קצרצרים

02/01/2014 הערה

הרצאות קצרות ואירועים עתידיים

עניתם כבר על הסקר הקצרצר של התרגומיה? עדיין לא מאוחר מדי – היכנסו לכאן.

הקוראים הקבועים של הבלוג ודאי שמו לב לכך שקצב הפרסומים שלי פחת. אחת הסיבות לכך היא שבשנה וחצי האחרונות אני חברה בוועד אגודת המתרגמים ובחצי השנה האחרונה אני גם סגנית יו"ר הוועד, ואני מקדישה לפעילות זמן ניכר. אחד הדברים שעשיתי במסגרת התפקיד הוא לארגן ערב של הרצאות קצרות על תרגום: 10 הרצאות באורך 10 דקות כל אחת בנושא כלשהו הקשור לתרגום ולשפות. אז אם פספסתם את האירוע ואת ההרצאות ואם הגעתם ואתם רוצים לשמוע אותן שוב, הנה הן:

(כל הלינקים להרצאות הם מערוץ היוטיוב של אגודת המתרגמים. תעקבו אחריו לעדכונים!)

דורון גרינשפן – לחץ, לחצו, יש ללחוץ — כמה שזה מלחיץ!

 

ד"ר מיכל שוסטר – גשר על-פני מים סוערים: מתורגמנות בבריאות הנפש

עפרה הוד – פרויקט Poetrans

אינס מולדבסקי – עברית היא סקסמניאקית: שפה, מגדר ותרגום

שחר פלד – התמודדות עם דחיינות וביזור

אורי ויינשנקר – תרגום באו"ם

דבי יהושפט – שפה וכדורגל בשפה הפורטוגלית

Alan Clayman – Some hints on how to be a financial translator

Mark Levinson – Song Localization: A Case Study

יהודית רובנובסקי-פז – הנהרות

הסרטונים עשו לכם חשק לעוד?

14/01/2013 הערה

ענן אטלס ושפת העתיד

בסוף השבוע צפיתי בסרט "ענן אטלס", המבוסס על ספרו של דייויד מיטשל. אחד הדברים הבולטים ביותר בסרט, וכנראה לא רק כי אני מתרגמת, הוא השפה.

הסרט מגולל שישה סיפורים במקביל, שכל אחד מהם מתרחש בתקופה אחרת, והשפה בהתאם. שניים מהסיפורים מתרחשים בעתיד הרחוק, אחד בשנת 2144 והשני מתוארך ל-"106 חורפים לאחר הנפילה" (בוויקיפדיה נטען כי מדובר בשנת 2321). הסיפור של שנת 2144 מתאר דיסטופיה טוטליטרית הבאה לידי ביטוי באוצר המילים, כמקובל בז'אנר. מבלי לחשוף פרטים מהעלילה, השפה האנגלית מכונה בה "צרכנית" (אני חושבת שבמקור היא נקראה Consumerish אני לא בטוחה איך היא נקראה במקור), והגיבורה היא שיבוט המכונה fabricant (שרתת בתרגום).

ענן אטלס – העולם הדיסטופי | התמונה מאתר Word & Film

השינוי הלשוני בולט יותר בסיפור הפוסט-אפוקליפטי, שבו השפה נשמעת כמו פידג'ין. No הופך ל-nay ו-yes ל-yay. לבגוד במישהו הוא to judas (יהודה איש-קריות). כדי להדגיש תואר מסוים מכפילים אותו (far-far), אבל true-true היא האמת לאמיתה (העומדת בניגוד לסברה הרווחת) – You want the true-true?

ישנם עוד הבדלים רבים, לא רק לקסיקליים אלא גם תחביריים ודקדוקיים, אבל קשה לציין אותם מבלי לחשוף יותר מהסיפור והרקע שלו. אם אתם סקרנים, אפשר לקרוא דוגמאות נוספות כאן (זהירות, ייתכנו ספוילרים).

ענן אטלס – העולם הפוסט-אפוקליפטי | התמונה מאתר Cinema-Scope

הכתבה הזו של Tech News Daily פורסמה לפני יציאת הסרט לאקרנים ועוסקת בשפה בסרט. כפי שניתן אולי לשער, השפה בסרט פושטה למען הצופים, ובספר הקורא נדרש להיות אקטיבי יותר. הכתבה אף מעלה שאלה מעניינת – האם האנגלית הפוסט-אפוקליפטית המתוארת בסרט היא סבירה? לדברי אנתוני קרוך, ראש החוג לבלשנות באוניברסיטת פנסילבניה, כנראה השפה שמיטשל חוזה אינה מאוד סבירה. עם זאת, "חשבתי שהסופר עשה עבודה לא רעה", הוא אמר. "אני חושב שהוא זיהה כמה דברים די ברורים והמציא כמה דברים שעשויים  לקרות שילכדו את תשומת הלב של הקורא". למיטשל הייתה משימה קשה: ליצור אנגלית שונה, אך מספיק מובנת לקוראים. לדברי קרוך, אנגלית פוסט-אפוקליפטית כנראה תהיה בלתי-מובנת לדוברי האנגלית של ימינו, לאור השינויים שהיא עברה ב-400 השנה האחרונות, גם בלי אפוקליפסה.

רוצים לשמוע את  השפה של הסרט? לצערי בקדימונים לא נשמעים דוברים משני הסיפורים העתידניים (אולי בכוונה?) ולא מצאתי סרטונים אחרים, אז אם אתם סקרנים, תצטרכו לראות את הסרט. מה שבטוח, למי שיתרגם את הספר מצפה אתגר רציני.

לקריאה נוספת