גם להמן היו בעיות בתרגום

בכתבה "הגירעון של אחשוורוש והפתרון התקציבי של המן" שפורסמה בווינט, ד"ר תמר עילם-גינדין מתארת שגיאת תרגום של דברי המן במגילת אסתר:

"בפרק ג' מתואר אירוע שאינו מתאים למלך פרסי", אומרת גינדין, "המן אומר למלך: 'יֶשְׁנוֹ עַם-אֶחָד מְפֻזָּר וּמְפֹרָד בֵּין הָעַמִּים, בְּכֹל מְדִינוֹת מַלְכוּתֶךָ; וְדָתֵיהֶם שֹׁנוֹת מִכָּל-עָם, וְאֶת-דָּתֵי הַמֶּלֶךְ אֵינָם עֹשִׂים, וְלַמֶּלֶךְ אֵין-שֹׁוֶה, לְהַנִּיחָם. אִם-עַל-הַמֶּלֶךְ טוֹב, יִכָּתֵב לְאַבְּדָם; וַעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים כִּכַּר-כֶּסֶף, אֶשְׁקוֹל עַל-יְדֵי עֹשֵׂי הַמְּלָאכָה, לְהָבִיא, אֶל-גִּנְזֵי הַמֶּלֶךְ'. (פרק ג' ח-ט)

ומה קורה אז? "וַיָּסַר הַמֶּלֶךְ אֶת-טַבַּעְתּוֹ, מֵעַל יָדוֹ; וַיִּתְּנָהּ, לְהָמָן בֶּן-הַמְּדָתָא הָאֲגָגִי–צֹרֵר הַיְּהוּדִים. וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לְהָמָן, הַכֶּסֶף נָתוּן לָךְ; וְהָעָם, לַעֲשׂוֹת בּוֹ כַּטּוֹב בְּעֵינֶיךָ" (פרק ג' י-יא). גינדין מסבירה כי גנזי המלך בפרסית עתיקה הם אוצר המלך. "נראה שמה שקורה כאן הוא שמציעים לאחשוורוש כסף – והוא נותן במקום לקחת. נכון שהגננת אמרה לנו שאחשוורוש כל כך השתכנע שצריך להרוג את היהודים, שהוא אפילו הסכים לשלם כדי לעשות זאת. אבל אם מציעים לך שירות שאתה מאוד רוצה בו, וגם משלמים לך בשביל זה – לא תיקח גם את השירות וגם את הכסף? מוזר".

גינדין ממשיכה ומתארת את פקודת המבצע: "לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד אֶת-כָּל-הַיְּהוּדִים מִנַּעַר וְעַד-זָקֵן טַף וְנָשִׁים בְּיוֹם אֶחָד, בִּשְׁלוֹשָׁה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ שְׁנֵים-עָשָׂר הוּא-חֹדֶשׁ אֲדָר; וּשְׁלָלָם, לָבוֹז". (פרק ג' י"ג). "בעצם, המן מבקש לא רק להרוג את היהודים, אלא גם לבוז את שללם שהוא לבטח יותר מ-10,000 כיכר כסף אותם הבטיח להכניס לאוצר הממלכה. אם כך, מה שאומר לו המלך זה: "שלם את הסכום שהבטחת, קח את שללם של היהודים, ו-Keep the Change".

"כבלשנית איראנית שיודעת פרסית עתיקה, אני פשוט מזהה פה שגיאת תרגום. עברית: הכסף נתון לך – פרסית עתיקה ardatam tava dātam. אבל בעצם המילה tava יכולה לשמש גם במשמעויות נוספות, ביניהן "על ידיך". והמבנה tava dātam הוא הדרך המקובלת והנפוצה ביותר לומר… "אתה נתת" (כלומר "נתון על ידיך"). לכן מה שאומר כאן אחשוורוש הוא בעצם: "אתה נתת את הכסף. והיהודים – אתה יכול לעשות בהם כטוב בעיניך".

"יש חוקרים שתומכים באמיתות מגילת אסתר כמסמך היסטורי. הם אומרים שהסיבה שהמלך הסכים למבצע כזה מוזר ולא הגיוני, נעוצה בעובדה שהוא פשוט היה צריך כסף למלא את גנזי המלך, כלומר את אוצרו המרוקן".