ראיון עם המתרגמת נינה רימון דייויס

המרואיינת הפעם היא נינה רימון דייויס, מתרגמת ובעלת הבלוג Take Nina's Word for It. אם יש לכם שאלות לנינה, אתם מוזמנים לשאול אותן בתגובות.

איך הגעת לתרגום?

אז זהו, שלא בדיוק הגעתי לתרגום אלא נולדתי לתוכו. נולדתי בקבוץ ולפי חוקיו החברים היו אמורים לדבר רק עברית, גם אם היא היתה עברית צולעת של עולים חדשים. המטפלות והגננות דברו איתי עברית במבטא אמריקאי, והורי דברו אתי אנגלית. כל חיי עברו במין מיש-מש של עברית ואנגלית, כשאני נאלצת או מתנדבת להסביר ולתרגם בשני הכיוונים.

אז לא פלא שכל העבודות שמצאתי כללו גם היבטים של תרגום, במידה זו או אחרת, כל פעם בתחום שונה. למשל, חדשות (לשכת העתונות הממשלתית), הסטוריה ( מכון שילוח/אוניב ת"א; ארכיון המדינה), מחשבים, תוכנה, מדעי הטבע (תוכנות לימודיות אינטראקטיביות) , קופירייטינג, ועד כהנה וכהנה. ניסו לגייס אותי למחלקת תעוד טכני (באנגלית) בחברת היי טק, אבל זה לא היה בשבילי. כשחיפשתי עבודה כפרי-לאנסר איכשהו קישרו אותי עם נשים שכתבו ספרים בעברית ורצו נוסח אנגלי (טלילה ואביבה סטן — אסטרולוגיה, למשל…) וככה דברים המשיכו להתגלגל, עד שהגעתי ל"חבר המתרגמים" כעורכת ראשית. וכשעזבתי את "חבר" כבר היו לי עוד המון קשרים. ישראל היא ארץ קטנה, ודברים עוברים מפה לאוזן, עוד לפני שפייסבוק הפך למגפה (עם יתרונות וחסרונות, אבל זה כבר סיפור אחר.)

 מה את אוהבת בתחום?

קודם כל, את הגיוון העצום. זה מקצוע מרחיב אופקים ומעשיר בצורה בלתי רגילה. שנית, זה מין שילוב כזה של קל וקשה. כלומר, מצד אחד, זה קשה: זה מאתגר, חייבים לחשוב, להפעיל את התאים האפורים. צריך גם לחפש, לחקור, לשאול. מצד שני — זה קל לי, זה מה שבא לי הכי טבעי, לעבוד עם מלים. העובדה שהמלים האלה הן בשתי שפות שונות זה בגלל הרקע המשפחתי והתרבותי שלי. וזה ענין של מזל. יש הרבה אנשים ששולטים בשתי שפות או יותר, אבל לא בהכרח יודעים לתרגם. או שיש לך חוש לזה או שאין לך. אני לא אומרת שאין טעם ללמוד את זה. ברור שלימודי תרגום יכולים לעזור, להעשיר, לתת כלים, לתת שיטה. אבל מי שאין לו חוש טבעי לזה, שום אוניברסיטה לא תהפוך אותו למתרגם טוב. כעצמאית בתחום, אני אוהבת את החופש לבחור את העבודות והלקוחות שנראים לי. בתור שכירה, אין לך (ולא היתה לי) הרבה ברירה, את צריכה לתרגם את מה שהבוס נותן לך. כעצמאית, אני בוחנת כל מקרה לגופו ומחליטה מה מתאים לי ומה לא. מה שלא מתאים לי, אני משתדלת להעביר לעמיתים. ואני נהנית לעזור לעמיתים ונהנית משיתוף הפעולה איתם.

 מה היית עושה אם לא היית מתרגמת?

טוב, אני בכלל רציתי להיות בלרינה 🙂  אבל זה לא הסתדר. גם הגוף שלי לא שיתף פעולה וגם באותם ימים הורי לא יכלו להרשות לעצמם לשלוח אותי לסטודיו של מיה ארבטובה בתל אביב, אחרי שמורתי רות גרשוני בחולון אמרה שאני יכולה לעבור לשלב הבא.
הייתי רוצה להיות סופרת. הכי רציתי להיות סופרת מצחיקה כמו פי.ג'י. וודהאוס. אבל אני גם לא מספיק מוכשרת וגם אין לי מספיק סבלנות ועקשנות והתמדה. היום קל לפרסם בעצמך, לא חייבים לרדוף אחרי סוכנים ומו"לים. אבל מי שרוצה לפרסם בצינורות המסורתיים, עדיין צריך המון עקשנות ומזל. את יודעת כמה מו"לים דחו את ספרו הראשון של ג'והן גרישם? (לא, אני לא זוכרת, אבל מלאן.) וכמובן זו לא הדוגמא היחידה.
אם לא בלרינה ולא סופרת ולא מתרגמת/עורכת/קופירייטר, אין לי מושג מה הייתי. אני חוששת שאני לא מוכשרת לשום דבר אחר. אפילו באפיית עוגות אני לא משהו. (מלבד בראוניז שיוצאים לי מעולים.) רגע, בעצם, אולי צלמת? זה גם סוג של תעוד, ואני מתעדת כפייתית. אבל אני לא בטוחה איך עושים מזה פרנסה. אלא אם כן את צלם חתונות, וזה לא מה שבא לי לעשות.

 מה האתגרים בתרגום שיווקי?

בתרגום שיווקי מעברית לאנגלית האתגר העיקרי הוא בדרך כלל האיכות הירודה של החומר בשפת המקור. מי שכותב את הטקסטים המקוריים בד"כ או לא יודע לכתוב, או חושב שהוא יודע לכתוב. וכמובן שמצפים ממך כמתרגמת להפיק מרגליות, לטוות זהב מקש. בתרגום שיווקי מאנגלית לעברית אני חושבת שהבעיה העיקרית היא הלוקליזציה — התאמת הטקסט החוצלארצי לשוק המקומי. אבל אני לא יודעת אם לזה התכוונת. תרגום שיווקי הוא רק חלק מהעבודה שאני לוקחת על עצמי.

 איך את מתמודדת עם אתגר השיווק העצמי? מי קהל היעד שלך?

יש לי מזל לא-נורמלי בנושא השיווק העצמי. אני לא מחפשת עבודה, העבודה מחפשת אותי. סך הכל אני ותיקה בתחום, ויש לי רשת ענפה של קשרים מכל העבודות הקודמות שלי. בפרט ממשרתי האחרונה כשכירה, כעורכת ראשית ב"חבר המתרגמים". הנהגתי שם דבר חדש — "מכתב העורכת" שיצא פעם בחודש בקירוב. במרוצת כל חודש הייתי אוספת במסמך וורד כל מיני שגיאות ודברים בעייתיים, ובסוף כל חודש הייתי מנסחת אותם במסמך תמציתי, משעשע למדי ובהחלט מועיל. המסמך לא רק הופץ למאגר של סוכנות התרגום, אלא גם הועבר אחר כך במייל מאחד לשני. בקיצור, כאשר עזבתי את המקום ההוא והפכתי לעצמאית, כבר היה לי שם כמתרגמת ועורכת לא-רעה. מפה-לשם אנשים יצרו אתי קשר. קודם סוכנויות, אחר כך אנשים פרטיים. לקוחות מרוצים המליצו עלי לאחרים, והעבודה התחילה לזרום. אין לי קהל יעד. אני שופטת כל מקרה לגופו. הטלפון מצלצל או מייל נוחת בתיבה, "קבלתי את שמך מאברהם בן-תרח-בן-נחור, אני צריך להגיש עבודה באנגלית…" וכן הלאה.

 אילו תכונות, ידע וכלים חשובים למתרגמים?

תכונות: חוש לשפה. אוזן טובה לשפה. סקרנות. עולם אסוציאציות עשיר. ספקנות. ביקורתיות. תשומת לב לפרטים. ידע: כמה שיותר, בכל תחום. לעולם אין לדעת מה יתגלה כמועיל. כלים? שימוש מושכל במחשב, כמובן. מילונים, ספרים, ספרים, ספרים… כסא נוח. אופטיקאי אמין. קצת חוש טכני, כך שלא צריך להזעיק איש טכני כל פעם שהמחשב נתקע. שיטת גיבוי או שתיים או שלוש. והכי חשוב — רשת תמיכה ענפה של עמיתים. לדעת לתת ולקבל. לא לשמור את הידע שלך לעצמך.

מה לדעתך עתיד תחום התרגום לאור כניסת תרגומי המכונה לזירה?

תרגומי מכונה כנראה ישתפרו, ובתחומים מסוימים אני מניחה שהם עוזרים. אבל ממילא אי אפשר לסמוך עליהם ללא עריכה. במקרה הטוב (טוב ליצרני המכונה) הטקסט יזדקק רק לעריכה קלה. במקרה הגרוע התרגום הוא קטסטרופה.

 יש שגיאת תרגום נפוצה שאת רוצה לנצל את ההזדמנות לתקן?

התרעתי על כל כך הרבה שגיאות ב"מכתבי העורכת" שלי, ואחר כך בבלוג שלי, שאין לי כרגע שגיאת תרגום שמעצבנת אותי במיוחד. אבל מתרגמים חדשים נכנסים לתחום בכל יום, ועושים את השגיאות שהתרעתי עליהן לפני עשר שנים… הג'רוזלם פוסט מספק כל יום דוגמאות משעשעות-עד-עצובות. ואני מניחה שגם המהדורה האנגלית של "הארץ". זכורה לי, למשל, דוגמא עגומה מהקיץ האחרון: מכונית חולפת פגעה והרגה זוג צעיר שעצרו את מכוניתם בשולי הכביש כדי להחליף צמיג או משהו כזה. המשטרה ביקשה את עזרת הציבור ושאלה אם היו עדי ראיה, אם מישהו ראה רכב (מסחרי) עם ארגז לבן. התרגום לאנגלית היה a truck with a white crate.

 יש לך עצות למתרגמים מתחילים בתחום השיווקי ובכלל?

כן, יש לי המון עצות, ונתתי על כך הרצאה בכנס המתרגמים של פברואר 2010. מי שרוצה יכול לפנות אלי בפרטי ואני אשלח לו את התקציר המפורט של ההרצאה והמצגת. על קצה המזלג אני יכולה להציע להתרכז בתחומים שבהם את/ה טוב/ה. אני רואה בפורומים שונים אנשים שלוקחים על עצמם עבודות בתחומים שהם ממש לא מבינים בהם. אני יודעת שלפעמים קשה להגיד "לא", בין אם מטעמי פרנסה ובין אם בשל לחץ מצד הלקוח. אבל לתרגם בתחום שבו אתה לא מתמצא זה מתכון לצרות. עצה חשובה נוספת היא לקחת בחשבון שכל עבודה תתברר כיותר קשה/מסובכת, ותיקח יותר זמן, מכפי שחשבת בהתחלה. לכן צריך לקחת את זה בחשבון גם בתכנון הזמן וגם בהצעת המחיר. וכדי להשיג עבודה — נטוורקינג, נטוורקינג, נטוורקינג.

 על אילו מקורות את ממליצה? (לא בהכרח מקוונים)

בין ספרי העזר החביבים עלי:
בעברית: ספר הביטויים המקיף של נרי סבנייה; מילה במילה של איתן אבניאון; מילון הסלנג המקיף של רוביק רוזנטל;  מילון חזותי עברי-אנגלי של כרטא, מהדורת סטימצקי, אם כי צריך לקחת אותו בערבון מוגבל כי יש שם המון מלים שאולי הן נכונות אבל אף אחד לא משתמש בהן.

 באנגלית:  The Chicago Manual of Style; The BBI Dictionary of English Word Combinations (Benson, Benson & Ilson); ועוד כמה, שמופיעים גם הם בתקציר ההרצאה שהזכרתי לעיל.

בכמה עבודות שלי (האחת בשביל "שביל התנ"ך" של הגן הבוטני בירושלים, והשנייה בשביל אדם פרטי שכתב ספר על אלוהים) היו המון ציטוטים מהתנ"ך, ונעזרתי הן באתר של מכון ממר"א והן באתר Bible Gateway.

כאשר אני מתלבטת בין שתי אפשרויות באנגלית, אני נעזרת לפעמים באתר Google Fight, אבל כמו בכל חיפוש באינטרנט, צריך להתייחס למידע שמתקבל בעין ביקורתית והגיון ישר.

מודעות פרסומת

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s