קצת לפני חגיגות הבת-מצווה שלי יצא לאקרנים הסרט "קלולס"*, בכיכובן של אלישה סילברסטון ובריטני מרפי המנוחה. למי שלא מכיר, עלילת הסרט מבוססת על "אמה" של ג'יין אוסטן, והוא מספר על שר, נערה יפה ועשירה שחיה בבוורלי הילס, המוקפת בצעירים מפונקים כמוה ושמחליטה לסדר את החיים של כל הסובבים אותה.
הסרט היה להיט מיידי, לפחות בקרב בנות העשרה דאז, וכולן רצו להתלבש כמו הבנות בסרט, במראה התלמידה. גם קינאנו בהן שהן הסתובבו עם טלפונים סלולריים, אפילו שהן נראו מגוחכות כשהן התקשרו אחת לשנייה בין השיעורים, אי שם בשנת 1995:
מתוך הבלוג OU Daily Fashion
ולמה אני מספרת לכם את כל זה? כי מעבר להשפעה האופנתית של הסרט, הסרט השפיע רבות על השפה המדוברת בכל העולם. בעת כתיבת התסריט הבמאית איימי הקרלינג ערכה מחקר מקיף על סלנג. כתוצאה, הדמויות בסרט מדברות בסוציולקט שנקרא Valspeak, שדוברות אותו ה-Vally Girls מעמק סן-פרננדו בלוס אנג'לס, שלפי הסטריאוטיפ הן מפונקות ומתעניינות רק במראה החיצוני ובמעמד החברתי שלהן. ה-Valspeak החל להתגבש בשנות ה-70, ובשנות ה-80 וה-90 הוא נעשה נפוץ יותר.
מילון שלם של השפה של "קלולס" הופיע בסוף הספר שנכתב לפי הסרט (ונזכרתי בו כשקראתי את הספר הזה). אמנם לצערי לא מצאתי את הספר, אבל הצלחתי לשחזר חלק ממנו:
- 411 – מידע. המקבילה האמריקאית ל-144.
- All – שם תואר שמחליף את הפועל "לומר". "And I'm all, 'as if!'"
- As if! – קריאה שפירושה "אין סיכוי" או "ממש לא". הבעת גועל.
- Audi – שם תואר שפירושו "אני עוזב/ת". מקביל ל"הלכתי" או "הייתי פה". I'm Audi.
- Baldwin – חתיך. מקור המילה הוא באחים בולדווין, שבשנות התשעים עוד היו צעירים ויפים.
- Barney – בחור שנראה רע. מבוסס על הדמות של בארני מהפלינסטונס (משפחת קדמוני).
- Betty – בחורה שנראית טוב. מבוסס על הדמות של בטי מהפלינסטונס (משפחת קדמוני).
- Clueless – מישהו שלא מבין כלום, שלא מחובר למציאות.
- Dope – חכם, טוב
- Duh – מילה שמשתמשים בה כשמישהו אומר את המובן מאליו.
- Like – . א. פילר (filler), מילה המסמנת עצירה למחשבה בעת הדיבור ב. לומר. "And I was like, 'no way!'"
- Monet – כמו בציורים – בחורה שנראית טוב מרחוק, אבל רע מקרוב.
- Phat – טוב, מגניב (נשמע כמו fat).
- Random – לא מעניין במיוחד
- To go ballistic – לרתוח מכעס.
- To go postal – להתחרפן. מבוסס על תקרית בשנות התשעים שבה עובד דואר בארה"ב ירה באנשים בסניף שלו בעקבות פיטוריו.
- Toast – מחוסל, גמור
- Totally – א. מאוד. ב. מילת הסכמה/אישור.
- Whatever – שיהיה, מה שתגיד. המהדרין מסמנים W באצבעות.
קטע מהמילון שבספר "קלולס", מתוך גוגל ספרים
אפשר לשמוע את השפה בקדימון של הסרט:
כיוון שבנות (בעיקר) בכל רחבי העולם וגם בארץ העריצו את הסרט, הסלנג שלו חלחל גם לעברית. אפשר לשמוע "ווטאבר" לא מעט (כ-54 אלף תוצאות בגוגל), וגם "דהה" ו"הלו?". totally תורגם ל"לגמרי" או "לחלוטין". "כזה", שאמנם היה בשימוש לפני יציאת הסרט, משמש כמו like בשתי הוראותיו ("ואז הוא כזה, 'מה קורה?'"). משתמשים בעברית גם ב"קלולס" לציון מישהו "שלא יודע מהחיים שלו", אם כי אולי המילה מתחלפת בהדרגה ב"חי בסרט". שכחתי משהו?
* הסרט הופץ בישראל תחת השם "'קלולס' מרחפת בבוורלי הילס".
למידע נוסף:
- Clueless Language Arts – סרט שנכלל במהדורה לציון 10 השנים לסרט. (אצלי הוא עלה לאט.)
- It's been, like, 10 whole years since 'Clueless' helped spread Valley slang – שיקגו טריביון
- The Clueless Dictionary: 2015 Edition – Harper's Bazaar
התרגומיה 
Audi – זה רק נשמע כמו קיצור אאוט אוף היר? אני די בטוח שזה המקור, ולא המכונית הגרמנית
ברוך הבא, ג'ו.
בסרט על השפה של הסרט (הלינק בסוף הפוסט) הבמאית והתסריטאית איימי הקרלינג מסבירה שזה התגלגל מ-I'm out of here:
I'm out of here -> I'm outie -> I'm Audi -> I'm Audi 500 -> I'm 500
לייק 🙂
תודה 🙂
גם וונדי שהיתה במעבדה שלנו היתה אומרת random במקומות שאני הייתי מכניס מילה אחרת וזה נשמע לי קצת מוזר. גם יצא לי לפגוש לפני שנה שלוש בנות אמריקאיות שדי התקשיתי לעקוב אחרי הדיבור שלהן כי הן השתמשו בהמון סלנג. הדברים שלא הכרתי היו בעיקר פעלים מורכבים (פועל+מילת יחס) בצירופים שלא מוכרים לי.
לגבי פעלים מורכבים, עוד כשגרתי בארה"ב התפעלתי ממגוון המשמעויות שהפעלים המורכבים האלה מאפשרים – למשל, אפשר לצרף בערך כל מילת יחס לפועל turn. בגרמנית (שלא במפתיע) מילות היחס מחוברות כתחיליות לשורש של הפועל ואז מחשיבים את התוצאות כפעלים נפרדים. לפעמים ההלחם הזה מתפרק ומילת היחס קופצת לסוף המשפט. אז זה קצת מזכיר את השימוש הנרחב באנגלית בפעלים כאלה, ומעניין אם המקור משותף.
ועוד משהו לגבי המילון: עכשיו אני מבין את הכותרת של הספר של טרי פראצ'ט שפריה נתנה לי כמתנת פרידה: Going Postal.
הרבה ביטויים שכתבת למעלה נשמעים היום כמו סלנג אמריקאי, בלי קשר למקום. אז זה בעקבות הסרט, או באופן כללי בגלל שהמדיה יושבת בהוליווד?
זה מזכיר לי את המצב בברזיל, שם השינויים במבטא, גם בעבר וגם היום, מגיעים מריו ומתפשטים בהדרגה ברחבי הארץ. זה מתבטא, תרתי-משמע, בהחלפת ס' ב-ש' (או ב-ז', כלומר צליל zh; החוקיות של זה לא ברורה לי) לפני עיצורים ובעשורים האחרונים גם סתם בסוף מילה (האחרון הוא כלל בל-יעבור בריו, שנדמה לי שאפשר לשמוע יותר ויותר במקומות אחרים).
היי טוהר, תודה על התגובה. אתה יכול לתת דוגמאות למצב בברזיל? לא הבנתי בדיוק איך זה עובד.
אני לא חושבת שהסרט הוא האחראי היחיד להפצת הסלנג הזה. הבמאית-תסריטאית חקרה את הסלנג של הצעירים בזמן הכתיבה כדי שהסרט היה אותנטי, כך שהרוב היה קיים כבר קודם. אני מניחה שלפחות בתוך ארה"ב היו ערוצים נוספים להפצת הסלנג, אבל אין ספק שלאור ההצלחה של הסרט והילת המגניבוּת של הדמויות, לקלולס היה חלק לא מבוטל בהפצת הסלנג הזה בעולם. בערך כמו שבערך באותה תקופה "חברים" תרמו להפצת Oh my god!, אבל מן הסתם הם לא המציאו את הביטוי בו ולא היו היחידים שהשתמשו בו.
אז הלכתי ובדקתי בספרון על ההיסטוריה של הפורטוגזית שמיטל מצאה לי בפורטוגל וגם חיפשתי דוגמאות ביוטיוב. יצא לי ארוך, אני מקווה שתצלחי את ההסבר.
ברזיל, כמו מושבות אחרות באמריקה, שימרה את השפה הפורטוגזית עם פחות שינויים מאשר קרו במטרופולין. ב-1807 כבש נפוליאון את פורטוגל, והמלך על חצרו הפליג לריו דה ז'נירו (15 אלף איש, לעומת 35 אלף שחיו אז בריו). כך נוצר המבטא של ריו, שנחשב מאז ועד היום ליותר תרבותי ומתוחכם. בפי הברזילאים הוא מכונה carioca, שזה מין שם עממי לאנשים או לכל מה שמקורו בריו. המאפיין הכי בולט שלו עבור דוברי פורטוגזית ברזילאית הוא פלטליזציה (זה המונח בספר, אבל בפורטוגזית) של צלילים שורקים (sibilante) בסוף מילה או הברה. אז כל מה שמסומן בפורטוגזית ב-s (וזה אומר שבאופן רגיל יש לו צליל של ס או של ז, לפי המיקום במילה) ומגיע בסוף מילה או הברה הופך לצליל ש או ז' (zh) – וזה תלוי אם אחרי המילה או ההברה יש עיצור אטום או סוף משפט (הופכים ל-ש), קולי (הופכים ל-ז') או תנועה (נשאר ז רגילה; את זה לא ידעתי עד שחיפשתי בויקיפדיה). כמה דוגמאות: esquecer, לשכוח, יבוטא אישקסך (כן, עם כ או ה מורגשת בסוף. זו תופעה אחרת). mais, עוד, יבוטא מאיז' או מאיש. três, שלוש, יבוטא טרייז' או טרייש וכן הלאה. אם מישהו מריו יגיד "שלוש פעמים", למשל, três vezes, אז במקום לבטא "טרייז וזיז" הוא יגיד "טרייז' וזיש".
כשהגעתי לברזיל נחתתי בריו ובשבוע הראשון הסתובבתי באזור. למדתי להגיד את המילים עם ש או ז' בסוף, וכשהגעתי לבלו אוריזונצ'י (Belo Horizonte) שנמצאת באזור אחר של ברזיל תיקנו אותי – הם הבינו שאני תייר וכנראה רצו שאני אלמד פורטוגזית "נכונה", לפחות כמו שמדברים אצלם.
אני לא מצליח לשחזר איפה שמעתי או למדתי את זה, אבל ההגיה הזו כנראה בתהליך של התפשטות. כמו שהזכרתי, יש ברזילאים שמרגישים שאיך שמדברים בריו זו השפה הגבוהה יותר, או בכלל איך שמדברים בפורטוגל. יש להם הרבה רגשי נחיתות לגבי השפה שלהם, הם תמיד ירגישו שפורטוגזי מדבר יותר נכון מהם. אז גם מחוץ לריו אפשר לשמוע צליל ש מתגנב לו, בעיקר באמצע מילה.
ניסיתי לחפש שירים ביוטיוב שבהם אפשר לשמוע את זה, אבל כמו ששמתי לב בעבר, גם אצל אותו זמר אפשר למצוא לפעמים הגיה כזו ולפעמים הגיה כזו. גם באותו שיר. ולפעמים הוא משתמש בצליל שהוא בין לבין, כאילו הוא לא בטוח איך הוגים. ויכול להיות גם שהם פשוט לא מבחינים בין הצלילים האלה כמונו, כמו שהספרדים לא מבדילים בין ב דגושה ורפויה.
הנה דוגמה לשיר, עם כתוביות כך שקל לעקוב, שבו הזמרת משתמשת בהגיות שונות. היא עצמה, אגב, מסלבדור שבמדינת באייה (Salvador da Bahia), אז זו דוגמה מצוינת להתפשטות של מבטא. היא גם מאוד מאוד מצליחה ומפורסמת, ואולי ההתחככות באנשי המוסיקה ותקשורת שרבים מהם בטח מריו עשתה את שלה. הזמרת השניה דוקא עקבית:
שימי לב איך היא אומרת את המילה estrelas (כוכבים) פעמיים, החל מ-1:02: ב-s הראשונה היא לא נוגעת, אבל את השניה היא הופכת ל-ז'. וגם ב-2:50 את המילה desejos (רצונות) עם ש בסוף, ואחר כך גם את המילה jamais (אף פעם) באופן דומה. ב-2:58 היא שוב אומרת estrelas, אבל כמו שאומרים בסלבדור ובשאר ברזיל. ב-3:13 היא אומרת talvez (אולי) כמו בריו, אבל sonhos (חלומות) כמו בשאר ברזיל.
תושבי ריו גם יעשו פלטליזציה למילות היידוע ברבים, os לזכרים ו-as לנקבות (מה שלא היה בכלל בשיר הזה, ואולי מראה שהזמרת לא רגילה למבטא של ריו).
והנה קלאסיקה. גם ז'ואאו ז'ילברטו (בעצם ז'יווברטו, אם הוגים כמו בברזיל) הוא מבאייה. יש כאן כתוביות, אז את יכולה לשמוע ולראות איך הוא משתמש בהגיות שונות. לא בכל המקומות הדרושים הוא עושה פלטליזציה.
אופס. הנה השיר:
וואו, תודה על ההשקעה ועל ההסבר המפורט! 🙂
עכשיו אני מבין שהתרכזתי בתופעה אחת וניסיתי להראות שהיא מתפשטת, אבל יש כמה תופעות אחרות שהתפשטו כבר. כשקראתי על המבטא הקריוקה בויקיפדיה הפורטוגזית בעצם פירטו שם כמה תופעות נוספות. שתיים מהן הזכרתי: ההפיכה של ר ל-כ או ה בסוף מילה או לפני עיצור, וההפיכה של ל סופית ל-w. אני חשבתי שהן מאפיינים כלל-ברזילאיים. יכול להיות ששמעתי אותן במקומות אחרים, וזו עוד דוגמה להתפשטות המבטא. ויכול להיות גם שהשמיעה שלי סלקטיבית ונדמה לי שאומרים כך כשאומרים אחרת, פשוט כי זה המבטא שאני מדבר בו.
המאפיין האחרון של מבטא הקריוקה שכתוב שם הוא הפיכת ט ל-צ' ו-ד ל-ג' לפני i ולפני e לא-מוטעמת (שבעצם מבוטאת גם היא i). כמו ב"בלו אוריזונצ'י", שהזכרתי למעלה. זה נחשב היום לסטנדרט בברזיל, בעיקר בערים הגדולות, וזה גם המאפיין הכי בולט שמפריד את המבטא הברזילאי מהמבטא הפורטוגלי – לכן לא התייחסתי לזה כמבטא של ריו, וכנראה שזה חידוש שלא הגיע עם חצר המלך ב-1808. יש אזורים, בעקר בפנים הארץ, שבהם זה לא כך. פעם דיברתי עם בחור שאמר שהוא מסלבדור. בדיבור שלו לא היה המאפיין הזה, ועם התגלגלות השיחה נפתרה החידה: הוא בעצם עבר לסלבדור בבגרותו, אחרי שגדל בפנים הארץ. אז ייתכן שזה הבסיס לפרט המידע ששמעתי, שהמבטא של ריו מתפשט בהדרגה אל שאר חלקי ברזיל. אולי כל תופעה מתפשטת בזמן אחר ובקצב אחר.
טוהר, תודה רבה על ההסברים!