כמו שכבר ציינתי, בתחילת מאי ביקרתי בטוסקנה (היה נפלא, כמובן). המתרגמת אינגה מיכאלי, בעלת הבלוג "בלוגלובלי" שעוסק בתרגום ובתיירות, הציעה לי להתארח אצלה בבלוג עם המלצות על טוסקנה, ואתם יכולים לקרוא אותו כאן. זה הפוסט האורח הראשון שכתבתי אי פעם, ואני מקווה לשתף אתכם בפוסטים אורחים נוספים שלי בעתיד.
אם כבר בטוסקנה עסקינן, רציתי לשתף אתכם בהרהור שהיה לי במוזיאון האופיצי בפירנצה, בתערוכה של שטיחי קיר משוחזרים: יש קווי דמיון מסוימים בין רסטורטורים ולמתרגמים (ספרות ובכלל): שניהם לומדים להכיר את היצירה לעומק, על כל פרט ופרט שבה; שניהם צריכים מיומנות מקצועית ואמנותית גבוהה; שניהם לא יוצרים יצירה משלהם מאפס, אבל מכניסים מעצמם לעבודה; ושניהם מעניקים לקהלים חדשים נגישות ליצירות מתקופות וממקומות אחרים. מה דעתכם?
התרגומיה 
איזו השוואה מקסימה.
ובשני המקרים זה עלול להיגמר כך:
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4273075,00.html
במיוחד אם נותנים לחובבנים לעשות את העבודה…