השבוע יצא לאור הגיליון הראשון של "בבל – כתב עת לתרגום מלשונות העולם". מטרת כתב העת היא להביא בפני הקורא העברי תרגומים של יצירות ספרותיות שנכתבו בשפות שלרוב אין לו גישה אליהן. בגיליון החדש יש תרגומים של מכתב מבבלית וסיפורים מצ'חא (שפה שמית אתיופית), טורקית ואספרנטו. לצד התרגומים מופיעים גם הטקסטים המקוריים, פסקה מול פסקה, מה שמאוד מצא חן בעיניי.

עותק אלקטרוני של הגיליון הראשון ומידע אודותיו נמצאים כאן.

עדשות הפפראצי קלטו בשבוע שעבר קעקוע טרי המעטר את צווארה של הזמרת ריהאנה, עם הכיתוב "rebelle fleur". תקשורת הרכילות רעשה וגעשה בגלל טעות הדקדוק בכיתוב, שכן "פרח מורד" בצרפתית הוא "fleur rebelle"', כיוון שבצרפתית התואר בא לאחר הפועל. בינתיים גם התפרסמה הודעה מטעם הזמרת, שטענה כי הקעקוע אינו שגוי, כיוון שמדובר בשני שמות עצם.

הסיפור הזה הזכיר לי שלפני שנה בערך קיבלתי את הצעת העבודה הזו מאתר למתרגמים:

1 word translation of:
Slave
The single word in question is 'slave'. This should be in the current tense and be female in gender. This is for a tattoo.

במקרה זה הלקוח (כנראה לקוחה) טרח לוודא שהקעקוע שלו נכון, ואפילו היה מוכן להשקיע בזה כסף. למרבה הצער, כמו ריהאנה, רבים אחרים לא חושבים שאם הם רוצים לחרוט על גופם לצמיתות משהו בשפה שהם לא מבינים, כדאי לבדוק שהמשמעות של הקעקוע היא אכן המשמעות שהם מעוניינים לקעקע על עצמם, ושהיא נכונה גם דקדוקית ומבחינת הכתיב.

השגיאות נפוצות בכל השפות. כיוון שקעקועים בסינית וביפנית מאוד אופנתיים, אין ספק שרבים מהם מלאים בשגיאות, ויש בלוג שמוקדש לכך. מסתבר שלא מעט אנשים בעולם בוחרים בקעקועים בעברית, ובאופן טבעי גם בהם נופלות טעויות.  הבלוג Bad Hebrew Tattoos מוקדש לקעקועים שגויים בעברית, והוא גם מסביר מה הטעות ומה היה צריך לקעקע במקום. הופתעתי לגלות שיש אנשים שחושבים שאם הם יקלידו במקלדת באנגלית את המילה המבוקשת כשהפלט הוא באותיות עבריות (למשל "ךםהק" במקום "love"), הם יקבלו את התרגום למילה המבוקשת. יש גם קעקועים שפשוט כתובים בכיוון ההפוך:

נראה שהקעקוע הזה פופולרי, כי גם ויקטוריה ודייויד בקהאם קעקעו על עצמם את הפסוק משיר השירים. הפסוק עצמו מקועקע ללא שגיאות, אך רוב הסיכויים שדייויד לא יודע שהוא מתייחס לדמות זכרית:

אגב, קראתי גם שהכיתוב בהינדי אמור להיות "ויקטוריה", אך מופיעה בו שגיאת כתיב. אשמח אם מישהו מכם יוכל לאשש או להפריך את הטענה.

מאז שהתחלתי לעסוק בתרגום שמתי לב שאנשים רבים לא מודעים להבדל בין תרגום ומתורגמנות, ולפעמים הם גם חושבים ששתי המילים נרדפות. ההבדל הוא שתרגום הוא לטקסטים, ואילו מתורגמנות נעשית בעל פה, במקביל לדובר (סימולטני) או מיד אחריו (עוקב). למתרגם יש אפשרות להיעזר במקורות שונים וללטש את הטקסט, ואילו המתורגמן מוסר את התרגום בעל פה, כך שאין לו אפשרות לתקן את דבריו. אמנם הוא מתכונן מראש ולומד את הנושא המתורגם, אך תוך כדי עבודה אין לו אפשרות להשתמש בספרי עזר.

בשבוע שעבר עסקתי בבן כלאיים של השניים: תרגום הרצאות סימולטני בהקלדה. תרגמתי את דברי המרצה בכתב (באמצעות וורד) במקביל להרצאה, והתרגום הוקרן בזמן אמת על מסך לצד המצגת כמו כתוביות. התכוננתי מראש, אך כמובן לא הייתה לי אפשרות להשתמש בחומרי עזר בעת התרגום עצמו. בתמונה אפשר לראות את המחשב שעבדתי עליו ואת המסך שעליו הוקרן התרגום, וכן את המסך שעליו הוקרנה המצגת:

לשיטה הזו יש כמה יתרונות:

• הקהל יכול לבחור באיזו מידה להיעזר בתרגום, והקשב לא נחלק בין שני דוברים. כיוון שהתרגום משמש ככתוביות להרצאה, הוא אף מסייע לקשב של הנוכחים, שמרגישים ביטחון רב יותר כשהם לא צריכים להתאמץ ולהבין כל מילה.
• כיוון שהתרגום נעשה בעזרת וורד, ניתן לשמור אותו בסוף ההרצאה כקובץ doc רגיל ולהשתמש בו לצרכים שונים.
• למתרגם יש אפשרות לתקן את המשפט או שני המשפטים האחרונים, אם יש בכך צורך. לדוגמה, בהרצאה שתרגמתי המרצה אמרה "building… a road". בהתחלה תרגמתי זאת כ"בונה", אך כששמעתי את המשך המשפט תיקנתי ל"סולל כביש".

אחרי שבפוסט הקודם תהיתי מה היה מצב תרגום המכונה בשנות השישים, במקרה מצאתי ציר זמן של תולדות תרגום המכונה שפרסם מגזין "וויירד". ציר הזמן הוא מארכיון המגזין ולהערכתי הוא חובר בין השנים 2000 ל-2003, כך שכל מה שאירע מאז הוא בגדר השערה של המחברים.

האירועים המרכזיים שהיו בשנים 1949-1969:

1949 – וורן וויבר, מנהל יחידת מדעי הטבע של קרן רוקפלר, מנסח מסמך על עתיד תרגום המכונה.

1952 – יהושע בר-הלל, חוקר תרגום המכונה הראשון המועסק במשרה מלאה ב-MIT, מארגן את הכנס הראשון לתרגום מכונה.

1954 – ההדגמה הפומבית הראשונה של תרגום מכונה באוניברסיטת ג'ורג'טאון: 49 משפטים ברוסית מתורגמים לאנגלית בעזרת מילון בן 250 מילה ושישה חוקי דקדוק.

1960 – בר-הלל מפרסם דו"ח שבו טען כי לא ייתכנו מערכות תרגום אוטומטיות ומדויקות לחלוטין.

1964 – האקדמיה הלאומית למדעים מקימה את ועדת הייעוץ לעיבוד שפה אוטומטי (Alpac) כדי לחקור את  האפשרות לממש את חזון תרגום המכונה.

1966 – ועדת הייעוץ לעיבוד שפה אוטומטי מפרסמת דו"ח שבו הסיקה כי שנים של מחקר בתחום תרגום המכונה לא הניבו תוצאות שימושיות. כתוצאה מהדו"ח נפסק המימון הפדרלי למחקר ופיתוח תרגום מכונה.

1968 – פיטר טומה, לשעבר בלשן מאוניברסיטת ג'ורג'טאון, פותח את אחת מחברות תרגום המכונה הראשונות – Language Automated Translation System and Electronic Communications (Latsec).

1969 – במידלטאון שבניו יורק צ'רלס ביירן וברנרד סקוט מקימים את חברת לוגוס לפיתוח מערכות תרגום מכונה.

ההתפתחות המשמעותית הבאה בתחום הייתה ב-1983, אז פותחה מערכת תרגום המכונה הראשונה למיקרו-מחשב, ALPS (ר"ת באנגלית של "מערכת עיבוד שפה אוטומטי").

בסרטון משנת 1968 אברהם שלונסקי מביע את דעתו על תרגום מכונה:

מעניין אילו כלים היו קיימים אז לתרגום מכונה, אם בכלל.

*תודה לרוחי אביטל על הלינק.

אחד הפוסטים האחרונים הזכיר לי סרטונים של קטעים נבחרים מ"סיינפלד" מדובבים ליידיש. נשמע די טבעי, לא?

ויש גם סרטונים של בר-המצווה, הברית ומתנת יום ההולדת של איליין.

קורי דוקטורוב מהבלוג "בוינג בוינג" מספר על התרגום ליידיש של הספר "דברים מוזרים קורים בספרים" (One Fish Two Fish Red Fish Blue Fish) מאת ד"ר סוס:

דוקטורוב כותב: "מפתיע כמה שד"ר סוס מצליח לעבוד ביידיש. הכוח של היידיש הוא ביכולת ההבעה שלה באונומטופיאות , ויש בה מילים גרמאניות רבות שחולקות מקור עם המקבילות האנגליות שלהן (כמו "בלויער", שמשמעותה "כחול" – blue – ו"פיש", שמשמעותה "דג" – fish!), אך הן שונות מספיק כדי להישמע קצת משונות, מה שהופך אותן למושלמות לחרוזים של ד"ר סוס".