כרטא לכלכלה, סטטיסטיקה ומחשבים:

כדי להשתתף בהגרלה, כל מה שעליכם לעשות הוא להיכנס לתמונה של המילון בעמוד של התרגומיה בפייסבוק ולעשות לה "לייק". המילון יוגרל בין כל מי שעשו "לייק" (פרט לבני משפחה) ב-6.3.

ההודעה על הזכייה תופיע בבלוג ותימסר לזוכה דרך פייסבוק.

המפגש החודשי הבא של אגודת המתרגמים יתקיים ביום ה' ה-10 במרץ בשעות 17:00-20:30 ברחובות ויעסוק בגישור תרבותי מול ארה"ב ומול סין.

ההרצאה הראשונה תהיה בנושא "מתורגמן-מלווה למשלחות ישראליות בארה"ב: נאמנות כפולה או גישור תרבותי?", ותעביר אותה מיכל פרם-כהן, מתרגמת מעברית לאנגלית ומעברית לאנגלית, המלווה משלחות של משרד החוץ האמריקאי לישראל כמתורגמנית.

ההרצאה השנייה, "רשמי מסע בסין המודרנית", תעסוק בהיבטים שונים של סין. את ההרצאה ויעביר ד"ר עמנואל דובשק, מתרגם ומתורגמן ותיק, בעיקר מאנגלית ומעברית לצרפתית ומצרפתית לעברית, אך גם מאיטלקית, יוונית ומנדרינית.

הכנס יתקיים ב"לב הקונגרסים", רח' גולדה מאיר 5, פארק המדע, רחובות. עלות המפגש היא 60 ש"ח לחברי אגודה ו-80 ש"ח לאלו שאינם חברים בה.

להרשמה יש לשלוח מייל לכתובת monthly@ita.org.il ולציין בשורת הכותרת את שמכם בעברית ובאנגלית ואם אתם חברים באגודת המתרגמים. אם ברצונכם לרשום אנשים נוספים, ציינו בגוף המייל את שמם בעברית ובאנגלית, מעמדם באגודת המתרגמים ואת כתובת המייל שלהם.

חברת תרגום בירושלים מחפשת מתרגמ/ת אנגלית-עברית במשרה מלאה לעבודה במשרדיה לפרויקט תרגום שיווקי.

יתרון משמעותי לבעלי השכלה או נסיון בתחום השיווק. ידיעת שפות נוספות – יתרון

ניתן לשלוח קורות חיים ל-shaisendik@silvertranslation.com.

פרטים נוספים בטל': 02-6508110/1.

השבוע השתתפתי בכנס אגודת המתרגמים לשנת 2011. במקום להלאות אתכם בפירוט מדוקדק של הנאמר בכל ההרצאות ששמעתי ושל הרשמים שלי מהן, החלטתי לברור את הטיפים הכי טובים מכל הרצאה, שרלוונטיים לא רק לתרגום.

• סדנת השיווק לפרילנסרים של דאג לורנס אמנם לא תאמה את הציפיות שלי, אבל עדיין היו בה כמה נקודות למחשבה. החשובה מביניהן, שחזרה על עצמה גם בהרצאה של אסנת רובין, הייתה שבמקום להגדיר לעצמנו יעדים גדולים ומעורפלים, יש להגדיר אותם באופן כמותי וביחס ללוח זמנים. למשל, לא מספיק לומר "אני רוצה להרוויח יותר", אלא יש להגדיר את שיעור הצמיחה ואת מסגרת הזמן הרצויים, למשל "אני רוצה להרוויח 10% יותר בעוד שנה". ברגע שהגדרנו את היעד כמותית קל יותר לחשוב מה דרוש כדי להגיע אליו (ולדעתי יכול להיות שבכך היעד פחות מאיים ומוחשי יותר).
• דלית בן-טובים העבירה הרצאה מצוינת על ארגונומיה, והדגימה תרגילים לשחרור הגב, הכתפיים והידיים מול המחשב. אפשר היה לשמוע בקהל את קולות ההנאה וה"קנאק" מהמתיחות ולראות את הבעות העונג.
• ההרצאה "צריך שניים לטנגו" של אביבה דורון ואליעזר נובודבורסקי עסקה ביחסי הגומלין בין סוכנויות התרגום למתרגמים פרילנסרים והעניקה לי זווית חדשה: לעתים מתרגמים מתלוננים על תעריפי חברות התרגום ועל "הקופון שהן גוזרות עליהם", בצדק או שלא. אפשר לראות את הקשר גם כך: המתרגמים נותנים לסוכנויות מעין עמלה על כך שהן דואגות בשבילם לשירותי השיווק וקשרי הלקוחות ומספקת להם עבודה שוטפת, כך שהם יכולים להתמקד בתרגום בלבד.
• דונה בוסין הרצתה על שמירה על תקינות פוליטית בתרגום מעברית לאנגלית, וציינה שכיום בארה"ב נהוג השימוש בשפה המציבה את האדם במרכז, במטרה להבליט את האדם שמאחורי המוגבלות ולמנוע הצמדת תוויות. לדוגמא, במקום לומר "חירש" או "כבד שמיעה" יש לומר "אדם עם חירשות". באותו נושא, דנה ג. פלג הרצתה על מונחים מקובלים ומכבדים יותר ופחות בהתייחסות לקהילה הלהט"בית. אם אתם לא בטוחים באיזה מינוח להשתמש, עדיף לשאול את האדם שאליו הוא מתייחס מה הוא או היא מעדיפים.
• יעל סלע-שפירו הרצתה על כתיבת בלוגים, וכיוון שטוב מראה עיניים ממשמע אוזניים, הנה המצגת.
• לאה אהרוני הסבירה איך להפיק את המרב מאתרים למתרגמים כמו פרוז.
• ועוד בנושא שיווק באינטרנט: מרים שוואב הרצתה על שיווק בפייסבוק, וגם המצגת שלה תעלה בקרוב לאינטרנט.
• את הכנס סגרה הרצאה של גילי בר-הלל סמו על תרגום מחודש של יצירות ספרותיות. היא השוותה את המתרגמים השונים של אותה היצירה לעיוורים מהמשל הממששים את הפיל: כל מתרגם מפרש את המקור באופן שונה בגלל הפרספקטיבה, הנורמות והשיקולים שלו, ומהשילוב שלהם אפשר להגיע לראייה כוללת של הטקסט.

כפי שאומרים לא מעט, תרגום הוא מקצוע בודד, ולכן אני תמיד נהנית לקרוא ראיונות עם מתרגמים ולהתרשם מהאופן שבו הם תופסים את המקצוע ואת תהליך התרגום. לצערי, ראיונות עם מתרגמים הם מחזה יחסית נדיר, ובטח עם מתרגמים שאינם מתרגמים פרוזה. לכן שמחתי לראות שפורסם היום ב"הארץ" ראיון עם אלי ביז'אווי, מתרגם מחזות ומחזות זמר צעיר, שתרגם את "רומיאו ויוליה" ואת המחזמר "פיאף", בין היתר.

כך הוא מתאר את תהליך התרגום של שייקספיר:

"מולי היה המקור השייקספירי בלבד. מקור השוואה יחיד היה התרגום של ויקטור הוגו הבן, כי רציתי ללמוד מהתמודדות של יוצר שתירגם את שייקספיר לשפה אחרת, ובתקופה אחרת. ישבתי מול המחשב, וניסיתי להבין לעומק מה כתוב באנגלית. אשקר אם אומר שבקריאה ראשונה הבנתי מה שייקספיר כותב, ומשקר כל מי שאומר זאת – גם הבריטי הכי רהוט.

"הסתכלתי על הפרולוג והבנתי שקודם כל זו סונטה, 12 שורות שחורזות בתוכן וביניהן, כך שבסוף נוצר מבנה שפונה קודם כל לאוזן של צופה התיאטרון. ייתכן שבשל צעירותה היחסית של העברית כשפה מדוברת, מחזות רבים תורגמו בעבר למעין עברית חגיגית, 'עברית של תיאטרון' שלא תמיד תאמה את הפשטות והזרימה של הדיאלוג בשפת המקור, והיום ניתן לתרגמם אחרת.

"אני עשיתי שתי בחירות שהיו שלובות זו בזו ועזרו לי בתרגום: שמרתי בצורה קפדנית על המשקל של פנטמטר יאמבי (משקל בן חמש הדגשות בעל הברות מוטעמות ולא מוטעמות לסירוגין) המקורי של שייקספיר, וברגע שבחרתי בזה, היה לי חופש יצירתי בבחירת המלים בתוך המשקל. במלים אחרות, ברגע שהמשקל היה מוקפד, יכולתי להרשות לעצמי ללכת לכיוונים שלא הייתי מעז אלמלא היה סד כל כך קפדני".

ביז'אווי מתרגם מחזות מז'אנרים שונים – מחזות זמר, מחזות קלאסיים ומודרניים, אך הוא אינו מבחין ביניהם בתהליך התרגום:

"ברור שיש הבדל במורכבות הניתוח ובניסיון להכיל את כל רובדי המקור, אבל בין שאני מתרגם פזמון פופולרי או יצירת מופת, חשוב לי באותה מידה ליצור מחדש בעברית תוך נאמנות למקור, ואני ניגש לחומרים האלה באותה רצינות.

"בתרגום לתיאטרון אני פונה בראש ובראשונה לאוזן – מעטים האנשים שיושבים וקוראים את התרגום – לכן יש שלב נוסף אחרי תרגום המחזה, שלב שהוא מסעיר ומרגש לא פחות, והוא התאמת הטקסט לשחקנים. ולכן, כשאני יודע שגורי אלפי ישחק את דמותו של וודי אלן ב'שחק אותה סם', או שששון גבאי יגלם את פייגין ב'אוליבר', או שדן שפירא את רומיאו, או שנלי תגר את יוליה – אני משפץ ומעצב את התרגום כדי שיישב נכון בפה של השחקנים האלה"

ואלה התכונות הדרושות למתרגם טוב לדבריו:

"סקרנות, אהבה לבני אדם, אהבה לשפה ויכולות כתיבה. כיוון שתרגום לתיאטרון הוא דבר של האוזן, כאמור – לא של הכתב – צריכה להיות למתרגם אוזן טובה. כשיש אוזן טובה ורגישה לשפה ויכולת להיות הן יצירתי והן בהיר, אפשר לצאת לדרך. מבחינתי, חוויית התרגום היא הזכות לעבוד עם יוצרים שלא חלמת לעבוד איתם. זכיתי באיזה אופן לעבוד עם זונדהיים, סארטר, וכעת עם שייקספיר. אתה בורא בעברית דמויות, לומד להכיר ולייצר את סגנון הדיבור שלהם בעברית. כלומר, יש כאן צלילה לרובד העמוק של היצירה המקורית, שמשכללת אותך כיוצר".