על תקשורת בטיפול נמרץ

הזכרתי בעבר את חשיבותו של התרגום הקהילתי, המסייע לאנשים שלא דוברים את שפת הממסד לעמוד מולו, לעתים ברגעים מאוד פגיעים (למשל בבית החולים או במערכת המשפט). חשבתם פעם מה קורה במצב כזה למי שבכלל לא יכול לדבר, באף שפה?

קיבלתי את התשובה לשאלה (שיש לציין שלא חשבתי עליה מעולם) לפני כחודש, שתרגמתי בכנס של אגודת אייזק ישראל. תחום העיסוק של אייזק ישראל הוא תקשורת תומכת חליפית (תת"ח, ובאנגלית Augmentative and Alternative Communication או AAC): במילים פשוטות, מדובר  באמצעי ביטוי חליפיים לאנשים שלא מסוגלים לדבר מסיבה כלשהי, החל מסימנים, דרך לוחות עם ציורים ועד למכשירים מתוחכמים יותר. כשאני שומעת את ההרצאות באייזק, אני נפעמת מעבודת הקודש שעושים בארגון.

בכנס הרצה ג'ון קוסטלו מבית החולים לילדים בבוסטון, ואחת ההרצאות המרתקות שלו עסקה בשימוש בתת"ח במחלקת טיפול נמרץ. המטופלים במחלקת טיפול נמרץ עוברים לעתים טיפולים (למשל פיום קנה) המונעים מהם באופן זמני לדבר. תארו לעצמכם שאתם מתעוררים מניתוח, מטושטשים, ואתם לא מסוגלים לדבר ולהעביר לסביבה מידע על התחושות שלכם. אין ספק שזו חוויה מלחיצה. אספקת אמצעי תת"ח לחולים במסגרת ההכנה לניתוח מאפשרת להם לתקשר בקלות עם סביבתם ובכך לחוש יותר בשליטה, להיות רגועים יותר (ועל כן אף להפחית לעתים את הצורך בתרופות) ולקחת חלק פעיל בטיפול.

מטופלים אחרים עשויים להגיע למחלקת טיפול נמרץ כשהם כבר פגיעים תקשורתית (מונח שטבע קוסטלו), כלומר היכולת שלהם לתקשר עם סביבתם נפגעה, במישור הפלט ו/או הקלט. הסיבות לכך עשויות להיות מגוונות, בין אם עצם הבעיה שהובילה אותם לבית החולים, או מצב שהחל קודם לכן (ליקויים קוגניטיביים, ליקויים מוטוריים, חוסר יכולת להפיק דיבור וכו'). גם במצבים אלה יש חשיבות לסיוע למטופל בתקשורת עם סביבתו.

כאן תוכלו לצפות בהרצאה קצרה של קוסטלו, שבה הוא מתאר מקרה מבחן של ילד מטופל שגם הוא ומשפחתו אינם דוברי אנגלית ושגם עבר הליך רפואי שמנע ממנו לדבר:

כעת מקדמים בארה"ב תקן שלפיו בתי החולים ייאלצו להחזיק בקלינאי תקשורת במחלקת הטיפול הנמרץ. אני מקווה שהתקינה הזו תגיע גם לארץ.

לקריאה נוספת:

הזקן בן המאה שיצא מהחלון ועבר גיור

לפני כמה חודשים קראתי את הספר הנפלא "הזקן בן המאה שיצא מהחלון ונעלם" (מאת יונס יונסון, תרגום: רות שפירא). עטיפת הספר היא חיננית ומלאת הומור, ולכן אני יכולה לתאר לעצמי שרובכם הרמתם אותו בחנות הספרים וקראתם את התקציר:

הזקן בן המאה שיצא מהחלון ונעלם | התמונה מאתר אקסנט

כשביקרתי באיטליה לפני כחודשיים, ראיתי בסופרמרקט את הספר, שמן הסתם תפס לי את העין:

הזקן בן המאה שיצא מהחלון ונעלם – המהדורה האיטלקית

פרט לשפה השונה, שמתם לב להבדל? ראש הארנב במהדורה העברית הפך לראש חזיר במהדורה האיטלקית, וגם כיוון התמונה השתנה. בדקתי איך העטיפה נראית במהדורות בשפות אחרות, והמהדורה היחידה שמצאתי שהשתמשה בתמונה הזו במלואה היא הצרפתית:

כריכת הספר "הזקן בן המאה שיצא מהחלון ונעלם" בצרפתית | התמונה מאתר bouquivore.fr

גם כאן מופיע החזיר. אז מה קרה? כשמשווקים מוצר במדינה מסוימת, מנסים להתאים אותו לתרבות המקומית. כנראה במקרה הזה ההתאמה היא לתרבות היהודית, מה שנקרא "גיור" – ככל הנראה החזיר הפך לשפן כדי לא לפגוע ברגשותיהם של אנשים שחושבים שחזיר הוא בעל חיים טמא, וכיוון התמונה השתנה כדי להתאים לכיוון הקריאה השונה. אני תוהה אם העטיפה עוצבה במיוחד לישראל, או גם מתוך מחשבה על קהל הקוראים המוסלמי. ניסיתי לחפש תמונה של המהדורה הערבית של הספר (אני לא בטוחה שהיא קיימת) והעליתי חרס בידי. מישהו מדוברי הערבית בקהל רוצה לחקור את הנושא?

לקריאה נוספת

אוצר מן העבר

לסבי ז"ל הייתה ספרייה עצומה, שהשתרעה על פני קיר שלם בסלון, קיר נוסף בחדר העבודה שלו ועוד קיר כמעט שלם בחדר השינה. ספר אחד בסלון, שעמד ליד הטלוויזיה, לכד תמיד את תשומת לבי וקסם לי (ואולי זה היה גם אות על העתיד לבוא):

מילון רב-לשוני – שדרה

מילון רב לשוני – כריכה

המילון יצא בשנת 1972 בהוצאת עדי בעריכת ד"ר יום-טוב לוינסקי, והשפות הכלולות בו הן יידיש (בתרגום בונים הלר), אנגלית (תלמה נדיבי), צרפתית (שולמית מודן), ספרדית (בר-כוכבא מלאך), גרמנית (צבי שאל) ורוסית (יוסף גורי).

בסוף השבוע קיבלתי את המילון, ולכן אני יכולה לחלוק עמכם את ההקדמה בעברית (שכן היא מתורגמת לכל השפות) וכמה דפים להתרשמות (ניתן ללחוץ על כל התמונות להגדלה):

מילון רב לשוני – הקדמה