לפני היריבות המיתולוגית עם ירדנה ארזי, ולפני שהיא שרה על חגי תשרי בפרפר נחמד, עפרה חזה הופיעה בתוכנית "הילדים משכונת חיים" ושרה את שיר הפיסוק. תיהנו!

לקריאה נוספת

• הפיסוק – האקדמיה ללשון העברית
• כללי הפיסוק – אתר השפה העברית

עניתם כבר על הסקר הקצרצר של התרגומיה? עדיין לא מאוחר מדי – היכנסו לכאן.

לאחרונה התחלתי לעבוד עם לקוח חדש, סוכנות תרגום מחו"ל שפנתה אליי דרך אתר Proz כדי שאתרגם עבורם ממשקים של יישומי מובייל. הגברת בסוכנות הדגישה מספר פעמים כמה חשוב שהתרגום יישמע טבעי וזורם, ובהקשר זה היא כתבה לי: "מסיבה זו אנחנו מנסים לעבוד עם מתרגמים שמכירים טקסטים שיווקיים ואת העולם המקוון ושהם לרוב משתמשי קצה  צעירים, וגם צעירים בעצמם. כשראיתי את הפרופיל שלך, חשבתי שאת מתרגמת מהסוג הזה".

למה אני מספרת לכם את זה? כשמתחילים קריירת תרגום (או כל קריירה אחרת), אנחנו עדיין לא בטוחים בידע וביכולות שלנו. אנו פוגשים אנשי מקצוע ותיקים עם ידע רב והרבה ניסיון ותוהים מתי נרגיש מקצועיים כמוהם. הסיפור שלי ממחיש שגם אם אנחנו לא מנוסים, עדיין יש לנו ידע ויתרונות שיסייעו לנו להשיג עבודות. אם התחלתם לתרגם ישר אחרי שסיימתם את הלימודים שלכם (כמוני), יש סיכוי טוב שאתם צעירים ומעודכנים בטכנולוגיות חדשות. אם תרגום הוא קריירה שנייה בשבילכם, אתם מגיעים עם היכרות מעמיקה עם עולם תוכן שלם שאתם יכולים לתרגם במקצועיות. אם יש לכם תחביבים, נסו לחשוב איך תוכלו להפיק מהם תועלת בעבודה.

נסו לחשוב על תחומי הידע והעניין שלכם ולהסיק מהם באילו נושאים אתם יכולים לתרגם. אתם עוקבים אחר המצב המדיני באדיקות? אתם מתמצאים במוסיקה קלאסית? אתם אוהבים איפור? יש גופים שונים שצריכים תרגומים בכל הנושאים האלה. חשבו אילו טקסטים הייתם רוצים לתרגם ובדקו איך ניתן לשלב אותם עם תחומי הידע הקיימים שלכם. נסו להדגיש בקורות החיים שלכם את הניסיון והידע הרלוונטיים ופנו לסוכנויות תרגום המתמקדות בנושאים אלה או ללקוחות מתאימים. בהצלחה!

קוראים יקרים,

אני עורכת סקר קצר ואודה לכם מאוד אם תמלאו אותו, כאן.

התוצאות יפורסמו באחד הפוסטים הבאים.

תודה רבה!

בחודשים האחרונים קראתי לא מעט ספרים (למשל הספר הזה על מופנמות), ושניים מהם בלטו בתרגומים הצורמים שלהם, עד כדי כך שהרושם שהם הותירו בי נשאר עד היום (בניגוד לספרים עצמם). אמנם לא השוויתי את התרגומים למקור, אך מה שהפריע לי היה בניסוח העברי. תוך כדי קריאה ניהלתי דיאלוג עם התרגום: ניסיתי לשחזר את המקור ולחשוב איך אני הייתי מתרגמת ומנסחת אותו. כשחשבתי על כל הדברים שהפריעו לי באותם תרגומים, גיבשתי לי את ארבע הנקודות הבאות. חשוב במיוחד שמתרגמים בתחילת דרכם יהיו מודעים אליהן.

הקשיבו לטקסט שלכם. לפעמים מתרגמים נצמדים מאוד לטקסט המקור, מסיבות שונות, ומתרגמים אותו כמעט מילה במילה. חשוב ללכת צעד אחורה ולשים לב למשמעות של המשפט או הפסקה: מה הם בעצם רוצים לומר? השלב הבא הוא לחשוב איך היינו אומרים את אותו הדבר בעברית.

הקפידו על מִשְׁלָב מתאים. באחד התרגומים שקראתי השפה הייתה מאוד גבוהה, ואילו המקור (הצצתי באמזון) כתוב בשפה פשוטה ועניינת. לא רק שהתרגום (לפחות בעיניי) חוטא למקור בכך שהוא מכביד את השפה ומשנה את הטון של הספר, הוא גם מסרבל את הקריאה. בעבר היה נהוג לתרגם בשפה מליצית, ללא קשר לטקסט המקור, אולי מתוך אידאולוגיה להקניית עברית נכונה או מתוך תפיסה שזוהי השפה הספרותית הראויה. כיום הנורמה היא להתאים את התרגום ואת המשלב שלו לטקסט המקור, כדי שהחוויה של קריאת התרגום תהיה דומה ככל האפשר לקריאת המקור.

חשוב לציין כי מציאת המשלב הנכון אינה בהכרח משימה פשוטה. לדוגמה, ספרי מדע פופולרי ועזרה עצמית כתובים לעתים באנגלית קלילה, שקשה להעביר לעברית ולשמור במקביל על הטון (שלא יהיה יותר מדי או פחות מדי רציני) ועל שפה תקינה. קשה גם להעביר לעברית התקרבות בין שני אנשים שבאה לידי ביטוי במעבר מפנייה בלשון נימוס לפנייה בשפה אינטימית יותר (למשל vous לעומת tu בצרפתית).

הקפידו שכל המילים יהיו שייכות לאותו משלב. התמונה שעולה לי לראש היא של מסמר בולט, כזה שנתקע ומפריע. לפעמים יופיעו מילה או ביטוי שאינם תואמים את המשלב של המשפט כולו. כדי שהמסמר לא יסיח את דעתו של הקורא, חשוב לנסות ולמצוא מילה חלופית שתבלוט פחות. חשוב לציין שגם זה לא תמיד קל, למשל כשהמילה הדרושה בעברית היא ארכאית.

הימנעו מאִינְגְלִיזְמִים. לפעמים אנחנו כל כך שקועים בתוך הטקסט שלנו, שאנחנו כבר לא בטוחים אם הביטוי שאנחנו משתמשים בו הוא עברי או מאונגלז. אם החשד שלכם מתעורר, השקיעו עוד כמה דקות בבדיקה – שאלו קולגה או שתבדקו במילון. אל תשוו את מספר התוצאות בגוגל של כל אחת מהאפשרויות – יש סיכוי טוב שלא רק אתם נפלתם כאן.

אחרי קיץ רגוע ושקט, בשבוע האחרון קיבלתי הודעות על כמה אירועים מעניינים:

• האירוע החודשי הקרוב של אגודת המתרגמים יערך ב-2 באוקטובר ובפורמט חדש: 10 הרצאות בנות 10 דקות. פרטים, תוכנית והרשמה כאן, ויש גם הזמנה בפייסבוק.
• המתרגמת ענבל-שגיב נקדימון תעביר סדנת תרגום מדע בדיוני ופנטזיה במסגרת פסטיבל אייקון שייערך בסוכות. פרטים בבלוג של ענבל, כאן.
• בלוח האירועים של התרגומיה תמצאו את שני האירועים שהזכרתי וגם סדרת הרצאות שפה ומוח באוניברסיטת תל אביב ואת הכנס השנתי של אגודת המתרגמים, שייערך הפעם בהרצליה ב-10-12 בפברואר.

כמה דברים שכדאי שתדעו:

• אוניברסיטת בר אילן משיקה תוכנית חדשה לתואר שני בספרות אנגלית המתמקדת בתרגום ספרותי. מידע נוסף מופיע כאן וכאן.
• ממה להיזהר כשחותמים על חוזה תרגום? המתרגמת והעו"ד יעל סגל מפרטת כאן.
• תמיד רציתם לדעת לנקד? האקדמיה ללשון העברית פרסמה מדריך מקוצר לניקוד.
• בלוג הספריות של אוניברסיטת תל אביב מעדכן שהוצאת מיקרוסופט הוציאה ספרים אלקטרוניים להורדה חופשית במגוון נושאים, אז אם אתם רוצים להתמקצע באופיס, זו ההזדמנות.

אחד הדברים שאני אוהבת בתרגום הוא הגיוון שבטקסטים, שבזכותו אנחנו כל הזמן לומדים ונחשפים לדברים חדשים. לפעמים הטקסטים כוללים מידע שיכול להיות שימושי, החל בגינון חסכוני במים ועד התמודדות עם התנהגות בעייתית אצל ילדים (דוגמאות אמיתיות). לאחרונה תרגמתי מאמר שכלל טיפים ליזמים ולבעלי עסקים מתחילים, בשם "השגיאה האחת שיזמים היו רוצים לתקן אילו רק היו יכולים לחזור להתחלה" (המאמר המלא פורסם בכתב העת אקזקיוטיב הרווארד ביזנס ריוויו בעברית, גיליון 115). כותבי המאמר פנו ל-120 יזמים ממדינות ומתעשיות שונות ושאלו אותם על הטעויות הנפוצות בתחילת דרכם ומה היו עושים אחרת. חלק מהתשובות וההמלצות שלהם רלוונטיות גם למתרגמים:

• להקשיב ללקוחות – חלק מבעלי העסק המתחילים שקועים במוצר שלהם ולא שואלים את הלקוח לדעתו ולצרכיו. בתרגום: שאלו את הלקוח לאיזו מטרה מיועד התרגום ונסו לברר את הציפיות שלו מהתרגום.
• לא להוריד את המחיר מתוך לחץ – בהתחלה רוצים להשיג לקוחות מהר ולכן מציעים הנחות. הבעיה היא שכך יוצרים תקדים ופוגעים בכוח התמחור של החברה לטווח הארוך. נסו למצוא דרכים אחרות להפוך את העסקה לכדאית, כגון הנחה זמנית (ואז מומלץ לנסח את התנאים בכתב).
• להיזהר כשעובדים עם משפחה וחברים – הבעיה היא שלרוב הם נעזרים בשירותיכם מתוך אהבה או תחושת מחויבות. כדי שהעבודה איתם תהיה כמה שיותר מקצועית, העלו אתם את הדרישה למבחן תרגום ובקשו מהם משוב כן לאחר העבודה.
• לחפש לקוחות אסטרטגיים – שאפו להשיג לקוחות חוזרים ולקוחות שיפנו אליכם לקוחות חדשים.

מה איתכם? אילו טעויות עשיתם כשהתחלתם בדרככם המקצועית (בתרגום ובכלל) ואיך הייתם מתקנים אותה היום?

כשעבדתי כמתרגמת במערכת של עיתון גדול, חלקתי את חלל העבודה שלי עם עוד כמה עשרות אנשים. מסביבי התנהלו תמיד שיחות, אנשים הלכו וחזרו מאחוריי והטלפונים הסלולריים לא הפסיקו לצלצל (יש כמה שירים שאני כבר לא יכולה יותר לשמוע). הייתי חוזרת הביתה באוטובוס עמוס, שחלק מספיק גדול מהנוסעים בו החליטו לנצל את זמן הנסיעה להשלמת שיחות. כשהגעתי הביתה כבר הייתי מותשת. אחרי כמה שנים ביקשתי לעבוד מהבית, וחוויית העבודה שלי מאוד השתפרה.

אני מניחה שחלק לא קטן מכם עכשיו מזדהה איתי. רוב המתרגמים עובדים לבד מהבית, וכדי לעמוד בזה צריך אופי מסוים. לכן הספר Quiet: The Power of Introverts in a World That Can't Stop Talking (שקטים: כוחם של המופנמים בעולם שלא מפסיק לדבר) מאת סוזן קיין קשור לדעתי לענייננו, אפילו שהוא לא עוסק בתרגום ישירות.  קיין היא מופנמת בעצמה, והיא בילתה שבע שנים במחקר המופנמות.

אבל מהי בעצם מופנמות? את המונח טבע קארל יונג, שקבע כי "כל אחד מאיתנו נולד עם נטייה ראשונית שנוגעת ליעד שבו אנחנו משקיעים את האנרגיה שלנו – חיצוני או פנימי. זוהי החלוקה לטיפוסים אקסטרוורטיים (מוחצנים) מול טיפוסים אינטרוורטיים (מופנמים בהכללה גסה ניתן לומר שהטיפוסים האקסטרוורטיים הם הפעילים, הידידותיים והנמרצים יותר, ואילו האינטרוורטיים הם מסוגרים יותר בתוך עולמם הפנימי ומעדיפים את חברת עצמם על חברת זולתם" (מתוך אתר בטיפולנט). לפי הגדרה זו, מופנמות אינה מעידה על ביישנות (קושי חברתי שאינו מעיד על מידת הרצון בקשר), היעדר ביטחון עצמי או רגישות, אך קיין בוחרת להרחיב את הגדרת המופנמות ולכלול בה את כל תכונות אלה, לאור נקודות ההשקה ביניהן.

הספר עצמו כולל סקירה מקיפה של מחקרים עדכניים בהיבטים שונים – ביולוגיה, סוציולוגיה, פסיכולוגיה. אני חושבת שהמופנמים שיקראו את הספר יבינו את עצמם יותר, ולו רק בזכות מציאת הקשר בין תכונות שלכאורה אינן קשורות זו לזו. המוחצנים יבינו יותר טוב את הצד השני, ויש גם פרקים המוקדשים לסיוע להורים לילדים מופנמים ולזוגות שבהם אחד מוחצן והשני מופנם.

המופנמות של רוב המתרגמים היא אחד הגורמים שהובילו אותם לבחור במקצוע. האירוניה היא שרוב המתרגמים עצמאים, ואז עליהם לעסוק גם בהיבטים של ניהול העסק שהם חשים איתם פחות בנוח, כמו שיווק, שימור לקוחות וגבייה. קיין מציעה אסטרטגיה שהיא מכנה "הסכם תכונה חופשית" (Free Trait Agreement, פרפראזה על Free Trade Agreement, הסכם סחר חופשי, וגם התייחסות לתיאוריה המוזכרת בספר). אם קשה לכם ללכת לאירועים מקצועיים ולאירועי נטוורקינג, קיין מציעה שתחליטו מראש על כמות מסוימת של אירועים שעליכם ללכת אליהם בשנה, ושבכל אירוע עליכם לנהל שיחה אמיתית (מעבר לסמול-טוק) עם אדם אחד. ברגע שהשלמתם את המכסה, אתם רשאים לחזור הביתה בלי רגשות אשם (עמ' 221-222). אם אתם רוצים לטלפן ללקוחות פוטנציאליים באופן יזום ולהציע את שירותיכם, הגדירו מראש מספר שיחות טלפון מינימלי.

נקודה נוספת שקיין מעלה היא "תיאוריית הגומיות": מופנמות ומוחצנות אינן דיכוטומיה, אלא שני קצוות של ציר. אנחנו יכולים למתוח את האישיות שלנו על פני הציר ולהתנהג באופן שאינו טבעי לנו, אך עד גבול מסוים. ככל שנאתגר את עצמנו, נפתח אסטרטגיות להתמודדות עם הקושי (עמ' 117-121). זוהי עוד סיבה ש"הסכם התכונה החופשית" חשוב – זהו אמצעי מתון ומדוד לאתגר את עצמנו ולהרחיב את אזור הנוחות שלנו. חשוב להתקדם בהדרגה – לפני שתתחילו ליזום שיחות באירועי נטוורקינג, אתם יכולים להקדיש את האירוע הראשון שאתם הולכים אליו להתבוננות בנעשה כדי להבין יותר טוב איך הדברים עובדים. כמובן, אם יפנו אליכם זוהי הזדמנות טובה לתרגל סמול טוק ושיווק עצמי.

אתם מוזמנים גם לצפות בהרצאה של קיין ב-TED, שבזכותה קראתי את הספר:

 לקריאה נוספת

• ביישנות כטקטיקה אבולוציונית – סוזן קיין
• נקמת המופנמים: הילד הביישן עוד יראה לכם מי כאן המלך – מאקו