בחודשים האחרונים קראתי לא מעט ספרים (למשל הספר הזה על מופנמות), ושניים מהם בלטו בתרגומים הצורמים שלהם, עד כדי כך שהרושם שהם הותירו בי נשאר עד היום (בניגוד לספרים עצמם). אמנם לא השוויתי את התרגומים למקור, אך מה שהפריע לי היה בניסוח העברי. תוך כדי קריאה ניהלתי דיאלוג עם התרגום: ניסיתי לשחזר את המקור ולחשוב איך אני הייתי מתרגמת ומנסחת אותו. כשחשבתי על כל הדברים שהפריעו לי באותם תרגומים, גיבשתי לי את ארבע הנקודות הבאות. חשוב במיוחד שמתרגמים בתחילת דרכם יהיו מודעים אליהן.
הקשיבו לטקסט שלכם. לפעמים מתרגמים נצמדים מאוד לטקסט המקור, מסיבות שונות, ומתרגמים אותו כמעט מילה במילה. חשוב ללכת צעד אחורה ולשים לב למשמעות של המשפט או הפסקה: מה הם בעצם רוצים לומר? השלב הבא הוא לחשוב איך היינו אומרים את אותו הדבר בעברית.
הקפידו על מִשְׁלָב מתאים. באחד התרגומים שקראתי השפה הייתה מאוד גבוהה, ואילו המקור (הצצתי באמזון) כתוב בשפה פשוטה ועניינת. לא רק שהתרגום (לפחות בעיניי) חוטא למקור בכך שהוא מכביד את השפה ומשנה את הטון של הספר, הוא גם מסרבל את הקריאה. בעבר היה נהוג לתרגם בשפה מליצית, ללא קשר לטקסט המקור, אולי מתוך אידאולוגיה להקניית עברית נכונה או מתוך תפיסה שזוהי השפה הספרותית הראויה. כיום הנורמה היא להתאים את התרגום ואת המשלב שלו לטקסט המקור, כדי שהחוויה של קריאת התרגום תהיה דומה ככל האפשר לקריאת המקור.
חשוב לציין כי מציאת המשלב הנכון אינה בהכרח משימה פשוטה. לדוגמה, ספרי מדע פופולרי ועזרה עצמית כתובים לעתים באנגלית קלילה, שקשה להעביר לעברית ולשמור במקביל על הטון (שלא יהיה יותר מדי או פחות מדי רציני) ועל שפה תקינה. קשה גם להעביר לעברית התקרבות בין שני אנשים שבאה לידי ביטוי במעבר מפנייה בלשון נימוס לפנייה בשפה אינטימית יותר (למשל vous לעומת tu בצרפתית).
הקפידו שכל המילים יהיו שייכות לאותו משלב. התמונה שעולה לי לראש היא של מסמר בולט, כזה שנתקע ומפריע. לפעמים יופיעו מילה או ביטוי שאינם תואמים את המשלב של המשפט כולו. כדי שהמסמר לא יסיח את דעתו של הקורא, חשוב לנסות ולמצוא מילה חלופית שתבלוט פחות. חשוב לציין שגם זה לא תמיד קל, למשל כשהמילה הדרושה בעברית היא ארכאית.
הימנעו מאִינְגְלִיזְמִים. לפעמים אנחנו כל כך שקועים בתוך הטקסט שלנו, שאנחנו כבר לא בטוחים אם הביטוי שאנחנו משתמשים בו הוא עברי או מאונגלז. אם החשד שלכם מתעורר, השקיעו עוד כמה דקות בבדיקה – שאלו קולגה או שתבדקו במילון. אל תשוו את מספר התוצאות בגוגל של כל אחת מהאפשרויות – יש סיכוי טוב שלא רק אתם נפלתם כאן.
התרגומיה 
אני הגעתי בזמנו למסקנה אחרת, ולניסוח שונה מעט של הנחיה בסיסית למתרגם, שפותחת ב־"דיבר" הראשון שמנית אבל לוקחת אותו לכיוון שונה.
הכלל שאני משתדל להיצמד אליו הוא: הקשיבו לטקסט. מה הוא רוצה להשיג, ואיך הייתם משיגים אותו בסיטואציה המתוארת?
הסיבה לכך שזהו כיוון שונה הוא, שהוא מתייחס לטקסט לא כאוסף של מבנים לשוניים אלא כאוסף של אפקטים. האפקטים האלה יכולים לכלול העברת מידע (בניסוחך, "מה הטקסט רוצה לומר"), אבל הם לרוב כוללים פעולות מגוונות אחרות: איום, הבטחה, שכנוע, גירוי ועוד ועוד. הם יכולים להיות מופנים מהמספר לקורא, אבל הם בהחלט יכולים להיות מופנים מדמות דוברת אחת אל דמות דוברת אחרת.
אחת הדוגמאות שאני זוכר לתרגום גרוע, שבלי הכלל הזה קשה להבין מדוע הוא גרוע, היא רפליקה מתוך מחזה שראיתי: אישה "אתנית" אומרת לחיילים המדכאים את בני המיעוט שלה: "אנחנו נתנּו לכם את הניירות שלנו". זהו מן הסתם תרגום של we gave you our papers: תרגום שאין בו רבב מבחינה דקדוקית, הוא מעביר בדיוק את המשמעות שעברה במקור, המשלב שלו פשוט, עקבי ותואם למשלב של המקור, וקשה לומר שיש בו אינגליזמים. ובכל זאת, המשפט הזה בולט כאצבע נפוחה, וזאת משום שבמצבה של האישה הזו, דוברת עברית סבירה (=סיטואציה), שהייתה רוצה לשכנע חייל שצייתה לפקודותיו כמיטב יכולתה (=פעולה, אפקט) לא הייתה משתמשת בכינויי גוף וקניין ולא הייתה מכנה את המסמכים "ניירות". מן הסתם היא הייתה אומרת משהו כמו "כבר הראינו לכם תעודות".
מי שמצליח להיצמד לכלל הזה – להעביר את תפקודו של הטקסט ולא את צורתו – יהיה נאמן מניה וביה לכללים האחרים שנמנו בפוסט. טקסט שביחס לסביבתו הלשונית (למשל, משפט ביחס למשפטים המקיפים אותו) הוא חריג, הן ברמת המשלב (למשל, מליצי או דיבורי מדי) והן ברמת השפה כולה (אינגליזמים, יפניזמים, ערביזמים וכו') לא יוכל ליצור את האפקט שזיהה עבורו המתרגם. לדעתי, נאמנות לצורה שאין עמה נאמנות לאפקט היא סוג של עצלות מחשבתית ("זה היה ככה במקור אז בטח יש לזה סיבה, נשאיר את זה ככה"), והיא מביאה ליצירת עברית תרגומית ולא אפקטיבית, שבסופו של דבר חוטאת למקור. מאוד קשה להימנע מעצלות כזו, ואני יודע שאני אישית חוטא בה לא מעט, אבל כדאי להילחם בה ככל האפשר.
ברוך הבא לתרגומיה ותודה על התגובה החשובה. אני מסכימה עם כל מילה שכתבת.
[…] בענייני תרגום – המתרגמת יעל כהנא-שדמי טוענת בבלוג שלה שאפשר ללמוד הרבה בתחום התרגום גם מתרגומים לא מוצלחים […]