ראיון עם המתרגמת קרן נייזר-כהן

הראיון היום הוא עם קרן נייזר-כהן, מתרגמת משפטית ועסקית ומרצה בקורס תרגום עסקי ומשפטי באוניברסיטת תל אביב.

איך הגעת לתרגום?

עבדתי כעורכת דין ובעקבות מאורע משפחתי ששינה לחלוטין את ראיית חיי החלטתי לעסוק במה שתמיד משך אותי – שפות. בתור מתמחה ועורכת דין תרגמתי מסמכים משפטיים רבים אך כעת זו "משרה מלאה+". במקרה או שלא במקרה נתקלתי במודעה בעיתון על לימודי תרגום ועריכת תרגום באוניברסיטת תל אביב. ניגשתי למבחני הכניסה והתחלתי מסלול לימודים שנמשך שנתיים. במקביל עבדתי כשכירה בתרגום וכך צברתי ניסיון.

בתום הלימודים הקמתי עסק לתרגום ומאז תחום עיסוקי הוא תרגום משפטי ועסקי.

 מה את אוהבת בתחום?

מי שלא עוסק בתחום קרוב לוודאי ירים גבה כשאומר שיש גיוון בתרגום. ובכן, אני חשה כי יש גיוון רב בתחום בו אני עוסקת. יצירתיות (כמובן שזה תלוי טקסט ולא מדובר על תרגום משפטי), מחשבה תמידית ולמידה יומיומית הופכות את המקצוע למעניין ומרתק בעיניי. כמו כן, אני מלמדת קורס בתרגום עסקי ומשפטי בתוכנית לתרגום ועריכת תרגום באוניברסיטת תל אביב ונחשפת מדי שנה לדור חדש של מתרגמים. זה מאוד מעניין לראות מאילו תחומים הסטודנטים מגיעים.

 מה היית עושה אם לא היית מתרגמת?

אני מניחה שהייתי ממשיכה לעבוד כעורכת דין או עוסקת בתפקיד קרוב לתחומים נוספים הקרובים לליבי והם דיני עבודה וזכויות אדם, למרות שהתואר השני שלי הוא במשפט מסחרי בינ"ל.

 מה האתגרים בתרגום משפטי?

יש כל כך הרבה אתגרים בתרגום משפטי. אמנה חלק מהם: אדקווטיות היא מילת המפתח לדעתי. יש לשמור על המקור ואין מקום להתערבות המתרגם בשיקולים של קבילות והתאמה לקהל היעד, למעט שמירה על השפה המשפטית המקובלת בשפת היעד  קהל היעד – מדינת היעד, השפה, שיטת המשפט, מערכת בתי המשפט וכו' כל אלו מהווים אתגרים עצומים מבחינת התרגום המשפטי. למשל, שיטת המשפט בצרפת שהיא קונטיננטלית לעומת השיטה באנגליה-ווילס שהיא שיטת המשפט המקובל, גם מערכות בתי המשפט שונות וכן התארים השונים והמונחים.ניתן בנקל לטעות ולתרגם מונחים שונים כמקובל במדינות מסוימות ושאינם נכונים במערכת המשפט בשפת היעד (ואם מדובר באנגלית – השפה המשפטית תהא שונה במדינות שונות כגון, ארה"ב, אוסטרליה אנגליה-ווילס וכו').

 איך מתמודדים עם המשמעות הרבה שיש לכל מילה ומילה בתרגום משפטי, מבחינת תחושת האחריות האישית וברמה הטכנית של בקרת הטקסט?

ללא ספק יש לשים תשומת לב מקסימלית למשמעות המתבקשת בטקסט המקור. באשר על כן, יש להתמקצע בתחום התרגום המשפטי כמו בכל תחום ספציפי אחר. הדבר דורש למידה וניסיון. מבחינת אחריות אישית, רצוי כי המתרגם לא ייקח על עצמו תרגום מסמכים שאינו בקיא בתחום בו הם עוסקים ובמונחים הכללולים בהם. יש לוודא כי המתרגם אינו נושא באחריות אישית על התוצר הסופי וזוהי סוגיה נפרדת לגמרי. ברמה הטכנית, רצוי וראוי כי הטקסט ייבדק בידי עורך/מתרגם ואף עורך דין הבקיא במינוחים.

 איך את מתמודדת עם אתגר השיווק העצמי? מי קהל היעד שלך?

שיווק עצמי: לפני מספר שנים כשהפכתי לעצמאית בתחום, התנדבתי בוועד אגודת המתרגמים. כך הכרתי את חברי הוועד ורבים מחברי האגודה ויצרתי קשרים עם מתרגמים רבים. זוהי דרך נפלאה לשיווק עצמי בתוך קהילת המתרגמים. בנוסף, בעבר נהגתי לחלוק הגיגים בנושאי לשון ושפה, משפטים ופרסומים שונים בנושאי תרגום דרך פוסטים שפרסמתי ללקוחות, למתרגמים ולמכרים. דאגתי לשלוח פרסום רלוונטי מדי פעם.

קהל היעד שלי בתחום המשפטים הוא בעיקר עורכי דין ונוטריונים. כמובן שגם לקוחות פרטיים הזקוקים לתרגומים בתחום המשפטים, אך לא רק. בתחום העסקי – חברות שונות וכאן קהל היעד הוא לא ממוקד כמו בתחום המשפטים.

 אילו תכונות, ידע וכלים חשובים למתרגמים משפטיים ולמתרגמים בכלל? האם אפשר להיות מתרגם משפטי טוב ללא השכלה פורמלית בתחום?

אתחיל מהסיפא של השאלה – השכלה פורמלית בתחום היא בהחלט יתרון, שכן השפה המשפטית תהא שגורה בפי המתרגם והניסיון הפרקטי שלו יקל על מלאכת התרגום. עם זאת, על עורך הדין או המשפטן לשלוט הן בשפת המקור והן בשפת היעד.

תחום התרגום המשפטי הוא בעצם למידת טרמינולוגיה מקצועית, כלומר גם ללא השכלה פורמלית בתחום, קרי תואר במשפטים, ניתן לרכוש כלים בכדי לתרגם מסמכים משפטיים. הדבר דורש למידת השפה המשפטית בשפת המקור ושפת היעד וכמובן דורש ניסיון רב בתחום. ניסיון יוביל להתמקצעות ולכן אני בדעה כי ניתן להיות מתרגם משפטי ללא השכלה פורמלית בתחום. מתרגם טוב הינו כזה השולט בשפת המקור והיעד ברמה כזו המאפשרת לו לתרגם את הטקסט בצורה קבילה או אדקווטית, הינו בקיא במינוחים ובתרבות הדו לשונית. ידיעת השפה אינה מספקת. שימוש בכלי עזר, אנשי מקצוע, עמיתים ומאגרי מידע ישפרו את התוצר הסופי ויתרמו לידע האישי של המתרגם.

 מה לדעתך עתיד תחום התרגום המשפטי ובכלל, לאור כניסת תרגומי המכונה לזירה?

אני לא מאמינה בתרגומי מכונה שכן לדעתי לא נברא המחשב שיחליף את מוח האדם גם במאמצים רבים (גם לא "כחול עמוק"). מכיוון שיש להבין את ההקשר של כל מונח ומונח בטקסט המקור, תרגום מכונה לא יכול לעשות את הפעולה הזו ובזה עלינו להודות למוח שלנו, שאין לו תחליף. חשוב להדגיש בפני לקוחות ואף מכרים כי תרגום מכונה אינו אפקטיבי ולעולם לא יחליף תרגום מקצועי.

 יש לך עצות למתרגמים מתחילים בתחום המשפטי ובכלל?

בהחלט. אני ממליצה לרכוש ידע מקצועי בתחום התרגום – בין אם באוניברסיטה או במכללות, בין אם קורסי העשרה שונים בתחום התרגום, בין אם מפגשים של מתרגמים, הרצאות בתחומים המעניינים אתכם והקשורים לתרגום. בנוסף, צרו קשר עם מתרגמים עמיתים בתחומים שונים – תמיד תוכלו להיעזר בהם והם בכם. זוהי מתנה. מצאו מספר מקורות מקוונים ולא מקוונים שיכולים לסייע לכם (לקסיקונים, מילונים וכד'). היעזרו באנשי מקצוע בתחום הספיציפי בו אתם מתכוונים להתמקצע. אל תקחו על עצמכם כל עבודת תרגום שמציעים לכם – זה יכול להיות בעוכרכם אם התוצר לא יהיה לשביעות הלקוח. תבקשו לראות את טקסט המקור ולעיין בו לפני שתקבלו החלטה. השתתפות בכנסים עוזרת ליצירת קשרים, העשרת הידע ושיווק עצמי – כמה ציפורים במכה אחת.

 על אילו מקורות את ממליצה?

ראיונות קודמים

מודעות פרסומת

מחשבה אחת על “ראיון עם המתרגמת קרן נייזר-כהן

  1. […] שגם מלמדת תרגום משפטי באוניברסיטת תל אביב (תוכלו לקרוא ראיון איתה בבלוג של יעל כהנא), ובעוד חודש אני מרצה בכינוס השנתי של Proz.com בברצלונה. […]

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s