שבת בבוקר ברחוב ביאליק

נתחיל בחידה: מה משותף לייבוא וייצוא, גחלילית, מטוס ותגובה? התשובה בהמשך.

בשבת בבוקר לפני שלושה שבועות ביקרתי ברחוב ביאליק בתל אביב. המטרה המקורית הייתה לבקר בבית ראובן, אבל היה לנו זמן וגם הגענו לבית ביאליק ולבית העירייה הישן.

בכניסה לבית ביאליק יש לוחות המציינים את התחומים השונים בהם פעל ביאליק: משורר, מתרגם, עורך, מחדש מילים ועוד:

(ניתן ללחוץ על כל התמונות בפוסט להגדלה)

הופתעתי לראות כאן שביאליק כינה את התרגום "נשיקה דרך מטפחת", כיוון שנתקלתי בווריאציה נוספת של הדימוי בעברית ("נשיקה מבעד לרעלה"), בעוד שנתקלתי בגרסה אנגלית אחת בלבד – A kiss through a veil – ששתי הגרסאות העבריות יכולות להיות תרגום שלה. בדקתי בגוגל ולא הגעתי למסקנה סופית, אבל גיליתי שויקטור הוגו השתמש באותו דימוי למחמאה ב"עלובי החיים".

בקומה השנייה יש מחשבים שבהם ניתן לעיין בכתבים הקשורים לתחומי עיסוקו השונים של ביאליק. אפשר לקרוא חלקים מתרגומים נבחרים, כמו "דון קישוט" ולעלעל וירטואלית בכמה עמודים של מילון מילים שחידש. כאן אנחנו חוזרים לחידה מתחילת הפוסט, כי מסתבר שביאליק חידש את כל המילים האלה. הופתעתי לגלות שבתרגומים כלכליים אני משתמשת לא מעט במילים שביאליק חידש, כיוון שפרט ל"ייבוא" ול"ייצוא" הוא חידש גם את "מענק" ו"פריון". חבל שלא מציעים למכירה בקופה מהדורות של אותו מילון, אפילו בפורמט של חוברת.

מבית ביאליק עברנו לבית העירייה הישן:

בקומה העליונה של בית העירייה הישן נמצאת לשכתו המשוחזרת של מאיר דיזנגוף, ראש העיר הראשון. בחדרים הסמוכים מוצגים מסמכים, תמונות וחפצים הקשורים לתקופת כהונתו, וביניהם הפנינה הזו:

והשלט מבאר:

אז תכננתי בוקר אמנותי ובסוף היה לי בוקר של עברית והיסטוריה. לא רע בכלל.

המדפסת שלכם חצופה

המכשיר השנוא עליי ביותר הוא הפקסימיליה, שתמיד אני ניגשת אליה בחיל ורעדה ששוככים רק כשהמסמך שרציתי לשלוח אכן עבר אותה בשלום, ובתקווה בניסיון הראשון.

שנייה ברשימה היא המדפסת, שהיא תמיד בלתי צפויה ושלפעמים קשה להבין מה היא רוצה (במיוחד, כמו באחד המחשבים שהיו לי פעם, כשהתוכנה שלה תורגמה לעברית אך לא הצליחה להציג את הכתוב והחליפה את האותיות בסימני שאלה). נזכרתי השבוע בסרטון הזה, שהסתובב ברשת לפני שנה בערך, כשניסיתי להדפיס מצגת לקראת תרגום סימולטני של הרצאה והמדפסת שלי שוב החליטה לעשות דווקא:

** עדכון: נזכרתי גם בסצינה הזו מהתוכנית המצוינת "מפגשים מהסוג האישי", שהזכירה לי שגם מכונות צילום אינן חפות מפשע:

 

לקט ידיעות לשוניות מהשבועיים האחרונים

בשבועיים האחרונים נתקלתי בכמה ידיעות מעניינות, ובמקום להקדיש פוסט לכל אחת מהן, החלטתי פשוט לפרסם את הלינקים אליהן:

  • סבא שלי הוא אחד הטהרנים הכי הגדולים שאני מכירה, והוא מסרב להבין מדוע עסקים ישראליים משתמשים בשמות לועזיים. אני בטוחה שהוא ישמח לקרוא את הכתבה "מותג, דבר עברית" של Ynet, שמתארת מגמה של חזרה לשימוש בעברית בפרסום ובמיתוג.
  • סטיבן פריי, שחקן, קומיקאי, סופר ואמן בריטי שחביב עליי מאוד, מגיע לארץ כאורח כנס השפה העברית בראשון לציון, לפי דיווח NRG, במסגרת סדרה העוסקת בשפות שהוא עובד עליה עבור ה-BBC. לפני כמה שבועות קראתי שהסדרה הובילה אותו גם לאירלנד, שם הוא הצטלם לאופרת סבון בגיילית בתפקיד תייר המנסה להסתדר בשפה המקומית.
  • פריי הוא חובב טוויטר ידוע, ולכן אולי יהיה לו עניין מקצועי ואישי במחקר הבא: חוקרים שניתחו הודעות של משתמשים אמריקאים זיהו דיאלקטים אזוריים בטוויטר. חלק מהמופעים הם בגדר סלנג אזורי ידוע, אבל היו גם ממצאיים ייחודיים לרשתות חברתיות, כמו הכתיב של cool (בדרום קליפורניה משתמשים בקיצור coo, אבל בצפון המדינה מעדיפים את koo) או דרכים שונות לומר "עייף מאוד".
  • בעין השביעית מדווחים שהאקדמיה ללשון העברית קוראת לעיתונאים להביע את דעתם על רשימת המונחים לתחום העיתונות הכתובה. הרשימה מופיעה בידיעה לצד המינוח האנגלי, לתשומת לב המתרגמים שביניכם.
  • הידיעה הזו לא כל כך חדשה, אבל אולי חלקכם עדיין לא שמע עליה: סערה בארה"ב ובעולם הספרותי כיוון שהוחלט במהדורה החדשה של "הקלברי פין" להוציא את המילה "כושי" (nigger) מהספר, שמופיעה בו 219 פעמים, ולהחליפה ב"עבד" (slave). כיוון שהמילה nigger מזמן אינה תקינה פוליטית, הספר נעלם בהדרגה מרשימות קריאת החובה לתלמידים, ויש אנשים שאינם חשים בנוח לקרוא את הספר. לכן יש הטוענים שהצעד יחזור ויקרב את הקוראים לספר. זה מה שיש ל"אקונומיסט" לומר בנדון.

** תודה רבה לליטל

תעביר לי את השתיחמוס

אחד התחומים עם הז'רגון הכי ססגוני בעיניי, ולו רק בגלל המצלול, הוא תחום הבניין והשיפוצים, עם מילים כמו שפכטל, צוקל וקְרַצְפּוּץ (סוג של חיפוי לבניין).

מקור רוב המילים בז'רגון הוא בגרמנית, שכן העולים מגרמניה חלשו על הענף בארץ, ובערבית, שפתם של הפועלים. לפי מילון סלנג של שיפוצניקים שפורסם ב-Ynet, נראה שחדרו מאז גם מילים אנגליות ועבריות, כמו "ווש" ו"שרוול". הנה כמה מילים נבחרות:

  • מחיר פאושלי – מחיר הכולל את כל מרכיבי העבודה ונקבע מראש.
  • קלינים – זויות קטנות מפלסטיק להזזת גובה הקרמיקה.
  • צינור שתיחמוס – צינור המכיל מים המיועד למדידות יושר.
  • מחלוטה – פסולת מחצבה.
  • קוחלה –  רובה לאבן.
  • קופלונג – חומר מחבר באינסטלציה.
  • שלבניה – העץ הדק מסביב לדלת. שלבניית אצבע היא אותו פס, רק דקיק יותר.

אתם מכירים מילים נוספות, או את האטימולוגיה של המילים האלה?

מפגש נוסף של אגודת המתרגמים בינואר

ב-24 בינואר יתקיים בבית ציוני אמריקה בתל אביב מפגש של אגודת המתרגמים בשעות 17:00-20:30.

ההרצאה הראשונה תעסוק בהבדל בין אירוניה להומור והאמצעים המשמשים להעברתם ב"סיפור על נהג אוטובוס שרצה להיות אלוהים" מאת אתגר קרת, ותעביר אותה ד"ר גליה הירש.

ההרצאה השנייה תעסוק בעברית המודרנית, ויעביר אותה ד"ר אשר שפריר,  מומחה לפיתוח שיטות להוראת שפות ולאובדן ושימור שפות של מיעוטים אתניים.

עלות ההשתתפות היא 60 ש"ח לחברי האגודה ו-80 ש"ח לאלו שאינם חברי האגודה. להרשמה יש לשלוח מייל לכתובת elibr@netvision.net.il ולציין בשורת הכתובת את שמכם בעברית ובאנגלית ואם אתם חברי האגודה.

חוקי האיות בספרדית התעדכנו

דוברי הספרדית, שימו לב: ב-1 בינואר התעדכנו חוקי האיות בשפה. למשל, במילים המתחילות ב-ex, anti ו-pro אין צורך יותר במקף, כך ש-"ex-presidente" הוא כעת "expresidente".

פירוט נוסף ניתן מופיע באנגלית כאן ובספרדית כאן וכאן.

"האדם שמשלושת צדי הטקסט" – יום עיון באוניברסיטת חיפה

ביום ד' ה-19 בינואר 2010 בשעות 14:30-18:30 יתקיים באוניברסיטת חיפה יום עיון בעריכת לשון ותוכן, תוך התייחסות לאוכלוסיות מיוחדות, תחת הכותרת "האדם שמשלושת צדי הטקסט".

תוכנית יום העיון מופיעה כאן.

הזמנה בפייסבוק ליום העיון מופיעה כאן.