אחרי שבפוסט הקודם תהיתי מה היה מצב תרגום המכונה בשנות השישים, במקרה מצאתי ציר זמן של תולדות תרגום המכונה שפרסם מגזין "וויירד". ציר הזמן הוא מארכיון המגזין ולהערכתי הוא חובר בין השנים 2000 ל-2003, כך שכל מה שאירע מאז הוא בגדר השערה של המחברים.

האירועים המרכזיים שהיו בשנים 1949-1969:

1949 – וורן וויבר, מנהל יחידת מדעי הטבע של קרן רוקפלר, מנסח מסמך על עתיד תרגום המכונה.

1952 – יהושע בר-הלל, חוקר תרגום המכונה הראשון המועסק במשרה מלאה ב-MIT, מארגן את הכנס הראשון לתרגום מכונה.

1954 – ההדגמה הפומבית הראשונה של תרגום מכונה באוניברסיטת ג'ורג'טאון: 49 משפטים ברוסית מתורגמים לאנגלית בעזרת מילון בן 250 מילה ושישה חוקי דקדוק.

1960 – בר-הלל מפרסם דו"ח שבו טען כי לא ייתכנו מערכות תרגום אוטומטיות ומדויקות לחלוטין.

1964 – האקדמיה הלאומית למדעים מקימה את ועדת הייעוץ לעיבוד שפה אוטומטי (Alpac) כדי לחקור את  האפשרות לממש את חזון תרגום המכונה.

1966 – ועדת הייעוץ לעיבוד שפה אוטומטי מפרסמת דו"ח שבו הסיקה כי שנים של מחקר בתחום תרגום המכונה לא הניבו תוצאות שימושיות. כתוצאה מהדו"ח נפסק המימון הפדרלי למחקר ופיתוח תרגום מכונה.

1968 – פיטר טומה, לשעבר בלשן מאוניברסיטת ג'ורג'טאון, פותח את אחת מחברות תרגום המכונה הראשונות – Language Automated Translation System and Electronic Communications (Latsec).

1969 – במידלטאון שבניו יורק צ'רלס ביירן וברנרד סקוט מקימים את חברת לוגוס לפיתוח מערכות תרגום מכונה.

ההתפתחות המשמעותית הבאה בתחום הייתה ב-1983, אז פותחה מערכת תרגום המכונה הראשונה למיקרו-מחשב, ALPS (ר"ת באנגלית של "מערכת עיבוד שפה אוטומטי").