אז למה את לא מתרגמת גם לאנגלית?

כשאני מספרת לאנשים שאני מתרגמת, בדרך כלל המשך השיחה הוא כזה:

– איזה שפות את מתרגמת?

– אנגלית לעברית.

– רק אנגלית לעברית? למה לא גם עברית לאנגלית?

כתבה ופוסט שנתקלתי בהם השבוע מסבירים זאת היטב ביחד. תומר בן אהרון מהבלוג "אין מילים" מסביר בפוסט מצוין למה מתרגם (לעברית, במקרה שהוא מתאר, אבל זה נכון לכל שפה) חייב לשלוט שליטה מלאה בשפה שאליה הוא מתרגם ולהיות מיומן בכתיבה בה:

מתרגמים כותבים טקסט בעברית. נכון, הרעיונות אינם שלהם, מישהו אחר כתב אותם. אבל המתרגמת או המתרגם הם אלה שצריכים לקחת את כל שאר האלמנטים שבטקסט (גוף שלישי או ראשון, משלב נמוך או גבוה, מסוגנן או פשוט) ולתרגם אותם לעברית על-ידי יצירת טקסט חדש לחלוטין בשפה חדשה לחלוטין. ולכן הם חייבים לשלוט בשפת היעד, קרי השפה שהם כותבים בה.

אתמול פורסם בכתב העת המקוון "אלכסון" טור מאת אביב פרץ על הקושי שלנו להתבטא בשפות שאינן שפת האם שלנו (במקרה המתואר, אנגלית), גם אם אנחנו שולטים בהן מצוין פסיבית בקריאה ובצפייה בטלוויזיה:

רק כשאתה עושה מאמץ להשתלט כליל על שפה זרה אתה תופס מהי עוצמתה של שפת האם שלך, ועד כמה היא חצובה בכל ממשותך. ההכרה הזו באשר לעליונותה המוחצת של העברית שלי על פני האנגלית שלי מתחדדת בכמה רמות. ראשית, ברמת המאמץ. את העברית שלי אני יונק ישר מהברז, והיא בתורה קולחת ממני, אני מרגיש נינוח לגמרי כשאני מדבר בה. לעומת זאת, האנגלית השגורה בפי אינה אינטואיטיבית, כי אם כזו שהיא פועל יוצא של יישום מודע של חוקיה הלשוניים. על כן יותר משאני מדבר באנגלית, התחושה שלי היא שאני שוקד על הרכבת משפטים באנגלית; אם הדיבור בעברית הוא שוטטות בנחת, טיול להנאתי בשעת בין ערביים, הרי שהדיבור באנגלית הוא הליכה נמרצת השכם בבוקר. שנית, ברמת השטף… פעמים אני מוצא את עצמי מתחיל לומר משהו, ואז נאלם בחפשי אחר מילה שאבדה לי או ביטוי שעדיין אינו שגור בלקסיקון שלי… לבסוף, ברמת הגימור. זו באה לידי ביטוי במצבים שבהם אני דווקא מפגין רהיטות, ומצליח לנסח מחשבה לשביעות רצוני. או אז אני סוכר את פי בסיפוק, כמו שחקן שהפליא זה עתה לבצע מונולוג במחזה, ממתין למוצא פיו של בן שיחי. רק כדי לגלות שזה, שעבורו האנגלית שפת אם היא, משיב לי בניסוח שוטף, זרוע מטבעות לשון, ולא זו אף זו, הוא עושה זאת בשוויון נפש.

1d80d226083f8a3a87feb57e64cd98b4

גלוריה מ"משפחה מודרנית", שהגיעה לארה"ב מקולומביה, מביעה את התסכול שלה בנושא

אנחנו יכולים לשלוט בשפות רבות ולהכיר אותן על בוריין, אבל כושר ההתבטאות שלנו כמעט אף פעם לא יהיה שווה לכושר ההתבטאות של דובר ילידי; הדקדוק והתחביר של שפת האם שלנו טבועים בנו ולרוב אנו נתרגם אותם לשפות אחרות; ובחירת המילים והביטויים שלנו, גם אם היא נכונה מבחינת ההגדרה המילונית, עשויה שלא להתאים מבחינת עדכניות, משלב (שפה גבוהה או נמוכה), סיטואציה וכו'.

כמתרגמת, אני שואפת לספק ללקוחות שלי תרגום קולח שמשקף את המקור באופן נאמן, על כל הניואנסים שלו, והרבה יותר קשה להגיע לתוצר ראוי כשלא מתרגמים לשפת האם, כי טקסטים שאכתוב באנגלית כמעט אף פעם לא יישמעו כמו טקסטים שכתב דובר ילידי. לכן רצוי שמתרגמים יתרגמו רק לשפת או לשפות האם שלהם, או לשפות שנחשפו אליהם למשך פרק זמן ארוך בצעירותם (כמובן, יש מקרים יוצאי דופן), ולכן אני מתרגמת רק בכיוון אחד.

מודעות פרסומת

ענן אטלס ושפת העתיד

בסוף השבוע צפיתי בסרט "ענן אטלס", המבוסס על ספרו של דייויד מיטשל. אחד הדברים הבולטים ביותר בסרט, וכנראה לא רק כי אני מתרגמת, הוא השפה.

הסרט מגולל שישה סיפורים במקביל, שכל אחד מהם מתרחש בתקופה אחרת, והשפה בהתאם. שניים מהסיפורים מתרחשים בעתיד הרחוק, אחד בשנת 2144 והשני מתוארך ל-"106 חורפים לאחר הנפילה" (בוויקיפדיה נטען כי מדובר בשנת 2321). הסיפור של שנת 2144 מתאר דיסטופיה טוטליטרית הבאה לידי ביטוי באוצר המילים, כמקובל בז'אנר. מבלי לחשוף פרטים מהעלילה, השפה האנגלית מכונה בה "צרכנית" (אני חושבת שבמקור היא נקראה Consumerish אני לא בטוחה איך היא נקראה במקור), והגיבורה היא שיבוט המכונה fabricant (שרתת בתרגום).

ענן אטלס – העולם הדיסטופי | התמונה מאתר Word & Film

השינוי הלשוני בולט יותר בסיפור הפוסט-אפוקליפטי, שבו השפה נשמעת כמו פידג'ין. No הופך ל-nay ו-yes ל-yay. לבגוד במישהו הוא to judas (יהודה איש-קריות). כדי להדגיש תואר מסוים מכפילים אותו (far-far), אבל true-true היא האמת לאמיתה (העומדת בניגוד לסברה הרווחת) – You want the true-true?

ישנם עוד הבדלים רבים, לא רק לקסיקליים אלא גם תחביריים ודקדוקיים, אבל קשה לציין אותם מבלי לחשוף יותר מהסיפור והרקע שלו. אם אתם סקרנים, אפשר לקרוא דוגמאות נוספות כאן (זהירות, ייתכנו ספוילרים).

ענן אטלס – העולם הפוסט-אפוקליפטי | התמונה מאתר Cinema-Scope

הכתבה הזו של Tech News Daily פורסמה לפני יציאת הסרט לאקרנים ועוסקת בשפה בסרט. כפי שניתן אולי לשער, השפה בסרט פושטה למען הצופים, ובספר הקורא נדרש להיות אקטיבי יותר. הכתבה אף מעלה שאלה מעניינת – האם האנגלית הפוסט-אפוקליפטית המתוארת בסרט היא סבירה? לדברי אנתוני קרוך, ראש החוג לבלשנות באוניברסיטת פנסילבניה, כנראה השפה שמיטשל חוזה אינה מאוד סבירה. עם זאת, "חשבתי שהסופר עשה עבודה לא רעה", הוא אמר. "אני חושב שהוא זיהה כמה דברים די ברורים והמציא כמה דברים שעשויים  לקרות שילכדו את תשומת הלב של הקורא". למיטשל הייתה משימה קשה: ליצור אנגלית שונה, אך מספיק מובנת לקוראים. לדברי קרוך, אנגלית פוסט-אפוקליפטית כנראה תהיה בלתי-מובנת לדוברי האנגלית של ימינו, לאור השינויים שהיא עברה ב-400 השנה האחרונות, גם בלי אפוקליפסה.

רוצים לשמוע את  השפה של הסרט? לצערי בקדימונים לא נשמעים דוברים משני הסיפורים העתידניים (אולי בכוונה?) ולא מצאתי סרטונים אחרים, אז אם אתם סקרנים, תצטרכו לראות את הסרט. מה שבטוח, למי שיתרגם את הספר מצפה אתגר רציני.

לקריאה נוספת

המילים החדשות במילון אוקספורד המקוון

ב"טיים" התפרסמו כמה מהמילים החדשות שהצטרפו למילוני אוקספורד המקוונים. הנה מבחר:

  • ridic – מגוחך, קיצור של ridiculous.
  • ethical hacker – מי שפורץ למחשבים כדי לבדוק עד כמה היא מאובטחת ולא בזדון.
  • muahahaha תעתוק של צחוק זדוני כזה:

  • lolz – ביטוי צחוק או הנאה. משמש בעיקר בכתיבה באינטרנט.
  • Wikipedian – אדם שכותב ערכים בוויקיפדיה, לרוב באופן קבוע.
  • inbox – כפועל הכוונה היא שליחת הודעה אישית ברשת חברתית או בפורום (בניגוד לפרסום מסר הנראה לעיני כול).
  • UI – ממשק משתמש קיצור של user interface.
  • photobombing – הריסת תמונה באמצעות כניסה ל"פריים" בעת הצילום, בכוונה או בשוגג, כמו בתמונות האלה:

דוגמה ל-photobombing | מתוך הבלוג awkwardfamilyphotos.com

דוגמה ל-photobombing | מתוך הבלוג awkwardfamilyphotos.com

 

*** עדכון (24.8.12):  הרשימה המלאה התפרסמה בבלוג של מילוני אוקספורד.

לקריאה נוספת

ראיון עם המתרגמת צביה לוין

הפעם יש לנו ראיון נוסף עם מתרגמת לא-ספרותית: צביה לוין, מתרגמת רפואית מאנגלית לעברית ובעלת הבלוג השכן "מעבר לעברית". אתם מוזמנים לשאול את צביה שאלות בתגובות.

איך הגעת לתרגום?

חיפשתי הכנסה נוספת, והעדפתי עבודה שאפשר לעשות מהבית מכיוון שבתי הייתה קטנה ותשלום לבייביסיטר הפך כמעט כל עבודה לבלתי משתלמת.

מה את אוהבת במקצוע?

בראש ובראשונה את היצירתיות והמשחק במלים. בשבילי זה כמו משחק עם פלסטלינה שמעצבים ומשנים עד שמגיעים לתוצאה הרצויה.

כיום התרגום הוא העיסוק הבלעדי שלי, ואני נהנית מאוד להיות עצמאית. אין לי בוס שלוחץ עליי ופוקד עליי מה לעשות ואני מנהלת את סדר היום שלי.

מה היית עושה אם לא היית מתרגמת?

במשך 23 שנים עבדתי כאחות, עד לפני שנתיים. התחלתי לתרגם במקביל לעבודתי כאחות וזה נמשך כך 12 שנים. רק בשנתיים האחרונות אני עוסקת בתרגום בלבד. אם לא הייתי מתרגמת כנראה הייתי ממשיכה להיות אחות. אפשרויות נוספות הן עבודה עם בעלי חיים או פיתוח תחביב הסריגה שלי לעיסוק מכניס.

מה האתגרים בתרגום רפואי?

צריך ידע רחב מאוד באנטומיה, פיסיולוגיה, פתולוגיה, כימיה ופיזיקה בסיסיות, פסיכולוגיה, אנתרופולוגיה ועוד, ובעצם כל מה שלומדים בבית ספר לאחיות/לרפואה ורוכשים במהלך שנות ניסיון בשטח. קשה מאוד להשלים ידע כזה בלי להיות בעל מקצוע רפואי/פרא-רפואי או מקצוע קרוב. חשוב להכיר תהליכים בגוף במצבי בריאות וחולי (פיסיולוגיה ופתולגיה). משפט נעשה ברור להפליא כשמבינים את ההקשר של התהליך, שהיה ברור מאוד לכותב, אבל לא הוזכר במפורש בטקסט.

באנגלית נפוץ מאוד השימוש בראשי תיבות לשמות של מחלות, טיפולים, תסמינים ועוד. ראשי תיבות מסוימים עשויים להיות בעלי משמעות שונה בתחומים שונים ברפואה ולכן חשוב מאוד לחפש את הפירוש בתחום הספציפי.

חשוב להכיר את צורת הכתיבה המקובלת בתחום הרפואי, דבר שמן הסתם נכון גם בתחומים טכניים אחרים.

אחד האתגרים הגדולים הוא הנגיעה של תחום תרגום זה לחיים ולבריאות של בני אדם. טעות בתרגום רפואי עלולה לגרום לפגיעה בבריאות, לנכות וגם חס וחלילה למוות.

תרגום רפואי הוא אחד מהתחומים שבהם המשפט "חיים ומוות ביד הלשון" הוא בעל חשיבות עליונה. איך מתמודדים עם זה, מבחינת תחושת האחריות האישית וברמה הטכנית של בקרת הטקסט?

בעת התרגום אני בוחנת את הטקסט בשבע עיניים, בודקת בכל מקור אפשרי, מתייעצת עם עמיתים בתחום הרפואי והלשוני, ולא מהססת להתייעץ עם הלקוח. אני מוודאת שלא יישארו בטקסט פינות לא סגורות או מעורפלות. גם אם התרגום חף מטעויות, עלולות להיות טעויות במקור עצמו. למשל, כתוב שם של תרופה X במקום Y, כאשר לתרופות מטרה שונה, או שמוזכר מינון בלתי סביר של תרופה, לפעמים טעות במיקום הנקודה העשרונית. מתרגם שמתמצא בתחום יזהה מיד שקיימת בעיה. לדעתי מחובתו של המתרגם להעיר את תשומת לבו של הלקוח גם לבעיות במקור, כי הרי "חיים ומוות ביד הלשון".

אחרי שאני מסיימת את התרגום הראשוני אני עושה לפחות שלוש הגהות. את ההגהה האחרונה אני עושה אחרי שהטקסט "נח" במשך הלילה. אם הלו"ז לחוץ ואין לי אפשרות כזו, אז לפחות כמה שעות.

אין לי תחושה של עול כבד, כנראה מכיוון שהתרגלתי להיות אחראית לבריאות ולחיים של בני אדם בשנים הרבות שעבדתי כאחות. רמת האחריות לא שונה, כי בשני התחומים נוגעים בבריאות ובחיים של בני אדם.

איך את מתמודדת עם השיווק העצמי, שמתרגמים כה רבים מתקשים בו?

כבר לפני שנים הקמתי אתר, כי היה ברור לי שאם אני לא שם (באינטרנט) אני לא קיימת.

אני יוצרת קשרים עם מתרגמים ועורכים, מגיעה להרצאות וכנסים מקצועיים, מדברת על עבודתי כמתרגמת עם כל אדם ובכל רגע אפשרי, גם אם "לכאורה" אין סיכוי שאקבל דרכו עבודה. בקיצור, networking. תמיד יש לי כרטיסי ביקור בתיק, וכשמבקשים את מספר הטלפון שלי אני תמיד נותנת כרטיס ביקור.

אני משתתפת בפורום "תרגום ועריכה" בתפוז ומשתתפת ו/או יוזמת מפגשי פורום. אני אוהבת את הפורום, והכרתי שם הרבה אנשים נחמדים ומעניינים.

אני פונה ללקוחות פוטנציאליים באופן פעיל, ולא מחכה שיפנו אליי. את השיווק אני עושה בעיקר בימים שאין לי עבודה.

אילו תכונות, ידע וכלים חשובים למתרגמים רפואיים ולמתרגמים בכלל?

סקרנות ורצון לדעת, קפדנות ודקדקנות, ידע בתפעול מחשב ותוכנות בסיסיות (מערכת הפעלה, תוכנות אופיס ועיבוד תמלילים, CAT Tool), ידע בסטטיסטיקה (במאמרים מדעיים ובמחקרים קליניים יש התייחסות לניתוח הסטטיסטי), כישורי חיפוש מידע מעולים, וגם יכולת הבחנה בין מקור מידע מהימן למקור שאינו כזה. היכרות מקצועית עם התחום שמתרגמים מעניקה למתרגם את היכולת הזו.

יש לך עצות למתרגמים מתחילים, בתחום הרפואי ובכלל?

לקחת עבודות רק בתחומי הידע של המתרגם, מה שמגדיל מאוד את הסיכוי לבצע עבודה טובה ולזכות בעוד עבודות מאותו לקוח וגם בהמלצות, שיעזרו להשיג לקוחות חדשים.

לא לקחת הרבה עבודות שיגרמו ללחץ ועומס רב, כדי שיהיה מספיק זמן לעשות את העבודה כמו שצריך.

בתחילת דרכי לא הייתי מודעת לכך, אבל היום אני יודעת שכאשר עובדים על מסמכים ארוכים לפעמים קשה לאתר שגיאות, מכיוון שהעין והמוח כבר לא קולטים אותן. אפשר וכדאי להיעזר באדם נוסף (חבר, קרוב או עורך מקצועי בתשלום) לעבור על מסמכים כאלה כדי שאיכות העבודה לא תיפגע.

להצטרף לארגון מקצועי (אגודת המתרגמים בארץ או בארצות אחרות, לפי צמדי השפות של אותו מתרגם). מתרגם מתחיל עדיין לא יכול להביא הוכחות לעבודות שבוצעו ו/או המלצות מלקוחות. אם הוא שייך לארגון מקצועי הדבר מעיד על רצינותו ובהחלט יכול לעזור לו לקבל עבודות.

שיווק עצמי (ראו לעיל).

על אילו מקורות את ממליצה? (לא בהכרח מקוונים)

להלן רשימה ארוכה, אבל חלקית, של מקורות מידע הקשורים לתחום הרפואה ומדעי החיים ועוד. בתחום הרפואי קיימים מילונים מעטים אנגלית-עברית, שאף אחד מהם אינו כולל מספיק ערכים והחיפוש באינטרנט הוא כלי חשוב מאוד.

מילונים ולקסיקונים

  אתרים מהימנים

 מילונים ומונחונים, אנגלית-עברית

 מילונים ומונחונים, אנגלית – אנגלית

כאילו, לגמרי

קצת לפני חגיגות הבת-מצווה שלי יצא לאקרנים הסרט "קלולס"*, בכיכובן של אלישה סילברסטון ובריטני מרפי המנוחה. למי שלא מכיר, עלילת הסרט מבוססת על "אמה" של ג'יין אוסטן, והוא מספר על שר, נערה יפה ועשירה שחיה בבוורלי הילס, המוקפת בצעירים מפונקים כמוה ושמחליטה לסדר את החיים של כל הסובבים אותה.

מתוך האתר flicks.co.nz

הסרט היה להיט מיידי, לפחות בקרב בנות העשרה דאז, וכולן רצו להתלבש כמו הבנות בסרט, במראה התלמידה. גם קינאנו בהן שהן הסתובבו עם טלפונים סלולריים, אפילו שהן נראו מגוחכות כשהן התקשרו אחת לשנייה בין השיעורים, אי שם בשנת 1995:

מתוך הבלוג OU Daily Fashion

ולמה אני מספרת לכם את כל זה? כי מעבר להשפעה האופנתית של הסרט, הסרט השפיע רבות על השפה המדוברת בכל העולם. בעת כתיבת התסריט הבמאית איימי הקרלינג ערכה מחקר מקיף על סלנג. כתוצאה, הדמויות בסרט מדברות בסוציולקט שנקרא Valspeak, שדוברות אותו ה-Vally Girls מעמק סן-פרננדו בלוס אנג'לס, שלפי הסטריאוטיפ הן מפונקות ומתעניינות רק במראה החיצוני ובמעמד החברתי שלהן.  ה-Valspeak החל להתגבש בשנות ה-70, ובשנות ה-80 וה-90 הוא נעשה נפוץ יותר.

מילון שלם של השפה של "קלולס" הופיע בסוף הספר שנכתב לפי הסרט (ונזכרתי בו כשקראתי את הספר הזה). אמנם לצערי לא מצאתי את הספר, אבל הצלחתי לשחזר חלק ממנו:

  • 411 – מידע. המקבילה האמריקאית ל-144.
  • All – שם תואר שמחליף את הפועל "לומר". "And I'm all, 'as if!'"
  • As if! – קריאה שפירושה "אין סיכוי" או "ממש לא". הבעת גועל.
  • Audi – שם תואר שפירושו "אני עוזב/ת". מקביל ל"הלכתי" או "הייתי פה". I'm Audi.
  • Baldwin – חתיך. מקור המילה הוא באחים בולדווין, שבשנות התשעים עוד היו צעירים ויפים.
  • Barney – בחור שנראה רע. מבוסס על הדמות של בארני מהפלינסטונס (משפחת קדמוני).
  • Betty – בחורה שנראית טוב. מבוסס על הדמות של בטי מהפלינסטונס (משפחת קדמוני).
  • Clueless – מישהו שלא מבין כלום, שלא מחובר למציאות.
  • Dope – חכם, טוב
  • Duh – מילה שמשתמשים בה כשמישהו אומר את המובן מאליו.
  • Like – . א. פילר (filler), מילה המסמנת עצירה למחשבה בעת הדיבור ב. לומר. "And I was like, 'no way!'"
  • Monet – כמו בציורים – בחורה שנראית טוב מרחוק, אבל רע מקרוב.
  • Phat – טוב, מגניב (נשמע כמו fat).
  • Random – לא מעניין במיוחד
  • To go ballistic – לרתוח מכעס.
  • To go postal – להתחרפן. מבוסס על תקרית בשנות התשעים שבה עובד דואר בארה"ב ירה באנשים בסניף שלו בעקבות פיטוריו.
  • Toast – מחוסל, גמור
  • Totally – א. מאוד. ב. מילת הסכמה/אישור.
  • Whatever – שיהיה, מה שתגיד. המהדרין מסמנים W באצבעות.

קטע מהמילון שבספר "קלולס", מתוך גוגל ספרים

אפשר לשמוע את השפה בקדימון של הסרט:

כיוון שבנות (בעיקר) בכל רחבי העולם וגם בארץ העריצו את הסרט, הסלנג שלו חלחל גם לעברית. אפשר לשמוע "ווטאבר" לא מעט (כ-54 אלף תוצאות בגוגל), וגם "דהה" ו"הלו?". totally תורגם ל"לגמרי" או "לחלוטין". "כזה", שאמנם היה בשימוש לפני יציאת הסרט, משמש כמו like בשתי הוראותיו ("ואז הוא כזה, 'מה קורה?'"). משתמשים בעברית גם ב"קלולס" לציון מישהו "שלא יודע מהחיים שלו", אם כי אולי המילה מתחלפת בהדרגה ב"חי בסרט". שכחתי משהו?

* הסרט הופץ בישראל תחת השם "'קלולס' מרחפת בבוורלי הילס".

למידע נוסף:

Teenglish: פוסט אורח + ראיון

בתיאום עם השנה החדשה, יש לנו פוסט אורח ראשון בתרגומיה! האורחת שלנו היא לוסי טובין, שכתבה את הספר Pimp Your Vocab ("שדרגו את אוצר המילים שלכם"), מורה נבוכים לסלנג של הצעירים בבריטניה. (גילוי נאות: טובין מאורסת לקרוב משפחה מאוד רחוק שלי.) טובין כתבה לנו על ההשראה לכתיבת הספר, ובהמשך תוכלו לקרוא את התשובות שלה לשאלות שלי.

אז הבמה של טובין:

כשלמדתי צרפתית בתיכון בלונדון, תמיד שאלתי את עצמי אם באמת קוראים לכל הילדים בצרפת ז'אן-פייר. כשביקרתי בצרפת בהמשך, גיליתי מהר מאוד שלא.

הבעיה בלימוד שפה מספר היא אחרת: לא משנה כמה תלמדו את מבני הפעלים ואת השפה הרשמית, אף פעם לא תישמעו כמו דובר ילידי.

אני חושבת שזו הסיבה שהספר שלי, Pimp Your Vocab, פופולרי בקרב תלמידי אנגלית בכל רחבי העולם. הוא מילון כיפי של המילים והסלנג המשונים, הנפלאים, הלא-ברורים והמוזרים שמתבגרים וילדים משתמשים בהם כיום. לא תמצאו את רוב המונחים האלה בספר לימוד.

תוכלו למצוא סלנג כמו להיות owned (כלומר נבוך), teek (הדרך החדשה לומר "ישן", קיצור של המילה antique, עתיק) ו-neek, שילוב של nerd ו-geek (שתי מילים שונות ל"חנון" – י"כ). Rents הוא הביטוי ב-Teenglish (אנגלית של מתבגרים, teen-English) ל"הורים" (קיצור של parents  – י"כ).

הפירוש של pimp, כמו ב-Pimp Your Vocab, הוא לשדרג, לייפות, לסדר, כמו בתוכנית Pimp My Ride של MTV. הספר לא נועד רק לצעירים. למעשה, ההשראה לספר הייתה בכל ההסברים שהייתי צריכה לתת להורים ולמורים שלי בבית הספר ובאוניברסיטה על ביטויים ב-Teenglish. כתבתי את הספר בגיל 23, מיד לאחר שסיימתי תואר בספרות באוניברסיטת אוקספורד.

אחד המורים שלי לא הצליח להבין למה התכוונה תלמידה שאמרה שהיא עסקה ב-IM-ing, כלומר צ'וטטה אונליין באמצעות בלקברי (IM הוא מלשון instant messages – מסרים מיידיים – י"כ). וכשחזרתי בחופש הביתה אחרי חודשים שבהם ביליתי עם אנשים בגילי באוניברסיטה, החברים שלי ואני שמנו לב שההורים שלנו כל הזמן עוצרים אותנו באמצע השיחה כדי להבין על מה כולנו מדברים. בסופו של דבר החלטתי לכתוב מילון לפיענוח השפה של הצעירים.

אילו מונחים משונים שאפשר למצוא בספר שמעתם בטלוויזיה או בתל אביב? הנה הסברים לכמה מילות teenglish נוספות:

Allow (that) (מילולית: לאפשר, להרשות): מבלבל, אבל המשמעות היא "אין שום מצב".

CBA: ר"ת של can't be arsed, "לא מזיז לי", או "לא אכפת לי מספיק כדי…".

 Frape: שילוב של פייסבוק ו-rape (אונס), תיאור מצב שבו פורצים לפרופיל ברשת חברתית ומשנים אותו.

Neek: שילוב של nerd ו-geek (שתי מילים שונות ל"חנון").

Obv: קיצור של obvious, ברור מאליו.

Owned: מבוכה או השפלה, במיוחד אחרי שגילו משהו עליכם או משהו שעשיתם.

Smacked it: להצליח במיוחד בפעילות מסוימת.

Teek: ישן מאוד, ישן יותר. המקור הוא ב-antique, עתיק.

Wagwan: ברכת שלום שמקורה בפטואה ג'מייקנית, "What's going on", "מה קורה?".

Waste (בזבוז): כשמישהו מתנהג באופן ייחודי לו.

טובין גם ענתה לכל השאלות שעלו כשקראתי את הספר:

מה המקורות הנפוצים ביותר למילות teenglish?

המקורות הם לרוב מהסוג שמשפיע על השפה בכללותה: המקומות שאנחנו הולכים אליהם והדברים שאנו קוראים וצופים בהם. אוצר המילים שמשתמשים בו בתוכניות טלוויזיה פופולריות נטמע בקלות. בימים אלה תוכנית ריאליטי בשם Made In Chelsea מפיצה מילים פופולריות, ביניהן reem ל"מדהים".

רשתות חברתיות, כמו פייסבוק וטוויטר, הן מקור מרכזי נוסף. כיוון שהן אמצעים לתקשורת מהירה, המילים מופצות ונעשות פופולריות הרבה יותר מהר.

איך אורח החיים של הצעירים הבריטים בא לידי ביטוי ב-teenglish?

 Teenglish ממחיש את האהבה שלהם לטלוויזיה ולאינטרנט ואת הרצון שלהם לתקשר במהירות. מילים רבות נוצרות מקיצורים (כמו MILF או OMG) או ממילים מקוצרות המשמשות בכתיבת מסרונים.

מה המילה האהובה עלייך? באיזו מילה את משתמשת הכי הרבה?

אני אוהבת את meh, שמביעה אדישות. למשל, "רוצה ללכת לסרט היום?", "Meh, לא אכפת לי". הברה בודדת שאומרת כל כך הרבה.

נתקלת במילים חדשות מאז שפרסמת את הספר?

נתקלתי בהרבה מילות-כלאיים חביבות, למשל Umbretiquette – החוקים של שיטוט ברחובות (כלומר etiquette) עם מטרייה. E-mail courier ("שליח אי-מייל) – מישהו שהולך לצד השני של המשרד כדי לוודא שקיבלו את המייל שלו. Egosurfers ("גולשי אגו") – אנשים שמחפשים את עצמם בגוגל.

* אם יש לכם שאלות או הערות, כדאי שתכתבו אותן באנגלית כדי שלוסי תוכל לענות לכם ישירות.

לקריאה נוספת:

ראיון עם המתרגם אלן קליימן

כבר ציינתי מספר פעמים שאני אוהבת לקרוא ראיונות עם מתרגמים. עם זאת, לרוב מראיינים מתרגמים ספרותיים שמתרגמים לעברית, כך שאף פעם לא יוצא לי לקרוא ראיונות עם מתרגמים מתחומים אחרים. לכן החלטתי להרים את הכפפה ולראיין מתרגמים מכל התחומים. אתם מוזמנים לכתוב בתגובות שאלות ותחומים שמעניינים אתכם לראיונות הבאים.

הראיון הראשון הוא עם אלן קליימן, מתרגם פיננסי, שיווקי ומשפטי מעברית ומצרפתית לאנגלית. אלן גם פעיל באגודת המתרגמים, ובשנים האחרונות הוא משתתף בארגון הכינוס השנתי של האגודה.

איך הגעת לתרגום?

נרשמתי לתוכנית התרגום של בית ברל מתוך סקרנות אינטלקטואלית, אבל זו גם הייתה התקופה של בועת הדוט.קום וקריסת ההיי-טק בסביבות 2001. אחרי קריירה בשיווק ובניהול בהיי-טק, פתאום מצאתי את עצמי בלי עבודה, ובחרתי "לזוז הצידה" ולעבור לתרגום כמקצוע. התחלתי לעבוד בזמן שלמדתי בבית ברל, בתוכנית שנמשכה שנתיים.

מה אתה אוהב במקצוע?

אני אוהב את האתגר האינטלקטואלי שבתרגום. יתרון נוסף הוא האפשרות לעבוד לבד ובשביל עצמך, בלי בוסים או עובדים.

 מה האתגרים בתרגום מעברית ובתרגום מצרפתית?

האתגר הקבוע בתרגום, בלי קשר לשפת המקור, הוא יצירת מסמך אנגלי אותנטי – להצליח בהתמודדות עם ההפרעות של שפת המקור במבנה, בניסוח ובאוצר מילים. מה שמאתגר במיוחד הוא זיהוי המונחים המקצועיים באנגלית, שבמקרה שלי נעשה לרוב בחומר פיננסי ומשפטי. בתרגום מצרפתית יש מלכודת נוספת, "ידידי הכזב" (false friends או faux amis), שהם מילים הדומות בשתי השפות, אך המשמעות שלהן אינה זהה. אתגר נוסף הוא הדמיון המטעה לעתים בין שתי השפות.

מה האתגרים בתרגום פיננסי?

תרגום פיננסי חייב להיות אותנטי, וכל תת-ז'אנר שונה. למשל, דו"ח אנליסטים הוא שונה מדו"ח מנהלים. אני מאמין שהמפתח להצלחה הוא היטמעות בחומר בשפת היעד, למשל לקרוא באופן קבוע את ה"וול סטריט ג'ורנל", ה"פייננשל טיימס" או את המדור הכלכלי של כל עיתון או מגזין איכותי אחר באנגלית. זו דרך ללמוד את המינוח העדכני ואת הסגנון המקובל.

אחד הקשיים הנפוצים שמתרגמים מתמודדים עמם הוא בשיווק. איך אתה מתמודד עם האתגר הזה?

אחרי קריירה בשיווק, זה לא החלק הכי קשה בעיניי. פרסמתי את עצמי כמה שיותר (הצטרפתי לאגודת המתרגמים והייתי פעיל בה, וגם השתתפתי בקבוצות מתרגמים מקומיות. גם הייתי פעיל ברשימת התפוצה במייל של אגודת המתרגמים). קידמתי את עצמי בנחרצות, אבל גם בהגינות. התחלתי לעבוד על כל מה שיכולתי להשיג, אבל בהדרגה פיתחתי התמחויות, ותמיד יש להתמחויות ערך מוסף. עכשיו אני בקושי צריך לעסוק בשיווק, אבל אני עדיין פעיל בארגוני תרגום.

איך תחום התרגום השתנה לאורך השנים? איפה לדעתך יהיה התחום בעוד 20-30 שנה?

אני לא בטוח שהתחום השתנה משמעותית ב-10 השנים שאני נמצא בו, אבל אני חושב שהוא ישתנה משמעותית עם ההתקדמות של תרגום המכונה. אנשי המקצוע צריכים לרתום את הכלי הזה לטובתם ולא להתייחס אליו בזלזול.

מה היית עושה אם לא היית מתרגם?

זו הקריירה השנייה שלי, ואני מצפה שהיא תימשך עד הפרישה (ולאחריה).

יש לך עצות למתרגמים מתחילים, בתחום הפיננסים ובכלל?

ההמלצות שלי למתחילים תמיד היו: תפרסמו את עצמכם כמה שיותר (לפחות 30% מכל העבודות עוברות בין מתרגמים – אם לא מכירים אתכם לא תוכלו להשיג אותן). תשקיעו באופן קבוע בהכשרה ובלימוד (זה לא עסק חד-פעמי). תתמחו.

מקורות שאלן ממליץ עליהם לתרגום פיננסי: