מחר ומחרתיים (יום ראשון ושני) תתקיים מכירת ספרים מוזלים בנושא מזרח אסיה באוניברסיטה העברית בירושלים, בין השעות 10:30-14:00 בכניסה לגוש 4 רוח – קרוב ליציאה לדשא ליד המעלית.
יימכרו ספרים מז'אנרים שונים מהוצאות האוניברסיטה העברית, ביאליק, עם עובד, מטר וסער.
AP מדווחים כי חוקרים גילו שפה "נסתרת" שלה כאלף דוברים בלבד בקצה הצפון-מזרחי של הודו. החוקרים חשבו בהתחלה כי הם מתעדים את שפת תרבות ה"אקא", שלמרגלות ההימליה, אך הם גילו אוצר מילים ומבנה דקדוקי שונה לחלוטין. אפילו דוברי השפה, ששמה קוֹרוֹ, לא ידעו שהם דוברים שפה שונה, אמר הבלשן ק. דייויד האריסון.
מבחינה תרבותית, דוברי הקורו הם חלק מקהילת אקא במדינת ארונצ'אל פראדש, והאריסון, מרצה לבלשנות בסורתמור קולג'. אמר ששתי הקבוצות החשיבו את הקורו לדיאלקט של אקא.
עם זאת, החוקרים שחקרו את שתי הקבוצות גילו שהן משתמשות במילים שונות לציון חלקי הגוף, מספרים ורעיונות אחרים, מה שלדברי האריסון מבסס את היות הקורו שפה נפרדת.
"קורו שונה למדי משפת אקא", אמר גרגורי אנדרסון, מנהל מכון הלשונות החיות לשפות נכחדות. "כשהגענו לשם אמרו לנו שמדובר בדיאלקט של אקא, אך למעשה זו שפה אחות רחוקה".
אנשי אקא חיים בכפרים קטנים ליד הגבול עם סין, טיבט ומיאנמר. הם מתפרנסים מציד ודיג ולובשים בגדים מעוטרים מבדים שנארגו ביד. השפות שלהם לא היו ידועות, אף שגילו אותם כבר במאה ה-19.
הפינה הצפון-מזרחית של הודו ידועה במגוון השפות שבה, וכשהחוקרים תיעדו חלק מהשפות שבאזור הם נתקלו בקורו, במסגרת מחקר שהחל ב-2008. תזמון התגלית היה קריטי: "גילינו משהו שהלך ונעלם. אם היינו מחכים עוד 10 שנים, אולי לא היינו נתקלים במספר כזה של דוברים", אמר אנדרסון.
"מעת לעת שמים לב" לשפות בלתי-מתועדות, אמר האריסון, כך שתגלית כזו אינה נדירה. עם זאת, בלשנים מעריכים כי מדי שבועיים "מתה" שפה יחד עם הדובר האחרון שלה.
ישנן 6,910 שפות מתועדות בעולם, כולל קורו, לדברי האריסון, אך מדובר בהערכה שעשויה להשתנות. שפות רבות נחשבות לנכחדות, כולל קורו, כיוון שהצעירים נוטים לעבור לשפות הדומיננטיות באזור מגוריהם.
Funny Translator הוא אתר שנועד להמחיש את הבעייתיות שבתרגום המכונה. מקלידים טקסט קצר והאתר מתרגם את אותו לסירוגין לשפות שונות ובחזרה לאנגלית. הטקסט שמתקבל בסוף לעתים שונה לחלוטין מהמשפט המקורי, ואפשר לקרוא תרגומים מצחיקים שהגולשים העלו.
כדי לבדוק את המתרגם בעצמי, ניסיתי לתרגם שורות משירים שונים של הביטלס. התוצאות לפניכם, כפי שהופיעו בפלט המקורי:
Original text:
"picture yourself in a boat on a river with tangerine trees and marmelade skies"
…10 translations later we get:
"Imagine the sky orange and the orange river boat"
Original text:
"I am the egg man, I am the walrus"
…10 translations later we get:
"I am a man, eggs, and I blunt"
Original text:
"There's nothing you can do that can't be done"
…10 translations later we get:
"Nothing can be done"
את השורה "All you need is love" האתר הצליח לתרגם חזרה כראוי.
Original text:
"tell me that you want the kind of things that money just can't buy"
…10 translations later we get:
"You say you want money can not buy"
Original text:
"Will you still need me when I'm sixty-four?"
…10 translations later we get:
"You need me, Tiananmen Square?"
אמנם גם בשרשרת תרגומים אנושיים יהיו סטיות מהמקור, אבל לדעתי הן עדיין יהיו מדויקות יותר. לפי הדוגמאות האלה נראה שהאתר מוכיח את טענתו – יש עוד דרך ארוכה עד שניתן יהיה לסמוך על תרגום מכונה.
היום (ה-30 בספטמבר) הוא יום התרגום הבינלאומי. אונסק"ו קבע את יום זה לפי המלצת פדרציית המתרגמים הבינלאומית (FIT), והוא נועד להזכיר לעולם את חשיבות המתרגמים והמתורגמנים, אשר לרוב בלתי נראים, אך להם ולעבודתם תרומה רבה לתקשורת ולתרבות. התאריך נבחר כיוון שזהו יום מותו של הירונימוס, מתרגם התנ"ך והברית החדשה ללטינית ופטרון המתרגמים בנצרות (וגם של העורכים והספריות).
הנושא שנבחר ליום התרגום הבינלאומי השנה הוא "איכות בתרגום למגוון קולות", וניתן לקרוא את ההודעה הרשמית של פדרציית המתרגמים הבינלאומית כאן.
חג שמח!
"הארץ" מדווח כי התגלתה שפה נכחדת שלא ידעו על קיומה במכתב מהמאה ה-17 שנמצא בחפירות בפרו לפני שנתיים. במאמר שפרסמו בלשנים שחקרו את המכתב, ייתכן כי השפה היא אחת משתיים המוזכרות בספרות הספרדית מהתקופה הקולוניאליסטית: קווינגנאם או פסקדורה, "שפת הדייגים".
ניתן לקרוא את הידיעה במלואה כאן.
השבוע יצא לאור הגיליון הראשון של "בבל – כתב עת לתרגום מלשונות העולם". מטרת כתב העת היא להביא בפני הקורא העברי תרגומים של יצירות ספרותיות שנכתבו בשפות שלרוב אין לו גישה אליהן. בגיליון החדש יש תרגומים של מכתב מבבלית וסיפורים מצ'חא (שפה שמית אתיופית), טורקית ואספרנטו. לצד התרגומים מופיעים גם הטקסטים המקוריים, פסקה מול פסקה, מה שמאוד מצא חן בעיניי.
עותק אלקטרוני של הגיליון הראשון ומידע אודותיו נמצאים כאן.
ה-Book Depository, חנות ספרים מקוונת בריטית, מציע יותר מ-11,000 כותרים חינם בפורמט אלקטרוני, במטרה להזכיר לקוראים ספרים נשכחים, בתקווה שהם גם יקנו את המהדורה המודפסת שלהם. יש במאגר ספרי קריאה, עיון והגות, בישול ומלאכת יד ועוד.
רוב ספרי השפות באתר עוסקים באנגלית, וכיוון שהם מהמאה ה-19 (לפחות ברובם), הם עשויים לסייע למתרגמים ספרותיים:
לחיפוש ספרים אלקטרוניים באתר לחצו כאן.
הוצאת אוניברסיטת אוקספורד הודיעה כי עקב הביקוש החלש ייתכן שלא תוציא יותר לאור את מילון אוקספורד, ושרק המהדורה המקוונת של המילון תהיה זמינה, לפי דיווח AP. עקב הפופולריות של המהדורה המקוונת, המהדורה הבאה של המילון תודפס רק אם יהיה לה מספיק ביקוש כשתושלם.
80 מילונאים עורכים כעת את המהדורה השלישית של המילון. המהדורה הנוכחית, 20 כרכים שמחירם 750 ליש"ט (1,165 דולר), הודפסה ב-1989 ונמכרו כ-30,000 עותקים שלה. לשם השוואה, מדי חודש ישנן 2 מיליון צפיות בערכים באתר המילון.
יש גם מי שלא יבכו את אובדנה של המהדורה המודפסת. ארין מקין, מנכ"לית ומייסדת שותפה של המילון המקוון Wordnik, מגדירה מחדש את המילון בהרצאה באתר TED ומסבירה מדוע המילון המודפס מיושן. לדבריה, הסיבה שבגללה יש חלוקה ל"מילים טובות", שנכנסות למילון, ו"מילים רעות", שאינן נכללות בו, היא עקב מגבלת המקום שבכרכים המודפסים. על מילון לכלול כמה שיותר מילים, דבר שמתאפשר במילונים מקוונים, שאין בהם (כמעט) מגבלת מקום. מקין גם מעוניינת שבכל ערך יהיו כמה שיותר לינקים, שיפנו את הקוראים להסברים ולמילים שונים.
אז אם הוצאת אוניברסיטת אוקספורד תשנה את תפיסתה בנוגע לאופי המילון ותשקיע יותר במהדורה המקוונת, אולי כולנו נרוויח מכך.
במוסף כלכליסט התפרסמה היום הכתבה "ביידיש זה נשמע יותר טוב", הסוקרת מחקרים העוסקים בהשפעת מבנה השפה על אופן החשיבה.
ניתן לקרוא את הכתבה כאן.
** עדכון (27.8.10): גם ב"ניו יורק טיימס" התפרסמה אתמול כתבה בנושא מאת גיא דויטשר. אמנם חלק מהסוגיות ששתי הכתבות מעלות זהות, אבל דויטשר (שגם מתראיין לכתבה של כלכליסט) מרחיב בתיאור העולם מנקודת המבט של דוברי השפות הגיאוגרפיות, שהן שפות שבהן ההתמצאות במרחב נעשית לפי רוחות השמיים ולא לפי מיקום ביחס לדובר או לאובייקט.
בימים האחרונים הופיעו בפייסבוק טענות על התרגום השוביניסטי של גוגל טרנסלייט, והן הגיעו גם ל-NRG. הכוונה ב"תרגום שוביניסטי" היא שכשמכניסים משפט שבו מין הנושא אינו מובהק, גוגל טרנסלייט לכאורה בוחר את האפשרות הסקסיסטית:
התגובה של גוגל ל-NRG היא שהשוביניזם נובע מסטטיסטיקה:
שירות Google Translate מתבסס על שימוש בסטטיסטיקה בהליך התרגום. בפועל, התרגום מתבצע באמצעות אלגוריתם אוטומטי, אשר יוצר מודלים לתרגום על סמך מסמכים, משפטים ומילים המופיעות ברשת. האלגוריתם הזה אינו מושלם וייתכנו טעויות מדי פעם.
אז למעשה, מי שחוטא בסקסיזם הוא לא אחר מהגולשים עצמם – נראה שברוב הטקסטים שגוגל מנתח בשביל התרגום יש הטיה מגדרית בכיוון המסורתי.
מה שכן, הסוגיה הזו מעלה שאלה חדשה: אם גוגל טרנסלייט מסתמך על סטטיסטיקות שלא מדייקות מספיק, האם ניתן לסמוך עליו? ואם הוא נחשב לאחד מכלי התרגום האוטומטיים החינמיים הטובים ביותר, האם ניתן לסמוך על האחרים (למשל, Babel Fish של יאהו)? לפי הדוגמאות שלעיל ולפי הטעויות שראיתי כשחיפשתי משפטים לדוגמה (הוא מתקשה עם משפטים מורכבים ולפעמים גם עם הטיית פעלים, בין היתר), אני חושבת שיש עוד זמן רב עד שהוא ישמש ככלי תרגומי. אין ספק שגם אם גוגל טרנסלייט ישמש לתרגום, עדיין יהיה צורך בעורך תרגום אנושי, אבל בשלב זה גם עריכת התרגום שלו דורשת זמן רב מדי, וההעדפה האישית שלי היא לתרגם את הטקסט ישירות.
התרגומיה 