המדריך למשתמש בשירותי תרגום

חלק לא קטן מהפוסטים שלי מכוון למתרגמים, אבל הפוסט הזה מיועד דווקא לצד השני – מורה נבוכים למי שנעזר בשירותי תרגום לראשונה (ולא רק). איך בוחרים מתרגם?

אחת השאלות הראשונות שניצבים מולן היא האם לפנות למתרגם או לסוכנות תרגום. אם אתם מתרגמים את הטקסט למספר שפות, ייתכן שתעדיפו לפנות לסוכנות תרגום בעלת ניסיון שתרכז עבורכם במקצועיות את כלל העבודה מול המתרגמים. אם אתם מתרגמים את הטקסט לשפה אחת בלבד, יהיה קל יותר לעבוד עם מתרגם יחיד, שיוכל להפנות אליכם ישירות את כל השאלות ולחסוך בזמן התיווך של הסוכנות. ייתכן גם שעבודה מול מתרגם יחיד תהיה זולה יותר, ללא דמי התיווך של הסוכנות. לעומת זאת, לסוכנויות תרגום יש יתרון גם בתרגום כמות גדולה של טקסט בזמן קצר, שכן היא תחלק את העבודה בין מספר מתרגמים (אבל אני מכירה גם מתרגמים מצוינים שנעזרים בקולגות בפרויקטים גדולים). כדי שיהיה לכם קנה מידה, הספק של מתרגם ביום הוא כ-2000-3000 מילים, אך ייתכנו חריגות לשני הכיוונים בהתאם לסוג הטקסט.

אם החלטתם לפנות ישירות למתרגם, עליכם לדעת איך בוחרים מתרגם. קודם כל, חשוב שתדעו שתרגום אינו סימטרי, כלומר מתרגם שמתרגם לשפה מסוימת לא בהכרח יכול לתרגם ממנה (למשל, מתרגם מאנגלית לעברית לא בהכרח מתרגם גם מעברית לאנגלית). הסיבה לכך היא שנהוג לתרגם אך ורק לשפת האם, שכן אנחנו מתבטאים הכי טוב והכי טבעי בשפת האם שלנו (עם זאת, יש מתרגמים שבילו תקופות ארוכות בחו"ל והם יכולים לתרגם לשני הכיוונים, אבל יש לבדוק זאת מראש). לכן כשבוחרים מתרגם יש לשים לב לשפות שבהן המתרגם והטקסט עוסקים ולוודא שהמתרגם אכן מתרגם בכיוון הרצוי לכם. אם אתם מתרגמים לשפה שיש לה כמה דיאלקטים (כגון אנגלית, ספרדית או פורטוגזית), ודאו שהמתרגם אכן מתרגם לדיאלקט המבוקש. בנוסף, שימו לב גם לנושא הטקסט. המתרגם צריך להבין את הטקסט שהוא מתרגם ולהכיר את המינוח בשפת היעד (השפה שאליה מתרגמים), ואם אתם מתרגמים חוזה משפטי או מסמך רפואי, למתרגם צריך להיות רקע מתאים כדי שהוא יוכל לתרגם את המסמכים כראוי. ניתן לבקש מהמתרגם קורות חיים או דוגמאות של תרגומים קודמים להתרשמות.

בארץ נהוג לתמחר תרגומים לפי מספר המילים בשפת היעד (כלומר, בטקסט המתורגם), והמחיר הוא לרוב ליחידות של 250 מילים (הנקראות גם יחידות תרגום). לכן, כשאתם מבקשים הצעת מחיר תתבקשו לציין את מספר המילים בטקסט המקור (הטקסט שאתם מעוניינים לתרגם), והמתרגם או הסוכנות יתמחרו את התרגום לפי אומדן של מספר המילים בטקסט היעד (למשל, בתרגום לעברית יש כ-20-30% פחות מילים מאשר בטקסט המקורי באנגלית, ולכן אם ביקשתם לתרגם 1000 מילים באנגלית, התמחור ייעשה לפי הערכה של כ-750 מילים בטקסט המתורגם). שימו לב: ישנם סוגי טקסטים שהמתרגם יעדיף לתת להם מחיר קבוע מראש, כגון תעודות רשמיות או קורות חיים. יש לציין גם למתי הטקסט מבוקש: אם התרגום דחוף או שהוא דורש מהמתרגם לעבוד בשעות לא שגרתיות, התרגום עשוי להיות יקר יותר. רצוי לציין לא רק תאריך יעד, אלא גם שעת יעד, למניעת אי-נעימויות.

יש סיכוי טוב שהמתרגם יבקש לראות את הטקסט מראש, כדי לדעת אם הוא אכן מסוגל לתרגם אותו. אם הטקסט סודי ואינכם ששים לשלוח אותו לכל אחד, אתם יכולים לשלוח קטע מייצג. דעו גם שמתרגם החבר באגודת המתרגמים בישראל מחויב לשמירה על סודיות, בהתאם לקוד האתי של האגודה.

בין אם בחרתם לפנות למתרגם או לסוכנות תרגום, דעו שמקובל לבקש מבחן תרגום להתרשמות מביצועי המתרגם. מבחן תרגום יכול להיות קטע מהטקסט (או מטקסט דומה) באורך 250 מילים ללא תשלום, אך יש לשמור על פרופורציה: רוב המתרגמים לא יסכימו לתרגם 250 מילה לדוגמה כדי להשיג פרויקט באורך 400 מילה. אם אתם מתלבטים בין כמה מתרגמים, אל תכריעו רק על בסיס המחיר, אלא תביאו בחשבון גם את איכות מבחני התרגום. הזול עלול לעלות לכם ביוקר.

אחרי שבחרתם את ספק התרגום שלכם, בין אם מתרגם או סוכנות, תעזרו למתרגם לתרגם בשבילכם על הצד הטוב ביותר. מומלץ לתאם ציפיות כדי למנוע אי-נעימויות: לאיזו מטרה הטקסט – האם אתם מעוניינים רק להבין את הרעיון הכללי או שאתם מפרסמים את הטקסט? האם אתם רוצים רק לתרגם את הטקסט במצגת או שאתם רוצים שהמתרגם גם יכניס את הטקסט למצגת עצמה? צריך לתרגם רק את הטקסט במאמר, או גם את הערות השוליים, הכיתוב באיורים והביבליוגרפיה? (כדאי לדון על כך במעמד הצעת המחיר כדי שהיא תהיה כמה שיותר מדויקת). בנוסף, תעבירו למתרגם כל חומר עזר שיכול לסייע לו, כגון מונחונים, תרגומים קודמים (גם אם לא אהבתם אותם, המתרגם יכול ללמוד מהם על דרך השלילה אם תסבירו לו מה לא אהבתם), אתרים רלוונטיים, עזרים חזותיים (אם אתם מתרגמים טקסט על יצירת אמנות, כדאי שהמתרגם יראה איך היא נראית) וכדומה. מומלץ לכם להיות זמינים בעת התרגום, כדי שתוכלו לענות על שאלות אם יהיו.

כמה מילים לסטודנטים: שוק התרגום לסטודנטים הוא שוק נפרד משוק התרגום המקצועי, והמחיר בהתאם. לסטודנטים מומלץ לחלק ביניהם את תרגום המאמר או לפנות למתרגמים המפרסמים את עצמם בשטח האוניברסיטה או באתרים לסטודנטים (כגון אתרי אגודות הסטודנטים והמד"ס).

יש לכם עוד שאלות? אתם מתרגמים ויש לכם הערות נוספות? אתם מוזמנים להשאיר אותן בתגובות.

לייף סטייל למתרגמים: על איזון בין הבית לעבודה

היום יש לנו פוסט אורח של ענבל שגיב-נקדימון, מתרגמת ספרותית, בעלת הבלוג "מתרגמת" ואם לשלושה ילדים מתוקים להפליא. ענבל תספר לנו על העבודה מהבית כשיש משפחה וילדים.

"Working here allows me to enjoy two of the luxuries I've grown accustomed to: eating and sleeping indoors."

זה נוסח השלט ההומוריסטי שקניתי למשרד הביתי של אבא שלי, בימים שבהם עבודה מהבית הייתה הרבה פחות מקובלת מאשר היום. בילדותי למדתי להירדם לקול הפקס ומדפסת הסיכות מן החדר הסמוך, וכשבחרתי להיות מתרגמת נראה לי טבעי לחלוטין שבשביל לעבוד לא צריך לצאת מהבית.

אבל צריך לדעת להציב גבולות בין הבית לעבודה. למתרגמים ועצמאים אחרים מומלץ קודם כל להגדיר את שעות העבודה, ולהקפיד עליהן. כאשר מגדלים ילדים השעות האלה מן הסתם הן השעות שבהן הילדים בגן ובבית הספר, או בחסותה של המטפלת. מתרגמים אחרים שאני מכירה, לעומת זאת, מעדיפים לעבוד בשעות הקטנות של הלילה.

בכל מקרה שעות העבודה מוקדשות, במשמעת עצמית נחושה, לעבודה. שיחות – עם לקוחות בלבד, לא עם חברים שאלה עבורם שעות מנוחה ולא עם השכנים שחושבים בטעות שאתם מתבטלים. עם זאת, את ההפסקות הדרושות לאיוורור הראש והישבן אפשר לנצל ביעילות בבית – לקום מהמחשב כדי להפעיל מכונת כביסה או להעמיד סיר על האש. נקודות בונוס לפעילות גופנית אמיתית.

כשעובדים בבית לא אכפת שהטכנאי של הכבלים או המזגן אמור להגיע מתישהו בין שמונה בבוקר לשבע בערב. אמנם אין עם מי לפטפט בפינת הקפה המשרדית, אבל מצד שני המטבח נגיש ומצויד בכל מה שאתם אוהבים ו"ארוחה ביתית" היא מציאות יומיומית, ולא קלישאה שיווקית. היא גם יכולה להיות ארוחה משפחתית, כשהילדים חוזרים מבית הספר. מחליפים חוויות ואז פורשים איש-איש למחשבו.

ההתמודדות עם שלל החופשות של מערכת החינוך פחות מסובכת לעצמאים שעובדים מהבית, בהשוואה לשכירים שמוגבלים במספר ימי החופש שהם יכולים לקחת ובתזמון שלהם. עבורנו הבעיה היא "רק" הפסד הכנסה. הצד השני, מבחינה כספית, הוא שחלק מהוצאות הבית מוכרות לצרכי מס הכנסה. והיתרון העיקרי, שיכול להצטבר לשעות רבות – אין פקקי תנועה בדרך למשרד. זהו בונוס זמן נטו לעבודה (או לפייסבוק).

חזרה לגיל ההתבגרות

בגיל ההתבגרות כל דבר מקבל חשיבות חסרת פרופורציות. כל ציון נמוך וכל הידלקות נכזבת הם משבר קיומי. פעם חשבתי שהדרמטיות הזו היא בגלל ההורמונים הגועשים, אבל לאחרונה הבנתי שחלק גדול ממנה הוא חוסר הניסיון. המתבגרים נמצאים רק בתחילת דרכם בחיים, ורובם לא צברו מספיק חוויות כדי שיהיה להם קנה מידה להשוות אליו את מה שעובר עליהם בכל רגע נתון, או פשוט כלים להתמודדות.

לתובנה הזו הגעתי כשחשבתי שיש גם גיל התבגרות מקצועי. בתחילת הדרך אנחנו לא יודעים למה לצפות, ולכן כל דבר שחורג מהתסריט שיצרנו לנו יכול לערער אותנו, ממונח שאנחנו לא מכירים או תקלה בחשבונית ועד עימות עם הלקוח. אנחנו יכולים להתלבט שעות אם אפשר וכדאי לשאול את הלקוח על מונח כלשהו. אנחנו יכולים לשבת ולחכות במתח לטלפון מהלקוח הפוטנציאלי שהבטיח לעדכן אותנו אם הוא מעוניין בפרויקט, עד שאנחנו לומדים את כללי המשחק – אולי ייקח לו כמה ימים לחזור אלינו, אם בכלל.

פתאום מסיבות הכיתה של פעם מתחלפות בכנסים מקצועיים. אחרי שכבר החלטנו ללכת לכנס, צצות הרבה שאלות שאנחנו לא יודעים איך להתמודד איתן: מה ללבוש? האם ליזום שיחות? מה לומר? עם מי לדבר? איך כדאי להתנהג? (הצעה שלי: בפעם הראשונה שאתם הולכים לאירוע כזה אתם יכולים להרשות לעצמכם לא ליזום שיחות ופשוט לראות איך העסק עובד,ובטח מישהו כבר יתחיל לדבר איתכם. בפעם השנייה, כשתדעו למה לצפות, כבר תרגישו יותר בנוח ותוכלו ליזום שיחות)

התובנה הזו יכולה לעזור לנו לקחת את הדברים בפרופורציות. כמו שבגיל ההתבגרות דיברנו שעות עם החברים על כל דבר קטן, גם עכשיו יש לנו רשת תמיכה רחבה מאוד של מתרגמים בכל שלבי הקריירה שלהם – ממתרגמים שהתחילו לעבוד במקביל אלינו, דרך מתרגמים קצת יותר מנוסים ועד למתרגמים ותיקים, ורובם ככולם ישמחו לחלוק מהידע והניסיון שלהם ולעזור ולייעץ.

לטווח הארוך חשוב לזכור שכמו שגם סבא וסבתא היו פעם ילדים, גם המתרגמים הכי ותיקים ומרשימים היו פעם מתחילים. יום אחד אתם תהיו במקומם ותוכלו לתרום מניסיונכם למתרגמים פחות מנוסים מכם.

כנס מעשי לשיווק באינטרנט

שנה חדשה מתחילה היום ואיתה סיכומי השנה הקודמת. למי מכם שהגיעו למסקנה שכדאי לשפר את הנוכחות האינטרנטית שלכם או את השיווק, כדאי אולי לשקול ללכת לכנס של אתר "תעשיה" לניהול הנוכחות ברשת, על גוגל, ניוזלטרים, פייסבוק ועוד. הכנס ייערך ב-25 בינואר בתל אביב ומחירו 40 ש"ח למי שאינם מנויי פרימיום של האתר. לתוכנית הכנס ולהרשמה לחצו כאן.

מה לעשות כשהטלפון לא מצלצל ותיבת המייל ריקה

אחד המאפיינים של עבודת המתרגם נקרא באנגלית feast or famine (משתה או רעב). הכוונה היא שמרפי ידידנו דואג שמפלס העבודה שלנו לא יהיה אחיד: או שאנחנו מוצפים בפרויקטים, או שאין לנו עבודה במשך תקופה מסוימת, לא משנה עד כמה אנחנו מתרגמים מוכשרים ומבוקשים. בתקופות השפל (ובכלל) חשוב לזכור שכבעלי עסק של אדם אחד יש לנו עוד כובעים רבים פרט לכובע המתרגם ולנצל את הזמן הפנוי לתפקידים האחרים שלנו:

  • בירוקרטיה והנהלת חשבונות – כיוון שאלה לא הפעולות האהובות על רובנו, אני מניחה שיש מתרגמים שצריכים להשלים פערים בתחום בתקופות השפל. זו גם הזדמנות טובה לבדוק אם יש לקוחות שעדיין לא שילמו לנו ולשלוח להם תזכורות.
  • התעדכנות מקצועית – הצטבר לכם חומר מקצועי שלא קראתם, בין אם על תרגום, ניהול עסק או בתחום ההתמחות שלכם? עכשיו יש לכם זמן לקרוא אותו.
  • כנסים מקצועיים – אם אתם נמנעים לרוב מהשתתפות בכנסים בגלל עומס העבודה שלכם, עכשיו זו ההזדמנות לצאת מהבית, ללמוד משהו ולהכיר קולגות או לקוחות פוטנציאליים. אתם יכולים ללכת לאירועים של אגודת המתרגמים או לכנסים וימי עיון בתחום ההתמחות שלכם.
  • גיוס לקוחות – תפנו לגורמים שמעניינים אתכם כלקוחות ותציעו להם את שירותיכם. במקרה הכי גרוע הם ידחו אתכם בנימוס ומצבכם בפועל לא ישתנה. שימו לב: כדאי לחשוב היטב איך לפנות ללקוחות בגלל חוק הספאם. אתם גם יכולים לנצל את ההפוגה כדי להזכיר את קיומכם ללקוחות שלא שמעתם מהם מזה זמן רב.
  • תחזוקה וגיבוי של המחשב – המחשב הוא כלי העבודה המרכזי שלכם,  ותרגומי העבר הם הארכיון וגוף הידע שלכם. עכשיו יש לכם הזדמנות לדאוג ששום דבר לא ילך לאיבוד ולטפל במחשב אם צריך.
  • שיווק – רציתם להקים אתר או לעצב לוגו חדש? עכשיו יש לכם הזדמנות.
  • קריאה – שתיים מהסיבות שאני אוהבת להיות מתרגמת הן: 1. כל פיסת מידע או ידע, לא משנה עד כמה איזוטרית, יכולה להיות שימושית בעבודה. 2. קריאת כל טקסט שהוא יכולה להיחשב כלימוד, אם שמים לב לשפה ולמשלב. לכן אתם יכולים לנצל את ההפוגה לקריאת כל טקסט שהוא, גם אם הוא לא יתרום לכם מקצועית באופן ישיר.
  • מנוחה – הייתה לכם תקופה עמוסה, ואתם לא יודעים מתי העומס יתחדש. חשוב גם למלא קצת את המצברים.

מה אתם עושים בתקופות שפל? איך אתם מפיקים מהן את המרב?

ראיון עם המתרגמת נינה רימון דייויס

המרואיינת הפעם היא נינה רימון דייויס, מתרגמת ובעלת הבלוג Take Nina's Word for It. אם יש לכם שאלות לנינה, אתם מוזמנים לשאול אותן בתגובות.

איך הגעת לתרגום?

אז זהו, שלא בדיוק הגעתי לתרגום אלא נולדתי לתוכו. נולדתי בקבוץ ולפי חוקיו החברים היו אמורים לדבר רק עברית, גם אם היא היתה עברית צולעת של עולים חדשים. המטפלות והגננות דברו איתי עברית במבטא אמריקאי, והורי דברו אתי אנגלית. כל חיי עברו במין מיש-מש של עברית ואנגלית, כשאני נאלצת או מתנדבת להסביר ולתרגם בשני הכיוונים.

אז לא פלא שכל העבודות שמצאתי כללו גם היבטים של תרגום, במידה זו או אחרת, כל פעם בתחום שונה. למשל, חדשות (לשכת העתונות הממשלתית), הסטוריה ( מכון שילוח/אוניב ת"א; ארכיון המדינה), מחשבים, תוכנה, מדעי הטבע (תוכנות לימודיות אינטראקטיביות) , קופירייטינג, ועד כהנה וכהנה. ניסו לגייס אותי למחלקת תעוד טכני (באנגלית) בחברת היי טק, אבל זה לא היה בשבילי. כשחיפשתי עבודה כפרי-לאנסר איכשהו קישרו אותי עם נשים שכתבו ספרים בעברית ורצו נוסח אנגלי (טלילה ואביבה סטן — אסטרולוגיה, למשל…) וככה דברים המשיכו להתגלגל, עד שהגעתי ל"חבר המתרגמים" כעורכת ראשית. וכשעזבתי את "חבר" כבר היו לי עוד המון קשרים. ישראל היא ארץ קטנה, ודברים עוברים מפה לאוזן, עוד לפני שפייסבוק הפך למגפה (עם יתרונות וחסרונות, אבל זה כבר סיפור אחר.)

 מה את אוהבת בתחום?

קודם כל, את הגיוון העצום. זה מקצוע מרחיב אופקים ומעשיר בצורה בלתי רגילה. שנית, זה מין שילוב כזה של קל וקשה. כלומר, מצד אחד, זה קשה: זה מאתגר, חייבים לחשוב, להפעיל את התאים האפורים. צריך גם לחפש, לחקור, לשאול. מצד שני — זה קל לי, זה מה שבא לי הכי טבעי, לעבוד עם מלים. העובדה שהמלים האלה הן בשתי שפות שונות זה בגלל הרקע המשפחתי והתרבותי שלי. וזה ענין של מזל. יש הרבה אנשים ששולטים בשתי שפות או יותר, אבל לא בהכרח יודעים לתרגם. או שיש לך חוש לזה או שאין לך. אני לא אומרת שאין טעם ללמוד את זה. ברור שלימודי תרגום יכולים לעזור, להעשיר, לתת כלים, לתת שיטה. אבל מי שאין לו חוש טבעי לזה, שום אוניברסיטה לא תהפוך אותו למתרגם טוב. כעצמאית בתחום, אני אוהבת את החופש לבחור את העבודות והלקוחות שנראים לי. בתור שכירה, אין לך (ולא היתה לי) הרבה ברירה, את צריכה לתרגם את מה שהבוס נותן לך. כעצמאית, אני בוחנת כל מקרה לגופו ומחליטה מה מתאים לי ומה לא. מה שלא מתאים לי, אני משתדלת להעביר לעמיתים. ואני נהנית לעזור לעמיתים ונהנית משיתוף הפעולה איתם.

 מה היית עושה אם לא היית מתרגמת?

טוב, אני בכלל רציתי להיות בלרינה 🙂  אבל זה לא הסתדר. גם הגוף שלי לא שיתף פעולה וגם באותם ימים הורי לא יכלו להרשות לעצמם לשלוח אותי לסטודיו של מיה ארבטובה בתל אביב, אחרי שמורתי רות גרשוני בחולון אמרה שאני יכולה לעבור לשלב הבא.
הייתי רוצה להיות סופרת. הכי רציתי להיות סופרת מצחיקה כמו פי.ג'י. וודהאוס. אבל אני גם לא מספיק מוכשרת וגם אין לי מספיק סבלנות ועקשנות והתמדה. היום קל לפרסם בעצמך, לא חייבים לרדוף אחרי סוכנים ומו"לים. אבל מי שרוצה לפרסם בצינורות המסורתיים, עדיין צריך המון עקשנות ומזל. את יודעת כמה מו"לים דחו את ספרו הראשון של ג'והן גרישם? (לא, אני לא זוכרת, אבל מלאן.) וכמובן זו לא הדוגמא היחידה.
אם לא בלרינה ולא סופרת ולא מתרגמת/עורכת/קופירייטר, אין לי מושג מה הייתי. אני חוששת שאני לא מוכשרת לשום דבר אחר. אפילו באפיית עוגות אני לא משהו. (מלבד בראוניז שיוצאים לי מעולים.) רגע, בעצם, אולי צלמת? זה גם סוג של תעוד, ואני מתעדת כפייתית. אבל אני לא בטוחה איך עושים מזה פרנסה. אלא אם כן את צלם חתונות, וזה לא מה שבא לי לעשות.

 מה האתגרים בתרגום שיווקי?

בתרגום שיווקי מעברית לאנגלית האתגר העיקרי הוא בדרך כלל האיכות הירודה של החומר בשפת המקור. מי שכותב את הטקסטים המקוריים בד"כ או לא יודע לכתוב, או חושב שהוא יודע לכתוב. וכמובן שמצפים ממך כמתרגמת להפיק מרגליות, לטוות זהב מקש. בתרגום שיווקי מאנגלית לעברית אני חושבת שהבעיה העיקרית היא הלוקליזציה — התאמת הטקסט החוצלארצי לשוק המקומי. אבל אני לא יודעת אם לזה התכוונת. תרגום שיווקי הוא רק חלק מהעבודה שאני לוקחת על עצמי.

 איך את מתמודדת עם אתגר השיווק העצמי? מי קהל היעד שלך?

יש לי מזל לא-נורמלי בנושא השיווק העצמי. אני לא מחפשת עבודה, העבודה מחפשת אותי. סך הכל אני ותיקה בתחום, ויש לי רשת ענפה של קשרים מכל העבודות הקודמות שלי. בפרט ממשרתי האחרונה כשכירה, כעורכת ראשית ב"חבר המתרגמים". הנהגתי שם דבר חדש — "מכתב העורכת" שיצא פעם בחודש בקירוב. במרוצת כל חודש הייתי אוספת במסמך וורד כל מיני שגיאות ודברים בעייתיים, ובסוף כל חודש הייתי מנסחת אותם במסמך תמציתי, משעשע למדי ובהחלט מועיל. המסמך לא רק הופץ למאגר של סוכנות התרגום, אלא גם הועבר אחר כך במייל מאחד לשני. בקיצור, כאשר עזבתי את המקום ההוא והפכתי לעצמאית, כבר היה לי שם כמתרגמת ועורכת לא-רעה. מפה-לשם אנשים יצרו אתי קשר. קודם סוכנויות, אחר כך אנשים פרטיים. לקוחות מרוצים המליצו עלי לאחרים, והעבודה התחילה לזרום. אין לי קהל יעד. אני שופטת כל מקרה לגופו. הטלפון מצלצל או מייל נוחת בתיבה, "קבלתי את שמך מאברהם בן-תרח-בן-נחור, אני צריך להגיש עבודה באנגלית…" וכן הלאה.

 אילו תכונות, ידע וכלים חשובים למתרגמים?

תכונות: חוש לשפה. אוזן טובה לשפה. סקרנות. עולם אסוציאציות עשיר. ספקנות. ביקורתיות. תשומת לב לפרטים. ידע: כמה שיותר, בכל תחום. לעולם אין לדעת מה יתגלה כמועיל. כלים? שימוש מושכל במחשב, כמובן. מילונים, ספרים, ספרים, ספרים… כסא נוח. אופטיקאי אמין. קצת חוש טכני, כך שלא צריך להזעיק איש טכני כל פעם שהמחשב נתקע. שיטת גיבוי או שתיים או שלוש. והכי חשוב — רשת תמיכה ענפה של עמיתים. לדעת לתת ולקבל. לא לשמור את הידע שלך לעצמך.

מה לדעתך עתיד תחום התרגום לאור כניסת תרגומי המכונה לזירה?

תרגומי מכונה כנראה ישתפרו, ובתחומים מסוימים אני מניחה שהם עוזרים. אבל ממילא אי אפשר לסמוך עליהם ללא עריכה. במקרה הטוב (טוב ליצרני המכונה) הטקסט יזדקק רק לעריכה קלה. במקרה הגרוע התרגום הוא קטסטרופה.

 יש שגיאת תרגום נפוצה שאת רוצה לנצל את ההזדמנות לתקן?

התרעתי על כל כך הרבה שגיאות ב"מכתבי העורכת" שלי, ואחר כך בבלוג שלי, שאין לי כרגע שגיאת תרגום שמעצבנת אותי במיוחד. אבל מתרגמים חדשים נכנסים לתחום בכל יום, ועושים את השגיאות שהתרעתי עליהן לפני עשר שנים… הג'רוזלם פוסט מספק כל יום דוגמאות משעשעות-עד-עצובות. ואני מניחה שגם המהדורה האנגלית של "הארץ". זכורה לי, למשל, דוגמא עגומה מהקיץ האחרון: מכונית חולפת פגעה והרגה זוג צעיר שעצרו את מכוניתם בשולי הכביש כדי להחליף צמיג או משהו כזה. המשטרה ביקשה את עזרת הציבור ושאלה אם היו עדי ראיה, אם מישהו ראה רכב (מסחרי) עם ארגז לבן. התרגום לאנגלית היה a truck with a white crate.

 יש לך עצות למתרגמים מתחילים בתחום השיווקי ובכלל?

כן, יש לי המון עצות, ונתתי על כך הרצאה בכנס המתרגמים של פברואר 2010. מי שרוצה יכול לפנות אלי בפרטי ואני אשלח לו את התקציר המפורט של ההרצאה והמצגת. על קצה המזלג אני יכולה להציע להתרכז בתחומים שבהם את/ה טוב/ה. אני רואה בפורומים שונים אנשים שלוקחים על עצמם עבודות בתחומים שהם ממש לא מבינים בהם. אני יודעת שלפעמים קשה להגיד "לא", בין אם מטעמי פרנסה ובין אם בשל לחץ מצד הלקוח. אבל לתרגם בתחום שבו אתה לא מתמצא זה מתכון לצרות. עצה חשובה נוספת היא לקחת בחשבון שכל עבודה תתברר כיותר קשה/מסובכת, ותיקח יותר זמן, מכפי שחשבת בהתחלה. לכן צריך לקחת את זה בחשבון גם בתכנון הזמן וגם בהצעת המחיר. וכדי להשיג עבודה — נטוורקינג, נטוורקינג, נטוורקינג.

 על אילו מקורות את ממליצה? (לא בהכרח מקוונים)

בין ספרי העזר החביבים עלי:
בעברית: ספר הביטויים המקיף של נרי סבנייה; מילה במילה של איתן אבניאון; מילון הסלנג המקיף של רוביק רוזנטל;  מילון חזותי עברי-אנגלי של כרטא, מהדורת סטימצקי, אם כי צריך לקחת אותו בערבון מוגבל כי יש שם המון מלים שאולי הן נכונות אבל אף אחד לא משתמש בהן.

 באנגלית:  The Chicago Manual of Style; The BBI Dictionary of English Word Combinations (Benson, Benson & Ilson); ועוד כמה, שמופיעים גם הם בתקציר ההרצאה שהזכרתי לעיל.

בכמה עבודות שלי (האחת בשביל "שביל התנ"ך" של הגן הבוטני בירושלים, והשנייה בשביל אדם פרטי שכתב ספר על אלוהים) היו המון ציטוטים מהתנ"ך, ונעזרתי הן באתר של מכון ממר"א והן באתר Bible Gateway.

כאשר אני מתלבטת בין שתי אפשרויות באנגלית, אני נעזרת לפעמים באתר Google Fight, אבל כמו בכל חיפוש באינטרנט, צריך להתייחס למידע שמתקבל בעין ביקורתית והגיון ישר.

אז קיבלתם הצעת עבודה מפוקפקת…

לא מזמן קיבלתי הצעת עבודה שעסקה בתחום שמוגדר אצלי מפוקפק (אם כי חוקי, יש לציין). בעקבות זאת התחלתי לחשוב מתי לדחות עבודות על בסיס מוסרי, ואם בכלל כדאי לעשות את זה.

ההחלטה והקריטריונים הם כמובן מאוד אינדיבידואליים: יש אנשים שידחו על הסף כל עבודה שנחשבת בעיניהם בלתי מוסרית, יש אנשים שישקלו כל מקרה לגופו ויש אנשים שמבחינתם עבודה היא עבודה. כל הגישות לגיטימיות בעיניי, אבל כדאי להקדיש לסוגיה זו מחשבה ולהתכונן למקרים כאלה מראש.

אחד הגורמים החשובים לדעתי בהחלטה האם לקבל את העבודה או לא הוא יכולת הניתוק הרגשי מנושא הטקסט. אם קשה למתרגם להתנתק מהרגשות השליליים שהטקסט מעורר בו, במקרה הטוב הוא עלול לדחות את ביצוע עבודת התרגום ו"למרוח" אותה על פני זמן רב, מה שיימנע ממנו לקבל עבודות נוספות. במקרה הגרוע גם איכות התרגום עלולה להיפגע. אם התרגום יהיה גרוע, הלקוח עשוי לדרוש הנחה על מחיר העבודה, ואז היא עוד פחות תשתלם לכם.

יש לשקול גם את עומס העבודה שלנו: האם יש לנו הרבה עבודות כרגע? האם העבודה הזו תמנע מאיתנו לקבל תרגומים מלקוחות אחרים? אם אתם בתחילת דרככם המקצועית, העבודה הזו תספק לכם ניסיון והכנסה, וזה גם שיקול חשוב.

בנוסף לשיקולים הללו כדאי לחשוב גם על האפשרות שהלקוח יהפוך ללקוח קבוע: האם אנחנו מעוניינים לתרגם עוד טקסטים מהסוג הזה? האם אנחנו מעוניינים שהלקוח יפנה אלינו לקוחות הדומים לו? גם אם התשובה היא לא, אולי תעדיפו לקבל את העבודה ולהפנות בהמשך את הלקוח למתרגם אחר.

השאלות עד כה רלוונטיות לא רק לטקסטים בעייתיים מוסרית, אלא לכל עבודה שאנחנו מהססים לקבל מסיבות כאלו ואחרות. כאשר הטקסט נראה לנו מפוקפק, מתווספות כמובן גם השאלות המוסריות: האם אנחנו מוכנים לקחת חלק בהפצת הדעות/המוצרים/כל דבר אחר שהטקסט מקדם? האם יש לתרגום שלנו השלכות?

היה והחלטתם בסופו של דבר שלא לקבל את העבודה, אין צורך להסביר ללקוח בדיוק מדוע החלטתם לדחות אותה. אתם תמיד יכולים לומר בדיפלומטיות שאתם לא מתמצאים בנושא או לא פנויים.

מה דעתכם? האם דחיתם פעם עבודה שנגדה את המצפון שלכם? מה היו השיקולים שלכם?

ביקורת ספר: תרגום כמקצוע

את הספר Translation as a Profession מאת רוג'ר כריס גיליתי ברשימת "שישה ספרי חובה למתרגמים", שהיה אליה לינק בבלוגלובלי של אינגה מיכאלי (תוכלו לקרוא ביקורות על שלושת הספרים הראשונים ברשימה כאן, כאן וכאן). את הספר מלווה האתר של כריס The Language Realm שבו תוכלו למצוא מאמרים על תרגום ולינקים שימושיים.

בדומה לספרים אחרים העוסקים בתרגום כמקצוע, גם הספר הזה עוסק בשיווק, טכנולוגיה, ענייני כספים וארגוני מתרגמים. עם זאת, חלק משמעותי מהספר מוקדש לסוגיות כמו מהו תרגום, כיצד נראה יום בחיי מתרגם, מהם מסלולי הקריירה העומדים בפני מתרגמים וכיצד מוצאים עבודה. לכן, אף שהספר פונה גם למתרגמים ותיקים, בפועל הוא מתאים בעיקר לאנשים השוקלים קריירה בתרגום ולמתרגמים העושים את צעדיהם הראשונים בתחום.

בנוסף, הספר נכתב בשנת 2006, מה שהופך אותו מעט מיושן, לאור ההתקדמויות הטכנולוגיות שנעשו בשנים האחרונות. למשל, כריס מתייחס לשאלה האם כדאי לפנות לסוכנויות תרגום באמצעות מכתב. כיום כל הפניות לסוכנויות נעשות כמובן בדוא"ל, באמצעות אתר הסוכנות או בטלפון. ספרים חדשים יותר גם מתייחסים לחשיבות של רשתות חברתיות ובלוגים. על כן, גם למתרגמים מתחילים הייתי ממליצה על ספרים אחרים ומוצלחים יותר.

מה כן הפקתי מהספר? כריס חוזר על אמירה מאוד חשובה: קהילת המתרגמים היא קטנה, ולכן חשוב שתשמרו היטב על המוניטין שלכם ותטפחו אותו. כל התנהגות בלתי-מקצועית עלולה לעבור מפה לאוזן ו"לשרוף" אתכם.

41blkytewbl._sx330_bo1204203200_

Translation as a Profession – Roger Chriss התמונה מעמוד הספר באמזון

מה רוצות הסוכנויות?

בעקבות הפוסט האורח האחרון חשבתי שמעבר לדרישות שלנו מסוכנויות תרגום כדאי גם לזכור שיש צד שני למטבע, ושגם לסוכנויות יש ציפיות ודרישות מאיתנו. לשם כך שלחתי שאלות לסוכנויות טובות שאני מכירה* (רובן ביקשו שלא להזדהות), והרי המסקנות.

באופן לא מפתיע, סוכנויות התרגום מצפות מאיתנו למקצועיות: היכרות עם שפת המקור על בורייה וידיעת שפת היעד ברמת שפת אם והשכלה פורמלית בתחום ההתמחות. באשר לעבודה עצמה, הציפיות הן למעבר על הטקסט ולשימוש בבודק איות לפני הגשת הטקסט, ומומלץ גם לא לפחד לשאול שאלות ולשים לב אם משהו בטקסט לא מסתדר. הסוכנויות גם לא רוצות תרגום מילולי מובהק, אלא תרגום שמתרחק מהמקור לפי הצורך. כפי שאמרה לאה אהרוני מ-AQtext: "שהמתרגם לא יעבוד בצורה אוטומטית, אלא יחשוב על ההקשר". לגבי צורת העבודה, כדאי לשמור על עמידה בלוח הזמנים, אמינות, דיסקרטיות, התנהלות נעימה ועניינית בטלפון ובמייל – כולנו מעדיפים לעבוד עם אנשים נחמדים.

איך הסוכנויות מחליטות אם לעבוד עם מתרגם מסוים ולהכניס אותו למעגל המתרגמים הקבוע? הסוכנויות מחפשות מתרגמים עם ידע מקצועי בתחומים מסוימים וייחודיות. כדי לבחון זאת, הסוכנויות ישלחו לכם מבחן תרגום או עבודה לניסיון, ואם הם יעידו על מקצועיות, תיכנסו למאגר המתרגמים. תוך כדי העבודה השוטפת הסוכנויות יראו אם אתם מפגינים את התכונות הרצויות שצוינו לעיל, ואז הם ישמחו לעבוד איתכם כמה שיותר. כמובן, רצוי שתהיו זמינים וגמישים ושהתעריף שלכם יהיה נוח והוגן.

לפעמים אנחנו עובדים עם סוכנות כמה פעמים ולא שומעים מהן יותר. כדי להזכיר להן את קיומנו, הסוכנויות מציעות פשוט לשלוח מייל. באחת הסוכנויות ציינו כי אם המתרגם עושה עבודה טובה ונעים לעבוד איתו, רוב הסיכויים שלא ישכחו אותו במהרה.

כולנו בני אדם, ולפעמים קורה שאנחנו טועים בעבודה עם הסוכנויות. מעבר לאי הנעימות ולמבוכה, זה גם מלחיץ מאוד, במיוחד אם אנחנו בתחילת הדרך וחוג הלקוחות שלנו עדיין מצומצם. אבל אין לכם מה לדאוג – לא הכול אבוד: כל הסוכנויות ציינו כי לא יפסלו אוטומטית את העבודה עם המתרגם בעקבות טעות, ויתחשבו בסוג הטעות, ברמת המתרגם ובהישנות הטעויות. מנהלת פרויקטים באחת הסוכנויות אמרה כי היא מאמינה תמיד במתן הזדמנות נוספת, אבל אחרי יותר משתי תקלות היא כנראה תעדיף לעבוד עם מתרגמים אחרים.

** תודה רבה ללאה אהרוני ולשאר הסוכנויות שהשיבו על השאלות.

פוסט אורח: נורות אזהרה בעבודה עם סוכנויות תרגום

היום יש לנו פוסט אורח שכתבה חברתי ועמיתתי סטלה פנטופל, מתרגמת מאנגלית ומרוסית לעברית. סטלה חולקת איתנו מניסיונה בעבודה עם סוכנויות תרגום ומסבירה לנו איך לזהות סוכנויות תרגום בעייתיות.

שלחתם קורות חיים לעשרות (אם לא מאות) סוכנויות תרגום, חיכיתם בסבלנות וסופסוף הגיע הטלפון המיוחל ובעברו השני של הקו מנהל/ת פרויקטים שרוצה לשאול אתכם כמה שאלות ולמלא כמה פרטים. איך תדעו ששיתוף הפעולה עם סוכנות התרגום יהיה מוצלח, פורה ונעים?

לפני כמה שבועות יצרה איתי קשר סוכנות תרגום שקיבלה את קורות החיים שלי לפני שנה. זו הייתה שיחה רגילה למדי, אך היא השאירה לי טעם מר בפה, ולאחריה ניסיתי לחשוב ולהגדיר לעצמי מה סוכנות תרגום טובה לא תעשה:

  • התמקחות – אחת השאלות הראשונות שעולות בשיחת הטלפון הראשונה היא שאלת התעריף. התשובה שלכם יכולה להוביל לשני תסריטים אפשריים: התעריף יירשם בנימוס וללא שאלות (ואם התעריף גבוה מדי, הם פשוט לא יעבדו אתכם), או שתתחיל עמידה על המקח. מקח? יגידו לכם שהתעריף שהצעתם גבוה מדי ויש להם המון מתרגמים שעובדים בתעריף נמוך יותר (שיכול להיות גם תעריף נמוך מדי שאינו מכבד אתכם ואת המקצוע),ומכיוון שהמתרגמים האחרים עובדים בתעריף הזה יש להם הרבה/המון עבודה והם עסוקים כל החודש. סחטנות או "ריגשי" מסוג זה הם עבורי נורה אדומה – גם אם הסוכנות תספק לכם המון עבודה, נחסמת בפניכם האפשרות לקבל עבודות בתעריף גבוה יותר. כמו כן, התפשרות על התעריף תמורת הבטחה לעבודות רבות היא מסוכנת, כי היא אינה מבטיחה שתהיו פנויים לקבל אותן או שהן יתאימו לכם.
  • לשאול עם מי אתם עובדים – שאלה נוספת שגורמת לי לנוע באי-נוחות ומזהירה מהבאות היא "עם איזה חברות תרגום אחרות עבדת?" רציתי לדעת האם זו שאלה מקובלת והחלטתי לשאול בעלת סוכנות תרגום טובה ואמינה אם היא נוהגת לשאול מתרגמים פוטנציאליים את השאלה. היא ענתה שבשום פנים ואופן לא: לא רק שזה לא מעניין אותה, אלא היא גם מאמינה שזה בכלל לא עניינה כי ההתקשרות עם המתרגם היא על בסיס עבודת פרילנסר. היא הדגישה כי לעתים סוכנויות מציגות את השאלה כדי לרגל ולהבין מול מי הם מתחרים.
  • חוזים והסכמי סודיות – אין ספק שלחוזים והסכמי סודיות חשיבות רבה בהסדרת העבודה מול הסוכנות. עם זאת, הייתי ממליצה לקרוא בעיון רב את החוזים שקיבלתם ולוודא שלא מסתתרים בהם סוסים טרויאנים מהסוג הגרוע ביותר. למה אני מתכוונת? בעיקר לסעיפי אי-תחרות המטילים מגבלות על עבודתכם, לפחות עם לקוחות סוכנות התרגום, למשך פרקי זמן לא הגיוניים כמו חמש או שבע שנים, וכל זה כשאתם עובדים בתור עצמאים. וכך נוצר מצב מצחיק שכזה – חברה שלא מעסיקה אתכם (בתור שכירים) ולא מתחייבת לתת לכם עבודה בעצם מונעת מכם עבודה. שלא תבינו לא נכון, לדעתי זה לא אתי לפנות ללקוחות של סוכנות, אבל מה עושים הם פונים אליכם? אם נתקלתם בסעיף שכזה, מומלץ לדבר עם הסוכנות, אם היא מקצועית ואמינה כנראה שתמצאו את דרך המלך ותוכלו להגיע לפשרה שתספק את כל הצדדים.
  • לוחות זמנים לא סבירים – סוכנות תרגום טובה אף פעם לא תציב לכם תאריכי יעד בלתי הגיוניים (למשל 6,000 מילים תוך 24 שעות), כי היא מבינה שתרגום טוב דורש זמן, השקעה, מחשבה ותשומת לב, ושמתרגם הוא לא רק מחליף מילים בין שפות.
  • מאפייני הטקסט – בעת ההתקשרות הראשונית עם סוכנות תרגום אתם נשאלים על תחומי ההתמחות שלכם ולאיזה כיוון אתם מתרגמים. סוכנות תרגום טובה לא תתעקש ולא תציע לכם שתתרגמו חומר רפואי אם אתם מתרגמים משפטיים, מסמך משפטי אם אין לכם שום השכלה משפטית וכדומה. בנוסף, אתם לא תתבקשו לתרגם לכיוון ההפוך ממה שאתם מתרגמים אליו (למשל לאנגלית במקום לעברית), כי סוכנות תרגום טובה מבינה שבשביל תוצאה מיטבית חשוב לתרגם חומרים שאתם חשים בנוח איתם ולשפה שהיא שפת האם שלכם.