כשאני מספרת לאנשים שאני מתרגמת, בדרך כלל המשך השיחה הוא כזה:

– איזה שפות את מתרגמת?

– אנגלית לעברית.

– רק אנגלית לעברית? למה לא גם עברית לאנגלית?

כתבה ופוסט שנתקלתי בהם השבוע מסבירים זאת היטב ביחד. תומר בן אהרון מהבלוג "אין מילים" מסביר בפוסט מצוין למה מתרגם (לעברית, במקרה שהוא מתאר, אבל זה נכון לכל שפה) חייב לשלוט שליטה מלאה בשפה שאליה הוא מתרגם ולהיות מיומן בכתיבה בה:

מתרגמים כותבים טקסט בעברית. נכון, הרעיונות אינם שלהם, מישהו אחר כתב אותם. אבל המתרגמת או המתרגם הם אלה שצריכים לקחת את כל שאר האלמנטים שבטקסט (גוף שלישי או ראשון, משלב נמוך או גבוה, מסוגנן או פשוט) ולתרגם אותם לעברית על-ידי יצירת טקסט חדש לחלוטין בשפה חדשה לחלוטין. ולכן הם חייבים לשלוט בשפת היעד, קרי השפה שהם כותבים בה.

אתמול פורסם בכתב העת המקוון "אלכסון" טור מאת אביב פרץ על הקושי שלנו להתבטא בשפות שאינן שפת האם שלנו (במקרה המתואר, אנגלית), גם אם אנחנו שולטים בהן מצוין פסיבית בקריאה ובצפייה בטלוויזיה:

רק כשאתה עושה מאמץ להשתלט כליל על שפה זרה אתה תופס מהי עוצמתה של שפת האם שלך, ועד כמה היא חצובה בכל ממשותך. ההכרה הזו באשר לעליונותה המוחצת של העברית שלי על פני האנגלית שלי מתחדדת בכמה רמות. ראשית, ברמת המאמץ. את העברית שלי אני יונק ישר מהברז, והיא בתורה קולחת ממני, אני מרגיש נינוח לגמרי כשאני מדבר בה. לעומת זאת, האנגלית השגורה בפי אינה אינטואיטיבית, כי אם כזו שהיא פועל יוצא של יישום מודע של חוקיה הלשוניים. על כן יותר משאני מדבר באנגלית, התחושה שלי היא שאני שוקד על הרכבת משפטים באנגלית; אם הדיבור בעברית הוא שוטטות בנחת, טיול להנאתי בשעת בין ערביים, הרי שהדיבור באנגלית הוא הליכה נמרצת השכם בבוקר. שנית, ברמת השטף… פעמים אני מוצא את עצמי מתחיל לומר משהו, ואז נאלם בחפשי אחר מילה שאבדה לי או ביטוי שעדיין אינו שגור בלקסיקון שלי… לבסוף, ברמת הגימור. זו באה לידי ביטוי במצבים שבהם אני דווקא מפגין רהיטות, ומצליח לנסח מחשבה לשביעות רצוני. או אז אני סוכר את פי בסיפוק, כמו שחקן שהפליא זה עתה לבצע מונולוג במחזה, ממתין למוצא פיו של בן שיחי. רק כדי לגלות שזה, שעבורו האנגלית שפת אם היא, משיב לי בניסוח שוטף, זרוע מטבעות לשון, ולא זו אף זו, הוא עושה זאת בשוויון נפש.

אנחנו יכולים לשלוט בשפות רבות ולהכיר אותן על בוריין, אבל כושר ההתבטאות שלנו כמעט אף פעם לא יהיה שווה לכושר ההתבטאות של דובר ילידי; הדקדוק והתחביר של שפת האם שלנו טבועים בנו ולרוב אנו נתרגם אותם לשפות אחרות; ובחירת המילים והביטויים שלנו, גם אם היא נכונה מבחינת ההגדרה המילונית, עשויה שלא להתאים מבחינת עדכניות, משלב (שפה גבוהה או נמוכה), סיטואציה וכו'.

כמתרגמת, אני שואפת לספק ללקוחות שלי תרגום קולח שמשקף את המקור באופן נאמן, על כל הניואנסים שלו, והרבה יותר קשה להגיע לתוצר ראוי כשלא מתרגמים לשפת האם, כי טקסטים שאכתוב באנגלית כמעט אף פעם לא יישמעו כמו טקסטים שכתב דובר ילידי. לכן רצוי שמתרגמים יתרגמו רק לשפת או לשפות האם שלהם, או לשפות שנחשפו אליהם למשך פרק זמן ארוך בצעירותם (כמובן, יש מקרים יוצאי דופן), ולכן אני מתרגמת רק בכיוון אחד.

ב"טיים" התפרסמו כמה מהמילים החדשות שהצטרפו למילוני אוקספורד המקוונים. הנה מבחר:

• ridic – מגוחך, קיצור של ridiculous.
• ethical hacker – מי שפורץ למחשבים כדי לבדוק עד כמה היא מאובטחת ולא בזדון.
• muahahaha – תעתוק של צחוק זדוני כזה:

• lolz – ביטוי צחוק או הנאה. משמש בעיקר בכתיבה באינטרנט.
• Wikipedian – אדם שכותב ערכים בוויקיפדיה, לרוב באופן קבוע.
• inbox – כפועל הכוונה היא שליחת הודעה אישית ברשת חברתית או בפורום (בניגוד לפרסום מסר הנראה לעיני כול).
• UI – ממשק משתמש קיצור של user interface.
• photobombing – הריסת תמונה באמצעות כניסה ל"פריים" בעת הצילום, בכוונה או בשוגג, כמו בתמונות האלה:

 

*** עדכון (24.8.12):  הרשימה המלאה התפרסמה בבלוג של מילוני אוקספורד.

לקריאה נוספת

• OMG! ♥ ו-LOL נכנסו למילון אוקספורד

הפעם יש לנו ראיון נוסף עם מתרגמת לא-ספרותית: צביה לוין, מתרגמת רפואית מאנגלית לעברית ובעלת הבלוג השכן "מעבר לעברית". אתם מוזמנים לשאול את צביה שאלות בתגובות.

איך הגעת לתרגום?

חיפשתי הכנסה נוספת, והעדפתי עבודה שאפשר לעשות מהבית מכיוון שבתי הייתה קטנה ותשלום לבייביסיטר הפך כמעט כל עבודה לבלתי משתלמת.

מה את אוהבת במקצוע?

בראש ובראשונה את היצירתיות והמשחק במלים. בשבילי זה כמו משחק עם פלסטלינה שמעצבים ומשנים עד שמגיעים לתוצאה הרצויה.

כיום התרגום הוא העיסוק הבלעדי שלי, ואני נהנית מאוד להיות עצמאית. אין לי בוס שלוחץ עליי ופוקד עליי מה לעשות ואני מנהלת את סדר היום שלי.

מה היית עושה אם לא היית מתרגמת?

במשך 23 שנים עבדתי כאחות, עד לפני שנתיים. התחלתי לתרגם במקביל לעבודתי כאחות וזה נמשך כך 12 שנים. רק בשנתיים האחרונות אני עוסקת בתרגום בלבד. אם לא הייתי מתרגמת כנראה הייתי ממשיכה להיות אחות. אפשרויות נוספות הן עבודה עם בעלי חיים או פיתוח תחביב הסריגה שלי לעיסוק מכניס.

מה האתגרים בתרגום רפואי?

צריך ידע רחב מאוד באנטומיה, פיסיולוגיה, פתולוגיה, כימיה ופיזיקה בסיסיות, פסיכולוגיה, אנתרופולוגיה ועוד, ובעצם כל מה שלומדים בבית ספר לאחיות/לרפואה ורוכשים במהלך שנות ניסיון בשטח. קשה מאוד להשלים ידע כזה בלי להיות בעל מקצוע רפואי/פרא-רפואי או מקצוע קרוב. חשוב להכיר תהליכים בגוף במצבי בריאות וחולי (פיסיולוגיה ופתולגיה). משפט נעשה ברור להפליא כשמבינים את ההקשר של התהליך, שהיה ברור מאוד לכותב, אבל לא הוזכר במפורש בטקסט.

באנגלית נפוץ מאוד השימוש בראשי תיבות לשמות של מחלות, טיפולים, תסמינים ועוד. ראשי תיבות מסוימים עשויים להיות בעלי משמעות שונה בתחומים שונים ברפואה ולכן חשוב מאוד לחפש את הפירוש בתחום הספציפי.

חשוב להכיר את צורת הכתיבה המקובלת בתחום הרפואי, דבר שמן הסתם נכון גם בתחומים טכניים אחרים.

אחד האתגרים הגדולים הוא הנגיעה של תחום תרגום זה לחיים ולבריאות של בני אדם. טעות בתרגום רפואי עלולה לגרום לפגיעה בבריאות, לנכות וגם חס וחלילה למוות.

תרגום רפואי הוא אחד מהתחומים שבהם המשפט "חיים ומוות ביד הלשון" הוא בעל חשיבות עליונה. איך מתמודדים עם זה, מבחינת תחושת האחריות האישית וברמה הטכנית של בקרת הטקסט?

בעת התרגום אני בוחנת את הטקסט בשבע עיניים, בודקת בכל מקור אפשרי, מתייעצת עם עמיתים בתחום הרפואי והלשוני, ולא מהססת להתייעץ עם הלקוח. אני מוודאת שלא יישארו בטקסט פינות לא סגורות או מעורפלות. גם אם התרגום חף מטעויות, עלולות להיות טעויות במקור עצמו. למשל, כתוב שם של תרופה X במקום Y, כאשר לתרופות מטרה שונה, או שמוזכר מינון בלתי סביר של תרופה, לפעמים טעות במיקום הנקודה העשרונית. מתרגם שמתמצא בתחום יזהה מיד שקיימת בעיה. לדעתי מחובתו של המתרגם להעיר את תשומת לבו של הלקוח גם לבעיות במקור, כי הרי "חיים ומוות ביד הלשון".

אחרי שאני מסיימת את התרגום הראשוני אני עושה לפחות שלוש הגהות. את ההגהה האחרונה אני עושה אחרי שהטקסט "נח" במשך הלילה. אם הלו"ז לחוץ ואין לי אפשרות כזו, אז לפחות כמה שעות.

אין לי תחושה של עול כבד, כנראה מכיוון שהתרגלתי להיות אחראית לבריאות ולחיים של בני אדם בשנים הרבות שעבדתי כאחות. רמת האחריות לא שונה, כי בשני התחומים נוגעים בבריאות ובחיים של בני אדם.

איך את מתמודדת עם השיווק העצמי, שמתרגמים כה רבים מתקשים בו?

כבר לפני שנים הקמתי אתר, כי היה ברור לי שאם אני לא שם (באינטרנט) אני לא קיימת.

אני יוצרת קשרים עם מתרגמים ועורכים, מגיעה להרצאות וכנסים מקצועיים, מדברת על עבודתי כמתרגמת עם כל אדם ובכל רגע אפשרי, גם אם "לכאורה" אין סיכוי שאקבל דרכו עבודה. בקיצור, networking. תמיד יש לי כרטיסי ביקור בתיק, וכשמבקשים את מספר הטלפון שלי אני תמיד נותנת כרטיס ביקור.

אני משתתפת בפורום "תרגום ועריכה" בתפוז ומשתתפת ו/או יוזמת מפגשי פורום. אני אוהבת את הפורום, והכרתי שם הרבה אנשים נחמדים ומעניינים.

אני פונה ללקוחות פוטנציאליים באופן פעיל, ולא מחכה שיפנו אליי. את השיווק אני עושה בעיקר בימים שאין לי עבודה.

אילו תכונות, ידע וכלים חשובים למתרגמים רפואיים ולמתרגמים בכלל?

סקרנות ורצון לדעת, קפדנות ודקדקנות, ידע בתפעול מחשב ותוכנות בסיסיות (מערכת הפעלה, תוכנות אופיס ועיבוד תמלילים, CAT Tool), ידע בסטטיסטיקה (במאמרים מדעיים ובמחקרים קליניים יש התייחסות לניתוח הסטטיסטי), כישורי חיפוש מידע מעולים, וגם יכולת הבחנה בין מקור מידע מהימן למקור שאינו כזה. היכרות מקצועית עם התחום שמתרגמים מעניקה למתרגם את היכולת הזו.

יש לך עצות למתרגמים מתחילים, בתחום הרפואי ובכלל?

לקחת עבודות רק בתחומי הידע של המתרגם, מה שמגדיל מאוד את הסיכוי לבצע עבודה טובה ולזכות בעוד עבודות מאותו לקוח וגם בהמלצות, שיעזרו להשיג לקוחות חדשים.

לא לקחת הרבה עבודות שיגרמו ללחץ ועומס רב, כדי שיהיה מספיק זמן לעשות את העבודה כמו שצריך.

בתחילת דרכי לא הייתי מודעת לכך, אבל היום אני יודעת שכאשר עובדים על מסמכים ארוכים לפעמים קשה לאתר שגיאות, מכיוון שהעין והמוח כבר לא קולטים אותן. אפשר וכדאי להיעזר באדם נוסף (חבר, קרוב או עורך מקצועי בתשלום) לעבור על מסמכים כאלה כדי שאיכות העבודה לא תיפגע.

להצטרף לארגון מקצועי (אגודת המתרגמים בארץ או בארצות אחרות, לפי צמדי השפות של אותו מתרגם). מתרגם מתחיל עדיין לא יכול להביא הוכחות לעבודות שבוצעו ו/או המלצות מלקוחות. אם הוא שייך לארגון מקצועי הדבר מעיד על רצינותו ובהחלט יכול לעזור לו לקבל עבודות.

שיווק עצמי (ראו לעיל).

על אילו מקורות את ממליצה? (לא בהכרח מקוונים)

להלן רשימה ארוכה, אבל חלקית, של מקורות מידע הקשורים לתחום הרפואה ומדעי החיים ועוד. בתחום הרפואי קיימים מילונים מעטים אנגלית-עברית, שאף אחד מהם אינו כולל מספיק ערכים והחיפוש באינטרנט הוא כלי חשוב מאוד.

מילונים ולקסיקונים

• המילון האנגלי עברי/העברי אנגלי השלם (5 כרכים) / ראובן אלקלעי/ ידיעות אחרונות ספרי חמד
•  מילון למונחי הרפואה והבריאות / כרטא
•  לקסיקון דביר – ביולוגיה
•  מדריך אנציקלופדי למדעי הצמח / דב קולר / שוקן
•  מילון כרטא לכלכלה סטטיסטיקה ומחשבים
•  מילון שורשים ביולוגי / יצחק כפכפי / הקיבוץ המאוחד
•  מילון חזותי דו-לשוני עברי – אנגלי / כרטא

  אתרים מהימנים

• האתרים של קופות החולים השונות: שירותי בריאות כללית, מכבי שירותי בריאות, קופת חולים לאומית וקופת חולים מאוחדת.
• משרד הבריאות
•  אינפומד
• e-med

 מילונים ומונחונים, אנגלית-עברית

•  האקדמיה ללשון העברית – מאגר המונחים
•  מילון מונחי סכרת
•  מונחון מיקרוביולוגיה (עולם המיקרואורגניזמים)
•  מילון "מבוא למדעי החיים" – האוניברסיטה הפתוחה

 מילונים ומונחונים, אנגלית – אנגלית

• מילון ביולוגי 
• Medical Dictionary Online – מילון רפואי
• MedicineNet .com – מילון רפואי
• Diseasesdatabase – מאגר מידע של מחלות, תרופות, סימנים ועוד
• Genetic Home Reference -מילון גנטי
• MedlinePlus

קצת לפני חגיגות הבת-מצווה שלי יצא לאקרנים הסרט "קלולס"*, בכיכובן של אלישה סילברסטון ובריטני מרפי המנוחה. למי שלא מכיר, עלילת הסרט מבוססת על "אמה" של ג'יין אוסטן, והוא מספר על שר, נערה יפה ועשירה שחיה בבוורלי הילס, המוקפת בצעירים מפונקים כמוה ושמחליטה לסדר את החיים של כל הסובבים אותה.

הסרט היה להיט מיידי, לפחות בקרב בנות העשרה דאז, וכולן רצו להתלבש כמו הבנות בסרט, במראה התלמידה. גם קינאנו בהן שהן הסתובבו עם טלפונים סלולריים, אפילו שהן נראו מגוחכות כשהן התקשרו אחת לשנייה בין השיעורים, אי שם בשנת 1995:

ולמה אני מספרת לכם את כל זה? כי מעבר להשפעה האופנתית של הסרט, הסרט השפיע רבות על השפה המדוברת בכל העולם. בעת כתיבת התסריט הבמאית איימי הקרלינג ערכה מחקר מקיף על סלנג. כתוצאה, הדמויות בסרט מדברות בסוציולקט שנקרא Valspeak, שדוברות אותו ה-Vally Girls מעמק סן-פרננדו בלוס אנג'לס, שלפי הסטריאוטיפ הן מפונקות ומתעניינות רק במראה החיצוני ובמעמד החברתי שלהן.  ה-Valspeak החל להתגבש בשנות ה-70, ובשנות ה-80 וה-90 הוא נעשה נפוץ יותר.

מילון שלם של השפה של "קלולס" הופיע בסוף הספר שנכתב לפי הסרט (ונזכרתי בו כשקראתי את הספר הזה). אמנם לצערי לא מצאתי את הספר, אבל הצלחתי לשחזר חלק ממנו:

• 411 – מידע. המקבילה האמריקאית ל-144.
• All – שם תואר שמחליף את הפועל "לומר". "And I'm all, 'as if!'"
• As if! – קריאה שפירושה "אין סיכוי" או "ממש לא". הבעת גועל.
• Audi – שם תואר שפירושו "אני עוזב/ת". מקביל ל"הלכתי" או "הייתי פה". I'm Audi.
• Baldwin – חתיך. מקור המילה הוא באחים בולדווין, שבשנות התשעים עוד היו צעירים ויפים.
• Barney – בחור שנראה רע. מבוסס על הדמות של בארני מהפלינסטונס (משפחת קדמוני).
• Betty – בחורה שנראית טוב. מבוסס על הדמות של בטי מהפלינסטונס (משפחת קדמוני).
• Clueless – מישהו שלא מבין כלום, שלא מחובר למציאות.
• Dope – חכם, טוב
• Duh – מילה שמשתמשים בה כשמישהו אומר את המובן מאליו.
• Like – . א. פילר (filler), מילה המסמנת עצירה למחשבה בעת הדיבור ב. לומר. "And I was like, 'no way!'"
• Monet – כמו בציורים – בחורה שנראית טוב מרחוק, אבל רע מקרוב.
• Phat – טוב, מגניב (נשמע כמו fat).
• Random – לא מעניין במיוחד
• To go ballistic – לרתוח מכעס.
• To go postal – להתחרפן. מבוסס על תקרית בשנות התשעים שבה עובד דואר בארה"ב ירה באנשים בסניף שלו בעקבות פיטוריו.
• Toast – מחוסל, גמור
• Totally – א. מאוד. ב. מילת הסכמה/אישור.
• Whatever – שיהיה, מה שתגיד. המהדרין מסמנים W באצבעות.

אפשר לשמוע את השפה בקדימון של הסרט:

כיוון שבנות (בעיקר) בכל רחבי העולם וגם בארץ העריצו את הסרט, הסלנג שלו חלחל גם לעברית. אפשר לשמוע "ווטאבר" לא מעט (כ-54 אלף תוצאות בגוגל), וגם "דהה" ו"הלו?". totally תורגם ל"לגמרי" או "לחלוטין". "כזה", שאמנם היה בשימוש לפני יציאת הסרט, משמש כמו like בשתי הוראותיו ("ואז הוא כזה, 'מה קורה?'"). משתמשים בעברית גם ב"קלולס" לציון מישהו "שלא יודע מהחיים שלו", אם כי אולי המילה מתחלפת בהדרגה ב"חי בסרט". שכחתי משהו?

* הסרט הופץ בישראל תחת השם "'קלולס' מרחפת בבוורלי הילס".

למידע נוסף:

• Clueless Language Arts – סרט שנכלל במהדורה לציון 10 השנים לסרט. (אצלי הוא עלה לאט.)
• It's been, like, 10 whole years since 'Clueless' helped spread Valley slang – שיקגו טריביון
• The Clueless Dictionary: 2015 Edition – Harper's Bazaar

כבר ציינתי מספר פעמים שאני אוהבת לקרוא ראיונות עם מתרגמים. עם זאת, לרוב מראיינים מתרגמים ספרותיים שמתרגמים לעברית, כך שאף פעם לא יוצא לי לקרוא ראיונות עם מתרגמים מתחומים אחרים. לכן החלטתי להרים את הכפפה ולראיין מתרגמים מכל התחומים. אתם מוזמנים לכתוב בתגובות שאלות ותחומים שמעניינים אתכם לראיונות הבאים.

הראיון הראשון הוא עם אלן קליימן, מתרגם פיננסי, שיווקי ומשפטי מעברית ומצרפתית לאנגלית. אלן גם פעיל באגודת המתרגמים, ובשנים האחרונות הוא משתתף בארגון הכינוס השנתי של האגודה.

איך הגעת לתרגום?

נרשמתי לתוכנית התרגום של בית ברל מתוך סקרנות אינטלקטואלית, אבל זו גם הייתה התקופה של בועת הדוט.קום וקריסת ההיי-טק בסביבות 2001. אחרי קריירה בשיווק ובניהול בהיי-טק, פתאום מצאתי את עצמי בלי עבודה, ובחרתי "לזוז הצידה" ולעבור לתרגום כמקצוע. התחלתי לעבוד בזמן שלמדתי בבית ברל, בתוכנית שנמשכה שנתיים.

מה אתה אוהב במקצוע?

אני אוהב את האתגר האינטלקטואלי שבתרגום. יתרון נוסף הוא האפשרות לעבוד לבד ובשביל עצמך, בלי בוסים או עובדים.

 מה האתגרים בתרגום מעברית ובתרגום מצרפתית?

האתגר הקבוע בתרגום, בלי קשר לשפת המקור, הוא יצירת מסמך אנגלי אותנטי – להצליח בהתמודדות עם ההפרעות של שפת המקור במבנה, בניסוח ובאוצר מילים. מה שמאתגר במיוחד הוא זיהוי המונחים המקצועיים באנגלית, שבמקרה שלי נעשה לרוב בחומר פיננסי ומשפטי. בתרגום מצרפתית יש מלכודת נוספת, "ידידי הכזב" (false friends או faux amis), שהם מילים הדומות בשתי השפות, אך המשמעות שלהן אינה זהה. אתגר נוסף הוא הדמיון המטעה לעתים בין שתי השפות.

מה האתגרים בתרגום פיננסי?

תרגום פיננסי חייב להיות אותנטי, וכל תת-ז'אנר שונה. למשל, דו"ח אנליסטים הוא שונה מדו"ח מנהלים. אני מאמין שהמפתח להצלחה הוא היטמעות בחומר בשפת היעד, למשל לקרוא באופן קבוע את ה"וול סטריט ג'ורנל", ה"פייננשל טיימס" או את המדור הכלכלי של כל עיתון או מגזין איכותי אחר באנגלית. זו דרך ללמוד את המינוח העדכני ואת הסגנון המקובל.

אחד הקשיים הנפוצים שמתרגמים מתמודדים עמם הוא בשיווק. איך אתה מתמודד עם האתגר הזה?

אחרי קריירה בשיווק, זה לא החלק הכי קשה בעיניי. פרסמתי את עצמי כמה שיותר (הצטרפתי לאגודת המתרגמים והייתי פעיל בה, וגם השתתפתי בקבוצות מתרגמים מקומיות. גם הייתי פעיל ברשימת התפוצה במייל של אגודת המתרגמים). קידמתי את עצמי בנחרצות, אבל גם בהגינות. התחלתי לעבוד על כל מה שיכולתי להשיג, אבל בהדרגה פיתחתי התמחויות, ותמיד יש להתמחויות ערך מוסף. עכשיו אני בקושי צריך לעסוק בשיווק, אבל אני עדיין פעיל בארגוני תרגום.

איך תחום התרגום השתנה לאורך השנים? איפה לדעתך יהיה התחום בעוד 20-30 שנה?

אני לא בטוח שהתחום השתנה משמעותית ב-10 השנים שאני נמצא בו, אבל אני חושב שהוא ישתנה משמעותית עם ההתקדמות של תרגום המכונה. אנשי המקצוע צריכים לרתום את הכלי הזה לטובתם ולא להתייחס אליו בזלזול.

מה היית עושה אם לא היית מתרגם?

זו הקריירה השנייה שלי, ואני מצפה שהיא תימשך עד הפרישה (ולאחריה).

יש לך עצות למתרגמים מתחילים, בתחום הפיננסים ובכלל?

ההמלצות שלי למתחילים תמיד היו: תפרסמו את עצמכם כמה שיותר (לפחות 30% מכל העבודות עוברות בין מתרגמים – אם לא מכירים אתכם לא תוכלו להשיג אותן). תשקיעו באופן קבוע בהכשרה ובלימוד (זה לא עסק חד-פעמי). תתמחו.

מקורות שאלן ממליץ עליהם לתרגום פיננסי:

• IAS Plus – המקור הטוב ביותר בעיניו ל-IFRS
• Vernimmen – מונחון צרפתי-אנגלי
• IATE – מילון אירופי רב-לשוני ורב-נושאי
• Robert & Collins du Management – מילון מודפס
• מילון למונחים משפטיים של אליהו מוזס – עברי-אנגלי

סבא שלי היה מספר שכשהוא וסבתא שלי טיילו באירופה אי שם בשנות השישים, הם נסעו ברכבת בצרפת ודיברו ביניהם. בשלב מסוים ניגש אליהם אחד הנוסעים ושאל אותם בצרפתית באיזו שפה הם מדברים, והוסיף, "C'est comme l'hebreu pour moi" (זה כמו עברית בשבילי). אני לא זוכרת אם בסוף האיש האמין להם שהם באמת דיברו בעברית.

נזכרתי בסיפור הזה בשבועות האחרונים, כשבקבוצה של מתרגמים בלינקדאין התפתח דיון סביב השאלה איך אומרים בשפות שונות "זה כמו סינית בשבילי". אז כמו שרובכם כנראה יודעים, באנגלית דווקא יוונית נשמעת משונה – It's like Greek to me. הנה חלק ממה שעלה בדיון בנוגע למה ששפות אחרות חושבות בנדון:

• פרט לעברית, בצרפתית מתקשים גם עם לטינית, יוונית וסינית.
• הספרדים גם חושבים על סינית (me suena a chino), וגם הארגנטינאים (está en chino / ni que estuviera en chino) והצ'יליאנים (eso es chino pa'mí).
• באיטלקית אומרים שזה כמו ערבית או טורקית בשבילם – per me è arabo / Per me, è turco.
• בטורקית השפה הבלתי-מוכרת היא דווקא צרפתית – konuya Fransız kalmak.
• ברוסית המילים הבלתי-מובנות הן כמו מסמך בסינית – dlya menya eto kitaiskaya gramota –
• גם בגרמניה חושבים שסינית היא השפה הכי מוזרה – Das kommt mir Chinesisch vor.
• גם בפולין סינית פופולרית – To dla mnie chińszczyzna, אבל גם טורקית – Słyszę kazanie w języku tureckim.
• בפורטוגל חושבים גם על סינית (para mim, é chinês), אבל בברזיל דווקא על יוונית (isto é grego para mim / estou falando grego?).
• גם הרומנים חושבים שסינית משונה – E la fel de complicat ca limba chineza.
• בצ'כיה דווקא ספרדית היא אקזוטית, כיוון ששפה בלתי מוכרת נשמעת כמו כפר ספרדי – To je pro mě španělská vesnice. במקדוניה משתמשים בביטוי "כפר ספרדי" – (Шпанско село (Špansko selo.
• בדנית דווקא משתמשים בוולאפיק (Volapük), שפה מלאכותית בדומה לאספרנטו – det er det rene volapyk.
• בהולנדית חושבים על סינית – dat is Chinees voor me – אבל באפריקאנס חושבים על יוונית – Dis vir my Grieks.
• הנורבגים גם שומעים יוונית – det er helt gresk for meg.

אחרי הרשימה (החלקית) הזו, ניסיתי לעשות סדר בדברים עם תרשים, אבל אני לא בטוחה שהוא עוזר (אפשר ללחוץ עליו להגדלה):

תרשים נוסף ושונה מעט באנגלית מופיע כאן.

ואם תהיתם, הסינים אומרים "זה כמו כתב שמימי בשבילי" (跟天書一樣, gēn tiānshū yíyàng). (על פולחן השמים בסין ניתן לקרוא כאן).

הדיון המלא בלינק הזה, ויש טבלה נוחה יותר באתר הזה.

לכבוד סוף השבוע הכנתי לכם רשימה של משחקים המבוססים על ידע באנגלית, בעיקר אוצר מילים (אפשר היה לקרוא להם "משחקי מילים" אם הביטוי לא היה כבר בשימוש). לצערי לא מצאתי משחקים לשוניים בעברית (אפילו לא התקנה איכותית של "בונוס", למי שמכיר והיה צריך להעביר את הזמן בחדר המחשבים הבית-ספרי בשנות התשעים), אז אם אתם מכירים, אתם מוזמנים לשתף בתגובות.

• בדיקת גודל אוצר המילים שלכם – זה לא בדיוק משחק, אבל בתוך 15 דקות האתר הזה יעזור לכם להעריך את גודל אוצר המילים שלכם.
• מבחן יכולת איות של מילון אוקספורד – יושמעו לכם מילים באחת משלוש רמות קושי ותצטרכו לאיית אותן. שימו לב, צריך רמקולים.
• Wordzap – גרסה חדשה למשחקון שהכרתי בשנת 1993 בערך, המותאמת לוויסטה ולחלונות 7. תתחרו נגד המחשב ביצירת כמה שיותר מילים מ-8 אותיות נתונות, וככל שתשחקו יותר טוב המחשב יהיה "חכם" יותר. בלינק יש הפניה להתקנה.
• Word Challenge – לבעלי פייסבוק שביניכם. תצטרכו להרכיב כמה שיותר מילים מאותיות נתונות בתוך שתי דקות. תקבלו תוספת זמן על מילים ארוכות שיצרתם.
• Scramble – עוד משחק בפייסבוק. בפניכם לוח של 4X4 או 5X5 אותיות, ובמשך 3 דקות תצטרכו ליצור מילים מרצפי אותיות (כלומר מאותיות הנמצאות זו ליד זו, אופקית, אנכית או באלכסון), ולא ניתן לחזור על אותה משבצת/אות פעמיים. ניתן לשחק לבד או עם חברים. חסרי הפייסבוק שביניכם יוכלו לשחק במשחק דומה, Boggle.
• Free Rice – משחק שבו יציגו לכם מילה ואתם תצטרכו לבחור אחד מארבעה פירושים אפשריים. תוכנית המזון של האו"ם תתרום 10 גרגירי אורז על כל תשובה נכונה.
• Flip Words – גם פה תצטרכו ליצור רצפי מילים (בכל הכיוונים), אך המטרה כאן היא לנחש מילה או ביטוי המופיעים מחוץ ללוח המשחק. אם המילה שיצרתם מתחילה באות מהמילה שצריך לנחש, היא תופיע בה, ואחרי שתרכיבו את מספר המילים המותר בסיבוב תצטרכו לנחש את המילה/הביטוי.

ה"פלאפריות" (Flappers), למי שלא מכיר, הן אותן בחורות משנות העשרים, שקיצרו את שערן, לבשו שמלות קצרות ורחבות, רקדו לצלילי מוזיקת ג'אז ועסקו בפעילויות שנחשבו לבלתי הולמות לנשים בתקופתן, כגון נהיגה ועישון.

דרך הבלוג "בוינג בוינג" הגעתי לאתר book flaps, שמצא מילון סלנג של התקופה במגזינים שנועדו לפלאפריות. הביטויים במילון מאוד ססגוניים וציוריים. למשל, Clothesline (חבל כביסה) הוא מי שמגלה את כל הסודות של השכונה (כנראה אלוזיה ל"לכבס את הכביסה המלוכלכת בחוץ"), ואילו אדם המשגיח על זוג (כדי שהשניים לא יישארו לבדם) נקרא Fire Extinguiser (מטפה) או Alarm Clock (שעון מעורר).

ביטויים נוספים מהמילון:

• Cellar Smeller (מרחרח מרתפי יין) – בחור שתמיד צץ כשיש אלכוהול בחינם.
• Dropping the Pilot (להצניח את הטייס) – להתגרש.
• Face Stretcher (מותחת פנים) – בתולה זקנה שמנסה להיראות צעירה מכפי גילה, הרבה לפני שניתוחים פלסטיים היו דבר שבשגרה.
• Feathers (נוצות) – שיחה קלילה.
• Flour Lover (חובבת קמח) – בחורה המפדרת את פניה בחופשיות רבה מדי.
• Handcuff (אזיק) – טבעת אירוסין.
• Hen Coop (לול תרנגולות) – מכון יופי.
• Johnnie Walker (ג'וני ווקר, ג'וני ההולך) – בחור שלעולם אינו מזמין מונית.
• Orchid (סחלב) – כל דבר יקר.
• Show Case (תיבת תצוגה) – אשתו עדויית התכשיטים של גבר עשיר.
• Static (סטטי) – שיחה חסרת כל משמעות.

אני תוהה עד כמה המילון משקף את השפה המדוברת של התקופה. אני זוכרת את מילוני הסלנג שהופיעו בעיתוני הנוער שקראתי בילדותי, שהיו בהם מילים מאוד נפוצות לצד מילים שלא נתקלתי בהן מעולם מחוץ לעיתון. אני מניחה שהרשימה כוללת ביטויים משני הסוגים, במיוחד שמופיע בה crasher (מי שמגיע למסיבה ללא הזמנה) שמשתמשים בו עד היום (למשל כאן). בכל מקרה, המילון עשוי לעזור מאוד לכל מי שמתרגם ספר/סרט על התקופה, אז לגזור ולשמור!

ואם יש לכם טעם לעוד, הנה עוד קצת מההוויי של עידן הג'אז והפלאפריות: