אוצרות שמצאתי בספרייה

לפני כמה שבועות הזדמן לי לעזור במיון ספרים בספרייה מאוד אקלקטית. תוך כדי מיון מצאתי כמה אוצרות שאין חפץ בהם, אז לקחתי אותם והרי הם לפניכם:

כדאי לך לדעת – 411 עצות לעקרת הבית/עפרה בורלא-אדר (צדיקובר מוציאים לאור, 1975)

(ניתן ללחוץ על כל התמונות להגדלה)

לפני שאודטה השתלטה על שוק העצות לעקרת הבית, עפרה בורלא-אדר קיבצה 411 מהן לספר אחד.  שווה לעלעל בו, ולא רק בגלל ההקדמה שכתב אפרים קישון – חלק מהעצות עדיין רלוונטיות.

עיקרי תורת המשפט/ש' נהיר (הוצאת בית הספר הריאלי העברי בחיפה, תשכ"ח)

כשראיתי את הספר על המדף חשבתי שמדובר בספר שעוסק במשפט, ולכן מיהרתי לשלוף אותו לאחי הסטודנט למשפטים. מהר מאוד גיליתי שזהו ספר לימוד תחביר. שימו לב למשפטים לדוגמא:

מילון לועזי עברי/דן פרנס (הוצאת "עמיחי" תל -אביב)

יש לי חיבה למילונים עבריים ישנים, והמילון הזה לא מאכזב. חלק מהביטויים בו הם באנגלית, כמו "בוי סקאוטס" או "האו דו יו דו". הוא עדיין יכול להיות שימושי, למרות התחביר המיושן.

לא מצוינת שנת ההוצאה לאור, אבל ההקדשה שנכתבה בתחילת הספר לנער הבר-מצווה היא משנת 1979.

וילהלם טל/פרידריך שילר, תרגום ח.נ. ביאליק (הוצאת דביר תל-אביב, ספריית דביר לעם, תשכ"ח)

ההוצאה המקורית הייתה בברלין בשנת תרפ"ג, בהוצאת חובבי השירה העברית.

שמחתי במיוחד לגלות את המחזה בתרגום ביאליק בגלל הביקור שלי בבית ביאליק, שבו עלעלתי וירטואלית בעמודים מהמהדורה הראשונה.

בתרגומו של ביאליק מערכה היא עלילה, ותמונה היא מחזה:

יש דוברי גרמנית בקהל שיכולים לחוות דעה על התרגום?

על שכל האדם (כרך א')/י'ון לוק (חברה להוצאת ספרים על-יד האוניברסיטה העברית, תרצ"ה)

אחי קורא לא מעט ספרי פילוסופיה והגות, במסגרת לימודי המשפטים וסתם להנאתו. לכן שמחתי כשגיליתי את האוצר הזה:

מצא חן בעיניי שציינו שהספר מתורגם מאנגלית, כיוון שבאותה תקופה לא הקפידו על ציון שפת המקור. שימו לב לתעתיק י'ון ל-John ולהערות השוליים בכתב רש"י:

גם לכם יצא מתישהו למצוא ספרים מעניינים בנסיבות דומות?

ציוצים בשפות נכחדות

"הארץ" מדווח על אתר חדש שמוקדש לשפות נכחדות בשם indigenoustweets.com, פרי פיתוחו של קווין סקנל, מרצה לבלשנות חישובית מאוניברסיטת סנט לואיס במיזורי.

האלגוריתם שפיתח סקנל מזהה ציוצי טוויטר בשפות נכחדות ומקבץ אותן ואת המשתמשים שמאחוריהן באתר לפי השפות שבהן הם כותבים. לדברי סקנל, מטרת האתר להבהיר לדוברי השפות הנכחדות שהם לא לבד. עם זאת, אין ספק שהאתר ישמש גם ככלי למחקר אותן שפות.

טוויטר הוא רק חלק קטן מהרשת (אני לא מהחובבים, אז אולי הוא נראה לי שולי משהוא באמת), ואין ספק שניתן למצוא טקסטים בשפות הנכחדות גם באתרים אחרים – רשתות חברתיות, פורומים, בלוגים ו"סתם" אתרים רגילים. לדעתי כדאי לסקנל לפנות לגוגל, שיריצו את האלגוריתם שלו על כל המאגרים הפומביים שלהם (כלומר לא תיבות מייל וכדומה) ויחפשו שם טקסטים באותן שפות נכחדות, אם למטרות מחקר ואם כדי לסייע לדוברים ליצור קשר זה עם זה. אני חושבת שזה מסוג הפרויקטים שמוצא חן בעיני גוגל, אז מי יודע, אולי כבר יש מגעים בנושא.

OMG! ♥ ו-LOL נכנסו למילון אוקספורד

מילון אוקספורד פרסם את המילים החדשות שנכנסו למילון השנה, וביניהן נמצאות מילות סלנג אינטרנטי כמו LOL, OMG, IMHO* ו-♥ (תחת "to heart").

מילים נוספות שנכנסו למילון הן car crash, crème de cassis, biologic וסלנג כמו muffin top ו-Wag.

צוות המילון מסביר את הבחירה בקיצורים האינטרנטיים בכך שהם "קשורים לשפת התקשורת האלקטרונית ומאפשרים להביע יותר כשיש הגבלה על מספר התווים בהודעה אחת". הקיצורים נכנסו לשימוש גם "בדפוס ואף בשפה המדוברת", והשימוש בהם הוא "צורת ביטוי בלתי רשמית וקלילה", שלעתים "מביעה הגזמה מכוונת של התלהבות בדיבור".

כשקראתי את הידיעה הזדעזעתי, כמו שוודאי הרגישו אנשים רבים. אבל אז נזכרתי בהרצאה של ארין מקין, מנכ"לית ומייסדת Wordnik, שכבר הזכרתי בפוסט הזה. מקין טוענת שהגישה שלפיה יש מילים שראויות להיכנס למילון ומילים שלא נובעת מהתקופה שבה התחילו לגבש מילונים. בגלל מגבלת המקום בספרים היה צורך לסנן את המילים ולבחור אילו מהן ייכנסו למילון ואילו לא. הודות למהדורות המקוונות הקיימות כיום, הצורך הזה כבר לא קיים, ולכן אפשר ורצוי להכניס כמה שיותר מילים למילון.

אם כך, אין בעיניי מניעה להכניס למילון מילים גם ממשלבים נמוכים ודיבוריים יותר, כל עוד השימוש בהן רווח ולא מדובר בסלנג עם תוחלת חיים קצרה, לטובת אלה שבעוונותיהם לא יודעים מה פירוש IMHO. עם זאת, עדיין קצת מוזר לי שהכניסו למילון את ♥. באוקספורד מסבירים כך את ההחלטה:

המשמעות החדשה שנוספה לפועל to heart בעדכון זה עשויה להיות המילה הראשונה באנגלית שהתפתחה במדיום של חולצות וסטיקרים. המקור שלה המשמעות החדשה הוא בהתייחסות הומוריסטית ללוגואים עם ציור של לב כסמל לפועל "love"  כמו בקמפיין התיירות המפורסם "I♥NY". האזכור המוקדם ביותר שמצאנו לשימוש זה, משנת 1984, משתמש בפועל ב-"I heart my dog's head", פרודיה על סטיקרים עם לב ותמונה של זן מסוים של כלבים (שמביע את חיבתו של אדם מסוים לכלבי שיצו, למשל), שהפכה בעצמה לסטיקר פופולרי. ממקורות אלה הפועל heart החל להופיע בז'אנרים ספרותיים מסורתיים יותר כמילה נרדפת משפת הדיבור ל-to love.

פיונה מקפרסון מצוות המילון מסבירה על תהליך כניסתן של מילים חדשות למילון:

** עדכון: זה מה שלאקונומיסט יש לומר בנושא.

* Laughing Out Loud, Oh My God, In My Humble Opinion

** תודה לליטל

יפן ואני

כשהייתי בת 15 או 16 התגלגל לידיי עותק של "יער נורבגי" של הרוקי מורקמי ושבה אותי מיד בקסמו. באותה תקופה (וגם עדיין) רציתי לקרוא כל ספר שאהבתי בשפת המקור, ולכן התעורר בין הרצון ללמוד יפנית. אבל בניגוד להינדי או גיילית, הרצון הזה החזיק מעמד יותר מחודש, אולי כי הספר היה בשבילי פתח לספרים ולסופרים יפנים נוספים, וכך הגעתי ללמוד בחוג ללימודי מזרח אסיה באוניברסיטת תל אביב.

הלימודים שלי בחוג העשירו אותי באופן שקשה לתאר. פרט לחובת לימודי השפה (6 שעות שבועיות במשך שנתיים, ו-4 שבחרתי לקחת בשנה השלישית), למדתי לא מעט על סין והודו, אבל בעיקר על יפן. כמעט מכל שיעור יצאתי בתחושה שלמדתי משהו חדש ומעניין שלא הייתי לומדת בשום מקום אחר. למדתי על ההיסטוריה של יפן, הספרות, התרבות, הפוליטיקה, הדת, החברה. יפן היא מדינה מרתקת בעיניי ומלאת ניגודים, שנראית כמו ההפך הגמור מישראל, אבל יש להן נקודות דמיון לא מעטות.

 

ספר שכל סטודנט ללימודי מזרח אסיה קורא, יחד עם "יפן המסורתית"

כשסיימתי את התואר הראשון ביליתי שישה שבועות נפלאים ביפן, שכללו חודש בלימודי יפנית בטוקיו ושבועיים בטיול באתרי תיירות בקיוטו, נארה וניקו, בין היתר. בתוכנית הלימודים שלנו באוניברסיטת וואסדה היה יום שהוקדש לביקור במרכז למניעת אסונות באיקבוקורו (אתר המרכז ביפנית), מרכז הדרכה שבו למדנו איך להשתמש במטפים, ראינו סרט על רעידות אדמה והיינו בסימולטורים של רעידת אדמה ומסדרון עשן. למדתי, למשל, שאחרי רעידת אדמה אסור להסתובב יחפים כי אפשר לדרוך על שברים, ושעשן מתקדם מהר יותר מבני אדם, אז בעת הבריחה צריך לסגור אחרינו דלתות. בתור שיעורי בית כתבתי חיבור על הביקור, וכבר באותו לילה הייתה רעידת אדמה. משהו בסביבות 4-5 בסולם ריכטר, שבארץ מגיע לכותרות הראשיות, אבל ביפן לא נחשב כראוי לציון.

אוניברסיטת וואסדה משלבת בלימודי היפנית סטודנטים מקומיים, שמתרגלים בהתנדבות את השפה עם הסטודנטים הזרים בשיעורים וגם מבלים איתם בשעות הפנאי, וכך הכרתי לראשונה יפנים באופן אישי (חוץ מהמורות שלי). מהר מאוד התגבשה קבוצת חברים, סטודנטים מקומיים וזרים (מארה"ב, טייוואן, סין, דנמרק, הונג קונג ואני מישראל, כמובן), והיינו הולכים ביחד לקריוקי או למועדון, מסתובבים בעיר ומדברים ביפנית ובאנגלית, לפעמים במקביל. בערב האחרון שלנו ביחד יצאנו ביחד לפאב ונפרדנו בחיבוקים ובדמעות. אנחנו עדיין שומרים על קשר ומתעדכנים בעזרת פייסבוק ושאר פלאי הטכנולוגיה, ואף שלי לא יצא, חלק מהחברים שלי נפגשו במסגרת מסעותיהם בעולם.

חלק מהבנות בתוכנית בערב שיט שבו הייתה הנחה למי שלובש בגדים יפניים מסורתיים

בחודש שהסתובבתי בטוקיו ובשבועיים שבהם טיילתי ביפן לא היה סוף למקומות היפים שראיתי: מקדש מייג'י בטוקיו, קומפלקס המקדשים בניקו, מקדש הוריוג'י בנארה ומקדשי קיומיזו וריואן-ג'י וטירת ניג'ו בקיוטו הם קומץ מקומות שעולים לי לראש כרגע. יש עוד הרבה מקומות ביפן שהייתי רוצה לבקר בהם, ואחרי שביקרתי בה בקיץ הלוהט, הייתי רוצה לראות אותה בצבעי שלכת מרהיבים.

מקדש הוריוג'י בנארה


הגעתי ללימודי התרגום בגלל הקורס שנפתח לתרגום יפנית (ונשארתי כי ראיתי כי טוב). במסגרת הקורס "סגרתי מעגל" (אני לא אוהבת את הביטוי הזה) ותרגמתי את העמודים הראשונים של הספר הראשון של מורקמי (הוא נקרא "הקשיבו לשירה של הרוח", ומורקמי לא רוצה שיתרגמו אותו ואת הספר שאחריו, אז כנראה לא תיתקלו בהם). מה שיותר חשוב הוא שהכרתי כמה אנשים שהפכו לחברים טובים, ודרכם גם התוודעתי לקהילה היפנית שחיה בארץ. הרבה מהחברים והמכרים שלי חזרו בינתיים ליפן, וגם כמה מהישראלים נסעו ללמוד שם. זוג שחזר ליפן אחרי שנתיים בארץ שלח לי לפני כחודש תמונה של התינוקת החדשה שלהם, שעכשיו בת חודשיים וחצי.

כששמעתי לפני שבוע וחצי על רעידת האדמה ביפן מיד וידאתי שכל החברים שלי בסדר, בנוהל שכישראלים אנחנו מתורגלים בו טוב מדי. מאז אני מתכתבת עם חלקם ועוקבת אחרי הסטטוסים שלהם בפייסבוק, ושומעת על רעידות המשנה, על החשש מקרינה, על תובנות קיומיות ותיאוריות קונספירציה שצצות אחרי אירועים כאלה. אני מקבלת לינקים לכתבות ולסיפורים על אנשים שניצלו, אנשים שגרים באזורי האסון ומספרים על הנעשה. במסגרת העבודה שלי אני גם מתרגמת תחזיות ליפן, עלויות משוערות של האסון והשפעות משוערות על השווקים בעולם. אני מקווה שהמשבר בכורים ייפתר במהרה ושיפן תוכל להתחיל בשיקום.

ביום שני הקרוב, ה-28 במרץ, יתקיים במספר מוקדים ברחבי הארץ אירוע הזדהות והתרמה, שהכנסותיו יועברו לחשבון התרומות של שגרירות יפן. יהיו הרצאות על יפן והדגמות של אמנויות יפניות. עלות כרטיס היא 50 ש"ח. פרטים על האירועים והרשמה באתר הזה.

 

שני אירועים

1. המפגש החודשי הבא של אגודת המתרגמים יתקיים ביום ב', 11 באפריל, בקריית טבעון. פרטים באתר האגודה.

2. לחובבי השירה שביניכם: ביום א', 27.3, ב"צוותא" בתל אביב יתקיים ערב מחווה למשוררת מרינה צווטאיבה, לקראת צאת ספרה "להט אדום – האמנות באור המצפון", בתרגומה של רנה ליטוין. פרטים על האירוע ורכישת כרטיסים באתר צוותא.

התרגום השוויוני של הברית החדשה

400 שנה לאחר פרסום תרגום המלך ג'יימס של התנ"ך והברית החדשה, תרגום חדש של כתבי הקודש הנוצריים מעורר מחלוקת כיוון שהוא נוקט בגישה של נייטרליות מגדרית.

התרגום החדש משתמש בכינויים נייטרליים מבחינה מגדרית במקומות שבהם בעברית וביוונית מופיע גוף סתמי ביחס לבני אדם ושמתרגמי הגרסאות הקודמות לאנגלית בחרו להשתמש בגוף שלישי זכר. למשל, "אחים" הופכים ל"אחים ואחיות", ונעשה גם שימוש רב בגוף שלישי רבים – "הם", שכיום נפוץ באנגלית השימוש בו כגוף שלישי נייטרלי מבחינה מגדרית.

המתרגמים לא שינו את ההתייחסויות לאלוהים בכתבי הקודש, והן נותרו בגוף שלישי זכר.

ניתן לקרוא עוד בידיעה שפורסמה היום ב"הארץ".