חודש מאי הקרוב הוא כנראה חודש התרגום הבלתי-רשמי, שכן מתוכננים בו כנס ושני ימי עיון המוקדשים לתרגום:

האירוע הראשון הוא כנס תרגום ספרותי שייערך באוניברסיטת תל אביב ב-7-8 במאי תחת הכותרת Beyond Transfiction: Translators and (Their) Authors. דמי ההרשמה הם 740 ש"ח. לתוכנית הכנס, הרשמה ופרטים נוספים, היכנסו לאתר הכנס.

ב-12 במאי ייערך באוניברסיטת בר-אילן יום עיון לזכרה של פרופ' מרים שלזינגר, שהלכה לעולמה בנובמבר האחרון. נושא יום העיון הוא "הגורם האנושי: המתרגם, המתורגמן וקהל היעד". ההזמנה ליום העיון מופיעה כאן.

ב-30 במאי ייערך יום עיון של אגודת המתרגמים במרכז הכנסים ע"ש קונראד אדנאואר במשכנות שאננים, ירושלים. עלות ההשתתפות עומדת כעת על 420 ש"ח לחברי האגודה ו-480 ש"ח למי שאינם חברים בה. לפרטים והרשמה לחצו כאן. שימו לב: תוכנית יום העיון עדיין אינה סופית.

עדכון: בכנס באוניברסיטת תל אביב, העלות לשומע חופשי ליום בודד או לכנס כולו (יומיים) לא כולל ארוחות היא 150 שח. סטודנטים הלומדים כיום בתוכנית לימודי התרגום פטורים מתשלום לכנס.

החודש נערכים שלושה אירועים מעניינים הקשורים לתרגום ולעברית:

• החל ממחר ועד יום שישי (5-8 בחודש) ייערך כנס לשון ראשון, שהוא גם כנס ראש הממשלה לשפה העברית, בהיכל התרבות בראשון לציון. תוכנית הכנס מופיעה כאן. פרטים והרשמה בטלפון 03-9488668.
• ב-19 בפברואר ייערך בתל אביב כינוס משותף לאקדמיה ללשון העברית ולמכון מופ"ת בנושא חיים עברית. ההשתתפות בכינוס היא בחינם, אך כרוכה בהרשמה עד ה-17 בפברואר. לפרטים ולתוכנית הכינוס ניתן ללחוץ כאן.
  
• המפגש החודשי של אגודת המתרגמים ייערך ביום ג' ה-26 בפברואר בשעות 17:00-20:30 במלון ליאונרדו בזל, רח' הירקון 156, תל אביב. ההרצאה הראשונה תעסוק במתורגמנות על סוגיה השונים, ותעביר אותה ג'יזל אבזון הנפלאה. ההרצאה השנייה תעסוק בסוגיות בתרגום שירה מצרפתית לעברית, ויעביר אותה פיטר רוטברג. עלות ההשתתפות היא 80 ש"ח לחברי אגודת המתרגמים ו-100 ש"ח למי שאינם חברים באגודה. להרשמה יש לשלוח מייל לכתובת monthly@ita.org.il ולציין בשורת הנושא את שמכם בעברית ובאנגלית ואם אתם חברים באגודה או לא. אם ברצונכם לרשום אנשים נוספים, ניתן לציין את שמותיהם ואת סטטוס החברות שלהם בגוף המייל. לפירוט ההרצאות ופרטים נוספים ניתן ללחוץ כאן.

מאז שהתחלתי לעסוק בתרגום, בסמול-טוק צצות לא מעט שאלות בנושא. כשירות לציבור, אני מביאה בפניכם את השאלות הנפוצות ואת התשובות שלי. אני אשמח לשמוע את התשובות שלכם וגם שאלות אחרות שאתם נתקלים בהן.

שאלה: את מתרגמת? חשבתי שעכשיו מחשבים עושים הכול.

תשובה: אין ספק שתרגום מכונה יכול להגיע לתוצאות מרשימות, אבל תלוי גם באילו צמדי שפות ובאילו סוגי טקסטים. תרגום מכונה יכול גם להיות שימושי כשרוצים לתרגם כמות גדולה של טקסט במהירות, או כשרוצים רק להבין את הרעיון הכללי. יש כבר מתרגמים ועורכים העוסקים בעריכת תרגום מכונה במקום בתרגום, אבל לרוב התוצאות כל כך גרועות שהם מעדיפים לתרגם בעצמם את הטקסט מאפס.

המידע שכל שפה דורשת ומספקת הוא שונה. למשל, בתרגום מאנגלית לעברית צריך להבין אם מדובר בזכר או בנקבה. תרגום מיפנית דורש מהמתרגם להבין לפעמים גם אם מדובר ביחיד או ברבים, ולפעמים גם אם הפועל בגוף ראשון, שני או שלישי. לפעמים גם צריך לשמור על ערפול. אמנם הנבואה ניתנה לשוטים, אבל ארהיב עוז ואומר שנראה לי שיש עוד דרך ארוכה עד שתרגום מכונה יוכל להכריע בשאלות כאלה ונוספות, הדורשות ידע מעבר לתרגום עצמו. וזה עוד לפני שמדברים על משחקי מילים ואלוזיות שונות.

שאלה: אז את מתורגמנית?

תשובה: לא, אני מתרגמת. מתורגמנות ותרגום נבדלים בכך שמתורגמנות נעשית בעל פה, ואילו תרגום נעשה בכתב. מתורגמנות יכולה להיות סימולטנית, כך שהמתורגמן מדבר במקביל לדובר, או עוקבת, כשהדובר עוצר את דבריו מדי פעם והמתורגמן מתרגם אותם עד לאותה נקודה.

באופן אישי, אני עוסקת גם בנישה שנמצאת איפהשהו ביניהם, תרגום סימולטני בהקלדה של הרצאות, כך שאני מקלידה בזמן אמת את תרגום דברי המרצה, והוא מוקרן על מסך כמו כתוביות.

שאלה: צריך ללמוד תרגום?

תשובה: אין דרישה רשמית של מדינת ישראל, אגודת המתרגמים בישראל או של צרכני התרגום בארץ להשכלה בתרגום, ויש מתרגמים רבים שעוסקים בתחום מבלי שעברו הכשרה כלשהי. עם זאת, ללימודי תרגום יש יתרונות רבים: עשיית הצעדים הראשונים בתרגום "בסביבת מעבדה", הכרת תיאוריות תרגום והתנסות בז'אנרים שונים. לימודי התרגום מאפשרים גם ליצור קשרים, עם המרצים ועם הסטודנטים האחרים.

אני למדתי בתוכנית ללימודי תעודה בתרגום ובעריכת תרגום באוניברסיטת תל אביב, אבל יש תוכנית ללימודי תעודה גם בבית ברל ותוכנית לתארים מתקדמים בתרגום באוניברסיטת בר-אילן.

שאלה: יש לי חבר שצריך תרגום לצרפתית. לקשר ביניכם?

תשובה: אמנם אני מתרגמת מצרפתית, אבל זה לא אומר שאני מתרגמת גם אליה. תנסו בעצמכם לתרגם משהו לאנגלית, או לכל שפה אחרת שאתם יודעים שהיא לא שפת האם שלכם, ותראו שזה הרבה יותר קשה והרבה פחות מוצלח. עדיף ורצוי שמתרגם יתרגם טקסטים רק לשפת האם שלו, או לשפות שהוא מרגיש שהוא יכול לתרגם אליהן כראוי (וכמובן, לא את כל סוגי הטקסטים, אבל זו השאלה הבאה). מתרגם מקצועי מכיר את הגבולות שלו ולא חורג מהם.

שאלה: יש לי חבר שמתמחה בבעיות מעיים של תרנגולות והוא צריך תרגום . לקשר ביניכם?

תשובה: מתרגם יכול לתרגם רק נושאים שהוא מבין, כי הוא צריך להכיר את המינוח ולהפיק טקסט ברור שנשמע מקצועי גם למביני עניין. כיוון שאני לא מבינה כלום בבעיות מעיים של תרנגולות (הצעה אמיתית שקיבלתי), אני לא אוכל לעזור לחבר שלך. מה שכן, אני יכולה לנסות לעזור לו למצוא מתרגם שכן מבין בנושא.

שאלה: למה התרגומים של כתוביות ושמות סרטים כ"כ גרועים?

תשובה: לגבי הכתוביות – השכר שמקבלים מתרגמי הכתוביות הוא יחסית נמוך, וזה משפיע על איכות התרגום. חוץ מזה, כולנו טועים לפעמים.

באשר לשמות הסרטים, מפיצי הסרטים בוחרים אותם משיקולים מסחריים, ולכן אין תמיד קשר בינם לבין השם המקורי של הסרט.

* Frequently Asked Questions, שאלות נפוצות

במאי נפתח קורס מתורגמנות רפואית ראשון ביידיש לצוותי בית החולים "ביקור חולים" בירושלים, לפי "הארץ", לאחר שנפתחו כבר קורסים באמהרית, ערבית ורוסית.

יידיש היא שפת האם של חלק ניכר מהמטופלים בבית החולים (למשל, 80% מהיולדות שם הן חרדיות, לפי הכתבה),  ואף שכולם דוברים עברית במידה זו או אחרת, "ותיאורטית אין צורך במתורגמנים ליידיש, יש בעדה החרדית אנשים המסוגלים לבטא ביידיש את מצוקתם בקלות רבה יותר, ויש להקל עליהם את התקשורת", אמר ד"ר חגי אגמון שניר, מנכ"ל המרכז הבין-תרבותי בירושלים ויוזם התוכנית.

ייתכן שחוסר המודעות לצורך במתורגמנות רפואית ובהכשרה בין-תרבותית הוא תוצאה של "תפישת כור ההיתוך, שהובילה למחשבה שאם מטופל דובר שפה זרה מגיע לבית החלים, עדיף שיתאמץ לדבר עברית", אומרת ד"ר מיכל שוסטר, בוגרת המחלקה לתרגום באוניברסיטת בר-אילן, השותפה בפרויקט.

בכתבה מוזכרות ההשלכות המשפטיות של אי הבנות תרבותיות, שמתורגמנות יכולה לגשר עליהן. ב-2007 נפסקו פיצויים בסך 250 אלף ש"ח לזוג שטען כי הטיפול בהיריון האישה היה רשלני. הסתבר שההסברים ניתנו לזוג בעברית, אף שהם דוברי ערבית.

גם אם לא מדובר ברשלנות, היעזרות במתורגמן רפואי משפרת את התקשורת בין המטופל לרופא, ובכך גם את הטיפול הרפואי. המודעות לכך הולכת וגוברת, ולכן משרד הבריאות פרסם חוזר בפברואר שלפיו עד פברואר 2013 כל המוסדות הרפואיים יידרשו לספק שירותי תרגום למטופלים באמצעות מוקד טלפוני, מגשרים תרבותיים או אנשי צוות דוברי שפות זרות שעברו הכשרה מתאימה ולהימנע מהסתייעות בבן משפחה בתרגום. ניתן לקרוא את החוזר במלואו כאן.

• המפגש החודשי הבא של אגודת המתרגמים יתקיים ב-16 במאי בבית ציוני אמריקה בת"א. ההרצאה הראשונה היא "האתגר בתרגום כתבים עתיקים, במיוחד מיוונית עתיקה", מפי דורית גורדון מהאוניברסיטה העברית. ההרצאה השנייה היא "מצבו של התרגום הספרותי מערבית לעברית", מפי ד"ר חנה עמית-כוכבי מהמחלקה לתרגום באוניברסיטת בר-אילן. פרטים נוספים באתר אגודת המתרגמים, כאן.
• ב-11 במאי יתקיים באוניברסיטת בר -אילן יום עיון בנושא מתורגמנות לשפת סימנים, זכויות אדם← הנגשה← מימוש עצמי. פרטים נוספים כאן.

במסגרת לימודי התרגום שלי שמעתי שתי הרצאות מרתקות בתחומים שאין לי נגיעה אליהם: האחת, של פרופ' מרים שלזינגר, עסקה במתורגמנות. שלזינגר הסבירה לנו על תרגום קהילתי, שהוא מתורגמנות בין דוברי שפות מיעוט לבין נותני שירות והרשויות – בתי חולים, בתי משפט, חקירות משטרתיות, משרדים ממשלתיים וכיוצא בזאת. השנייה הייתה של יפעת בן זאב, מתורגמנית לשפת הסימנים הישראלית (שס"י). בן זאב הקדישה חלק מההרצאה לחשיבות התרגום הקהילתי לקהילת החירשים ואת תפקידו המרכזי בהנגשת העולם הסובב אותם: תוכניות טלוויזיה, מערכת החינוך ועוד.

נזכרתי בשתי ההרצאות היום כשקראתי ב-NRG על יוזמה מבורכת: המכון לקידום החירש והמרכז לטראומה של פרופ' מולי להד יחלקו בקרב רופאים בחדר מיון וצוותי מד"א מילוני מונחים רפואיים בשפת הסימנים. המילונים יכללו 100 מונחים, כגון "אלרגיה", "איפה" ו"כואב". המילון כולל צילומים של חירשים המדגימים את המילים בשפת הסימנים.

ייתכן שכדאי לדאוג לצוותים הרפואיים להכשרה נוספת בשפת הסימנים, כדי למנוע אי-הבנות וטעויות בתרגום. בכל מקרה, אין ספק שלמילונים הפוטנציאל לחסוך זמן טיפול יקר ואף להציל חיים.

מאז שהתחלתי לעסוק בתרגום שמתי לב שאנשים רבים לא מודעים להבדל בין תרגום ומתורגמנות, ולפעמים הם גם חושבים ששתי המילים נרדפות. ההבדל הוא שתרגום הוא לטקסטים, ואילו מתורגמנות נעשית בעל פה, במקביל לדובר (סימולטני) או מיד אחריו (עוקב). למתרגם יש אפשרות להיעזר במקורות שונים וללטש את הטקסט, ואילו המתורגמן מוסר את התרגום בעל פה, כך שאין לו אפשרות לתקן את דבריו. אמנם הוא מתכונן מראש ולומד את הנושא המתורגם, אך תוך כדי עבודה אין לו אפשרות להשתמש בספרי עזר.

בשבוע שעבר עסקתי בבן כלאיים של השניים: תרגום הרצאות סימולטני בהקלדה. תרגמתי את דברי המרצה בכתב (באמצעות וורד) במקביל להרצאה, והתרגום הוקרן בזמן אמת על מסך לצד המצגת כמו כתוביות. התכוננתי מראש, אך כמובן לא הייתה לי אפשרות להשתמש בחומרי עזר בעת התרגום עצמו. בתמונה אפשר לראות את המחשב שעבדתי עליו ואת המסך שעליו הוקרן התרגום, וכן את המסך שעליו הוקרנה המצגת:

לשיטה הזו יש כמה יתרונות:

• הקהל יכול לבחור באיזו מידה להיעזר בתרגום, והקשב לא נחלק בין שני דוברים. כיוון שהתרגום משמש ככתוביות להרצאה, הוא אף מסייע לקשב של הנוכחים, שמרגישים ביטחון רב יותר כשהם לא צריכים להתאמץ ולהבין כל מילה.
• כיוון שהתרגום נעשה בעזרת וורד, ניתן לשמור אותו בסוף ההרצאה כקובץ doc רגיל ולהשתמש בו לצרכים שונים.
• למתרגם יש אפשרות לתקן את המשפט או שני המשפטים האחרונים, אם יש בכך צורך. לדוגמה, בהרצאה שתרגמתי המרצה אמרה "building… a road". בהתחלה תרגמתי זאת כ"בונה", אך כששמעתי את המשך המשפט תיקנתי ל"סולל כביש".