• החוג לבלשנות באוניברסיטת תל אביב עורך סדרת הרצאות בנושא "שפה ומוח", שתעסוק בהיבטים שונים של רכישת שפה, בלשנות ועברית. (תודה לאבי על המידע.)
• האקדמיה ללשון עברית תקיים ב-27 ביולי יום השתלמות נוסף לחובבי הלשון. פרטים באתר האקדמיה.
• האקדמיה תערוך ב-1 באוגוסט ערב עיון בנושא "העברית בין רצף לחידוש", בהנחיית גבריאל בירנבאום, וירצו בו חיים באר, קרן דובנוב ותמר כץ. פרטים כאן.
• במוזיאון לאמנות באשדוד תוצג ב-25 ביוני עד ה-31 באוקטובר התערוכה "תרגומים בלתי אפשריים" של לורן מרשל. פרטים באתר המוזיאון ובאתר שגרירות צרפת.

מאז שהתחלתי לעסוק בתרגום, בסמול-טוק צצות לא מעט שאלות בנושא. כשירות לציבור, אני מביאה בפניכם את השאלות הנפוצות ואת התשובות שלי. אני אשמח לשמוע את התשובות שלכם וגם שאלות אחרות שאתם נתקלים בהן.

שאלה: את מתרגמת? חשבתי שעכשיו מחשבים עושים הכול.

תשובה: אין ספק שתרגום מכונה יכול להגיע לתוצאות מרשימות, אבל תלוי גם באילו צמדי שפות ובאילו סוגי טקסטים. תרגום מכונה יכול גם להיות שימושי כשרוצים לתרגם כמות גדולה של טקסט במהירות, או כשרוצים רק להבין את הרעיון הכללי. יש כבר מתרגמים ועורכים העוסקים בעריכת תרגום מכונה במקום בתרגום, אבל לרוב התוצאות כל כך גרועות שהם מעדיפים לתרגם בעצמם את הטקסט מאפס.

המידע שכל שפה דורשת ומספקת הוא שונה. למשל, בתרגום מאנגלית לעברית צריך להבין אם מדובר בזכר או בנקבה. תרגום מיפנית דורש מהמתרגם להבין לפעמים גם אם מדובר ביחיד או ברבים, ולפעמים גם אם הפועל בגוף ראשון, שני או שלישי. לפעמים גם צריך לשמור על ערפול. אמנם הנבואה ניתנה לשוטים, אבל ארהיב עוז ואומר שנראה לי שיש עוד דרך ארוכה עד שתרגום מכונה יוכל להכריע בשאלות כאלה ונוספות, הדורשות ידע מעבר לתרגום עצמו. וזה עוד לפני שמדברים על משחקי מילים ואלוזיות שונות.

שאלה: אז את מתורגמנית?

תשובה: לא, אני מתרגמת. מתורגמנות ותרגום נבדלים בכך שמתורגמנות נעשית בעל פה, ואילו תרגום נעשה בכתב. מתורגמנות יכולה להיות סימולטנית, כך שהמתורגמן מדבר במקביל לדובר, או עוקבת, כשהדובר עוצר את דבריו מדי פעם והמתורגמן מתרגם אותם עד לאותה נקודה.

באופן אישי, אני עוסקת גם בנישה שנמצאת איפהשהו ביניהם, תרגום סימולטני בהקלדה של הרצאות, כך שאני מקלידה בזמן אמת את תרגום דברי המרצה, והוא מוקרן על מסך כמו כתוביות.

שאלה: צריך ללמוד תרגום?

תשובה: אין דרישה רשמית של מדינת ישראל, אגודת המתרגמים בישראל או של צרכני התרגום בארץ להשכלה בתרגום, ויש מתרגמים רבים שעוסקים בתחום מבלי שעברו הכשרה כלשהי. עם זאת, ללימודי תרגום יש יתרונות רבים: עשיית הצעדים הראשונים בתרגום "בסביבת מעבדה", הכרת תיאוריות תרגום והתנסות בז'אנרים שונים. לימודי התרגום מאפשרים גם ליצור קשרים, עם המרצים ועם הסטודנטים האחרים.

אני למדתי בתוכנית ללימודי תעודה בתרגום ובעריכת תרגום באוניברסיטת תל אביב, אבל יש תוכנית ללימודי תעודה גם בבית ברל ותוכנית לתארים מתקדמים בתרגום באוניברסיטת בר-אילן.

שאלה: יש לי חבר שצריך תרגום לצרפתית. לקשר ביניכם?

תשובה: אמנם אני מתרגמת מצרפתית, אבל זה לא אומר שאני מתרגמת גם אליה. תנסו בעצמכם לתרגם משהו לאנגלית, או לכל שפה אחרת שאתם יודעים שהיא לא שפת האם שלכם, ותראו שזה הרבה יותר קשה והרבה פחות מוצלח. עדיף ורצוי שמתרגם יתרגם טקסטים רק לשפת האם שלו, או לשפות שהוא מרגיש שהוא יכול לתרגם אליהן כראוי (וכמובן, לא את כל סוגי הטקסטים, אבל זו השאלה הבאה). מתרגם מקצועי מכיר את הגבולות שלו ולא חורג מהם.

שאלה: יש לי חבר שמתמחה בבעיות מעיים של תרנגולות והוא צריך תרגום . לקשר ביניכם?

תשובה: מתרגם יכול לתרגם רק נושאים שהוא מבין, כי הוא צריך להכיר את המינוח ולהפיק טקסט ברור שנשמע מקצועי גם למביני עניין. כיוון שאני לא מבינה כלום בבעיות מעיים של תרנגולות (הצעה אמיתית שקיבלתי), אני לא אוכל לעזור לחבר שלך. מה שכן, אני יכולה לנסות לעזור לו למצוא מתרגם שכן מבין בנושא.

שאלה: למה התרגומים של כתוביות ושמות סרטים כ"כ גרועים?

תשובה: לגבי הכתוביות – השכר שמקבלים מתרגמי הכתוביות הוא יחסית נמוך, וזה משפיע על איכות התרגום. חוץ מזה, כולנו טועים לפעמים.

באשר לשמות הסרטים, מפיצי הסרטים בוחרים אותם משיקולים מסחריים, ולכן אין תמיד קשר בינם לבין השם המקורי של הסרט.

* Frequently Asked Questions, שאלות נפוצות

בפוסט הקודם כתבתי על הקשר בין מוזיקה ללימוד שפות. היום אני אציג בפניכם שירים שגיליתי כשחיפשתי שירים חדשים בצרפתית וביפנית, שהמשותף להם הוא שהם כולם גרסאות כיסוי בשפה שונה מהשפה המקורית. הופתעתי כשגיליתי כל אחד מהשירים, אפילו שחלקם לא היו זוכים לאישורם של מבקרים מוזיקליים, גם הפחות אנינים שבהם. לחלקם החליפו לחלוטין את המילים, כך שלא כולם תרגומים.

השיר הראשון הוא גרסה צרפתית מתחילת שנות התשעים ל-I Will Survive של גלוריה גיינור:

כולם מכירים את השיר Itsy Bitsy Teenie Weenie Yellow Polka Dot Bikini של בריאן היילנד. מסתבר שיש גם גרסה צרפתית, כאן בביצוע של דלידה:

אמנם כוורת לא זכו באירוויזיון עם "נתתי לה חיי", אבל הם זכו לגרסה צרפתית בביצוע ז'ו דסאן (ששר את Les Champs Élysées, L'été indien ואת Et si tu n'existais pas), המהללת את השירות הצבאי:

לפני שנה גיליתי גרסה יפנית של Tombe la neige של אדאמו, ששרה הזמרת מיסורה היבארי. היא שרה ברור והמילים כל כך קלות, שכל סטודנט שנה א' ליפנית ישמח שהוא מבין את השיר. לא ניתן לשלב את הוידאו בפוסט, אבל ניתן לצפות בו כאן. כדאי שתתאזרו בסבלנות, כי הוא עולה לאט מאוד.

במסגרת ההיכרות עם תרבות יפן והחיפוש אחר שירים התוודעתי גם לעולם הפופ היפני הנקרא J-POP (קיצור של Japanese pop). בהתאם לז'אנר, הוא קיטשי ומתקתק, אבל באופן שונה מהפופ המערבי. הופתעתי מאוד לגלות את הגרסה הזו לשיר האירוויזיון "ג'ינגיס חאן":

אני חושבת שדי ידוע שחדווה ודוד זכו ב-1970 בפסטיבל הבינלאומי של טוקיו עם השיר "אני חולם על נעמי", אבל נדמה לי שהרוב לא יודעים שהם הקליטו גרסה יפנית לשיר:

הידעתם שילדים יפנים לומדים בגן את "מים בששון"?

הנציג האחרון של האירוויזיון בפוסט הוא דווקא בסינית. מכר ישראלי שגר ביפן שם בפייסבוק גרסה סינית של "אבניבי" (ששר במקור יזהר כהן):

אתם מכירים גרסאות כיסוי דומות?

** עדכון: יום לאחר פרסום הפוסט התפרסמה ב"עכבר העיר" כתבה על אמנים ישראלים שניסו את מזלם בחו"ל עם גרסאות אנגליות לשירים שלהם.

• המפגש החודשי הבא של אגודת המתרגמים יתקיים ב-16 במאי בבית ציוני אמריקה בת"א. ההרצאה הראשונה היא "האתגר בתרגום כתבים עתיקים, במיוחד מיוונית עתיקה", מפי דורית גורדון מהאוניברסיטה העברית. ההרצאה השנייה היא "מצבו של התרגום הספרותי מערבית לעברית", מפי ד"ר חנה עמית-כוכבי מהמחלקה לתרגום באוניברסיטת בר-אילן. פרטים נוספים באתר אגודת המתרגמים, כאן.
• ב-11 במאי יתקיים באוניברסיטת בר -אילן יום עיון בנושא מתורגמנות לשפת סימנים, זכויות אדם← הנגשה← מימוש עצמי. פרטים נוספים כאן.

400 שנה לאחר פרסום תרגום המלך ג'יימס של התנ"ך והברית החדשה, תרגום חדש של כתבי הקודש הנוצריים מעורר מחלוקת כיוון שהוא נוקט בגישה של נייטרליות מגדרית.

התרגום החדש משתמש בכינויים נייטרליים מבחינה מגדרית במקומות שבהם בעברית וביוונית מופיע גוף סתמי ביחס לבני אדם ושמתרגמי הגרסאות הקודמות לאנגלית בחרו להשתמש בגוף שלישי זכר. למשל, "אחים" הופכים ל"אחים ואחיות", ונעשה גם שימוש רב בגוף שלישי רבים – "הם", שכיום נפוץ באנגלית השימוש בו כגוף שלישי נייטרלי מבחינה מגדרית.

המתרגמים לא שינו את ההתייחסויות לאלוהים בכתבי הקודש, והן נותרו בגוף שלישי זכר.

ניתן לקרוא עוד בידיעה שפורסמה היום ב"הארץ".

כפי שאומרים לא מעט, תרגום הוא מקצוע בודד, ולכן אני תמיד נהנית לקרוא ראיונות עם מתרגמים ולהתרשם מהאופן שבו הם תופסים את המקצוע ואת תהליך התרגום. לצערי, ראיונות עם מתרגמים הם מחזה יחסית נדיר, ובטח עם מתרגמים שאינם מתרגמים פרוזה. לכן שמחתי לראות שפורסם היום ב"הארץ" ראיון עם אלי ביז'אווי, מתרגם מחזות ומחזות זמר צעיר, שתרגם את "רומיאו ויוליה" ואת המחזמר "פיאף", בין היתר.

כך הוא מתאר את תהליך התרגום של שייקספיר:

"מולי היה המקור השייקספירי בלבד. מקור השוואה יחיד היה התרגום של ויקטור הוגו הבן, כי רציתי ללמוד מהתמודדות של יוצר שתירגם את שייקספיר לשפה אחרת, ובתקופה אחרת. ישבתי מול המחשב, וניסיתי להבין לעומק מה כתוב באנגלית. אשקר אם אומר שבקריאה ראשונה הבנתי מה שייקספיר כותב, ומשקר כל מי שאומר זאת – גם הבריטי הכי רהוט.

"הסתכלתי על הפרולוג והבנתי שקודם כל זו סונטה, 12 שורות שחורזות בתוכן וביניהן, כך שבסוף נוצר מבנה שפונה קודם כל לאוזן של צופה התיאטרון. ייתכן שבשל צעירותה היחסית של העברית כשפה מדוברת, מחזות רבים תורגמו בעבר למעין עברית חגיגית, 'עברית של תיאטרון' שלא תמיד תאמה את הפשטות והזרימה של הדיאלוג בשפת המקור, והיום ניתן לתרגמם אחרת.

"אני עשיתי שתי בחירות שהיו שלובות זו בזו ועזרו לי בתרגום: שמרתי בצורה קפדנית על המשקל של פנטמטר יאמבי (משקל בן חמש הדגשות בעל הברות מוטעמות ולא מוטעמות לסירוגין) המקורי של שייקספיר, וברגע שבחרתי בזה, היה לי חופש יצירתי בבחירת המלים בתוך המשקל. במלים אחרות, ברגע שהמשקל היה מוקפד, יכולתי להרשות לעצמי ללכת לכיוונים שלא הייתי מעז אלמלא היה סד כל כך קפדני".

ביז'אווי מתרגם מחזות מז'אנרים שונים – מחזות זמר, מחזות קלאסיים ומודרניים, אך הוא אינו מבחין ביניהם בתהליך התרגום:

"ברור שיש הבדל במורכבות הניתוח ובניסיון להכיל את כל רובדי המקור, אבל בין שאני מתרגם פזמון פופולרי או יצירת מופת, חשוב לי באותה מידה ליצור מחדש בעברית תוך נאמנות למקור, ואני ניגש לחומרים האלה באותה רצינות.

"בתרגום לתיאטרון אני פונה בראש ובראשונה לאוזן – מעטים האנשים שיושבים וקוראים את התרגום – לכן יש שלב נוסף אחרי תרגום המחזה, שלב שהוא מסעיר ומרגש לא פחות, והוא התאמת הטקסט לשחקנים. ולכן, כשאני יודע שגורי אלפי ישחק את דמותו של וודי אלן ב'שחק אותה סם', או שששון גבאי יגלם את פייגין ב'אוליבר', או שדן שפירא את רומיאו, או שנלי תגר את יוליה – אני משפץ ומעצב את התרגום כדי שיישב נכון בפה של השחקנים האלה"

ואלה התכונות הדרושות למתרגם טוב לדבריו:

"סקרנות, אהבה לבני אדם, אהבה לשפה ויכולות כתיבה. כיוון שתרגום לתיאטרון הוא דבר של האוזן, כאמור – לא של הכתב – צריכה להיות למתרגם אוזן טובה. כשיש אוזן טובה ורגישה לשפה ויכולת להיות הן יצירתי והן בהיר, אפשר לצאת לדרך. מבחינתי, חוויית התרגום היא הזכות לעבוד עם יוצרים שלא חלמת לעבוד איתם. זכיתי באיזה אופן לעבוד עם זונדהיים, סארטר, וכעת עם שייקספיר. אתה בורא בעברית דמויות, לומד להכיר ולייצר את סגנון הדיבור שלהם בעברית. כלומר, יש כאן צלילה לרובד העמוק של היצירה המקורית, שמשכללת אותך כיוצר".

בסוף השבוע האחרון ביקרתי בבודפשט. אחד הדברים הראשונים שנתקלתי בהם בנמל התעופה הוא העיתון הבא:

(itthon פירושו "בית" או "הביתה" בהונגרית, למיטב הבנתי).

כשכבר יצאתי מנמל התעופה שמתי לב שבשלטים רבים מופיעים ביטויים באנגלית, ובהמשך צילמתי כמה ברחובות העיר:

מעניין לראות עד כמה ביטויים אנגליים התבססו בהונגריה, כיוון שרק בעשרים השנה האחרונות, עם עליית הדמוקרטיה, החלו ההונגרים ללמוד אנגלית וגרמנית. (השפה הזרה העיקרית שנלמדה במדינה עד אז, לאורך תקופת המלחמה הקרה, הייתה כמובן רוסית.)

דבר נוסף שלא יכולתי שלא לשים לב אליו הוא תרגומים גרועים בטקסטים התיירותיים שקראתי. התופעה לא ייחודית להונגריה, מן הסתם, והיא מפריעה לי בכל מקום שבו אני נתקלת בה. אתרים תיירותיים ועסקים יכולים להשקיע הרבה כסף בפיתוח ובשיווק, אבל לא משקיעים בתרגום ובעריכת הטקסטים שלהם, אפילו שהם אספקט נוסף של השיווק.

 

 

 

כשיצאתי מהונגריה ראיתי בחנות בנמל התעופה חולצה לילדים שמאוד מצאה חן בעיניי:

אז אם תהיתם איך עושה פרה או חתול בהונגרית, אתם יכולים לישון בשקט. ואם אתם תוהים איזה קולות יש לבעלי חיים אחרים בהונגרית, או בשפות אחרות, אתם יכולים לבקר באתר הזה.

Funny Translator הוא אתר שנועד להמחיש את הבעייתיות שבתרגום המכונה. מקלידים טקסט קצר והאתר מתרגם את אותו לסירוגין לשפות שונות ובחזרה לאנגלית. הטקסט שמתקבל בסוף לעתים שונה לחלוטין מהמשפט המקורי, ואפשר לקרוא תרגומים מצחיקים שהגולשים העלו.

כדי לבדוק את המתרגם בעצמי, ניסיתי לתרגם שורות משירים שונים של הביטלס. התוצאות לפניכם, כפי שהופיעו בפלט המקורי:

Original text:

"picture yourself in a boat on a river with tangerine trees and marmelade skies"

…10 translations later we get:

"Imagine the sky orange and the orange river boat"

Original text:

"I am the egg man, I am the walrus"

…10 translations later we get:

"I am a man, eggs, and I blunt"

Original text:

"There's nothing you can do that can't be done"

…10 translations later we get:

"Nothing can be done"

את השורה "All you need is love" האתר הצליח לתרגם חזרה כראוי.

Original text:

"tell me that you want the kind of things that money just can't buy"

…10 translations later we get:

"You say you want money can not buy"

Original text:

"Will you still need me when I'm sixty-four?"

…10 translations later we get:

"You need me, Tiananmen Square?"

 

אמנם גם בשרשרת תרגומים אנושיים יהיו סטיות מהמקור, אבל לדעתי הן עדיין יהיו מדויקות יותר. לפי הדוגמאות האלה נראה שהאתר מוכיח את טענתו – יש עוד דרך ארוכה עד שניתן יהיה לסמוך על תרגום מכונה.

היום (ה-30 בספטמבר) הוא יום התרגום הבינלאומי. אונסק"ו קבע את יום זה לפי המלצת פדרציית המתרגמים הבינלאומית (FIT), והוא נועד להזכיר לעולם את חשיבות המתרגמים והמתורגמנים, אשר לרוב בלתי נראים, אך להם ולעבודתם תרומה רבה לתקשורת ולתרבות. התאריך נבחר כיוון שזהו יום מותו של הירונימוס, מתרגם התנ"ך והברית החדשה ללטינית ופטרון המתרגמים בנצרות (וגם של העורכים והספריות).

הנושא שנבחר ליום התרגום הבינלאומי השנה הוא "איכות בתרגום למגוון קולות", וניתן לקרוא את ההודעה הרשמית של פדרציית המתרגמים הבינלאומית כאן.

חג שמח!