חוץ מהראיון עם פרופ' ניצה בן ארי, התפרסם אתמול בבלוג הרפובליקה הספרותית גם "ראיונון", כפי שמגדירה אותו בעלת הבלוג עדנה אברמסון, עם המתרגמת, העורכת והמשוררת טל ניצן. עם הספרים שתרגמה ניצן נמנים "כרוניקה של מוות ידוע מראש", "זיכרונות מהזונות העצובות שלי" ו"לחיות כדי לספר" מאת גבריאל גרסיה מראקס, "העין הכי כחולה" של טוני מוריסון וספרי שירה של פבלו נרודה, והראיון נערך לרגל יציאת תרגומה ל"של עכברים ואנשים" מאת ג'ון סטיינבק.

אחת הסוגיות התרגומיות שניצן מתייחסת אליה היא הקושי בתרגום משלבים דיבוריים לעברית:

"כאמור, זה אכן היה האתגר המרכזי כאן. קשה מאוד לתרגם לעברית עגה אנגלית, וכתוספת – של פשוטי-עם בארה"ב של שנות השלושים. בעצם זה להמציא בעברית חיה שאינה קיימת. באופן כללי קשה ליצור משלב דיבורי בעברית בלי לחטוא במילים בערבית וביידיש, בביטויים צה"ליים ואפילו פלמ"חניקים. נמנעתי כמובן מכל אלה וגם מחבלה שרירותית בתקניוּת במקומות שזה לא נעשה במקור, ומשימוש בביטויים עכשוויים שהיו מחבלים בשחזור התקופתי – חוץ ממילה אחת (שאשאיר לקוראים לגלות) במקרה שלא הותיר ברירה אחרת.
"אז מה כן? במסגרת כל המגבלות האלה ניסיתי ליצור שפה טבעית, פשוטה, לא גבוהה, שתהלום את הדמויות, שלא תגרום לקוראים לזקוף גבה מצד אחד, אבל גם לא תמשוך תשומת לב מיותרת למעשה התרגום. כדי ליצור שפה אותנטית די לפעמים בניואנסים ואין צורך בג'סטות בולטות."

אם אתם רוצים לדעת מדוע הספר תורגם בשם "של עכברים ואנשים", ולא "על עכברים ואנשים, תצטרכו לקרוא את הריאיון במלואו.

היום התפרסם ב"הארץ" ראיון עם פרופ' ניצה בן ארי,  מתרגמת, חוקרת תרגום, ראש התוכנית ללימודי תעודה בתרגום ועריכת תרגום באוניברסיטת תל אביב (שבמסגרתה למדתי אצלה בארבעה קורסים), ומאז אוקטובר היא גם יו"ר המפעל לתרגום ספרות מופת. עם הספרים שבן ארי תרגמה נמנים "ציד הסנרק" מאת לואיס קרול, "פאוסט" מאת גתה, "חמדת" מאת טוני מוריסון ו"ברלין, אלכסנדרפלאץ" מאת אלפרד דבלין.

על השאלה "מיהו מתרגם אידאלי" בן ארי משיבה כך:

"זו שאלה שעוסק בה מחקר התרגום, שאלה לא פשוטה. המתרגם האידיאלי הוא המתרגם הדו-הלשוני והדו-תרבותי. אבל לכל ברור שאין יצור כזה, כי מה זה נקרא שאתה דו-לשוני? שאתה יודע באותה מידה גם את שפת היעד וגם את שפת המקור. הבקיאות בדיוק באותה מידה בשתי התרבויות כמעט אינה קיימת. נגיד שאני יכולה להגיד שבילדותי סיפרו לי מהצד הצרפתי הספרדי שלי סיפורים של הקונטס דה סגיר ואגדות מצרפתית וגם סיפרו לי מהצד הגרמני של אמא שלי את שטרובל פטר (יהושע הפרוע). אבל לא למדתי בגן ובבית ספר בגרמניה. את הידיעות שלי על התרבות הגרמנית אני יודעת קצת מהמשפחה, וקצת מהמסעות שלי לגרמניה ומהשהות שם ומהקריאה. זה לא שאני דו-תרבותית ישראלית גרמנית".

בן ארי אומרת שצריך לשאוף להכי קרוב. "הכי קרוב זה באמת אנשים שחיו חלק מהזמן פה וחלק שם. שהם מעורים מאוד בתרבויות האלה, חיים אותן, נושמים אותן, ויש להם חוש ורגישות שעמם נולדים. אי אפשר ללמד".

על מעמד המתרגמים בן ארי אומרת:

"המחקר הגיע לנקודה שבה הוא מתחיל להתעניין במתרגם. זה קרה מאז שדרידה, פוקו, בורחס ואחרים התחילו לדבר על כך שאין יותר מקור, על מות המחבר. המתרגם הוא בדרגה שווה למחבר והתרגום בדרגה שווה למקור וכולנו רק מתכתבים עם המקור וזה נפלא ונהדר. כשבדקתי את התזה הזאת לעומת הדעה של מתרגמים על עצמם, לא מצאתי את זה. המתרגם כל הזמן נאלץ להיאבק על מעמד של אדם שקוף שלא מכירים אותו, לא רואים אותו, ולא מעריכים אותו במיוחד. השאיפה הגדולה שלו זה להיות סופר, לעלות בדרגה. מצאתי את זה בהמון ספרים שנכתבים עכשיו, שהמתרגם הוא הגיבור שלהם. אולי מפני שזה מין אנטי-גיבור".

 אמנם אני לא מתרגמת ספרותית, אבל אני מסכימה עם הטענות של בן ארי (ולא רק כי היא הכשירה אותי להיות מתרגמת). אין ספק שגם מתרגמים מסחריים צריכים להכיר את התרבות שממנה הם מתרגמים כדי להבין את הטקסט, ואולי הדוגמה הכי בולטת לכך היא לוקליזציה ושיווק, שם אפשר להיתקל בתיאורי מצבים שאינם נפוצים או מקובלים בישראל, וצריך למצוא פתרון אחר לאותו מסר.

באשר למעמד המתרגמים, כמתרגמת מסחרית יש לי התחושה שחלק ניכר מהאנשים והגופים הזקוקים לתרגום לא בהכרח מודעים לכך שתרגום הוא יותר מהעברת מילים משפה אחת לאחרת, ושהם לא תמיד יודעים להעריך את מורכבות הטקסט שהם מעוניינים לתרגם. למשל, טקסט הכתוב בשפה קלילה וקולחת אינו בהכרח קל יותר לתרגום ממדריך לשימוש במכשיר חשמלי, כיוון שבעברית הנטייה בכתיבה היא להכביד את הטקסט.

פרט למתרגם ולמעמדו, בן ארי נוגעת בסוגיות מעניינות נוספות, כגון הצנזורה שנעשתה בתרגומים בעבר לנושאים טעונים כמו הנצרות, מיניות ואזכורים של גרמניה (לאחר מלחמת העולם השנייה), כך שמומלץ לקרוא את הריאיון במלואו.

נתחיל ב-60 שניות על הכתב היפני: ביפנית שלושה סוגי כתב – הִירַאגָאנַה, קֵטֵקָאנַה וקַנְגִ'י. הקנג'י הוא הכתב היפני כפי שמדמיינים אותו – סימניות מצוירות הלקוחות מהכתב הסיני, שכל אחת מהן, או שילוב של שתיים או יותר, מציין מילה כלשהי. ההיראגאנה והקטקאנה הן שתי מערכות מקבילות של אותיות פונטיות, שבהן כל אות מציינת הברה. כיום ההירגנה משמשת לחלקים הדקדוקיים של המילה או המשפט (למשל הטיות פעלים, מילות יחס, מיליות וכד'), ואילו הקטקאנה משמשת לכתיבת מילים זרות, לאונומתופיאות ולשמות של צמחים ובע"ח.

ולעניינו: מילים שאולות הן מילים ששפה מסוימת אימצה משפות אחרות. בעברית יש הרבה מאוד מילים שאולות משלל שפות: אכדית, פרסית, יוונית, לטינית, ערבית, יידיש, גרמנית, רוסית, פולנית ואנגלית הן רק חלק מהן. חלקן נקראות אצלנו "לועזית", ואחרות כבר נחשבות לעברית לכל דבר, כיוון שהשאילה נעשתה לפני מאות שנים (למשל "מלפפון "ו"פרדס").

גם היפנית אימצה הרבה מילים זרות. הסיניות שבהן נכתבות בקנג'י, אבל כל האחרות נכתבות בקטקאנה. כיוון שהאותיות בה מציינות הברות, צריך להתאים את המילים להגייה היפנית, ולפעמים יש אתגר של ממש בניחוש המילה המקורית. למשל, "המבורגר" (מילה שגם אנחנו שאלנו) הופך ל-(hambaga  (ハンバーガー, מה שיצר בלבול בכיתת היפנית שלי עם "תיק יד" (handbag), שהפך ל-(handobaggu (ハンドバッグ. לעתים מקצרים את המילים, וכך מתקבלות מילים כמו (sando (サンド לכריך, או (wapuro (ワプロー למעבד תמלילים (קיצור של word processor).

לפעמים ההתאמה להגייה היפנית דווקא מאפשרת להבחין בין משמעויות שונות של אותה מילה.  ביפנית strike היא sutoraiku (ストライク)  כשמדובר ב"סטרייק" בספורט, כמו בבייסבול או בבאולינג, ואילו (sutoraiki (ストライキ היא שביתה.

יש גם מילים שבמקור הן זרות, אבל המשמעות שלהן התרחקה מהמשמעות בשפת המקור. (manshon (mansion, マンション רחוקה מלהיות אחוזה מפוארת ביפנית, והיא מציינת בניין דירות. (shiru (seal, シール היא מדבקה ולא חותמת, ואילו (toranpu (trump, トランプהם קלפי משחק, ולא רק קלף מנצח.

תופעה מעניינת נוספת היא "וואסיי-אייגו" (אנגלית מתוצרת יפן), כלומר ביטויים ומילים אנגליים הייחודיים ליפן, אשר דוברי אנגלית מחוץ לה לא יכירו אותם. כך, למשל, איש העסקים היפני, המפורסם בחריצותו ובחליפה שלו, נקרא ביפנית  (salaryman(sarariman, サラリーマン והבחורות העובדות במשרדים עד שיתחתנו או יביאו ילדים לעולם נקראות Office Ladies, או בקיצור OL. כמו שאצלנו היו פעם אומרים "פרייבט", אז ביפן היו משתמשים פעם במילה (mycar  (maikaa, マイカー לציון מכונית פרטית.

ומשהו קטן לסיום: המילה "קראוקה", שאתם מכירים בתור "קריוקי", נוצרה כתוצאה מהלחם בסיסים של "קארא" (から, 空), שפירושו "ריק" ביפנית, עם "אוקה" (オケ), קיצור של orchestra, תזמורת.

אם אתם רוצים להכיר עוד מילים כאלה, ואולי לנסות לנחש את המשמעות שלהן, בוויקיפדיה יש רשימה ארוכה של מילים יפניות מושאלות.

בפוסט הקודם כתבתי על הקשר בין מוזיקה ללימוד שפות. היום אני אציג בפניכם שירים שגיליתי כשחיפשתי שירים חדשים בצרפתית וביפנית, שהמשותף להם הוא שהם כולם גרסאות כיסוי בשפה שונה מהשפה המקורית. הופתעתי כשגיליתי כל אחד מהשירים, אפילו שחלקם לא היו זוכים לאישורם של מבקרים מוזיקליים, גם הפחות אנינים שבהם. לחלקם החליפו לחלוטין את המילים, כך שלא כולם תרגומים.

השיר הראשון הוא גרסה צרפתית מתחילת שנות התשעים ל-I Will Survive של גלוריה גיינור:

כולם מכירים את השיר Itsy Bitsy Teenie Weenie Yellow Polka Dot Bikini של בריאן היילנד. מסתבר שיש גם גרסה צרפתית, כאן בביצוע של דלידה:

אמנם כוורת לא זכו באירוויזיון עם "נתתי לה חיי", אבל הם זכו לגרסה צרפתית בביצוע ז'ו דסאן (ששר את Les Champs Élysées, L'été indien ואת Et si tu n'existais pas), המהללת את השירות הצבאי:

לפני שנה גיליתי גרסה יפנית של Tombe la neige של אדאמו, ששרה הזמרת מיסורה היבארי. היא שרה ברור והמילים כל כך קלות, שכל סטודנט שנה א' ליפנית ישמח שהוא מבין את השיר. לא ניתן לשלב את הוידאו בפוסט, אבל ניתן לצפות בו כאן. כדאי שתתאזרו בסבלנות, כי הוא עולה לאט מאוד.

במסגרת ההיכרות עם תרבות יפן והחיפוש אחר שירים התוודעתי גם לעולם הפופ היפני הנקרא J-POP (קיצור של Japanese pop). בהתאם לז'אנר, הוא קיטשי ומתקתק, אבל באופן שונה מהפופ המערבי. הופתעתי מאוד לגלות את הגרסה הזו לשיר האירוויזיון "ג'ינגיס חאן":

אני חושבת שדי ידוע שחדווה ודוד זכו ב-1970 בפסטיבל הבינלאומי של טוקיו עם השיר "אני חולם על נעמי", אבל נדמה לי שהרוב לא יודעים שהם הקליטו גרסה יפנית לשיר:

הידעתם שילדים יפנים לומדים בגן את "מים בששון"?

הנציג האחרון של האירוויזיון בפוסט הוא דווקא בסינית. מכר ישראלי שגר ביפן שם בפייסבוק גרסה סינית של "אבניבי" (ששר במקור יזהר כהן):

אתם מכירים גרסאות כיסוי דומות?

** עדכון: יום לאחר פרסום הפוסט התפרסמה ב"עכבר העיר" כתבה על אמנים ישראלים שניסו את מזלם בחו"ל עם גרסאות אנגליות לשירים שלהם.

אין עוררין שכדי ללמוד שפה על בורייה צריך להיחשף אליה כמה שיותר. אחת הדרכים הטובות בעיניי להיחשף לשפה זרה באופן פסיבי היא מוזיקה. בגיל צעיר, הרבה לפני שלמדתי צרפתית, כבר למדתי את המילים soleil (שמש) משיר הפתיחה הנהדר של "ערי הזהב הנסתרות" ו-dormir (לישון) מהשיר "קילימנג'רו" של פסקל דאנל, שההורים שלי שמעו לא מעט (וכיוון שהם דיברו בצרפתית כדי שהילדים לא יבינו, יכולתי לפעמים לדעת מתי עומדים לשלוח אותי למיטה). אותו הדבר עם אנגלית, שאנחנו נחשפים אליה באופן יומיומי – כמה בני נוער ישראלים היו מכירים את המילה halo (הילה) בלי השיר של ביונסה?

חוץ ממילים חדשות, שירים יכולים ללמד אותנו איך להשתמש בדקדוק ולספק לנו תבניות. אמא שלי סיפרה לי שלימדו אותה את השיר If I Had a Hammer כדי שתזכור את צורת התנאי ואת We Shall Overcome כדי להפנים את ההבדל בין shall ו-will (אני מניחה שכבר לא מלמדים את shall בימינו). ** עדכון: סיפרו לי גם על שימוש ב-The Logical Song של סופרטראמפ בלימוד שמות תואר ותואר הפועל.

אחרי כמה שנות לימוד צרפתית, שבהן למדתי בביה"ס את מיטב להיטי שנות השישים והשבעים (לא שאני מתלוננת, חלילה – גדלתי על השירים האלה ואני מאוד אוהבת אותם), החלטתי לחפש מוזיקה צרפתית מודרנית יותר, וככה התוודעתי בין היתר לקרן אן ולבנז'מין ביולה, שבסוף שנות התשעים היו זוג ושיתפו פעולה גם מוזיקלית. שמעתי לא מעט את שלושת האלבומים הראשונים של כל אחד מהם, וככה גיליתי שכותבי שירים נוטים לחזור על מילים מסוימות, ככה שקל יותר לקלוט אותן. למשל, קרן אן משתמשת לא מעט ב-pire (הגרוע מכל), בין היתר גם בדואט הזה, שהיא שרה עם ביולה:

חלק לא קטן מהשירים היפניים, לפחות אלה שאני מכירה, עוסקים באהבה נכזבת, געגועים וכדומה, ולכן גם אוצר המילים חוזר על עצמו יחסית. למשל, אחת המילים הנפוצות היא נַאמִידָה (なみだ 涙), שפירושה דמעה. גם מילים שקשורות לנוף או למזג האוויר חוזרות על עצמן: אָמֶה (גשם, あめ 雨), קָאזֶה (רוח, かぜ 風) או יוּקִי (שלג, ゆき 雪), כמו למשל בשיר של קאג'י מייקו שהופיע בפסקול "להרוג את ביל":

יש שירים שעזרו לכם ללמוד מילים או ביטויים מסוימים, או שהשפיעו בצורה אחרת על לימודי השפה שלכם?

כשאני מתרגמת מצרפתית, אני נעזרת בשלושה מילונים מקוונים:

• מילון צרפתי-עברי של מילוני טופ
• מילון צרפתי-אנגלי של Wordreference
• Wiktionnaire – מילון צרפתי-צרפתי

לפעמים אני נעזרת גם במילון הצרפתי-עברי-צרפתי של כהן, שירשתי מאמא שלי ומלווה אותי מאז שהתחלתי ללמוד צרפתית.

בתרגום מסחרי אני נעזרת בשני מילונים מקצועיים נוספים: מילון מקצועי למונחי מסחר, משפט וכלכלה של קולט אלוש (עברי-צרפתי-עברי) ומילון עסקי אנגלי-צרפתי-אנגלי של Le Robert & Collins, שערוך בצורה מאוד נוחה וידידותית. אפשר להיעזר גם במילון המונחים של הבנק המרכזי של קנדה ובמילון UBS לבנקאות, שהזכרתי גם בפוסט הזה.

Lexilogos הוא מילון צרפתי-צרפתי מקוון ומקיף, הכולל את כל הפירושים לכל מילה עם דוגמאות מטקסטים שונים. הוא עמוס ופחות ידידותי למשתמש מבחינת העיצוב, אבל אפשר למצוא בו פירושי מילים שלא מוצאים במקומות אחרים. אם אתם רוצים לשמוע את הגיית המילה, DicoVox ישמיע לכם אותה (ואפשר להיעזר גם בפורבו, שהזכרתי כבר כאן).

ב-Language Realm יש רשימה של ביטויים בצרפתית והתרגום שלהם לאנגלית.

אמנם הוא לא כל כך קשור לתרגום מצרפתית, אבל אם אתם לא בטוחים מה הטיית הפועל הנכונה, Le Conjugueur יטה אותו בשבילכם.

יש לכם עוד מילונים וכלי עזר מומלצים?

כפי שציינתי כבר בפוסט קודם,  אני בוגרת החוג ללימודי מזרח אסיה באוניברסיטת תל אביב. במסגרת לימודיי בחוג  התוודעתי לכנס השנתי ללימודי מזרח אסיה, הנערך לסירוגין באוניברסיטת תל אביב, באוניברסיטה העברית ובאוניברסיטת חיפה (שבהן יש חוגים למזרח אסיה), והוא כולל הרצאות בתחומים שונים הקשורים לסין, הודו, יפן ומדינות נוספות, כגון דת, פוליטיקה, אמנות, ספרות ופילוסופיה.

השנה הכנס יתקיים באוניברסיטה העברית, ב-24-26 במאי. תוכנית הכנס כוללת פאנל בנושא "פירוש כתרגום ותרגום כפירוש: מחקרים השוואתיים ורב תחומיים על יפן", ושני מושבים אחרים יעסקו בהיבטים של תרגום לסינית וממנה. למתעניינים בהוראת שפות, פאנל נוסף יעסוק במשחקים לשוניים בהוראת הינדי.

נראה שבכנס יהיו עוד הרצאות מעניינות, למשל בפאנלים "סוגיות בקוריאה הצפונית והדרומית", "בעיות נבחרות ביפן המודרנית", "גיבורי תרבות ביפן הפוסט-מודרנית" ו"יהודי מרכז אסיה במאה העשרים: היסטוריה, כלכלה וזהות".

ההזמנה לכנס בפייסבוק כאן.

• המפגש החודשי הבא של אגודת המתרגמים יתקיים ב-16 במאי בבית ציוני אמריקה בת"א. ההרצאה הראשונה היא "האתגר בתרגום כתבים עתיקים, במיוחד מיוונית עתיקה", מפי דורית גורדון מהאוניברסיטה העברית. ההרצאה השנייה היא "מצבו של התרגום הספרותי מערבית לעברית", מפי ד"ר חנה עמית-כוכבי מהמחלקה לתרגום באוניברסיטת בר-אילן. פרטים נוספים באתר אגודת המתרגמים, כאן.
• ב-11 במאי יתקיים באוניברסיטת בר -אילן יום עיון בנושא מתורגמנות לשפת סימנים, זכויות אדם← הנגשה← מימוש עצמי. פרטים נוספים כאן.