חוויות משני כנסים

בפוסט הקודם הבטחתי לספר על החוויות שלי משני הכנסים האחרונים שהשתתפתי בהם, כנס אגודת המתרגמים בישראל לשנת 2014 וכנס bp14 בבודפשט. החוויה שלי בשני הכנסים הייתה מאוד שונה, אבל בשניהם נהניתי מאוד.

קודם כל, בשני הכנסים היה מזל נהדר עם מזג האוויר והנוף. בכנס אגודת המתרגמים, שנערך במלון השרון בהרצליה בפברואר, קידמה את פנינו שמש שזרחה על החוף:

הנוף מאולם התצוגה בכנס

הנוף מאולם התצוגה בכנס

מלון הכנס בבודפשט היה במרחק הליכה קצר מכיכר הגיבורים (Hősök tere):

כיכר הגיבורים בבודפט

כיכר הגיבורים בבודפשט

כמו שכתבה המתרגמת יעל סלע-שפירו, כנס אגודת המתרגמים הוא בית, והשנה הרגשתי את זה במיוחד. עד עכשיו באתי לכנס בעיקר כדי להכיר אנשים חדשים, וזו עדיין מטרה חשובה שלי בכנס, אבל הפעם גם הרגשתי שאני נפגשת גם עם הרבה חברים ותיקים ומבלה איתם. זו גם הייתה הפעם הראשונה שנחשפתי למה שקורה מאחורי הקלעים של הכנס ולעבודה הרבה הכרוכה בארגון שלו, ואני מורידה את הכובע בפני כל מי שמארגן כנסים שכאלה. מסיבה זו אני מעריכה במיוחד את צ'אבה באן, שארגן בעזרתה של אשתו זיטה את הכנס בבודפשט, שהתנהל בצורה חלקה לגמרי, ועל כך בהמשך.

חזרה לאגודת המתרגמים: ההרצאות השנה היו נפלאות. ביום הראשון השתתפתי בשתי סדנאות: סדנת Trados למתחילים, שבה למדתי כמה טיפים שימושיים. למשל, כדי לנקות קבצים מתגים סוררים, אפשר להשתמש בתוכנת CodeZapper לפני שפותחים אותם ב-Trados. הסדנה השנייה, "איך למצב את עצמכם כמומחים" של מרתה סטלמשק הנהדרת (שכבר המלצתי על הבלוג שלה כאן), העניקה כלים וחומר רב למחשבה. ההרצאות בימים הבאים גם היו מרתקות: הרצאות של אינגה מיכאלי ויעל סלע-שפירו על גיוון והרחבת תחומי התרגום; הרצאה של מרתה סטלמשק על המתרגמים כמתחרים, שהמסקנה היא שלכל אחד מאיתנו מערכת ייחודית של כלים וידע, ולכן אנחנו יכולים להשלים זה את זה ולעזור זה לזה; הרצאה של בטסי בנימינסון, מתרגמת מיפנית לאנגלית שחשפה כי טויוטה הסתירה ליקויים במערכת הבלמים (הסיפור המלא כאן); ופאנל מרתק על מתורגמנות רפואית בהשתתפות ד"ר מיכל שוסטר, ד"ר יעל שלזינגר, מוראד עליאן ואצ'מלש טסמה (אפשר לצפות כאן בהרצאה אחרת של מיכל על מתורגמנות בבריאות הנפש). וזו רק רשימה חלקית. (פה תוכלו לקרוא פוסט אורח שפרסמה עפרה הוד אצל יעל סלע-שפירו על טיפים שהיא ליקטה בכנס.)

בבודפשט המצב היה הפוך. זה הכנס הבינלאומי הראשון שהשתתפתי בו, וכשהגעתי הכרתי רק שלוש משתתפות אחרות בכנס (אינגה מיכאלי וקרן נייזר-כהן הישראליות ומרתה סטלמשק, שכאמור התארחה בכנס האגודה השנה). זו הייתה הזדמנות להכיר מתרגמים מכל רחבי העולם ולשמוע על הניסיון שלהם, ושמחתי שהגיעו לכנס מתרגמים צעירים רבים יחסית, מה שלא תמיד קורה בכנסים של אגודת המתרגמים. ההרצאות בכנס התמקדו יותר בפן העסקי של התרגום, ורובן היו מוצלחות: הרצאה של כריסטינה דויצ'ינובה (Hristina Dojčinova) על יחסי ציבור למתרגמים – איך ליצור תדמית חיובית ונעימה (בלי קשר לפרסום באמצעי התקשורת); ולריה אליפרטה הרצתה על מיתוג למתרגמים; פרסי בלמנס הסבירה על Transcreation – תרגום שיווקי שבו לא מתרגמים את הטקסט כפי שהוא, אלא כותבים חלקים מחדש (למשל סלוגנים) כדי להתאים אותו לקהל היעד; קונסטנטין קיסין דיבר על יצירת מערכת יחסים עם הלקוח שבה כולם מרוויחים; ואינגה מיכאלי זכתה למחמאות רבות על ההרצאה המצוינת שלה על תרגום מדריכי נסיעות.

שני הכנסים כללו גם פעילויות חברתיות: בכנס אגודת המתרגמים היה ערב מהנה של הקראות דו-לשוניות, שבו מתרגמים קראו את תרגומיהם לצד דוברי שפת המקור, שקראו את הטקסטים המקוריים. גולת הכותרת הייתה המופע של המתרגמת והזמרת מור רוזנפלד, ששרה כמה מתרגומיה (תוכלו לשמוע אותה שרה בהופעה כאן). בבודפשט היו סיורים בעיר וארוחות חגיגיות, שאחת מהן הייתה בשיט על הדנובה.

בפוסט הקודם תיארתי את היתרונות שבהשתתפות בכנסים. אני מקווה שהפוסט הזה המחיש לכם שאפשר ללמוד רבות וליהנות גם כשמכירים את כל המשתתפים וגם כשמגיעים לסביבה חדשה לגמרי. אם עדיין לא יצא לכם ללכת לכנסים ולימי עיון, אני מקווה שתנסו.

מודעות פרסומת

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s