המפגש החודשי הבא של אגודת המתרגמים יתקיים ביום ד', ה-16 בנובמבר בשעות 18:00-21:00 בבית ציוני אמריקה בתל אביב.

במקום שתי הרצאות כרגיל, הפעם תעביר את הערב כולו מרצה אחת: אורנה לוי, חירשת מלידה, בעלת תואר ראשון בחינוך ומספרת סיפורים מקצועית, מרצה בנושאים הקשורים לחירשות ומורה מוסמכת לחינוך מיוחד ולשפת סימנים. אורנה תספר על עולמם של החירשים בשפת הסימנים, בעזרתה של דבורה המתורגמנית.

כדי להירשם לאירוע יש לשלוח מייל לכתובת monthly@ita.org.il ובשורת הכתובת לציין את שמכם בעברית ובאנגלית ואם אתם חברי אגודת המתרגמים. אם אתם רוצים לרשום אנשים נוספים, ציינו בגוף המייל את שמותיהם, אם הם חברים באגודת המתרגמים ואת כתובות האימייל שלהם.

העלות היא 60 ש"ח לחברי האגודה ו-80 ש"ח למי שאינם חברים.

שנת הלימודים האקדמית ממשמשת ובאה, ובקרוב כמה עשרות סטודנטים לתרגום יחבשו את ספסלי הלימודים. נשאלתי איזו מתנה אפשר לתת לסטודנט מתחיל לתרגום, והנה כמה רעיונות:

• מילונים ומונחונים – אם אתם יודעים מה צמד השפות ותחום המומחיות שהמתרגם המתחיל רוצה להתמקד בהם, אתם יכולים לחפש להם מילון מתאים. מה שכן, כדאי לוודא שאין להם כבר את המילון המדובר.
• חברות באגודת המתרגמים – החברות באגודה מקנה הנחות על דמי ההשתתפות באירועי האגודה, השתתפות בפורום במייל של האגודה ועוד. החברות באגודה היא לשנה קלנדרית, כך שכיוון שנובמבר עומד להתחיל עדיף להירשם לשנה הבאה. יש הנחה לסטודנטים בהצגת אישור לימודים. פרטים כאן.
• מנוי למילון מקוון – למשל רב מילים או בבילון. כדאי לוודא קודם שאין לסטודנט גישה חינם אליהם מהאוניברסיטה.
• ספרי הדרכה ועצות למתרגמים – הספרים האלה מספקים עצות רבות למתרגמים מתחילים (ולא רק מתחילים) בכל ההיבטים של המקצוע. תוכלו לקרוא על ספרים שסקרתי כאן וכאן.
• ספרי עזר שאינם מילונים – למשל לוחות פעלים ומדריכי ניסוח וסגנון.
• ספרים פופולריים על שפות – אמנם הם לא יעזרו להם באופן ישיר לעבודה, אבל מתרגמים מאוד ייהנו מספרים על שפות, כמו טינגו או הספרים של גיא דויטשר.
• חומרים שיווקיים – בתיאום עם מקבל המתנה (כדי שהוא יבחר את הנוסח והעיצוב), תוכלו לתת לו כרטיסי ביקור או כתובת לאתר אינטרנט משלו.

מה לא כדאי לתת למתרגם המתחיל:

מה עוד כדאי או לא כדאי לתת למתרגם המתחיל? יש לכם עוד רעיונות?

עבר הרבה זמן מאז ההגרלה הקודמת, והגיע הזמן להגרלה חדשה. הפעם ההגרלה היא לכרך הראשון של ספר לימוד היפנית שלמדתי איתו באוניברסיטה, שנקרא Japanese for College Students (מדובר כמובן בעותק חדש).

כרגיל, כל מה שאתם צריכים לעשות כדי להיכנס להגרלה הוא להיכנס לתמונה של הספר בפייסבוק ולעשות לה לייק. הספר יוגרל בין כל המשתתפים ב-11.11 בעזרת האתר Random.org. ההשתתפות אסורה על בני משפחה.

בהצלחה!

קראתי השבוע את הספר The Entrepreneurial Linguist  -The Business-School Approach to Freelance Translation מאת ג'ודי ג'נר ודגמאר ג'נר, מתרגמות שהן גם אחיות תאומות. בניגוד לספרים הקודמים שסיקרתי, הספר מתמקד אך ורק בפן העסקי של התרגום, ואינו מתייחס לנושאים כמו מילונים או זיכרון תרגומי. הספר פונה בעיקר למתרגמים המעוניינים לעבוד עם לקוחות קצה, ומציע אסטרטגיות להשגת לקוחות, שיווק, תמחור וכדומה.

טיפים נבחרים מהספר:

• תחשבו כמו הלקוח.  אם הייתם הלקוח, מה הייתם רוצים? אם אתם לא יודעים מה הלקוח רוצה, תשאלו אותו. המטרה שלכם היא להקל על הלקוח ולבסס את הקשרים עמו. עם זאת, עליכם למצוא את האיזון בין מה שהלקוח רוצה לרצונות שלכם.
• תנצלו את האינטרנט לשיווק ולנטוורקינג. אתם יכולים להיעזר ברשתות מקצועיות כמו לינקדאין ליצירת קשרים, או להקים בלוג או אתר בקלות ובחינם (או מאוד בזול) ולפרסם הגיגים בטוויטר. חשוב גם לעדכן את התכנים שלכם, גם כדי למשוך קוראים וגם כדי להעלות את הדירוג שלכם בגוגל, שמעדיף אתרים דינמיים ועדכניים.
• תאמצו את הגישה של וורן באפט. העצה של המשקיע המיליארדר היא מאוד פשוטה: "השקעות חייבות להיות רציונליות. אל תשקיעו במשהו שאתם לא מבינים". באותו אופן, תבחרו התמחות מקצועית לפי הידע, הניסיון ותחומי העניין שלכם.
• תצאו מהבית. לא טוב להיות סגורים כל היום בבית, ולכן כדאי לצאת מדי פעם, להכיר אנשים חדשים, להתאוורר ולהזיז קצת את הגוף. חוץ מזה, אי אפשר לדעת מאיפה יגיע הלקוח הבא.

עוד נקודה למחשבה: "הדבר הראשון שאתם צריכים לעשות הוא להפסיק לחשוב על עצמכם כעל 'רק' מתרגם עצמאי ולהתחיל לחשוב על עצמכם כעל עסק. תתחילו להתנהג בהתאם. עסק של אדם אחד הפועל מהבית הוא לגיטימי בדיוק כמו החברות הגדולות ביותר בארה"ב". (עמ' 19)

The Entrepreneurial Linguist

בימים האחרונים התפרסמו ראיונות עם שני מתרגמים ספרותיים: הראשון הוא ניר רצ'קובסקי, מתרגם מאנגלית ומצרפתית לעברית, שתרגם בין היתר את "סוויטה צרפתית" ו"הנשף – דויד גולדר" מאת אירן נמירובסקי, "יומן" מאת הלן בר, "הנפשות האפורות" מאת פיליפ קלודל ו"נוטות החסד" מאת ג'ונתן ליטל*; המתרגם השני הוא הלל חלקין, מתרגם מעברית ומיידיש לאנגלית, שתרגם בין היתר את שלום עליכם, ש"י עגנון, א. ב. יהושע וחיים באר.

הראיון עם רצ'קובסקי פורסם ב"הפנקס", כתב עת מקוון לילדים על תרבות וספרות, לרגל תרגומו החדש לספר "אחי פשוט" מאת מארי-אוד מוראי, שהוא התרגום הראשון שלו של ספר לילדים ונוער. בתשובה לשאלה הראשונה רצ'קובסקי מתייחס להבדל בין תרגום לילדים ונוער לתרגום למבוגרים:

זו עבודה שונה מתרגום של ספרות יפה למבוגרים, במובן שהייתי צריך לחשוב קצת יותר על הקורא שבסוף הדרך. בתרגום של ויקטור הוגו או סימון דה-בובואר, האדון היחיד (לפחות באופן אידיאלי) הוא הספרות: מתייחסים בחרדת קודש לכל מילה ומבנה תחבירי בטקסט, ושהקורא כבר יתמודד – או לא. כאן, לעומת זאת, רציתי לשחזר בתרגום שלי את הכתיבה של מארי-אוד מוראי, שבלי לזלזל, להתחנחן ולהנמיך, בהחלט מכוונת לקהל קוראים של בני נוער.

רצ'קובסקי גם דיבר על הקושי שבתרגום שפת דיבור:

התרגום הזה הקצין בעיה שקיימת בכל תרגום – איך ליצור טקסט שישמע טבעי וזורם בעברית, ומצד שני שלא ישמע כאילו נכתב בעברית. צריך שישאר באיזה מקום ה"מבטא" הזר שלו. כשספר כתוב בשפה גבוהה, אפשר להשתמש בעברית ספרותית ותקנית וזה יוצא טוב. דווקא כשהשפה פשוטה, חצי דיבורית, כמו בספר הזה, הבעיה גדולה יותר. אלה צעירים וצעירות שצריכים לדבר אחד עם השני בשפה נורמלית, טבעית, אבל אסור שהם ישמעו כמו חבורה של צעירים בתל אביב. לא יכולתי להשתמש ב"סבבה" ו"באסה". בכלל, ניסיונות לתרגם לסלנג עדכני של צעירים לרוב יוצאים פתטיים.

הפתרון, באופן פרדוקסלי, הוא דווקא להימנע מסלנג ומשיבושי לשון שנפוצים בדיבור. ניסיתי להשתמש בשפה פשוטה, אבל פחות או יותר תקנית. בסופו של דבר זה נשמע הכי טוב וטבעי, גם אם לא באמת מדברים ככה.

על השאלה "כיצד, כמתרגם, אתה דואג להעביר את הקול הייחודי של הסיפור והסופרת?", רצ'קובסקי השיב:

מתרגם הוא קצת כמו שחקן, הוא צריך להיכנס לראש של הדמויות ושל הסופר ולנסות לדבר מהפה שלהם. לא מספיק לתרגם את הטקסט כמו שהוא; בשביל לתרגם את פשוט צריך לחשוב קצת כמו ילד בן ארבע, ובשביל לתרגם את אחיו קלבר, כמו נער בן שבע-עשרה.

הראיון עם הלקין פורסם ב"הארץ" באנגלית, במסגרת סדרת ראיונות חדשה ומבורכת עם מתרגמים. הלקין מתרגם בעיקר קלאסיקות:

תענוג גדול להיות מתרגם כשעובדים על ספר מצוין, כמו כל הספרים האלה. באמת. זו זכות. תרגום של אמן גדול, כמו עגנון או שלום עליכם, הוא כמו ריקוד עם הרקדן הטוב ביותר: התפקיד שלך הוא לעמוד בקצב שלו".

גם הלקין מתייחס למציאת הקול של הסופר:

בתרגום של סופר גדול עם קול ייחודי משלו, צריך איכשהו ליצור את הקול שלו בטקסט המתורגם. במידה מסוימת צריך לחשוב: אם שלום עליכם היה כותב באנגלית, איך הוא היה כותב? איך הוא היה נשמע?

בכתבה הלקין זוכה לשבחים על תרגומיו מחיים באר, אך לדבריו שבחים מסוג זה הם נדירים:

למתרגמים יש תחושה כרונית שלא מעריכים אותם מספיק, כיוון שהדרך היחידה להעריך באמת מה מתרגם טוב עשה היא לשבת עם הטקסט המקורי ועם הגרסה שלו ולהשוות אותם. אף אחד כמעט לא עושה את זה!

יש כאן פרדוקס, כיוון שככל שהמתרגם טוב יותר, נוטים להעריך אותו פחות, כיוון שחלק ממה שמתרגם טוב עושה הוא לטשטש את הראיות, ליצור אצל הקורא את התחושה שהוא לא קורא תרגום. רבים יאמרו שהם נהנו מהתרגום שלך, אבל מעטים מאוד יבינו מה כרוך בתרגום טוב – פרט למתרגמים אחרים.

תודה לליטל סמט ולבן שטרן על ההפניה לראיונות.

* קראתי את כל הספרים, פרט ל"נוטות החסד", והם מצוינים.

קצת לפני חגיגות הבת-מצווה שלי יצא לאקרנים הסרט "קלולס"*, בכיכובן של אלישה סילברסטון ובריטני מרפי המנוחה. למי שלא מכיר, עלילת הסרט מבוססת על "אמה" של ג'יין אוסטן, והוא מספר על שר, נערה יפה ועשירה שחיה בבוורלי הילס, המוקפת בצעירים מפונקים כמוה ושמחליטה לסדר את החיים של כל הסובבים אותה.

הסרט היה להיט מיידי, לפחות בקרב בנות העשרה דאז, וכולן רצו להתלבש כמו הבנות בסרט, במראה התלמידה. גם קינאנו בהן שהן הסתובבו עם טלפונים סלולריים, אפילו שהן נראו מגוחכות כשהן התקשרו אחת לשנייה בין השיעורים, אי שם בשנת 1995:

מתוך הבלוג OU Daily Fashion

ולמה אני מספרת לכם את כל זה? כי מעבר להשפעה האופנתית של הסרט, הסרט השפיע רבות על השפה המדוברת בכל העולם. בעת כתיבת התסריט הבמאית איימי הקרלינג ערכה מחקר מקיף על סלנג. כתוצאה, הדמויות בסרט מדברות בסוציולקט שנקרא Valspeak, שדוברות אותו ה-Vally Girls מעמק סן-פרננדו בלוס אנג'לס, שלפי הסטריאוטיפ הן מפונקות ומתעניינות רק במראה החיצוני ובמעמד החברתי שלהן.  ה-Valspeak החל להתגבש בשנות ה-70, ובשנות ה-80 וה-90 הוא נעשה נפוץ יותר.

מילון שלם של השפה של "קלולס" הופיע בסוף הספר שנכתב לפי הסרט (ונזכרתי בו כשקראתי את הספר הזה). אמנם לצערי לא מצאתי את הספר, אבל הצלחתי לשחזר חלק ממנו:

• 411 – מידע. המקבילה האמריקאית ל-144.
• All – שם תואר שמחליף את הפועל "לומר". "And I'm all, 'as if!'"
• As if! – קריאה שפירושה "אין סיכוי" או "ממש לא". הבעת גועל.
• Audi – שם תואר שפירושו "אני עוזב/ת". מקביל ל"הלכתי" או "הייתי פה". I'm Audi.
• Baldwin – חתיך. מקור המילה הוא באחים בולדווין, שבשנות התשעים עוד היו צעירים ויפים.
• Barney – בחור שנראה רע. מבוסס על הדמות של בארני מהפלינסטונס (משפחת קדמוני).
• Betty – בחורה שנראית טוב. מבוסס על הדמות של בטי מהפלינסטונס (משפחת קדמוני).
• Clueless – מישהו שלא מבין כלום, שלא מחובר למציאות.
• Dope – חכם, טוב
• Duh – מילה שמשתמשים בה כשמישהו אומר את המובן מאליו.
• Like – . א. פילר (filler), מילה המסמנת עצירה למחשבה בעת הדיבור ב. לומר. "And I was like, 'no way!'"
• Monet – כמו בציורים – בחורה שנראית טוב מרחוק, אבל רע מקרוב.
• Phat – טוב, מגניב (נשמע כמו fat).
• Random – לא מעניין במיוחד
• To go ballistic – לרתוח מכעס.
• To go postal – להתחרפן. מבוסס על תקרית בשנות התשעים שבה עובד דואר בארה"ב ירה באנשים בסניף שלו בעקבות פיטוריו.
• Toast – מחוסל, גמור
• Totally – א. מאוד. ב. מילת הסכמה/אישור.
• Whatever – שיהיה, מה שתגיד. המהדרין מסמנים W באצבעות.

קטע מהמילון שבספר "קלולס", מתוך גוגל ספרים

אפשר לשמוע את השפה בקדימון של הסרט:

כיוון שבנות (בעיקר) בכל רחבי העולם וגם בארץ העריצו את הסרט, הסלנג שלו חלחל גם לעברית. אפשר לשמוע "ווטאבר" לא מעט (כ-54 אלף תוצאות בגוגל), וגם "דהה" ו"הלו?". totally תורגם ל"לגמרי" או "לחלוטין". "כזה", שאמנם היה בשימוש לפני יציאת הסרט, משמש כמו like בשתי הוראותיו ("ואז הוא כזה, 'מה קורה?'"). משתמשים בעברית גם ב"קלולס" לציון מישהו "שלא יודע מהחיים שלו", אם כי אולי המילה מתחלפת בהדרגה ב"חי בסרט". שכחתי משהו?

* הסרט הופץ בישראל תחת השם "'קלולס' מרחפת בבוורלי הילס".

למידע נוסף:

• Clueless Language Arts – סרט שנכלל במהדורה לציון 10 השנים לסרט. (אצלי הוא עלה לאט.)
• It's been, like, 10 whole years since 'Clueless' helped spread Valley slang – שיקגו טריביון
• The Clueless Dictionary: 2015 Edition – Harper's Bazaar

בסוף השבוע שעבר ביקרתי בפריז:

(ניתן ללחוץ על כל התמונות בפוסט להגדלה)

בזמן השיטוטים בעיר נתקלתי בחנות של המעצבת סוניה ריקל, שאת חלונות הראווה שלה קישטו ספרים, למרבה השמחה (לדעתי רבי מכר):

אחד הספרים היה 1Q84 של הרוקי מורקמי, שתורגם לצרפתית (ראיון עם ג'יי רובין, המתרגם של מורקמי לאנגלית, בפוסט הזה):

בחלון ראווה אחר שמחתי לגלות את "אישה בורחת מבשורה" של דוד גרוסמן:

בהמשך נתקלתי שוב בספר של גרוסמן, הפעם בשולחן רבי המכר בכניסה לסניף של FNAC, רשת חנויות ענק לספרים, דיסקים, מוצרי אלקטרוניקה ועוד:

וחוץ מזה, חבל שהם לא נעזרו באנשי מקצוע: